אלה תגידי את השתגעת?
המשך מהרררר!
רומי.
חחחחחחח איזה מתוקות אני מטורפת עליכןןןןןןןןןןןןןןןןןןן
אבל הממ...אין לי כוח להמשיך את הסיפור ואין לי רעיונות בשבילו...
אני אשתדל כמה שיותר מתוקות שלי
מואהההההההההההההההההההההההההההה 😊
תמשיכייייייייי
תמשיכייייייי
תמשיכייייייייייייייייייייייייי
אלושש שימי המשךך דחוף דחוף זה כ"כ יפה
נו מאממייי תמשיכייייייייייייייייייי
אלוהיםם כמה כישרון יש בךךך...
וואיי נו תמשיכי אני לא יכולההה אני במתחחח..
מאמי... יש לך סיפור מעלף!!!
מתי תמשיכי אותו?! אני כבר במתח נוראי....חי
אז פליז פליז המשך דחוף!!!!
הלו?? מאמיייי תמשיכיי מה שכחת אותנו??!!
נוווווווווווווווווווו מאמי תמשיכי כבר את משאירה אותנו במתחחחחחחחחחח
😢 😢 😢 😢 😢
"ילד תביא לי מים בבקשה..מממ..ותקרא לאמא שלי. אני רוצה אותה."אמרה שירלי כמעט ללא קול.
"כן שירלי..." אמר שלומי וקרא לאמי
ביום שלמחרת שחררו אותי הביתה ושחזרתי לבית הספר ניגשה אלי ילדה.
"היי שירלי"
"מה המצב שירן הכל טוב?"
"כן שירלייייי הכל מצויןןןן את זוכרת אותייייייייייייי"
"חח טיפשונת...למה שאני לא אזכור אותך?"
"אהה...סתם סתם לא משנה..."
"טוף..אהה שירן תגידי מי זה הילד הזה?"
"זה שלומי"
"קרציה הילד...מה הוא רוצה ממני?"
"לאאא..רק אל תגידי לי ש...שאת לא זוכרת אותו"
"בחיים לא ראיתי את הילד והוא נטפל אלי כל הזמן ומדבר איתי הוא מקרצץ לי..."
"שירלי זה החבר שלךךך שלומי ואת חברים אתם מאוהבים עד השמים"
"לא אנחנו לאאא אני בחיים לא יצא עם מישו שמקרצץ לי..הוא חתיך אומנם אבל...ממש לא לטעמי."
טולטלוללולוול הצילצול הפסיק לנו את השיחה התיישבתי בשולחן ושלומי התיישב לידי אוחח כל כך התעצבנתי שקמתי ועברתי שולחן. "למה עברת????" " סתם..בא לי לשבת קצת לבד לא משו נגדך(כן בטח..)" "טוב מתוקה שלי" אמר שלומי.
בפסקה אני ושירן קבענו ללכת יחד ולהעלות זכרונות אבל משום מה היא איחרה...
"אוף שירןןן איפה את יוו איזה ילדה בבונה את אם דפקת לי ברז את מתה!" חשבתי לעצמי
"או יופי הנה היא באה..ומי לידה שלומי הקריץ" לקחתי אותה מהר ולחשתי לה"מה את עושה איתו? למה הבאת אותו? "הוא תמיד חוזר איתנו יחד הוא גר לידך.." "טובבבב שיהיהההה....." איזה ביאוס נחת עלי באותה שניה יוו אתם לא יודעים.
באמצע הדרך שירן נטשה אותי למען הבית שלה ואני נאלצתי להיתקע עם שלומי לא ממש היה לנו על מה לדבר רוב הדרך היינו בשקט
"שירלי אני רוצה לקחת אותך לגינה..שלנו"
"הגינה שלנו?!"
"כן שהיינו חברים תמיד היינו הולכים אליה זה מין גן שקט ואין שם אף אחד עם ספסל מוקף בעצים ושיחים ובוורדים. המקום המושלם רק שלך ושלי. אני רק רוצה לשאול אותך שאלה ואם לא תזכרי אני יעזוב אותך לתמיד"
"אתה לא צריך לעזוב אותי לתמיד רק להפסיק לקרצץ לי ולהדבק אלי...אופס הממ זאת אומרת..."
"אני יודע שאני נדבק אליך אבל הכל מאהבה"
"טוב אם אתה כל כך רוצה ללכת לגן "שלנו" בוא נלך לשם"
הגענו לגן והתיישבנו על הספסל שוב שררה שתיקה.
"אוחח אני שונאת שיש שתיקה. תגיד משו"
שלומי הסתכל לי בעיניים ונתק לי נשיקה.
"אידיוט מה אתה עושה???" אמרתי לשלומי והבאתי לו כף.
אני לא אוהבת אותך! כבר אמרתי לך את זה!!! אז תעוף ממניייייי אני לא רוצה לראות אותך יותר עד שלא תבקש סליחה!!!
אם אתם רוצים המשך אבל באמת רוצים המשך..תגיבווווו
מואההה אוהבת אותכםםםםם ומצטערת שלקח לי שבוע לרשום את המשך הסיפור...
אתר האהבה הישראלי