דייייייי איזה עצובבבבבבב 😢 😢 😢
שימי המשךךך ויותר ארוךך
מוואה ענקיתתת
ווווואיייייייייי דני סיפור מהמממםםםםםם
יאאא איזה עצוב זה😢......
תמישיכי דחוףףףףףף
ותעשי תפרקים יותר ארוכים.........
אוהבת אותך המוניםםםםם
😍 😍
יוווווווו דניאל... את כותבת סוווף הדרך...
לא ידעתי שיש לך ת'כישרון הזה....
בקיצור... המשךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךך
חחחח דניאל סתכלי מה רשמת:
"עכשיו לכי, לכי מפה אני לא רוצה לראות אפ'חד..."
חחח את עיוורת!!!
חחחחחחח מיקה קרעת אותי.... רעה... חחחחח
אויייייייי
טרגדיה לאור היום!
אוףף המשךך דחווווווף
אוהבתתת חני
😁
חנוש חמודה...
המשך נראה לי יהיה רק מחר, כי יש לי מבחן, וכאבים, ובטח ההמשך
לא ייצא לי יפה אם אני יכתוב במצב כזה...
אני מדברת כאילו אני גוססת...חחחח
טוב לוב יו אול...מואהה
דניאלושששששששש
סיפור מושלםם
המשך דחוףף
אוהבת אותך המוניםםםםםםםםם שליי מואאאהה...(:
מאותו רגע....אבדתי הכל, את החשק לצחוק ולהצחיק...
גם כשלא ראיתי ידעתי שמסתכלים עליי, מרחמים עליי, לא יודעים מי אני...
בהפסקות לא היה אותו דבר, אני בחיים לא ידעתי שאני חלק כל כך גדול מהצחוקים בקבוצה..
הכל היה שונה, עצוב יותר, פחדו להגיד מולי "נראה כבר, נראה אותך אחרי זה" וכל מיני..
אני לא בטוחה למה, אבל גם אני הרגשתי שונה, לא רק בגלל העיניים אלא בגלל הכללל
הרגשתי ריקנות, כאילו אין עולם מולי, רק רעשים קטנים שמפריעים לאוזן,
כשפנו אליי, לא עניתי...פשוט לא יכולתי, כאילו נבלע הלשון, לא רציתי לדבר...
לא ממש ידעתי אל מי אני מדברת.....וככה המשיך במשך חודש....ואז הכל התחיל לחזור לקדמותו כשקיבלתי מכה חזקה בראש...
יאווו דיי איזה עצובבבבב........ חחחחחחחח מסיפור מצחיק ברמות זה ניהיה סיפור עצוב.... 😢
חחח לא נורא אני סומכת עלייךך שבסוף הכל יהיה טוב! חחחח 😁
שימי המשך נשמה
מוואה ענקיתתת
יאווו דיי איזה עצובבבבב........ חחחחחחחח מסיפור מצחיק ברמות זה ניהיה סיפור עצוב.... 😢
חחח לא נורא אני סומכת עלייךך שבסוף הכל יהיה טוב! חחחח 😁
שימי המשך נשמה
מוואה ענקיתתת
יווווו דניאלוש מאמי... איזה עצובי צובי...
אבל שתינו יודעות מה יהיה בהמשך... חחח הולך להיות משו סופני..
המשךךךךךךךךך
מואהההההההה
חחח אל תדאגי, לא ייקח הרבה זמן שאני יחזור להצחיק אותך...😊