אם רק תתני לי

QUOTE (שירקה_הנסיכה @ 28/09/2008) זה פשוט מדהים
😉 😉 😉

יש לי אשכרה חיוך חצי פיתה על הפרצוף... 😁😁
אמא איזה מושלםםםםםםםםםםם אומג!!
*איזו פאקצה אני*

מחר יוממולדת.. 😛

אני אוהבת אותך ואת חייבת להמשיך!!

שני מעצבנים , מהמם :]

הם כל כך חמודים יחד 😊
מחכה להמשך דחוףףףףףףף

כל כך יפהה!!!

תמשיכייי 😊

פרק מהמם (:
תמשיכי ..
שנה טובה בוובה ! 😊

חחחח צוק מנרה זה לידי חחחח מקסייים המשךךך

אווצ'
אבל למה הוא מצפה
הוא פאקינג סטר לה. .זה לא צחוק.. מה זה "את אוהבת אותי"
שחצן

טוב בכל זאת אני רוצה שהם יהיה ביחד.. חח פיצול אישיות

המשך (:

הם כל כך עקשנים שניהם!!.. חח
😛

חחחחחחחחח איזה מצחיקות אתן חחחחח
תודה לכולן!!

smallgirl-וואלה? כיף לך!! איזה קטלני זה צוק מנרה הייתי שם בחופש הגדול

אמאלללללה זה הסיפוור הכי מדהיים שקיייייים !!!!
פרק מדהיים :]

חחחח איזה חמודה 😁 תודה!! :]


עכשיו המשך לרוח החג 😉

שהם הגיעו לסוף, נזכרה אלינור שהיא בעצם כועסת, היא יצאה מהמתקן וחלפה על פניו של אלון ויצאה מהמתקן. אלון עצר אותה.
"אולי תפסיקי לעשות פרצופים? נהנית" אמר אלון.
"אל תתלהב" אמרה אלינור "המתקן כיף, אין לך שום קשר לה" אמרה אלינור.
הוא הקריב אותה אליה וחיוך שובב על פניו, פנייה הרצינו ורעד חלף בגופה. "אני אוהב אותך, אלינור רוזנברג" אמר אלון.
"בבקשה לא" אמרה אלינור.
הוא לא וויתר לה, הצמיד את שפתיו לשלה והיא לא מצאה את הכוח להפסיק. היא נלחמה ברצון לעמוד על קצות אצבעותיה כדי להצמיד אותה אליו. הוא שיחרר את שפתיו משלה בחיוך ניצחון.
היא הביטה בו למשך כמה שניות מחכה לעוד, ואז מבט עצבני חלף על פנייה. "אל תעשה את זה יותר בחיים שלך!!" אמרה אלינור וסטרה לו.
"עכשיו אנחנו תיקו" אמר אלון.
אבל היא הלכה משם בלי להביט שוב בענייה.

פרק 24
אחרי מסלול אחרוך ומייגע בהר ארוך ומייגע נתנו להם לנוח ולאכול ארוכת צהרים. אלינור הלכה יחד עם ים דנה ועידו לשולחן מרוחק מהשאר.
"אל תחשבי שאם הלכת עד לכאן הוא יפסיק להסתכל עלייך" אמר עידו.
"לא אכפת לי" שיקרה אלינור.
"שקרנית" סיננו שותפיה לשולחן.
"בעד מי אתם?" שאלה אלינור עצבנית.
"בעדך" אמר עידו.
"יש לך דרך יפה להראות את זה" אמרה אלינור ושילבה את ידיה בעצבנות.
"טוב, אני לא אתערב אבל..."
"אבל מה?"
"הוא בדרך לכאן" אמר עידו.
ולפני שהגיבה אלון התיישב לידה. "שלום" חייך לכולם.
"שנייה באה" אמרה אלינור בעצבנות. היא קמה מהשולחן והלכה כמה שיותר רחוק שהיא יכולה, ככה שאף אחד לא יוכל לראות אותה.
"לאן היא הלכה?" שאלה ים מחפשת בענייה את אלינור.
נשמעה צעקה עצבנית שנשמעה כקולה של אלינור. אלון ניסה להחניק צחוק שראה את אלינור חוזרת למקומה מתיישבת ונוגסת בשניצל הקשה באדישות.
"רגועה?" שאל אלון.
היא הביטה בו באדישות ואמרה "הרבה יותר" וחזרה להתעסק עם השניצל.
"תאכלי אותו עם קטשופ, יש לו טעם נורא" אמר אלון.
אלינור התעלמה מעצתו ולקחה עוד ביס מהשניצל. השניצל היה באמת נורא. אז היא לקחה קטשופ.
אלון חייך חיוך מנצח.
"אל תתלהב" אמרה אלינור.
"לעוד מישהו יש דג'וו?" שאלה ים.
"אני איתך" אמרה דנה.
אלון חייך, אלינור התעלמה.
באיזשהו שלב נמאסו עלייה המבטים שלו עלייה. "תפסיק להסתכל עלי כבר" אמרה אלינור.
"קשה לי" אמר אלון.
היא לא רצתה שידבר ככה, היא לא רצתה להתרכך פתאום. היא רצתה לכעוס עליו.
"אז בכוח" אמרה אלינור "ובכלל מה אתה רוצה ממני עכשיו?"
"זה לא יהיה קל איתך" אמר אלון "אבל אנחנו נעבור את זה בסוף"
"עברנו את זה כבר, אלון" אמרה אלינור "והייתי שמחה אם הייתי מבין את זה עכשיו"
"אם היית נותנת לי לדבר איתך בצד, זה היה פשוט" אמר אלון.
"זאת כל הבעיה! שאין פשוט איתך" אמרה אלינור ורצתה להוסיף שאם היה פשוט הם עוד היו ביחד. אבל היא שתקה.
"פחדנית" אמר אלון וקם מהשולחן.
"אני לא פחדנית" אמרה אלינור ונעמדה. היא לא ידעה למה לא נתנה לו פשוט ללכת ולגמור עניין, אבל שוב לא היה שום דבר פשוט ברגשות שלה כלפיו.
"אז בואי" אמר אלון "אני אשתדל לעשות את זה קצר"
היא הלכה איתו בהיסוס. "מה?" שאלה ושילבה את ידיה.
"לא הולך להיות קל איתך" אמר אלון.
היא התעלמה מדבריו. "דבר"
"מה אני צריך לעשות?" שאל אלון "אני מצטער טוב? אני מתגעגע אלייך"
היא שתקה.
"אני באמת לא היית צריך לתת לך את הסטירה, אבל לא הצלחתי לעצור בעצמי. אני כעסתי עלייך!! כי אף פעם לא סיפרתי על אבא שלי, והינה את היחידה שיודעת באה ואומרת את זה ככה..." אמר אלון.
"גם אני אף פעם לא דיברתי עם אף אחד כמעט על אבא שלי ואתה באת והטחת את זה לפני בכל פעם שרק יכולת"
"אבל את כבר סיפרת לו..."
"זה לא משנה כבר, אלון" אמרה אלינור "אין כבר מה לספר"
"חבל" אמר אלון "אני לא חושב שאת שכחת אותי..."
"סיימת?"
"לא"
"טוב, אני כן" אמרה אלינור "תעזוב אותי כבר, טוב?" היא נראתה יותר מתחננת ממבקשת.
אלון שתק והיא חזרה לשולחן.

לאחר עוד איזה סיור הם הגיעו לאכסניה. תוך רבע שעה כל אחד הלך לחדרו.
"אני לא יכולה להיות במיתה למעלה" הזהירה אלינור את השותפות שלה "יש לי פחד גבהים"
"אז תהיי למטה" הסכימה טל.
הן פתחו את הדלת ואלינור תפסה את המיטה ליד החלון. "אני ראשונה" צעקה רוויטל. לא היה צריך לשאול איפה זה היה כבר מובן שבאמבטיה. החדר היה מגעיל באופן שצפוי לאכסניות בטיולים שנתיים.
אבל כרגיל היה חייב לקטר. "זה נורא" אמרה דנה מסתכלת באימה על עכביש שהילך על הקיר "תהרגו אותו!!!" צעקה
ים לקחה נעל שהיית על הרצפה והרגה את העכביש המסכן. "19:01 שעת מוות" אמרה טל.
והבנות צחקו.
כעבור רבע שעה הבנות צעקו על רוויטל לצאת, וכעבור חמש דקות רוויטל יצאה בחוסר חשק.
אלינור נכנסה אחריה, מתקלחת בזריזות ויוצאת לבושה במכנסי בוקסר וחולצה שהייתה גדולה עליה יחסית.
"את באה בפיג'מה?" שאלה דנה המומה.
"גם אני באה ככה" אמרה ים "למי יש כוח להתגנדר וכאלה"
"בדיוק" הסכימה אלינור.
"אבל יש מסיבה אחר כך"
"אז מה" אמרה ים.
"אני לא באה לשום מסיבה" אמרה אלינור.
"למה לא?"
"לא בא לי" אמרה אלינור.
"אם זה בגלל אלון אנ..." אמרה ים ואלינור עצרה אותה "זה לא בגללו" שיקרה.
"תעשי מה שבא לך" אמרה דנה ונכנסה להתקלח.
שכולן סיימו הן הלכו לאכול. האוכל בדומה לכל אכסניה היה מגעיל אז הן הוציאו את הנשק הסודי שלהן, מנה חמה.
שסיימו לאכול הן חזרו לחדרים. וכולן מלבד אלינור הלכו למסיבה. אחרי שים הייתה משוכנעת שזה בסדר.
"תהינו" אמרה אלינור. והן הלכו.
היא התיישבה מחוץ לחדר והוציאה סיגריה אחרי שהייתה בטוחה שאין מורה בסביבה.
עידו התיישב לידה. "אני לא אוהב את זה" אמר עידו שראה את הסיגריה בידה.
"אל תיכנס לזה" אמרה אלינור ולקחה שאיפה.
"את לא כזאת"
"עכשיו אני כן" אמרה אלינור ועידו שתק.
"רוצה לבוא לחדר שלי?" שאל עידו.
היא לא רצתה לבוא לחדר שלו, כלומר לחדר שלו ושל אלון. היא פחדה לראות אותו שם, היא פחדה לדבר איתו שוב. אז אולי היא באמת פחדנית כמו שהם אומרים, אבל היא לא רצתה להיתקל בו יותר.
"לא, בא לי להיות בחוץ" תירצה "אתה לא הולך למסיבה?"
"עוד מעט" אמר עידו.
"אתה לא צריך לדאוג לי, אני בסדר" אמרה אלינור.
"בטוחה?"
"כן" אמרה אלינור.
עידו הלך. היא הבחינה באלון יוצא יחד עם עדן מהחדר שלו וכאב לה הלב. אלון לא הבחין בה. היא הייתה רחוקה ממנו והיה חושך בחוץ, כנראה בגלל זה. אבל היא הייתה מזהה אותו בכל מצב.
ב 2 בערך הבנות חזרו והן נכנסו לחדר. אלינור נשארה בחוץ, מתחילה את הסיגריה השנייה שלה.
אלון חזר והפעם כן הבחין בה. הוא הסתכל עלייה ואז ראה את הסיגריה. היא זרקה אותה לפח. ונכנסה לחדר.
אלון נכנס אחריה בדיוק שהיא התיישבה על המיטה שלה והבנות היו מסביבה.
"מה זה החרא הזה?" שאל אלון.
אלינור שתקה.
"את מעשנת?! ממתי"
"מה זה משנה?" שאלה אלינור.
"מה נהיה ממך?" שאל אלון "את מעשנת? שמעתי גם שותה? אני לא מכיר אותך ככה"
"אז אולי אתה לא מכיר אותי בכלל"
אלון התעצבן והרגיש שהוא מסוגל לבעוט במשהו. "אני אמרתי לך שאני אוהב אותך, וניסיתי לעשות היום כל דבר שאפשר בשביל שתביני שזה נכון, ביקשתי סליחה, שאלתי מה אני יכול לעשות? וכל זה לא עוזר!! את אמרת לי לעזוב אותך, וואלה? עזבתי. אל תגידי שאני לא מכיר אותך, כי שנינו יודעים שאני מכיר אותך יותר מכל אחד אחר!! אפילו יותר מאבא שלך ואמא שלך. ונראה אותך אומרת שלא." אמר אלון "אז אני מוותר, אולי זה מהר מידי בהתחשב בעובדה שרק היום התחלתי לנסות להחזיר אותך. אבל אני באמת כבר לא מכיר אותך."
אלינור הסתכלה עליו ושתקה.
"מה שמדהים זה שאני בטוח שגם את לא מכירה את עצמך. ושגם את לא אוהבת את מה שהפכה להיות" אמר אלון "ובכל זאת אני אוהב אותך."
הוא פנה לצאת מהדלת בדיוק שהוא שמע רעש של חבטה. לקח לו שתי שניות להבין שאלינור זרקה לעברו נעל, שלמזלו היא פגעה ס"מ מראשו. הוא הסתובב והביט בה.
היא שתקה, וגם הוא.
"שלא תעז להגיד שאתה אוהב אותי ואז שנייה אחרי זה לצאת עם עדן!!" אמרה אלינור "אתה מוותר? מזל טוב!! טוב לדעת שאתה מבין סימנים!! אבל בנינו? אני אפילו פעם אחת לא וויתרתי עלייך, גם שההינו יחד! אני רציתי להיות איתך למרות הכל, ולמרות שידעתי שאתה אחד שאין לו בעיה להחליף בחורות. ביקשתי ממך עוד קצת זמן בשביל להבין מה קרה לאבא שלי, ואתה בחרת לא להבין אותי. אז אל תגיד שאתה מכיר אותי, כי אתה לא מכיר אותי"
אלון לא ענה לה על זה.
"אז יאללה, לך אלון" אמרה אלינור "ואני שמחה שגמרנו את זה בצורה יפה."
"זה מדהים הכישרון שלך להוציא אותי רע מכל דבר" אמר אלון "עכשיו אני אשמח ללכת בלי שתזרקי עלי עוד משהו"
אלינור קמה, חייכה לעברו. ואז בחוסר מחשבה של רגע. "חבל!!!" צעקה וזרקה עליו כל בגד שהיה על מיטתה. "זה די משחרר אותי" היא מצאה את עצמה זורקת עליו והוא מתחמק ושנגמרו לה הדברים הוא התקרב אליה.
"בהחלט סיימנו את זה יפה" אמר אלון וכמעט שלא שלט בעצמו לנשק אותה. אבל הוא הלך לעבר הדלת ויצא.
אלינור הרגישה את עצמה קורסת על הרצפה והתחילה לבכות.

מהמממם , המשך !

ממדהייםם : ]
תמשיכייי -

וושיחחזרררררררו כבר 😁