1
ספר תהלים (כג, ד)
"גם כי אלך בגיא צלמוות לא אירא רע כי אתה עמדי"
דוד המלך לא אומר שלא יהיה צלמוות. הוא אומר שגם שם, בעומק החושך, הוא לא יפחד — כי הוא לא לבד.
האהבה בזמן משבר היא לדעת שמישהו איתך. לא שהכל יהיה בסדר — שלא תהיה לבד.
2
ספר ישעיהו (מא, י)
"אל תירא כי עמך אני, אל תשתע כי אני אלוהיך, אמצתיך אף עזרתיך"
ה' לא מבטיח שלא יהיה קשה. הוא מבטיח שיהיה שם. שיחזק, שיעזור, שיתמוך.
בזמן משבר, לפעמים זה כל מה שצריך — לדעת שמישהו תומך.
3
ספר תהלים (מו, ב-ג)
"אלוהים לנו מחסה ועוז, עזרה בצרות נמצא מאוד. על כן לא נירא בהמיר ארץ"
גם אם הארץ תתמוטט, גם אם ההרים ייפלו לים — לא נפחד. כי יש מחסה.
האהבה בזמן משבר היא להיות מחסה למישהו. מקום בטוח כשהכל רועד.
4
רבי נחמן מברסלב (ליקוטי מוהר"ן)
"כל העולם כולו גשר צר מאוד — והעיקר לא לפחד כלל"
הגשר צר. זה נתון. אי אפשר להרחיב אותו, אי אפשר להפוך אותו לכביש. מה כן אפשר? לא לפחד.
הפחד לא משנה את המציאות. הוא רק מקשה על המעבר.
5
רבי נחמן מברסלב (שיחות הר"ן)
"אין שום ייאוש בעולם כלל"
שבע מילים. אף פעם, בשום מצב, בשום רגע — אין ייאוש. גם כשנראה שהכל אבוד.
זו לא הכחשה של הקושי. זו אמונה שיש יציאה, גם כשלא רואים אותה.
6
ספר איכה (ג, כא-כג)
"זאת אשיב אל לבי על כן אוחיל: חסדי ה' כי לא תמנו, כי לא כלו רחמיו. חדשים לבקרים רבה אמונתך"
ירמיהו כתב את איכה מתוך חורבן. מתוך אפר ודמעות. ובכל זאת — "חדשים לבקרים". כל בוקר יש התחלה חדשה.
גם בתוך המשבר, כל בוקר מביא אפשרות לחידוש.
7
ספר איוב (ב, י)
"גם את הטוב נקבל מאת האלוהים ואת הרע לא נקבל?"
איוב איבד הכל — ילדים, רכוש, בריאות. ובכל זאת שאל את השאלה הזו.
לקבל את הרע זה לא לאהוב אותו. זה להכיר שהוא חלק מהחיים.
8
ספר איוב (יג, טו)
"הן יקטלני לו אייחל"
גם אם יהרוג אותי — אמשיך לקוות. זו אמירה קיצונית, כמעט בלתי אפשרית.
אבל זו האהבה בזמן משבר: להמשיך להאמין גם כשאין סיבה.
9
התלמוד (ברכות ס:)
"כל מה דעביד רחמנא לטב עביד"
כל מה שה' עושה — לטובה. גם מה שנראה רע, גם מה שכואב, גם מה שלא מובן.
זו לא אמירה קלה. זו אמונה שדורשת עבודה.
10
התלמוד (תענית כא.)
"גם זו לטובה"
נחום איש גמזו אמר על כל דבר "גם זו לטובה". גם כשנגנב ממנו, גם כשנפגע.
לא שהוא לא הרגיש את הכאב. הוא בחר לראות אחרת.
11
ספר תהלים (ל, ו)
"כי רגע באפו, חיים ברצונו. בערב ילין בכי ולבוקר רינה"
הכעס — רגע. החיים — לנצח. הבכי — בערב. הרינה — בבוקר.
המשבר הוא זמני. האהבה נשארת.
12
ספר תהלים (קכו, ה)
"הזורעים בדמעה ברינה יקצורו"
מי שזורע בדמעות — יקצור בשמחה. הדמעות לא הולכות לאיבוד. הן משקות את הזרעים.
המשבר יכול להפוך למקור של צמיחה.
13
מדרש רבה (שמות)
"אין הקב"ה מכה את ישראל אלא אם כן בורא להם רפואה תחילה"
לפני המכה — יש רפואה. היא כבר מוכנה, מחכה. התרופה קדמה למחלה.
גם במשבר, הפתרון כבר קיים. צריך רק למצוא אותו.
14
התלמוד (מגילה יד.)
"גדולה הסרת טבעת יותר מארבעים ושמונה נביאים"
הסרת הטבעת של אחשוורוש — הגזירה על היהודים — עוררה תשובה יותר מכל הנביאים.
לפעמים המשבר הוא מה שמעורר אותנו להשתנות.
15
בעל התניא (אגרת הקודש)
"ירידה צורך עלייה היא"
הירידה היא לא סתם נפילה. היא הכנה לעלייה. בלי ירידה — אין מאיפה לעלות.
המשבר הוא לא הסוף. הוא המקפצה.
16
הזוהר
"מתוך החושך יוצא האור"
האור לא בא במקום החושך. הוא יוצא ממנו, מתוכו. החושך הוא התנאי לאור.
המשבר מכיל בתוכו את הזרעים של הישועה.
17
רבי צדוק הכהן מלובלין (צדקת הצדיק)
"כל נפילה היא הכנה לעלייה גדולה יותר"
לא סתם עלייה — עלייה גדולה יותר ממה שהיה לפני הנפילה. הנפילה מאפשרת קפיצה.
אחרי המשבר, אתה יכול להגיע רחוק יותר.
18
ספר בראשית (נ, כ)
"ואתם חשבתם עלי רעה, אלוהים חשבה לטובה"
יוסף לאחיו: אתם רציתם להרע לי. אבל ה' הפך את זה לטובה.
גם מה שנעשה מתוך כוונה רעה — יכול להפוך לברכה.
19
ספר בראשית (מה, ה)
"ועתה אל תיעצבו ואל ייחר בעיניכם כי מכרתם אותי הנה, כי למחיה שלחני אלוהים לפניכם"
יוסף לא אומר לאחיו "זה היה בסדר". הוא אומר "זה הפך לטוב". יש הבדל.
הכאב היה אמיתי. אבל התוצאה הייתה הצלה.
20
התלמוד (שבת עז:)
"מאי דכתיב אודך ה' כי אנפת בי — אודה לך על שכעסת עלי"
להודות על הכעס? על המשבר? כן. כי בסוף מתברר שהיה צורך.
לפעמים מבינים את הטוב רק בדיעבד.
21
רבי שמחה בונים מפשיסחא
"במקום שאתה נופל — שם תמצא את מה שאתה צריך"
הנפילה היא לא מקרית. המקום שנפלת בו — שם יש משהו בשבילך.
המשבר מכוון אותך למקום שצריך לתקן.
22
הרב קוק (אורות)
"יש ייסורים שמטהרים — ויש ייסורים שמרוממים"
לא כל סבל הוא עונש. יש סבל שמנקה, ויש סבל שמעלה למדרגה חדשה.
המשבר יכול להיות מדרגה, לא רק מכשול.
23
הרב קוק (אגרות)
"כשהמציאות קשה — צריך להגביר את האידיאלים"
דווקא כשקשה, צריך לחלום יותר גדול. לא להתכווץ — להתרחב.
האהבה בזמן משבר היא להמשיך לחלום.
24
ספר ישעיהו (נד, ז-ח)
"ברגע קטן עזבתיך וברחמים גדולים אקבצך. בשצף קצף הסתרתי פני רגע ממך ובחסד עולם ריחמתיך"
הנטישה — רגע. הרחמים — גדולים. הקצף — רגע. החסד — עולם.
המשבר קצר. האהבה נצחית.
25
התלמוד (חגיגה ט:)
"לפום צערא אגרא"
לפי הצער — השכר. ככל שקשה יותר — ככה המשמעות גדולה יותר.
המשבר לא סתם צער. הוא השקעה.
26
ספר זכריה (יג, ט)
"וצרפתים כצרוף את הכסף ובחנתים כבחון את הזהב"
ה' צורף אותנו כמו כסף, בוחן אותנו כמו זהב. האש כואבת — אבל היא מטהרת.
המשבר הוא כור היתוך. מה שיישאר — יהיה זהב טהור.
27
מדרש תנחומא
"אין הקב"ה מנסה אלא את מי שיכול לעמוד בניסיון"
אם יש לך משבר — זה אומר שאתה יכול לעמוד בו. ה' לא נותן מה שאי אפשר לשאת.
המשבר הוא עדות ליכולת שלך.
28
ספר דברים (ח, ב-ג)
"וזכרת את כל הדרך אשר הוליכך ה' אלוהיך זה ארבעים שנה במדבר למען ענותך לנסותך לדעת את אשר בלבבך"
ארבעים שנה של מדבר היו ניסיון. לא עונש — מבחן. כדי לדעת מה בלב.
המשבר מגלה מי אתה באמת.
29
ספר משלי (יז, יז)
"בכל עת אוהב הרע ואח לצרה יולד"
החבר אוהב בכל עת. אבל האח — נולד לצרה. הוא שם בשביל הרגעים הקשים.
האהבה האמיתית נבחנת במשבר.
30
רות (א, טז-יז)
"אל תפגעי בי לעזבך לשוב מאחריך, כי אל אשר תלכי אלך ובאשר תליני אלין"
רות לא עזבה את נעמי בשעת המשבר. לא כשמת הבעל, לא כשלא היה כלום.
האהבה בזמן משבר היא להישאר כשכולם עוזבים.
31
שמואל ב' (א, כו)
"צר לי עליך אחי יהונתן, נעמת לי מאוד, נפלאתה אהבתך לי מאהבת נשים"
דוד בוכה על יהונתן. האהבה שלהם שרדה רדיפות, סכנות, פרידות.
אהבה שעוברת משברים — היא אהבה אמיתית.
32
התלמוד (תענית יא.)
"בזמן שהציבור שרוי בצער — אל יאמר אדם אלך לביתי ואוכל ואשתה ושלום עלי נפשי"
כשאחרים סובלים — אתה לא יכול להתנתק. הצער הוא משותף.
האהבה בזמן משבר היא לשאת את הכאב יחד.
33
התלמוד (סוטה יד.)
"מה הקב"ה מבקר חולים... אף אתה בקר חולים. מה הקב"ה מנחם אבלים... אף אתה נחם אבלים"
ה' מבקר חולים, מנחם אבלים. ואנחנו צריכים לחקות אותו.
האהבה בזמן משבר היא להיות שם — פיזית, ממשית.
34
רמב"ם (הלכות אבל יד, א)
"מצוות עשה של דבריהם לבקר חולים ולנחם אבלים ולהוציא המת"
זו לא המלצה. זו מצווה. חובה. להיות שם כשאחרים סובלים.
האהבה בזמן משבר היא לא אופציה — היא חובה.
35
התלמוד (נדרים מ.)
"כל המבקר חולה — נוטל אחד משישים מחוליו"
הביקור לא רק מנחם — הוא מרפא. הנוכחות שלך ממש לוקחת חלק מהכאב.
להיות שם זה לא סתם מחווה. זה פעולה של ריפוי.
36
מדרש רבה (קהלת)
"טוב ללכת אל בית אבל מלכת אל בית משתה"
קהלת אומר: עדיף בית אבל על בית משתה. למה? כי שם לומדים את מה שחשוב.
המשבר מלמד. השמחה משכיחה.
37
ספר קהלת (ד, ט-י)
"טובים השניים מן האחד... כי אם יפולו האחד יקים את חברו, ואילו האחד שיפול ואין שני להקימו"
שניים טובים מאחד — במיוחד כשנופלים. יש מי שיקים.
האהבה בזמן משבר היא להיות השני שמקים.
38
התלמוד (ברכות ה:)
"אין חבוש מתיר עצמו מבית האסורים"
אסיר לא יכול לשחרר את עצמו. צריך מישהו מבחוץ.
במשבר, אתה צריך עזרה. ואתה צריך לתת עזרה. אף אחד לא מסתדר לבד.
39
רבי לוי יצחק מברדיטשב
"ריבונו של עולם, איני מבקש שתגלה לי למה אני סובל — רק שהסבל הוא לשמך"
רבי לוי יצחק לא ביקש הסברים. הוא ביקש משמעות.
לפעמים אי אפשר להבין. אפשר רק למצוא משמעות.
40
ספר איוב (מב, ה-ו)
"לשמע אוזן שמעתיך ועתה עיני ראתך"
איוב, אחרי כל הסבל, אומר: לפני — שמעתי עליך. עכשיו — ראיתי אותך.
לפעמים המשבר הוא מה שמביא לראייה עמוקה יותר.
41
הבעל שם טוב
"ייסורים ממרקים — מנקים את האדם מן הסיגים"
הייסורים לא סתם צער. הם ניקוי. הם מסירים את מה שלא צריך.
מה שנשאר אחרי המשבר — זה האמיתי.
42
רבי נחמן מברסלב (ליקוטי מוהר"ן)
"העצבות סותמת את הלב — השמחה פותחת"
גם במשבר, העצבות היא לא התשובה. היא סותמת, חוסמת, מונעת.
לחפש שמחה גם בתוך הכאב — זו עבודה קשה אבל חיונית.
43
ספר תהלים (קטז, ג-ד)
"אפפוני חבלי מוות ומצרי שאול מצאוני, צרה ויגון אמצא. ובשם ה' אקרא: אנה ה' מלטה נפשי"
דוד לא מתכחש לצרה. הוא מתאר אותה בכל הכאב. ואז — קורא לה'.
לא להכחיש את הכאב. להביא אותו לה'.
44
התלמוד (ברכות נד.)
"חייב אדם לברך על הרעה כשם שמברך על הטובה"
לברך על הרע? כן. לא להודות על הכאב — להכיר שגם הוא חלק מהחיים.
לקבל את הרע לא אומר לאהוב אותו. אומר לא להילחם נגד המציאות.
45
מדרש תהלים
"כל מה שאירע לאבות — סימן לבנים"
מה שקרה לאברהם, יצחק ויעקב — קורה גם לנו. הם עברו משברים. גם אנחנו נעבור.
אנחנו לא הראשונים. יש מסורת של התמודדות.
46
ספר ישעיהו (מ, לא)
"וקווי ה' יחליפו כוח, יעלו אבר כנשרים, ירוצו ולא ייגעו, ילכו ולא ייעפו"
מי שמחכה לה' — מחליף כוח. לא שהכוח נגמר והוא מקבל עוד. הוא מחליף — מקבל כוח חדש, אחר.
במשבר, הכוח הישן לא מספיק. צריך כוח חדש.
47
ספר ירמיהו (כט, יא)
"כי אנכי ידעתי את המחשבות אשר אנכי חושב עליכם נאום ה', מחשבות שלום ולא לרעה לתת לכם אחרית ותקווה"
ה' אומר לגולים בבבל: יש לי תוכניות בשבילכם. תוכניות של שלום, של תקווה.
גם באמצע הגלות, גם בתוך המשבר — יש תוכנית.
48
התלמוד (יומא סט:)
"במקום גבורתו — שם ענוותנותו"
גבורה אמיתית היא לא להכות. היא לשאת, להחזיק, לעמוד.
הגבורה בזמן משבר היא לא להתמוטט — ולא להקשיח. להישאר רך וחזק.
49
ספר תהלים (צא, טו)
"עמו אנכי בצרה, אחלצהו ואכבדהו"
ה' לא מבטיח שלא תהיה צרה. הוא מבטיח להיות בתוכה, איתך.
האהבה בזמן משבר היא להיות שם — גם בלי פתרון, גם בלי תשובות.
50
רבי קלונימוס קלמן שפירא (אש קודש — הרבי מפיאסצנה)
"גם מתוך הייסורים עצמם — אפשר להתקרב לה'"
הרבי מפיאסצנה כתב את "אש קודש" בגטו ורשה. מתוך הגיהנום עצמו.
אם הוא מצא אהבה שם — אפשר למצוא אותה בכל מקום.