🕊️ אהבה וסליחה

רמב"ם (הלכות תשובה ב', ט')

"אין התשובה ולא יום הכיפורים מכפרין אלא על עבירות שבין אדם למקום, אבל עבירות שבין אדם לחבירו — אינו נמחל לו עד שיפייס את חבירו"

אי אפשר לעקוף. אי אפשר לסדר את זה ישירות עם ה'. אם פגעת באדם — צריך ללכת אליו, לבקש סליחה, לפייס.
הסליחה האלוקית מותנית בסליחה האנושית.

רמב"ם (הלכות תשובה ב', י')

"אסור לאדם להיות אכזרי ולא יתפייס, אלא יהא נוח לרצות וקשה לכעוס"

גם לנפגע יש חובה. לא להחזיק טינה, לא להיות אכזרי, לא לסרב לסליחה לנצח.
להיות קשה לכעוס ונוח לרצות — זו עבודה פנימית.

ספר ויקרא (יט, יח)

"לא תיקום ולא תיטור את בני עמך"

נקימה היא פעולה — להחזיר רע תחת רע. נטירה היא שמירה בלב — לזכור ולחכות להזדמנות.
התורה אוסרת את שניהם. גם את היד וגם את הלב.

התלמוד (יומא כג.)

"כל המעביר על מידותיו — מעבירין לו על כל פשעיו"

מי שמוותר, שלא מדקדק, שמוחל — גם ה' מתנהג איתו ככה. מידה כנגד מידה.
רוצה שיסלחו לך? תסלח.

התלמוד (מגילה כח.)

"מעולם לא עליתי על מיטתי וקללת חברי בידי"

חכם אחד העיד על עצמו: אף פעם לא הלכתי לישון כשאני כועס על מישהו. כל לילה — סליחה.
לישון עם כעס זה להזמין את הכעס לחלומות ולמחר.

ספר משלי (י, יב)

"שנאה תעורר מדנים ועל כל פשעים תכסה אהבה"

האהבה מכסה. לא מוחקת, לא שוכחת — מכסה. היא לא מתעלמת מהפשע, היא בוחרת לא לתת לו לשלוט.
לכסות זה לא לשקר. זה לבחור מה לראות.

ספר משלי (יז, ט)

"מכסה פשע מבקש אהבה ושונה בדבר מפריד אלוף"

מי שמכסה על פשע — מבקש אהבה, רוצה לשמור על הקשר. מי שחוזר ומזכיר — מפריד אפילו בין חברים הכי טובים.
להזכיר טעויות ישנות זה רעל לכל מערכת יחסים.

התלמוד (ראש השנה יז.)

"כל המעביר על מידותיו — מעבירין לו על כל פשעיו"

ה' מתנהג איתך כמו שאתה מתנהג עם אחרים. אם אתה נוקשה — הוא נוקשה. אם אתה מוחל — הוא מוחל.
הסליחה שאתה נותן היא הסליחה שאתה מקבל.

רבי נחמן מברסלב (ליקוטי מוהר"ן)

"אם אתה מאמין שיכולים לקלקל — תאמין שיכולים לתקן"

הסליחה מבוססת על אמונה בתיקון. אם הנזק אמיתי — גם הריפוי אפשרי.
לסלוח זה להאמין שהאדם יכול להשתנות.

רבי נחמן מברסלב (שיחות הר"ן)

"העיקר הוא לב שבור — לב שבור ונדכה אלוהים לא תבזה"

הלב השבור הוא התנאי לסליחה. לא דיבורים יפים, לא מחוות ריקות — לב שבאמת נשבר.
ה' לא בוזה לב שבור. גם אתה אל תבזה.

ספר תהלים (קג, ח-י)

"רחום וחנון ה', ארך אפיים ורב חסד. לא לנצח יריב ולא לעולם ייטור"

ה' לא נוטר לעולם. גם כשהוא כועס — זה לא לנצח. הכעס עובר, החסד נשאר.
אם ה' לא נוטר — למה אתה?

ספר תהלים (קל, ג-ד)

"אם עוונות תשמור יה, ה' מי יעמוד? כי עמך הסליחה למען תיוורא"

אם ה' היה שומר כל עוון — אף אחד לא היה שורד. הסליחה היא לא חולשה — היא מה שמאפשר את הקשר.
בלי סליחה — אין יחסים.

תפילת יום כיפור

"סלח לנו אבינו כי חטאנו, מחל לנו מלכנו כי פשענו"

ביום כיפור אנחנו מבקשים שלושה דברים: סליחה, מחילה, כפרה. סליחה — על הכעס. מחילה — על החוב. כפרה — על הכתם.
שלוש רמות של ניקוי.

התלמוד (יומא פז.)

"עבירות שבין אדם לחבירו — אין יום הכיפורים מכפר עד שירצה את חבירו"

יום כיפור, היום הקדוש ביותר, לא מספיק. צריך ללכת לאדם, לדבר, לפייס.
אין קיצורי דרך בסליחה בין בני אדם.

התלמוד (יומא פז.)

"הפוגע בחבירו צריך לפייסו. אם לא קיבל — יביא שורה של אנשים ויפייסו לפניהם"

אם ביקשת סליחה ולא קיבלת — תנסה שוב. עם אנשים. עם עדים. תראה שאתה רציני.
הסליחה דורשת מאמץ אמיתי.

התלמוד (יומא פז.)

"אם פייסו שלוש פעמים ולא קיבל — הפייסן פטור והלא-מקבל הוא החוטא"

יש גבול. אחרי שלוש פעמים — עשית את שלך. מי שמסרב לסלוח לנצח — הוא עכשיו הבעיה.
הסליחה היא חובה גם על הנפגע.

רמב"ם (הלכות דעות ו', ו')

"כשיחטא איש לאיש — לא ישטמנו וישתוק... אלא מצווה עליו להודיעו"

לא לשתוק ולשמור בלב. לא להצטבר עד שמתפוצץ. להגיד — בזמן אמת, בצורה ישירה.
שתיקה היא לא סליחה. היא דחייה.

ספר ויקרא (יט, יז)

"הוכח תוכיח את עמיתך ולא תישא עליו חטא"

יש חובה להוכיח — לא כדי לפגוע, אלא כדי לנקות. אם לא תגיד לו — החטא עובר אליך.
התוכחה היא חלק מהסליחה. היא מאפשרת אותה.

בעל התניא (אגרת התשובה)

"עיקר התשובה בלב — כי שם היה החטא ושם צריך להיות התיקון"

התשובה היא לא מילים. היא בלב. שם התחיל הנזק — שם מתחיל הריפוי.
סליחה שלא מגיעה מהלב — לא סליחה.

בעל התניא (ליקוטי אמרים)

"כל פגם שאדם פוגם — עושה רושם למעלה. והתשובה — מוחקת את הרושם"

החטא משאיר רושם, כמו צלקת. התשובה לא מעלימה את מה שקרה — היא מרפאת את הרושם.
הסליחה לא מוחקת את העבר. היא מרפאה את ההווה.

מדרש תנחומא

"גדולה תשובה שמגעת עד כיסא הכבוד"

התשובה מגיעה למעלה מכל דבר אחר. היא עוברת את כל המחיצות, כל המסכים.
אם התשובה שלך כנה — היא נשמעת.

התלמוד (ברכות לד:)

"במקום שבעלי תשובה עומדים — צדיקים גמורים אינם יכולים לעמוד"

מי שחטא וחזר — גדול ממי שלא חטא מעולם. כי הוא יודע מה זה ליפול ולקום.
הנפילה שלך יכולה להפוך ליתרון.

הזוהר

"תשובה מאהבה — עוונות נהפכים לזכויות"

יש תשובה מיראה — פוחדים מהעונש. ויש תשובה מאהבה — רוצים להתקרב. בתשובה מאהבה, אפילו העוונות הופכים לזכויות.
הכל תלוי מאיפה באה התשובה.

רבי לוי יצחק מברדיטשב

"ריבונו של עולם, אם תחפש עוונות — למי אין? אבל אם תחפש תשובה — לכולם יש"

רבי לוי יצחק תמיד מליץ טוב על ישראל. הוא אומר לה': אל תסתכל על הנפילות — תסתכל על הרצון לקום.
תמיד יש רצון לתשובה. גם כשהוא מוסתר.

רבי לוי יצחק מברדיטשב

"אפילו רשע גמור — יש בו ניצוץ טוב. ומי שמוצא את הניצוץ — מעורר את התשובה"

הסליחה מתחילה כשרואים את הטוב. אפילו באדם שנראה רע לגמרי — יש משהו.
למצוא את הניצוץ — זו הדרך לסלוח.

ספר הושע (יד, ב-ג)

"שובה ישראל עד ה' אלוהיך... קחו עמכם דברים ושובו אל ה'"

לא צריך להביא קורבנות. לא צריך כסף. רק דברים — מילים כנות מהלב.
הסליחה לא עולה כלום. רק כנות.

ספר יחזקאל (יח, כג)

"החפוץ אחפוץ מות רשע? הלוא בשובו מדרכיו וחיה"

ה' לא רוצה במות הרשע. הוא רוצה שיחזור, שיחיה. הסליחה היא לא טובה שה' עושה — היא מה שהוא רוצה.
ה' רוצה לסלוח. צריך רק לתת לו סיבה.

ספר יחזקאל (לג, יא)

"חי אני נאום ה' אם אחפוץ במות הרשע כי אם בשוב רשע מדרכו וחיה"

ה' נשבע בחייו — הוא לא רוצה במוות של הרשע. הוא רוצה בחזרה.
הסליחה היא לא פשרה. היא הרצון האלוקי.

מסילת ישרים (פרק ד')

"התשובה נתנה לחוטאים כדרך הצלה — שיהיה ביטול הרצון כביטול המעשה"

התשובה היא דרך הצלה. כשהרצון משתנה — כאילו המעשה בוטל.
לא שהמעשה לא היה. אבל הוא מפסיק להגדיר.

רבינו יונה (שערי תשובה)

"והנה עם היות החטא גדול — הסליחה גדולה ממנו"

לא משנה כמה גדול החטא — הסליחה גדולה יותר. תמיד. אין חטא שאי אפשר למחול עליו.
אל תתייאש מסליחה. היא תמיד אפשרית.

רבינו יונה (שערי תשובה)

"מדרכי התשובה להיות השב צועק תמיד לפני ה' בבכי ובתחנונים"

התשובה היא לא אירוע חד-פעמי. היא תהליך. צעקות, בכי, תחנונים — שוב ושוב.
הסליחה לוקחת זמן.

התלמוד (ראש השנה יז:)

"שלוש עשרה מידות של רחמים — אינן חוזרות ריקם"

יש שלוש עשרה מידות רחמים שה' הבטיח שתמיד עונות. הן לא חוזרות ריקם לעולם.
הדלת לסליחה תמיד פתוחה.

שמות (לד, ו-ז)

"ה' ה' אל רחום וחנון, ארך אפיים ורב חסד ואמת, נוצר חסד לאלפים, נושא עוון ופשע וחטאה"

שלוש עשרה מידות הרחמים. זו התשובה של ה' כשמשה ביקש לדעת את דרכיו.
דרכי ה' הן רחמים וסליחה.

ספר מיכה (ז, יח-יט)

"מי אל כמוך נושא עוון ועובר על פשע... ישוב ירחמנו, יכבוש עוונותינו ותשליך במצולות ים כל חטאתם"

ה' זורק את החטאים למצולות הים. לא שומר, לא זוכר, לא מוציא מהארכיון.
לסלוח זה לזרוק — ולא לשלות חזרה.

התלמוד (ראש השנה יז.)

"עושה חסד — לאלפי דורות. וזוכר חסדי אבות"

ה' זוכר את הטוב לאלפי דורות, את הרע לדורות מעטים. המאזן נוטה תמיד לטובה.
ככה גם אתה צריך לזכור — את הטוב יותר מהרע.

הבעל שם טוב

"כשאדם מתבונן בחסרונות של חבירו — זה סימן שהחסרון נמצא בו עצמו"

מה שאתה רואה באחר — משקף משהו בך. החיפוש אחרי סליחה מתחיל בהסתכלות פנימה.
לפני שאתה שופט — תבדוק מה אתה מסתיר.

הבעל שם טוב

"התשובה היא לחזור — לחזור למקום שממנו נפלת"

תשובה היא לא ללכת קדימה. היא לחזור. לשורש, להתחלה, למקום הנכון.
הסליחה מאפשרת את החזרה הזו.

רבי צדוק הכהן מלובלין

"כל מקום שאתה מוצא גדולתו של הקב"ה — שם אתה מוצא ענוותנותו"

הגדולה של ה' היא בענווה שלו, ביכולת לסלוח, לרחם, לא לעמוד על הכבוד.
הסליחה היא לא חולשה — היא סימן לגדולה.

רבי צדוק הכהן מלובלין (צדקת הצדיק)

"כל עבירה שאדם עושה — יש בה גם ניצוץ קדושה שצריך לתקן"

גם בחטא יש משהו לגאול. הסליחה לא רק מוחקת — היא מתקנת, מעלה, הופכת.
העבירה יכולה להפוך למנוף.

התלמוד (שבת קנג.)

"שוב יום אחד לפני מיתתך. ומי יודע מתי ימות? לפיכך ישוב היום שמא ימות למחר"

רבי אליעזר אמר: תעשה תשובה יום לפני שתמות. אבל אף אחד לא יודע מתי ימות — אז תעשה תשובה היום.
אל תדחה סליחה. אין ערבות למחר.

ספר תהלים (נא, יט)

"לב נשבר ונדכה אלוהים לא תבזה"

ה' לא בוזה לב שבור. הוא לא מסתכל על זה מלמעלה, לא מזלזל.
הלב השבור הוא הפתח לסליחה.

ספר תהלים (פו, ה)

"כי אתה ה' טוב וסלח ורב חסד לכל קוראיך"

ה' מתואר כ"סלח" — לא "סולח" אלא "סלח". זו תכונה קבועה, לא פעולה חד-פעמית.
הסליחה היא חלק ממהותו של ה'.

מדרש רבה (שיר השירים)

"פתחו לי פתח כחודו של מחט — ואני אפתח לכם פתח שיהיו עגלות וקרניות נכנסות בו"

ה' מבקש פתח קטן. רק התחלה, רק סדק, רק רצון. הוא יעשה את השאר.
הסליחה מתחילה מצעד קטן.

רבי שניאור זלמן מלאדי (תניא)

"ואף שאין בידו למחות בלבו שלא לשנאותו — מכל מקום יכול לכפות את יצרו שלא להרע לו"

לפעמים אי אפשר לשלוט ברגש. עדיין אפשר לשלוט במעשה. לא להרע, גם אם הלב עוד כועס.
הסליחה יכולה להתחיל במעשים, גם לפני שהלב מוכן.

הרב קוק (אורות התשובה)

"התשובה נובעת מעומק החיים — מתוך הכיסופים של הנשמה לחזור לשורשה"

התשובה היא לא דת. היא טבע. הנשמה רוצה לחזור הביתה.
הסליחה היא חלק מהתנועה הטבעית של הנפש.

הרב קוק (אורות התשובה)

"אין התשובה באה להעיק על החיים — אלא להרחיבם ולהעשירם"

תשובה היא לא צמצום, לא עונש, לא עינוי. היא הרחבה, עושר, חופש.
הסליחה משחררת — את הסולח ואת הנסלח.

ספר איכה (ג, מ)

"נחפשה דרכינו ונחקורה ונשובה עד ה'"

לפני התשובה — חיפוש. בדיקה כנה, עמוקה, של הדרכים שלנו.
הסליחה מתחילה בכנות עם עצמך.

ספר ירמיהו (לא, יח)

"השיבני ואשובה כי אתה ה' אלוהי"

ירמיהו מבקש: תחזיר אותי. כי בלעדיך אני לא יכול לחזור לבד.
הסליחה היא שיתוף פעולה — בין האדם לה'.

התלמוד (פסחים קיט.)

"כל המעביר על מידותיו — מעבירין לו על כל פשעיו"

המידה הזו חוזרת שוב ושוב בתלמוד. היא כל כך חשובה שצריך לשמוע אותה פעמים רבות.
לוותר, למחול, להעביר — זו הדרך.

רבי נחמן מברסלב (ליקוטי מוהר"ן)

"אין שום ייאוש בעולם כלל"

אף פעם לא מאוחר מדי. אף פגיעה לא בלתי ניתנת לריפוי. אף מערכת יחסים לא הרוסה לנצח.
יש תקווה. יש סליחה. תמיד.