"שברון לב?"
"אני מרגישה כאילו עקרו לי אותו מהמקום" אמרה אלינור "לא ידעתי שזה יהיה ככה, אני מתגעגעת אליו"
כבר היה סוף מאי החופש הגדול התקרב ועם כל יום היא רצתה לבכות יותר.
"תגיד לי שלא יהיה גרוע יותר" אמרה אלינור.
"אני מצטער" אמר עידו בחוסר עונים "אבל יהיה טוב"
היא נאנחה.
בהחלט האירוניה בעטה לה בפנים, ולה לא היה מה לעשות עם זה, אבל היא לא צחקה.
פרק 21
"בקרוב טיול שנתי" אמרה המחנכת "השנה אתם תיסעו לצפון"
"כמה צפוי" אמר מישהו מהכיתה.
אלינור הקשיבה בחוסר חשק, היא זכרה שהמורה אמרה משהו חלוקת חדרים ל5 עד 6 בחדר.
בהפסקה הן התארגנו בחדר היא, דנה, ים, ועד שני בנות רויטל וטל. הן לא התעסקו יותר מידי בטיול שנתי, או יותר נכון לומר אלינור לא התעסקה יותר מידי בטיול שנתי.
"אני מקווה שאת לא כועסת" אמר עידו.
"למה שאני אכעס?"שאלה אלינור.
"התכוננו אני ואופק ועוד כמה בנים בחדר, היה ריב אז התפרקנו. אלון אציע שנהיה איתו" אמר עידו.
רק מלשמוע את השם שלו כאב פילח את ליבה. "מה אכפת לי" אמרה אלינור.
"את רצינית?"
"אתה צריך לסבול אותו לא אני" אמרה אלינור למען האמת בכיף הייתה סובלת אותו שוב כל עוד הייתה יכולה לחזור להיות איתו.
עידו חייך, מודע לעובדה ששום דבר לא מצחיק שם באמת.
אחרי הבית הספר היא חזרה הביתה. מאז שגיא לא היה בבית היא שנאה את הבית יותר. היא הרגישה כאילו היא לבד בו.
מאיר היה רוב היום במשרד שלו וסיגל בחדרו או בחוץ. אבל למרות הכל לא היה לה את האומץ להתקשר לגיא או ללכת אליו.
היא לא רצתה.
היא נכנסה לחדרה חושבת איך היה לפני שהיא וגיא נפרדו, שהם היו יחד והוא אהב אותה והיא אותו והכל היה מושלם חוץ מכמה ריבים קטנים.
במחשבה של רגע היא צלצלה לדנה. "הלו?" ענתה דנה.
"אני לא יכולה להיות יותר בבית" אמרה אלינור "יוצאים היום?"
"סבבה" אמרה דנה "לאן?"
"כל מקום שיוציא לי את העצבים" אמרה אלינור.
"יש לי רעיון" אמרה דנה.
בערב הם הלכו למועדון חדש שנפתח באזור. הם פנו לעבר הבר הזמינו לשתות ואחרי כמה בקבוקים, שאפילו דנה הייתה מופתעת מכמות השתייה שצברה אלינור והפסיקה אותה, הם הלכו כולם לרקוד.
"מה נכנס בא?" שאל עידו את ים
"אני לא יודעת" צעקה ים בגלל המוזיקה החזקה.
"מה אתם ככה?" שאלה דנה "תנו לה להשתחרר"
"זאת אלינור!"
"ואלינור כבר לא ילדה קטנה" אמרה דנה "אז מה אם בא לה לשתות? אז היא לא תהיה יותר הילדה הטובה של אבא! תנו לעשות חיים...אתם מתנהגים כאילו אתם הדודה הפולנייה שלה."
בחוסר חשק הם המשיכו לרקוד שולחים מידי פעם מבטים מודאגים אל אלינור.
בחור גבוהה, שחום עור ושיער קצוץ דיבר איתה וצחק. הם יצאו שניהם בחוץ והתיישבו על שני המדרגות בכניסה, כאשר כל אחד אוחז בבקבוק בירה בידו. היא לגמה, שונאת את הטעם אבל אוהבת את ההרגשה שנותנת לה להרגיש חופשייה.
"מה?" שאל הבחור שלצידה. היא חשבה שקוראים לו איתי או משהו כזה.
"מה?" שאלה באותה נימה וצחקה בטיפשות.
הוא הוציא סיגריה מכיסו והדליק אותה. "רוצה?"
"אני לא מעשנת" אמרה אלינור.
"לא צריך" חייך איתי.
היא שוב פעם צחקה.
"אז מה מביא בחורה מבית טוב כמוך למקום מלוכלך אצלי בראש"
"אני לא מאמינה שאמרת את זה!" אמרה אלינור וצחקה "ומאיפה לך שאני ילדה טובה מבית טוב?"
"יש לך פנים כאלה" אמר איתי "אבל אני אוהב כאלה?"
"אוהב להרוס כאלה" אמרה אלינור.
"אל תקלקלי התפתח בנינו עד עכשיו קשר יפה" אמר איתי.
היא הסתכלה עליו בחיוך. "למה אתה לא עושה עם זה כלום?" שאלה אלינור "עם הקשר היפה שלנו"
הוא חייך בניצחון ונישק אותה, כאילו נגס בפרי אסור. והיא זרמה.
כמובן שעם באותו הרגע היא לא הייתה שיכורה היא הייתה עוצרת את זה מיד.
תוך שנייה הנשיקה נראתה כאילו הוא הולך לבלוע אותה בכל רגע, אבל זה היה נעים לעשות משהו שנוגד את התדמית של הילדה הטובה.
הוא עצר שפתיו התרחקו משפתיה, מצחו צמוד למצחה ושניהם צוחקים כמו טיפשה.
"במחשבה שנייה תביא סיגריה" אמרה אלינור.
"חשבתי שאת לא מעשנת" אמר איתי.
"זה הזמן להתחיל" אמרה אלינור.
הוא נתן לה סיגריה והדליק אותה בשבילה, היא הצמידה לשפתיה שאפסה לריאותיה והתחילה להשתעל.
הוא צחק.
"זה לא מצחיק" אמרה בין שיעול לשיעול.
"את לא צריכה לשאוף לסיגריה את האמא של הצורה" אמר איתי "בואי אני יראה לך איך"
"הם בחוץ כבר שעות, מה הם יכולים לעשות כל כך הרבה זמן?" שאלה ים.
"ליהנות! בזמן האחרון כל מה שהיא חושבת עליו זה אלון, הגיע הזמן לעבר הלאה" אמרה דנה.
"זאת אלינור היא לא יכולה סתם ליהנות" אמרה ים.
"אני אומר בואי ניקח אותה מבחוץ" אמר עידו.
"תעזבו אותה" אמרה דנה.
"את צוחקת?" שאל עידו "היא בסוף עוד תצטער על מה שהיא עושה"
"היא לא עושה כלום, בטח סתם מדברים"
"שניהם שיכורים"
"אתה יודעים מה? חכו רבע שעה היא לא חוזרת אני בעצמי אצא לקחת אותה" אמרה דנה.
"סבבה" אמר עידו "ואני אקח אותה"
"מה שבא לך"
"אתה רבה מורי היקר על השיעור כיצד מעשנים" צחקה אלינור והיא התחילה לאהוב את הצורה בה העשן יוצא מפיה, היא אהבה שזה אסור לעשות את זה. עכשיו נראה את אלון אומר שהיא עושה כל מה שאבא שלה אומר!
היא צחקה פתאום הוא הביט בה מופתע. "מה?"
"כיף לי" היא צחקה שוב.
"את עוד תגלי איזה בן אדם כיפי אני"
היא צחקה. "אדיוט, אבל אני חושבת שאני מסוגלת להתאהב בך עכשיו"
הוא צחק. "כמה בירות ואתה מתאהב באמא שלך" אמר איתי.
"לא, אף אחד לא מתאהב באמא שלי" היא צחקה ולפתע רצתה לפרוץ בבכי "אפילו אבא שלי לא"
"ההורים שלך גרושים?" שאל איתי.
"לא" אמרה "מה היו חושבים השכנים עם כן?"
"היום כל זוג שני בארץ מתגרש, אז נראה לי השאלה היא מה אנשים יחשבו עם ההורים שלך יישארו ביחד"
"אני לא רוצה שההורים שלי התגרשו" אמרה ברצינות שנגדה את הצחוק שבא אחרי מספר שניות.
"אז סבבה" אמר איתי.
"אבא שלי לא אוהב אף אחד! בגלל זה אח שלי ברח מהבית"
"הזוי"
"אולי הבית שלי לא כזה טוב?"
"אולי"
"אמא שלי בגדה באבא שלי עם הבעל של החברה הכי טובה שלה" אמרה אלינור "הם חושבים שאני לא יודעת, האמת שניסיתי לשכוח אולי שכחתי"
"לעזאזל אלינור!" אמר איתי "את צריכה להפסיק לחשוב על הצרות שלך ולבכות"
"יאללה אלינור בואי כבר מאוחר" היא שמעה את עידו היא הסתובבה והסתכלה עליו בחיוך.
"עידו!!" קראה בשמחה "אני רוצה להישאר"
"חבל, יאללה בואי" אמר עידו.
היא נישקה את איתי וקמה על רגליה בצורה מגושמת. עידו השעין אותה עליו וגרר אותה למועדון. "ביי אלינור"
"ביי איתי" צעקה אלינור.
"השם שלי זה אמיר" שמעה אותו צועק.
"שמע ישראל עישנת!" אמרה ים בדרך לבית של דנה.
אלינור הייתה כבר חצי רדומה ונשענה על כתפו של עידו. "כולם מעשנים ים, למה אני צריכה להיות שונה מכולם?"
"לא מתאים לך" אמרה דנה.
"ואם דנה אמרה באמת לא מתאים לך" אמרה ים "מה יש לך? בגלל אלון?"
"עזבו אותי כבר" אמרה אלינור.
שהם נכנסו לבית של דנה הם נתנו לה לשתות מים ולקחו אותה בשירותים להקיא. לאחר מכן היא נשכבה במיטה ונרדמה ישר.
בלילה הזה לשם שינוי לא היו לה חלומות שרדפו אותה.
אבל שהיא קמה בבוקר היא בכתה.
אין אין הסיפור הכי הכי מושך ויפההההההה פהההה!
המשך פליז...
QUOTE (היללוש-מאמוש @ 21/09/2008) אין אין הסיפור הכי הכי מושך ויפההההההה פהההה!
המשך פליז...
^^
...
ממממממממדהים !
הההממשךך ..
פרק מהמםםם
מחכה להמשך דחוףףף
אוהבת😊
התגעגעתי אלייך כונפ'!!!
אני מתה על הכתיבה שלך!!
דברי איתי כבר.. 😢
וואי מסכנה כמה צרות..
חבל עליה
שלא תעשה משהו שהיא תצטער עליו אח"כ אבל
המשששך
אני שונאת את אלון😢
לא באמת... אבל אני רוצה אותם יחד...!
