חחחחחחחחח איזו אחות קרועה מתה עלייך בובה
מושלם תמשיכי פליזזזזז
מואה ענקית
אוהבת מלאאאאאאאאא
*+*נאפי-מורני*+*
הנה המשך =]
פרק 11.
תקציר הפרק הקודם:
"ניב.. בבקשה.. תקשיבי לי רגע אחד. אם אחרי שתשמעי למה שיש לי להגיד לא תרצי לדבר איתי אני יבין".
הלכתי איתו וישבנו במקום שהיה קצת שקט מכל הרעש של המוזיקה במסיבה.
"את אוהבת אותי?" התוודיתי "זה מה שרציתי לשמוע" הוא לחש...
הוא תפס אותי בצוואר וקירב אותי אליו............................."
הרגשתי את הנשימות שלו, את החום, את התשוקה.
"אני אוהב אותך..." "גם אני אותך..." אמרנו אחד לשני.
הוא התקרב אליי... הוא עצם את העיניים ואני אחריו.
יד אחת שלו נגעה במותן שלי ויש שנייה מאחורי הצוואר.
שמתי את היד שלי על החזה שלו ועוד יד אחת על בין הצוואר והלחי...
הוא נתן לי נשיקה קטנה על השפתיים ולאט לאט זה הפך לצרפתית.
כ"כ אהבתי אותו באותו רגע, רציתי שזה לא ייגמר.
ככה היינו ביחד לפחות 10 דקות. בסיום הנשיקה הוא נתן לי עוד נשיקה קטנה על השפתיים ואחריה עוד אחת.
הוא הסתכל על השמיים וראה כוכב. לא הבנתי מה הוא עשה.
"שהרגע הזה לא ייגמר לעולם..." הוא ביקש מאותו כוכב.
והתנשקנו שוב בלהט.
אח... כמה חיכיתי לרגע הזה.
השעה הייתה כבר 2 וחצי.
היינו הרבה ביחד בחוץ.. עם הנשיקות..
התחלנו לרקוד ביחד ומידי פעם הגנבנו נשיקות אחד לשני.
"הזמן טס שנהנים" אמר אייל אמר. חייכתי :]
השעה הייתה 3 וחצי.
התקדמנו לעבר כיוון ההסעות וגם רצינו להיות עוד קצת ביחד.
"מה את עושה מחר?" שאל אייל "יושנת עד מאוחר וחולמת עלייך..." עניתי ושמתי את הראש שלי עליו.
הוא עטף אותי ונתן לי נשיקה על המצח ואמר "חשבתי שנלך לים" "אז נלך" השבתי.
"באמת? רוצה?" "כן.. למה לא?" "סבבה" חייך אייל.
ראיתי את בל עם דניאל מתקרבים ואיתם חמולה שיצאה מהמועדון.
"בסוף ייצא מזה משהו הא?" "חח כן" חייכנו שנינו.
"בל.. את באה אליי נכון?" "כן" ענתה בל.
"היא באה אלייך ואני לא? לא פייר" ואייל עשה פרצוף עצוב כזה.
"חחח תתעודד.. מחר תהיה איתי בים" ונתתי לו נשיקה קטנה.
"בואו איתנו מחר לים" הצעתי לבל ודניאל "וואלה סבבה.. מתאים!" "אחלה!" ענו שניהם.
"אני הולכת עם אייל אני יבוא עוד מעט" "סבבה רק אל תאחרי כי ההסעות עוד 10 דקות" "סבבה" אמרתי.
הלכתי עם אייל והסתכלתי על הירח.
"אייל.. תראה כמה שהירח יפה" "ביקשתי מהשמיים שיהיו יפים היום לכבודך" הסמקתי.
הוא שם את הידיים על הפנים שלי ואני שמתי על המותניים שלו.
"כמה אני אוהב אותך......." "גם אני אותך..." השבתי.
התנשקנו שוב... והידיים שלנו הצטלבו אחת בתוך השנייה.
הייתה תשוקה בינינו. הרבה תשוקה.
הוא הרים אותי על הידיים ונתן לי נשיקה. התנשקנו ככה כשאני על הידיים שלו עד שהאוטובוס הגיע.
עלינו ראשונים. היה מקום לשם שינוי.
שמתי עליו את הראש ונרדמתי כל הדרך.
כשהגענו הוא נתן לי נשיקה.
"אני צריך ללכת מאמי" "אתה כבר הולך?" "כן יפה שלי, אני צריך לרדת פה" "טוב נסיך שלי" והתנשקנו שוב, אומנם נשיקה קצרה אבל אוהבת ומתוקה כמו כל האחרות.
"בסוף הכל הסתדר אה ניבו'ש?" אמרה בל. "חח כן..".
הגענו הביתה, ישר החלפנו לפיג'מה והלכנו לישון.
בבוקר חיכתה לנו הפתעה... לי ולבל...
הפתעה גדולה..............
למחרת בבוקר אייל ודניאל באו אליי בבוקר ואני ובל עוד חרפנו.
הם החליטו לעשות לי בבית התנחלות על המטבח (ניצלו את ההזדמנות שההורים שלי לא היו בבית) הם עשו לנו ארוחה קטנה ומתוקה וקנו לנו משהו ליום האהבה (קצת באיחור אבל עדיף מאוחר מאשר אף פעם לא).
הם נכנסו לחדר הניחו את המגשים עם האוכל על השידה ונתנו לנו נשיקה על קטנה על השפתיים.
הם ראו שאנחנו לא היפיפיות הנרדמות שאפשר להעיר אותן בנשיקה עלובה כזאתי והחליטו להציק.
"שלב ב'" שמעתי את דניאל אומר.
הם הורידו מעלינו את הפוך (אני שונאת שעושים לי ככה!) והתחילו לקפוץ על המיטה ובשלב זה אני ובל לקחנו פיקוד.
הסתכלנו אחת על השנייה ומשכנו להם במכנסיים, מייד רצנו החוצה ונעלנו עליהם את הדלת.
הם צעקו שנפתח להם אבל זה היה לשווא.
בל המסטולה שכחה את המברשת שיניים בחדר והיינו חייבות לפתוח להם את הדלת אבל לא!!
חח שככה נוותר להם שהפריעו לנו בשנת היופי?! חצופים!!
לקחנו 2 דליי מים ומילאנו אותם עד הסוף, פתחתי את הדלת לאחר ששמעתי שלא היו עוד צעקות וידעתי שמשהו מסריח פה.
פתחנו את הדלת ו..........................................
תגיבוווו, לא סתם אני עושה סיפור!! 😉
אם יש דברים לשנות או להוסיף תגידו, לא להתבייש :]
אוהבת מלא, ניבו'ש 😊
חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח וואי איזה מתוקיםם המשךךך
איןןן מה לשנות סיפור פשוט מאלףףףףףףףףףףף
תמשיכי!!!!!
אוהבת המוניםםם!!!!
ניבו'ש סיפור מהממםם!!!!
אוהבבתת הכי שבעולםם,
הילהה...
(המשךך דחוףף)
חחחחח איזה חמודיייים!!!!
סיפור מעלףףף המשךךךךך ומהרררר
מי שלא מגיב...ע-צ-ל-ן
יאאאאא איזה מושלםםם..!!!
המשך דחוף מאמי
אוהבת המונים שלי!
המשך? =]]
אין לי מצב רוח חח קיבלו 2 מבחנים ובשניהם ציונים ארורים! בעעעע אבל זה לא יצליח לעשות לי רעעעע :]]
הפרק הבא יפהההה.
עוד 2 תגובות =]]
אוהבת מלא, ניבו'ש 😊
ניבו'ששששששש מדהימההה שליי אני חייבת המשךך
אבל אני יקרא אותו בטח רק ביום שישי כי אני יוצאת מחר בעזרת השם
לטיול שנתי אז מתה עלייך הכי הכי בעולם
ואני אתגעגע מאודד
מואה ענקית
אוהבת מלאאאאאאאאא
*+*נאפי-מורני*+*
הנה המשךךך ארוךךךךךךךך!! =]]
מורנייי, אחותי הקטנה, יפה שליייי שיהיה לך הכי הכי בטיול!!!
ותהנייייייי 😁
אוהבת'ךךך!!
המשך..
פרק 12.
תקציר הפרק הקודם:
"פתחתי את הדלת לאחר ששמעתי שלא היו עוד צעקות וידעתי שמשהו מסריח פה.
פתחנו את הדלת ו.........................................."
דניאל ואייל לא היו שם!
"הם קפצו מהחלון!!" צעקתי לבל שקלטתי את החלון פתוח.
"מניאקים!!" בל צעקה אחריי.
עוד לא התיישבנו על המיטה לחכות להם ולשפוך את הדליי מים ואייל ייצא מהארון ודניאל מאחורי הדלת.
הם קפצו עלינו והתנתקנו מהם.
ישר שפכו עליהם את הדליי מים.
"אתןןןןןןןןןןןןןןן מתותתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתת" אמרו. יותר נכון צעקוווווו דניאל ואייל.
ירדנו במדרגות מהר למטה, רצנו וסגרנו אחרינו את הדלת.
אייל ודניאל אחרינו חח עשיתי מרדף!! =]]
התעייפנו ונפלנו על הדשא, אני ובל.
הם לקחו צינור והשפריצו עלינו "נראה לי שבמקום ללכת לים אתם תהיו מאושפזים בביה"ח היוםםםםםםםםם" צעקתי ואני ובל רדפנו אחריהם.
הם נכנסו הביתה וסגרו אחריהם את הדלת, 'פחדנים!!' אמרתי לעצמי.
היינו בטוחות שהם בישלנו לנו איזושהי נקמה. ומה אנחנו עשינו? אותו הדבר.
החלטנו לעשות להם התקפת לב. אבל קטנה, לא משהו רציני 😉
הלכנו לשכנה שלי רותם הכוסית והיא שיתפה פעולה.
בינתיים אייל ודניאל חיפשו אותנו.
רותם התקדמה לכיוון הבית שלי ואייל ודניאל חיכו לנו בחוץ בציפייה שנחזור.
"שלום" אמרה רותם בשיא התמימות.
"ומי את?" שאל אייל.
"שלום גם לך חמוד. אני רותם, השכנה של ניב. היא נמצאת?" "לא, היא מתחבאת, עושה מחבואים" ענה דניאל.
"מחבואים?! אתם לא חושבים שאתם גדולים מידי בשביל לשחק מחבואים?" שאלה רותם בציניות.
"כל עוד זה למטרה טובה לא" אמר אייל וקרץ לדניאל.
"סבבה, אם אתה אומר מי אני שישבור לך ת'מילה?" אמרה רותם.
"אז... צריכים עזרה בחיפושים אחרי ניב?" "וואלה לא יזיק לנו" השיבו דניאל ואייל והם התחילו לחפש.
אני ובל בינתיים היינו עם שני ידידים טובים שלנו, יד ביד ועם גלידה ביד ועוד משהו מתוק שתגלו בהמשך :]
"הנה הנעלמותתתתתתתתתתתתתתתתתתתתת" צעקה רותם.
"סוף סוף מוצאים אות..." אמר דניאל ופתאום נעצר.
"סליחה?! אני יכו... " "יכולים" קטע אותו דניאל "אנחנו (הדגיש אייל) יכולים לדעת מזה אמור להביע?!"
"אני סולחת" חייכתי.
"סליחה?! אנחנו (הדגשתי גם) לא זוכרות שיש לנו טבעת על היד!!" אמרתי.
"אני חושב שאתן צריכות לתת לנו הסבר" אמר דניאל "תכירו, זה אבירן וזה איתמר" עניתי.
"את מתחכמת הא?!" אמר אייל "לא, למה?" "את צריכה לתת לי הסבר!!" אמר אייל "הסבר על מה?".
"על לאן נעלמתן ומה אתן עושות איתם!!" אמר אייל.
בינתיים בל ורותם הלכו מאחורי אייל ודניאל.
"ההסבר נמצא מאחור" אמרתי.
ובל ורותם דפקו להם 2 עוגות מלאות בקצף על הפנים.
בינתיים, כשהם עוד בהלם, אני וידיד שלי לקחנו את העוגות השניות שהחבאנו מאחורי השער.
"איילו'ש..." "דניאלו'ש..." אמרנו אני וידיד שלי והם הסתובבו.
הפעם בצד השני חיכתה להם עוגת שוקולד היישר אל הפרצוף.
"תתכוננו!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!" ואייל ודניאל התחילו לרדוף אחרינו.
"אין לי אווירררררר" אמר דניאל. "חחח אנחנו צברנו אנרגיה!!" אמרתי "נה נה בננה" אמרה בל והוצאנו להם לשון.
"בלו'ש מאמיייי שלי!! תמשיכי לרוץ ככה.. את חושבת שתוכלי לנשום?" שאל דניאל.
"אמ... כידוע לי המצב שלי ושל ניב בריצה לא ממש טוב.." אמרה בל.
"טוב... אז את יכולה לנסות איך זה לא לנשום 10 דקות.." דניאל אמר וישר הדביק לבל נשיקה ענקיתתתת!!
הם נכנסו הביתה.
"לאן הם הלכו?!" "לא יודעת" אמרתי לאייל.
"אבל אני יודע מה יהיה לך עכשיו..." אייל התחיל לרוץ אחריי ואני רצתי..
"לקחתי פצצת אנרגיה צהובה.." "חחחח" אייל צחק.
"תכף תקחי משאף.. אל תתלהבי. זה חד פעמי הריצה הזאת" "אתה מאיים עליי?!" אמרתי לאייל.
"לא..." "טוב שכך.." עניתי "אני רק מזהיר" והוא המשיך לרדוף אחריי.
"איייי... נייב....." "מה קרה?!" שאלתי.. "לא יודע.. נפלתי מהאבן הזאת.." אמר אייל.
"רואה שעליי לא מאיימים?! חחח ואל תנסה לעבוד עליי" אמרתי לאייל.
"לא ניב אני רציני.. תראי.." אמר אייל והראה לי את הרגל.
"יואוו חיים שלי, סורי.." "זה בסדר, תעזרי לי לקום?" "כן, בטח" עניתי.
תמכתי בו והוא פתאום הרים אותי על הידיים.
"יא נוכללל!! כואב לך הא?!" צעקתי עליו.
"חחחחח 'איתי לא מתעסקים' חח קופיפה" "ואתה חתיךךךך פוללללל!!" אמרתי לאייל.
הגענו לדשא, שם כבר הלכו לו הידיים חיחיחיחי...
שכבתי על הדשא והוא לידי.
התנשקנו וצחקנו, העברנו חצי שעה ביחד עד שדניאל המתנחל הפריע.
הוא זרק עלינו גרעינים.
"הלוו! פה זה לא טדיייי!!" צעקתי לדניאל "תקומו לפני שכל השקית תישפך עליכם" אמר דניאל.
נתנו עוד נשיקה.. ועוד שתי נשיקות.. ועוד שלוש.. ארבע.. חמש.. ונכנסו הביתה.
"דניאל יא מתנחל! תראה מה עוללת לחדר היפה שלי! מיד תסדר ת'מצעים ואל תגיד לי מה היה פה.." אמרתי לדניאל.
"מתנחל?! פחחח ומה עם בל?" "בל כמו אחות!! היא בבית שלה" קרצתי לדוגית שלי =]
"גם אתה מתנחל!!" אמרתי לאייל.
"חחח אנחנו יכולים ללכת אם את מתעקשת" "חחח צוחקים איתכם.." "לעעעעע" אמרתי.
"טוב תשתקי כפרה.." אמר דניאל "בואנה!! תשתקי תגיד לחברה שלך לא לחברה שלי!!" אמר אייל.
"תשתקי" אמר דניאל לבל.
"בואנה! אל תעצבן אותי יא חמור. תשתקי תגיד לחברים הבנת?!" "תשתוק" אמר דניאל לאייל.
"טוב תשתקו כולכם וזהו!!" אמרתי.
"חחח דוגי שלי.. אוהבת'ך!!" בל קפצה עליי ונתנה לי נשיקה. אייל העיף אותה והיא נתנה לו כאפה.
"חח זה הגיע לך! אל תפריד אותי מאשתי" ונתתי לו כאפה בצד השני :]
"איפה הקרח?" אמר אייל. "לא צריך קרח. בואו נלך לים" אמרתי.
"וואלה נכון, יש עוד זמן" אמר דניאל.
"אנחנו הולכות להתלבש ונזוז" אמרה בל.
"סבבה" אמר דניאל "אהה
תכינו את הדברים בינתיים" אמרתי לדניאל ואייל חח המשרתים שלנו.
אני ובל התלבשנו הכנו מגבות, שמן שיזוף, משקפיים ויצאנו.
הגענו לים היה מויייי כיף!!
צחקנו, השתוללנו, רקדנו, צחקנו, התנשקנו, התחבקנו..
החלטנו להישאר לשקיעה.
בל ודניאל נשארו על החוף ואני ואייל התקרבנו לשפת הים.
התיישבתי על שפת ואייל התיישב לידי.
התבוננו בשקיעה ואייל נישק אותי בצוואר "אתה מפריע לי" אמרתי לו "אני מצטער חיים שלי.." והמשכנו להסתכל ביחד על השקיעה.
כעבור 10 דקות שהוא לא יכל יותר עם השתיקה הוא אמר לי: "אח... הריח הזה..." "שם הבושם היפנוטיק" עניתי לו.
"לא.. זה לא הריח הזה.." "תגיד לי איזה?" שאלתי.
"זה זה..." אמר אליי והתקרב אליי ונישק אותי נשיקה מכל הלב..
נשיקה שאני לא ישכח לעולם ועוד מול השקיעה.
"אהה.. הטעם הזה אתה מתכוון.. אכלתי תותים" עניתי "לא.. זה כל הזמן זה.." "אבל זה שיפר את הטעם.." השבתי.
"חכה אני הולכת להביא לך" אייל תפס אותי ביד ואמר לי: "נוטשת אותי?" "לדקה.. לא מי יודע מה הרבה זמן.. תתגעגע בינתיים" אמרתי והלכתי להביא לו תות =]]
הוא אכל ואז שמתי על הרגליים שלו את ראשי והמשכתי להתבונן בשקיעה.
הוא נגס ואז הביא לי את השאר (לא שהיה הרבה חח הוא עם הביסים שלו...).
עוד לא עיכלתי את מה שאכלתי ובעודי שוכבת על שפת הים על הרגליו הרגשתי אותו מתקרב אליו..
את שפתיי מתקרבות לשפתיו..
את הנשימות שלו.. והתנשקנו.
בעוד אנחנו מתנשקים נכנסו לים והמים הגיעו עד המותניים.
המשכנו להתנשק בתשוקה.. להט.. לא ראינו מסביבנו אף אחד, היינו אני ואייל בעולם משלנו.
אחר"כ הוא הסתכל עליי ואני עליו והנחתי עליו את ראשי והמשכנו להסתכל על השקיעה.
"אתה אוהב אותי?" שאלתי והרמתי את ראשי מחזהו.
"לא כ"כ" ענה אייל.
"סליחה? מזה לא כ"כ? מה אתה רוצה מכות?!" שאלתי (?!).
"שאלת אם אני אוהב אותך נכון? אז עניתי" אמר אייל.
ישר הדבקתי לו נשיקה שאחריה אני רוצה לראות שהוא יגיד שהוא לא אוהב אותי!! חוצפן!!
"ועכשיו...?" שאלתי.
"עכשיו.. ככה ככה" ענה אייל.
נישקתי אותו שוב.
"ועכשיו...?" עכשיו כן, קצת יותר.." אמר אייל.
"קצת יותר?!" שאלתי. "כן, קצת יותר" ענה אייל.
התקרבתי אליו והרגל שלי לכיוון הז** שלו. נתתי לו בעיטה.
"ועכשיו...? אתה אוהב אותי קצת יותר?!" שאלתי.
"עכשיו?! עכשיו בכלל אני לא אוהב אותך!! זה כאבבבבב!!" אמר אייל.
"האהבה כואבת.." השבתי.
"אחחח... כמה שהיא כואבתתתת! הלוואי היית יכולה להרגיש את הכאב" אמר אייל בעודו מתפתל.
"אבל אני לא יכולה, מצטערת.." השבתי וחייכתי.
"הרי את יודעת שאני לא אוהב אותך, לא מחבב אותך ואפילו לא מסמפט אותך!" אמר אייל.
"מזה? נהיית לי כמו הילדים בכיתה ד'? סולם האהבות???" שאלתי.
"כן!" ענה אייל. "אז מה אתה כן מרגיש אליי?" שאלתי.
"את זה..." ונישק אותי שוב.
אחרי הנשיקה אמרתי לו: "ומזה הרגש הזה? לא שמעתי עליו.." "זה אהבה..." אמר אייל.
"ואיך אתה מגדיר את המושג אהבה?" שאלתי.
"אהבה ללא גבולות במקרה הזה שלי.
אהבה, שאני לא יכול לחיות ולהתקיים בלעדייך.
אהבה, שאני לא יכול לנשום בלעדייך כי את החמצן שלי.
אהבה, אהבה זה רגש שאין לו הסבר.
אהבה, האהבה שלי אלייך זה כמו ביום שהשמש זורחת והציפורים מצייצות, היום בו השמיים בהירים ובלילה השמים בוכים על זה שהם איבדו את הכוכב הכי יפה שלהם.
זו את מלאך שלי..
את היחידה שגורמת לי להרגיש את מה שאני מרגישה והיחידה שעושה אותי מאושר" אמר אייל.
"חיים שלי.. אחחח.. כמה אני אוהבת אותך!! אתה לא מתאר לעצמך!!
אני מקדישה לך בזאת את הלב שלי כי רק אותך הוא יאהב.
אני מקדישה לך את החיים שלי כי רק בגללך יש טעם לחיי.
אני מקדישה לך את השפתיים שלי כי רק אותם הם ינשקו.
אני מקדימה לך את החיוך שלי כי רק בגללך הוא קיים...".
"אני אוהב אותך" "גם אני אותך" לחשתי לו והתנשקנו נשיקה ארוכה וסוחפת.
פתאום הרגשתי מים על הגב שלי ושמעתי "דיי יא זוג יונים! יאללה, הולכים?" אלו היו דניאל ובל.
"כן, זזים אבל לפני זה..." אמר אייל.
"לפני זה..." שאלתי.
"עוד נשיקה אחת קטנה..." אייל שר ואני חייכתי אליו והמשכנו להתנשק.
אחרי שהתנתקנו הגענו לכיוון סלע.
התיישבתי עליו ואייל עמד מולי.
"שם, אל מול גבול הים, יושבת לה נערה. שומעת צלילים בין כנפי השכינה, שומעת ונעלם.
כאן, ליבי הקטן, שואל ועונד איתן. האם ישנה בין כנפי השכינה ואיפה אני קיים..."
אייל שר לי ונישק אותי שוב.
ואני? זמזמתי לו...
"אתה כמו מלאך שלא שכח לחבק את העולם וכשהלב שלך אוהב, מחייך הוא אל כולם. עוד רגע.. בוא והושט לי יד..."
אייל נתן לי את ידו ורקדנו מול הזריחה.
רציתי שכל זה לא ייגמר, כ"כ אהבתי אותו!!
דניאל ובל בינתיים ארזו את הדברים והצטרפנו אליהם אחרי שאני ואייל המשכנו בעוד נשיקה אחת "קטנה".......
אני ובל הגענו הביתה, בל עשתה התנחלות קלה =]]
עשינו מי יגיע ראשון למקלחת ואני ניצחתי.
התקלחנו ונשפכנו על המיטה, היינו כ"כ עייפות.
"זה היה שישי שבת טוב" אמרתי לבל. "כן, היה אחלה!!" "לילה טוב דוגית שלי, אוהבת אותך" "גם אני אותך דוגי, לילה טוב".
נתנו נשיקה אחת לשנייה ונרדמנו.
~ב-ו-ק-ר~
תגיבווווווווווווו =]
אני צריכה לחשוב על המשךךך =]]
לילה טוווב בינתיים יפות שלי, אוהבת'כן!!
ניבו'ש 😊
ואיי איזה מדהים!!!
תגידי ישלך איסיקיו??? אין זה פשוט מדהים!!
המשךךךך
יוווווווווווווווווווווו אמאאאא זה כזה מושלם!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
מאמי את כותבת סוףףףףףף...
תמשיכייי
אוהבת המונים מיקה😊😊😊
אהובתי סיפור מדהים=]]
ולמי שלא הבין אני בלו'ש
חחח השם שלי מופיע מספר פעמיים בסיפור המדהים של אישתי
ניבו'ש
חחח איתמר ואבירן אה? חחח רק עכשיו ראיתי את זה
חולה עליך פול פול פול אין הגדרה בשביל האהבה שלי כלפיך
מטורפת עליך
בלו'ש
דיייי איזה סיפור שווה!!!!
המשךךך ומהרררר
אתר האהבה הישראלי