יההההההההההההה
איזה עצובבבבבבבב 😢
שימי המשך אני במתחחחחחחחחחח
המשךךךךך פליזזז!!!
מואההה ג'ויה
לא הצלחתי להרדם המחשבות לא הרפו... קמתי בחשכה ולא ראיתי דבר , חיפשתי את קופסאת הסיגריות שלי ,גיששתי באפלה ואיכשהו שהצלחתי להדליק אותה...שאפתי אותה עמוק עמוק,מנסה למצוא בה מפלט לכל הצרות...רק צרות וסבל אני גורמת לאנשים... מסכן נתי שעירבתי אותו בכל זה... אני כל כך אנוכית , לא מתחשבת באף אחד... פגעתי בהורים שלי פגעתי בחברה הכי טובה שלי,פגעתי בנתי.. והכי חשוב פגעתי גם בי... החלטתי כי הפעם זה סופי.. הפעם אני יעשה את זה.. אני אלך לגמילה וינסה לתקן את הכל... עד כמה שאפשר לתקן... סיימתי את הסיגריה כיביתי אותה וחזרתי לשכב על המיטה נחושה בהחלטתי לצאת מהמצב הזה...
"קומי באו לקחת אותך מפה.." השוטר העיר אותי משנתי. "לקחת אותי מפה?" "כן.. את ניצבת היום בפני שופט..." "שופט??" "כן.. מה חשבת באנו לארח אותך כאן? את עברת על כמה וכמה חוקים ,את צריכה להשפט ולהענש.." "מה אבל אין לי עורך דין , איך מה,??" הייתי המומה לא ידעתי מה להגיד.. "זה בסדר ,ההורים שלך הציבו לך עורך דין.שום אדם לא נשפט ללא הגנה.." מוכת הלם נילקחתי לבית המשפט המחוזי , ראיתי את העורך דין שהציבו לי , אמרתי לו שלום ונכנסו לחדרון צדדי.. "שירן , המקרה שלך הוא בעייתי. את הודת בפני השוטרים על שימוש בסמים ועיסוק בזנות..." "אני יודעת ,אבל מה אני יעשה?? אני הייתי בדרך בכלל למוסד גמילה.." "רגע ,רגע מה אמרת? מוסד גמילה??" "כן.." "אולי זה יעזור לרכך את השופט.. לפחות היו לך כוונות טובות..." "אלוהים איך הגעתי למצב הזה , מה שאהבה יכולה לעשות...."
"מזאת אומרת אהבה?" "בוא אני אספר לך מזה לאהוב אהבה בלי גבולות , אהבה עיוורת.." סיפרתי לעורך דין את כל הסיפור עלי ועל גיא , על ההתמכרות, על הפגיעה , על האלימות הוא רק הקשיב ולא הוציא מילה מפיו... אני המשכתי לפרט ולספר , על הפריצות ,על התעסוקה בזנות ועל אורי שעזר לי לברוח משם , על נתי שקיבל אותי בחום וניסה לעזור לי אבל אני כמו מטומטמת הרסתי הכל... "ואוו.. הסיפור שלך הוא בהחלט.. מרתק..!" חייכתי חיוך מאולץ. "אני חושב שאפשר לעזור לך לצאת מהסיפור הזה..." "מה? איך??" "תסמכי עליי.. את פשוט תספרי לשופט את כל מה שסיפרת לי.. אני בטוח שזה יעזור.." "אני מקווה..." העורך דין שם יד על כתפי לאות תמיכה. "קדימה , המשפט מתחיל..." "פוווו" נשפתי אויר החוצה ועצמתי את עייני , נכנסנו לאולם.....
המשךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךך
מהמם מהמם ממהמממממםםםםםם תמשיכיי!!!
וווווווייייייי איזה מדהיםםם
איזה יפה את כותבת שתהיי לי בריאהההההההההההה
אין לי מיליםםםםםםםםםםםםםם
שימי המשך..
מדהים!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
תמשיכי דחוףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףף
אין עליייייייייייייך! את פשוט כותבת מדהים !
אין לי מילים!!!!!!!!!!!! בובה את פשוט גדולה!
המשך...
ושוב..את כותבת מדהיםם
נו מאמי... למה את מייבשת אותנו ככה?? תמשיכיייייייי
נ-ו מ-ה ע-ם ה-מ-ש-ך-?-?-?-?-?-?-?-?-?
אני מבינה שהחלטנו להפסיק לכתוב או מה?????????????????????
😢 😢
אני מבינה שהחלטנו להפסיק לכתוב או מה?????????????????????
חס וחלילה!!! פשוט אמרתי את זה פעם ואני אגיד את זה שוב אין לי כל כך הרבה זמן פנוי והזמן הפנוי שיש לי אני מקדישה לפה ולבלוג שלי אני משתדלת לעדכן כמה שיותר שזה המשך כמעט כל יום!!!!
בוביייייייייייייייייית אני מאוהבת בסיפור שלך
תשימי המשכוןןןןןןןןןןןןן אני במתחחחחחחחחחחחחחח
"קדימה , המשפט מתחיל..." "פוווו" נשפתי אויר החוצה ועצמתי את עייני , נכנסנו לאולם.....
הורי ישבו בשורה הראשונה ,ונתי ישב בצד עם ידיים משולבות ופרצוף חמוץ. הסתכלתי עליו וחייכתי אבל הוא לא השיב חיוך, כנראה שהוא לא שם לב או משהו.. "בואי תשבי עוד כמה שניות השופט יכנס..." "אוקיי.."
"כולם לקום... השופט הגיע..!" המזכיר הודיע לכולם על בואו של השופט... נעמדנו לאות כבוד הוא נכנס וסימן לנו לשבת.. "ובכן במה אנחנו דנים?" פרקליט התביעה נעמד. "ובכן אדוני השופט , ניראה כי הקטינה שירן אזולאי עסקה בזנות והשתמשה בסמים.." "ויש לכם הוכחות?" "כן כמובן...אבקש מרב פקד דהן לעלות לדוכן העדים.." השוטר שישב במושב האחורי עלה לדוכן העדים. התובע התקדם לעברו . "אתה מוכן לספר לנו מה קרה לפני כמה ימים?" "בוודאי" השיב בחיוך. "ובכן אני וסמל נפתלי עכרנו חיפוש קטן הגענו לסימטה ברחוב הנביאים הידועה למשטרה כסימטה בה ישנו סחר בסמים ובזנות.." "ושם פגשת את הנאשמת?" "כן,היא עמדה על שפת המדרכה , כנראה חיכתה ללקוח ואנחנו ניגשנו אליה.." "ומה היא אמרה? היא הציע את גופה?" לחץ התובע. "התעניינו בשירותים שהיא מציאה כמו כל לקוח וגילינו שאכן היא סוחרת בגופה.." "ואיך הגעת לעיניין הסמים?" "היא הציעה שהתשלום יהיה או כסף או מנת סמים..." השופט הביט בי במבט ארוך.. "טוב זה יהיה הכל ,תודה". התובע התיישב במקומו והעורך דין שלי ניגש אל השוטר. "ובכן אדוני השוטר.. כאשר דיברתם עם מרתי ,האם היא הזכירה את עיסוקה באותה סימטה? את האקט עצמו?" "לא אבל זה ברור ש.." "שום דבר לא ברור כל עוד לא נשמע מפיה דבר כזה..." "היא הציעה את עצמה תמורת כסף . היא אפילו אמרה שהיא משהו משובח ועל רמה ואם אנחנו רוצים סתם משהו אז ללכת בהמשך הסימטה.." "והסמים? מי אמר לך שהן לצריכתה האישית? אולי היא עשתה זאת בשביל מישהו?" השוטר שתק. "ברצוני להציג בפני בית המשפט כמה עובדות מעניינות , מרשתי לפני מספר חודשים עזבה את בייתה ועברה לגור עם החבר שלה גיא. מסתבר שאותו "חבר" דירדר אותה לסמים ובהמשך לזנות , היא עבדה ומימנה אותו וכאשר לא הביאה כסף , הוא הכה אותה קשות... היא הייתה נתונה בהמון לחץ ולא היה לה לאן לברוח.. עד שמישהו עזר לה , הושיט לה יד... והיא באותו יום הייתה בדרך למרכז גמילה.."
"אז למה חזרת לאותו מקום?" שאל השופט. אני נעמדתי. "אני לא שלטתי בזה.. לא רציתי , אבל אני כבר מכורה... אני מצטערת על הכל , אני כל כך רוצה לצאת מזה ולחזור להיות מי שהייתי לפני גיא ולפני כל הסיפור הזה.." אמרתי והשפלתי את ראשי. "אדוני השופט , מדובר פה בנערה מתבגרת שניגררה אחרי אדם שאהבה , היא הייתה תלמידה מצטיינת לפני וכל המורים שיבחו אותה .אני חושב שזאת תהיה טעות לא לעזור לנערה הזאת להשתקם.." אימי התייפחה והבכי שלה נשמע בכל האולם , זה כנראה ריכך את השופט הוא הסתכל עלי במבט מלא עצב. "שירן גשי אלי בבקשה.." התקרבתי אל השופט. "תשמעי ,את לא מקרה יחיד... את באמת רוצה לצאת מזה?" "כן , אתה לא יודע כמה אני מצטערת על שחשבתי לחזור לזה שוב , תסתכל על המשפחה שלי , תסתכל עליי.. תראה כמה הרס גרמתי. אתה חייב לתת לי הזדמנות לתקן את זה!" אמרתי בנחישות. "בסדר ,תחזרי למקומך.." חזרתי למקומי והתיישתבי לצד העורך דין. השופט שתק למספר דקות והדממה שררה באולם , הוא עיין בכמה דפים ולבסוף הרים את ראשו ופתח את פיו.. "התרשמתי מהנאשמת כי היא באמת רוצה עזרה ולכן הגעתי להחלטה , כי הנאשמת שירן אזולאי תחוייב ללכת למרכז גמילה ויוצמד אלייה מדריך אישי שיעזור לה להתפטר מהתתמכרות הנוראה הזאת וכמו כן תחוייב בעבודת שרות של 360 שעות.. זה הכל התיק סגור!"
"הווו תודה לאולוהים!" זעקה יצאה מפיה של אימי , רצתי אליה וחיבקתי אותה. "אני אתכם ,אמא אבא , אני מצטערת על הכל!!" "זה בסדר , ילדה שלי העיקר שעכשיו הכל יהיה בסדר...." אבא תמך בי וחייך. נתי קם ממקומו והתקדם לכיוון הדלת. "חכו שניה.." התנתקתי מהוריי וזרצתי לכיוון נתי. "היי לאן אתה הולך?" "הבייתה. שיהיה לך בהצלחה ,ביי.." "מה ביי?? תחכה , זה הכל בזכותך!!" "שירן , את שיקרת לי , את אמרת לי שלא תחזרי לזה ותיראה איפה את נימצאת עכשיו ,את מאושרת שלא שלחו אותך למוסד... אני פשוט לא יודע מה עוד אני יכול לעשות.." "רק תהיה איתי , אני צריכה אותך.." "שירן ,אין לי כוח למשחקים.. תעזבי אותי!" "זה לא משחקים נתי , תחכה.." נתי הניף את ידו בתנועה של בוז והמשיך ללכת. "נתי , אני אוהבת אותך ,אל תלך!!!!"
אמאאאא את הורגת אותי עם הסיפור שלך!!!!!!!
תמשיכיייייייייייייייייייייייי