יפההההההה מאוד מאוד מאוד מאוד חחח ועוד פעם מאודד
שימי המשך נשמה
מוואה ענקיתת
חחח דניאלוש תמשיכי דחוףףף!!!
אוהבת פולים!!!!
פרק 18:
(במיוחד לטיטוף הקרציה..)
על הבוקר כולם מגיעים לבצפר עם חיוך מפה עד הודעה חדשה....ואני?! עם סימני שאלה...
מגיע השיעור הראשון ואני מתפגרתתתתת שעתיים ערבית ברצף..אררררררר
מגיעה ההפסקה וכולם יושבים בח'2 כרגיל, מריצים דאחקות ואני?!...אני מלמדת שיעור
ריקוד את אדם,קרן,שגיא ושלי...כרגיל....
שגיא ביקש ממני לקרוא דחוף לליטל ועשינו לה מן הצגה כזאתי,עבדנו עליה...
קראתי מהר לליטל ואמרתי לה ששגיא במדרגות, מסכן...נפל ופתח ת'ראש, בחיים שלי
לא ראיתי אותה רצה ככה, רצה בכלל, אפילו לא בשיעורי ספורט, אפילו לא כשדביר וגיא
מנסים לקרוא ת'הודעות בפלא'....היא רצההההההה ואז הוא תפס אותה בכיתה ח'3 ונתן לה ת'נשיקה
של החיים, והציע לה חברות, ממש כמו בסרטים...רק שזה סיפור!!!
היא כמובן שהסכימה!! איך לא עם כל האהבה הזאתי?!?!
10 דקות לסיום ההפסקה, אני שומעת את גיא לוחש למיקה...:"יאללה את באה, השירותים של הבנים
עם ריח של ג'יפה, אז בואי פשוט נרד לספסל ותשאירי אותם לבד..."(אותי ואת דביר)
"סבבה אבל למה?!"
"מזה משנה, יאללה בואי.."- שניהם הלכו יד ביד נשיקה אל נשיקה, תחת אל תחת...חחח
ואז דביר בא אליי וכיוון שלי ובא להגיד לי משהו, בדיוק כשפתח ת'פה קראו לי מהר לכיתה כי מרביצים
למתן...(ואני לא נותנת שירביצו לילד שילי...) רצתי מהר ואמרתי לו שיחכה...אותו ילד שהרביץ לו
היה רציני ואמר לו..:"איפה אח?!"
"לא יודע מה אתה רוצה ממני עזוב אותי.."
אני..:"עזוב אותוווווווווווווווווו"
"לא רוצה מה תעשי לי?!"-קפצתי עליו והתנפלתי עליו, ואז הוא הוציא סיכן וקירב לצוואר של מתן,
רצתי מהר ותפסתי אותו, נחתכתי מהסכין בכל היד, ואז:"דניאל לאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאא"
ליטל מהר צעקה, נפלתי מהמרפסת בבצפר, הגיע אמבולנס, דביר ששמע ת'צעקה של ליטל
רץ מהר לראות מה קרה אבל כשהגיע הכל היה דם, ואני?! אני בלי הכרה ומסביבי סימני סכין ודם...
היא אמבולנס וליטל עלתה איתי מהר, שלי,אדם,מיקה וגיא בכלל לא יגעו מה קרה,
שגיא עלה מהר עם ליטל לאמבולנס, לקחו אותי לחדר ניתוח ושמה גילו ש...
יאאאאאאאאאאא איזה יפההההההה!!!!
חולה על הסיפור הזה...!!!! אני במתחחח!!!!
כדאי לך לחשוב על המשך...מהר... ולכתוב אותו...
למה שאני חוזרת מפתח תקווה אני רוצה המשךך חבל על הזמן...
ואם לא את מקבלת מכות....
אז יאלה תתחילי לכתובבבב....
לוב יווווווו.... מואהההה טיטופית...
גמני חולה עלייך,
ואל תדאגי יהיה המשך...
חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח דניאל יגזורה!!!!!!
סיפור מ-ו-ש-ל-ם....
תמישיכי דחוףףףףףףף
אוהבת אותך המונים!!!!!! 😍 😍
המשךךך
ומי זו חניטה ולמהה לשנוא????
אוהההההבת
😊
גילו ש.....??
שימי המשך מאמי..
מוואה ענקיתת
דניאלוש מה ניסגר?!?!
המשךךךךך דחוףףףףףף
אוהבת המונים!! 😍 😍
חניטה זאת המורה הכי סתומה בעולם, היא המורה שלי ללשון!!....
ואיך אי אפשר לשנוא, תכירי אותה ותביני,
המשך אני מבטיחה מבטיחה מבטיחהההההההה לעשות מחר,
היום אין לי זמן, אני חייבת לעוף למסיבה...!!!
אוהבת את כולן, נשיקות!!!
חחח מאמי מקווה שנהנית במסיבה
ועכשיו אם את יכולה
תשימי המשך בבקשה
רצוי מאודדדדד
אוהההההבת
חני 😊
נווווו דניאללל עוד אין המשך??????
תמשיכי....
יאאאאאא...רק עכשיו קראתי..
חח איזה דרמותת....
סיפור מהמם בובה..!!
המשך דחוף!!!
אוהבת אותך הכי שיש!! מוואאהה שלי!😊
מזה סליחה שלא כתבתי, פשוט כל פעם שבאתי לכתוב
משהו במחשב הגרוזיני הזה נדפקקק
אז הנה פרק 19....
פרק 19:
גילו שאני, הפציעה פגעה לי בראש חזק, ואיבדתי את חוש הראיה...
עוד לא סיפרו לי, אני לא יכולתי לפתוח ת'עיניים בגלל התרופות,
לא ידעתי שזה יימשך כל חיי....לא ידעתי שאיבדתי את הכללללל,
אבדתי את הצבע לחיים, את הטעם לחיות, אני לעולם לא יראה יותר את היופי שלו, את העיניים שלו
את הגוף שלו, ואת התחת החמודי מודי שלו....!!
אני לא יוכל בבוקר להתלבש לבד, לא יוכל לשלוח הודעות או לחרוש על הטלפון, אני לא יידע עם מי אני מדברת..
וכמו הראיה הלך גם שיבוי המשקל, ככה שאני יילך עם מקל...ברגל שליטל נכנסה בוכה
אל החדר, פתאום התחדדו חושיי, הרגשתי ת'כאב בחדר....היא הייתה איתי לבד בחדר וסיפרה
בעדינות מה קרה לי, לפתע נשמעה צעקה בכל בית החולים, כל כך כאב לי,
כל כך כאב לכולם, שמהעיניים השמחות הכי בעולם, הצוחקות ואלו שמצחיקות, נשארו
רק דמעות, דמעות גדולות מלאות כאב, מלאות כעס, ומלאות במרירות...
באי הבנה איך הכל קרה כל כך מהר, איך אפשר לאבד כל כך מהר...
לא יכולתי יותר לחיות, רציתי למות....:"ליטל, למה כשנפלתי לא הלכתי וזהו?! למה ה' חייב להרוס
דווקא לי עד שקיבלתי רגע אחד קטן מלא באושר?!דווקא שהוא בא לומר לי הכל, ואוליי להציע לי
הכל הלך בלי שאני ישים לב?!?! למהההההההההה"
ליטל בכתה ואמרה רק דבר אחד..:"דניאל, זה בסדר.."
"בסדר?!?! בסדר?!?! זה מה שיש לך להגיד?!, נראה אותך, עד שאת משיגה ת'חלום הכי גדול
שלך, תאהבה שחלמת עליה עם הילד שחלמת עליו ולאבד הכל?!?!, ואת יודעת מה,
גם אם הוא ירצה אותי עיוורת אני לא ירצה, אני לא רוצה להגביל אותי ואני לא רוצה שירחמו עליי
עכשיו לכי, לכי מפה אני לא רוצה לראות אפ'חד..."
שמעתי את כל החברים שלי בחוץ רוצים לדעת לשלומי, אבל אני, אני לא הסכמתי לקבל אותם,
אני בכיתי כמו שאף פעם לא בכיתי, כאב לי,כאב לי אף שלא הרגשתי ת'הרגשה הזאתי
של העיוורים, אף שעוד לא פתחתי עיניים....היה לי קשה לעקל, וכאן באמת מתחיל הסיפור האמיתי..