רושמת [בתקווה שהמחשב שלי לא יחליט להתקלקל באמצע]
אלוהים ישמור" אמר אלון וקם בבהלה.
"מה?"
"את מכשפה!" אמר אלון "פשוט כישפת אותי"
"אני לא מכשפה" אמרה אלינור "אני גיבורת על ואני שורפת" היא קמה והתקרבה אליו נוגעת בו באצבע אחת ורואה את האש בעיניו.
"רואה?" שאלה "נשרפת"
הוא נשך את שפתיו, לא יכול לעצור בעד המחשבה לנשק אותה בתאווה לטרוף את כולה בו במקום בלי להתחשבן באף אחד.
פרק 19
אלון ישב בסלון וראה טלוויזיה שנשמעה דפיקה בדלת. הוא קם בחוסר רצון מוחלט מלנתק את עיניו מהטלוויזיה לעבר הדלת ופתח.
עיניו נפתחו לרווחה, הוא כמעט שכח מזה.
"אם תגיד שלא התגעגעת אלי אני אנצל את זה שאני מכירה אותך כל כך, ואבכה" אמרה הבחורה האדמונית שבפתח הדלת "ואני יודעת שדמעות זאת החולשה שלך"
החיוך היה עיקש ועלה על פניו של אלון, מפנה מקום בעיניו לשלווה. "חולשה של גבר בישראל"
"גם בניו יורק" חייכה.
"אפשר לומר שהתגעגעתי" אמר אלון ואז נזכר שזה בהחלט לא אמור לקרות "אבל..."
"אבל אתה תזמין אותי להיכנס כי לא באתי עד לבית שלך בשביל לשמוע אותך זורק אותי" אמרה.
שוב פעם החיוך העיקש עלה על פניו של אלון. הוא סימן לה להיכנס והם נכנסו שניהם לחדר שלו.
"אם זה היה עוד שהיינו יחד היית זורק אותי על המיטה בלי לדפוק חשבון"
"אבל אז לא הייתה בחורה אחרת מלבדך"
"זה לפחות מה שאתה אומר"
"עדן...בחיים שלי לא בגדתי בך"
עדן צחקה. צליל נחמד, חשב אלון אפשר לומר ממכר מעביר זיכרונות מרטיט את החבר מלמטה. הוא לא רצה לבגוד באלינור.
"תקשיב לא באתי לסבך לך את החיים שוב" אמרה עדן.
"סיבכת?"
"אתה יודע למה אני מתכוונת" אמרה עדן.
"היה לי טוב איתך" הודה אלון "אבל..."
"אתה מאוהב וכאלה" אמרה עדן "אני מופתעת שאתה מכיר את המילה, ידעתי שאתה גם תחלה בזה מתישהו"
אלון צחק בשובבות ואז הסתכל עלייה במבט רציני. "גם אותך אהבתי" אמר אלון והמילה 'אהבתי' נאמרה בקול חלוש וכמעט בלתי נשמע.
"בוא לא ניכנס לזה" אמרה עדן וחייכה אליו.
אלון משך בכתפיו מראה לה שלדעתו זה לא רעיון רע.
"רציתי רק לגמור עם זה יפה" אמרה עדן.
אם זאת הייתה כל בחורה אחרת היא כנראה הייתה בוכה, אבל זאת הייתה עדן. אהבה או לא אף אחד לא היה פוגע בה. היא חזקה יותר מידי בשביל לבכות, היא שמחה יותר מידי בשביל לשקוע בדיכאון עמוד בגלל בחור.
ואלון הבין גם למה הוא לא סיבה שהיא תבכה, היא לא היה בוכה בגלל עצמו.
אלון חייך ואמר "אז מה? לומר שמעי עדן זה נגמר, זה לא את זה אני"
היא צחקה בקול. "אתה מכיר אותי, האגו שלי נפוח מידי בשביל לתת לך לזרוק אותי" אמרה עדן.
"זה מסוכן" אמר אלון "כי אני גבר, מחובתי שיהיה לי אגו נפוח משלך" אמר אלון.
"אם תמשיך ככה תצטרך להגיד לחברה שלך שאתה נפרד ממנה" אמרה עדן "כי אם לא נפרדים, אז אני לא מתכוונת לצאת אם מישהו בסתר"
הייתה שתיקה ארוכה, אלון שקל את המילים והוא לא הצליח לשלוט בהם שמצא את עצמו שואל אותה. "את אוהבת אותי?"
"אלון ברקו, היית ונשארת אותו דבר" אמרה עדן.
"זאת דרכך לומר כן" אמר אלון לא שולט בחיוך מלא הגאווה עצמית שלו.
"לפחות תשתדל להסתיר את השמחה" אמרה עדן.
הוא הביט בה בסקרנות. "ולמה את באה אלי ככה עם חיוך ומחפשת דרך להיפרד ממני?" שאל אלון.
"כי אני לא רוצה להיות עיוורת" אמרה עדן "אבל אולי אני לא יתאפק ואאנוס אותך בשנתך"
זה מה שהוא אהב בעדך יותר מכל, את ההומור הפרוע שלה, את העקיצות ואת החיוכים השובבים שלה שמזמינים אותך לאתגר.
"במקרה זה אני אקנה גס מדמיע" חייך אלון.
"אתה מוחץ את גאוותי" אמרה עדן במפגיע ואז שוב פעם חייכה "עד כדי כך?"
"אני לא יודע" אמר אלון "היא שונה כל כך ממני שאפילו לא מבין מה היא עושה ממני, מהצד שלי זה עד כדי כך. מהצד שלה אהמ...לא יודע אם הייתי במקומה הייתי זורק אותי ממזמן"
היא צחקה. "אותך אף אחת לא זורקת" קרצה לו.
"תמיד יש פעם ראשונה"
"אז תן לי את הכבוד הראוי לי להיות הראשונה" אמרה עדן היא התקרבה אליו בהיסוס מצמידה אליו שפתיו בנשיקה רכה, הוא עצם את עיניו נלחם בלא להחדיר אליה את לשונה, היא התרחקה ממנו בחיוך. "סוף, סוף יצא ממך משהו" היא צחקה והיה אפשר לשמוע את העצב בקולה "אלון? אני זורקת אותך"
היא הלכה בלי להסתכל אליו לעבר לדלת ויצאה, שנייה אחרי זה היא פתחה את הדלת ואמרה "אבל אני מסרבת שתתעלם ממני!! אתה חייב לזכור בטור האקסית המיתולוגית והבחורה שהחברה שלך תקנא בה כל כך, ואהמ...הידידה הכי קרובה אלייך"
אלון צחק.
"אני יקבל את זה כתשובה חיובית" אמרה מרוצה וסגרה את הדלת.
שאלינור נכנסה לכיתה היא גילתה שיש ילדה חדשה בכיתה. בחורה אדמונית עניים גדולות וירוקות חומות. חיוך מלא גומה וגוף תמיר רזה ומלאה במקומות הנכונים. ואולי ביותר מידי נכונים. המורה הציגה אותה שעדן.
בהפסקה עדן הלכה לכיוונה של אלינור בחיוך. "את אלינור?"
"כן" אלינור נראתה מבולבלת ללא ספק היא לא הכירה אותה "אנחנו מכירות?"
"לא, ממש לא" אמרה עדן חושבת בליבה איזה עולם קטן ששנהן באותה כיתה.
"אז מאיפה את מכירה אותי?" שאלה אלינור יודעת מראש שהיא לא תאהב את התשובה.
"זה לא משנה" אמרה עדן לא רוצה לגרום לאלינור לשנוא אותה ממבט ראשון "רק רציתי לראות מי הבחורה שכבשה את ליבו של אלון"
אלינור נראתה מופתעת. "מאיפה את מכירה את אלון?" היא לא הייתה צריכה להיות גאון בשביל לדעת שהיה משהו בין עדן לאלון. משהו שלא נע בין נשיקה על הלחי וחיבוק בבוקר.
"הכרנו בארצות הברית" אמרה עדן בלי להעמיק ולפני שהאלינור שאלה, שאלה ישירה יותר היא סובבה את גבה והלכה משם.
דנה התיישבה על השולחן מול אלינור בחיוך. "אני מתה! היא האקסית של אלון" אמרה דנה.
"את מחייכת בשביל להיות בחורה מתה" אמרה אלינור בחשד שזנה שמחה שמשהו התפנצ'ר בסיפור האהבה הדביק של אלינור ואלון.
"אל תיכנסי לפרטים הקטנים" אמרה דנה "מה את מתכוונת לעשות?"
אלינור הרימה גבה "מה אני צריכה לעשות?" שאלה אלינור "מדינה חופשית, אני לא יכולה להחזיר אותה לניו יורק"
"חבל, זה רעיון לא רע"
"אני סומכת על אלון" אמרה אלינור.
"ועל עדן?"
"למי אכפת מעדן" אמרה אלינור שומרת על שלוותה "אני הולכת לאלון את סתם מנסה לבאס אותי עכשיו"
"התגעגעת אלי?" שאל אלון שאלינור נכנסה לכיתה שלו.
"כן" חייכה אלינור "וגם דנה משגעת לי את השכל על בחורה שקוראים לה עדן ומכירה אותך. היא אומרת שהיא האקסית שלך"
אלון קפא לרגע. "היא בעצם כן האק.."
"לא אכפת לי" עצרה אותו אלינור.
אלון נראה מרוצה. "באמת?"
"כן" אמרה אלינור "אני סומכת עלייך"
"אני שמח לשמוע" אמר אלון "כי לא הייתי מעלה על דעתי לבגוד בך"
שאלינור חזרה הביתה גיא היה באמצע אריזת מזוודה. היא הסתכלה עליו בהפתעה ונכנסה לחדרו.הוא הביט עליה ועל פניו היא ראתה שעוברת עליו סערה.
"מה קורה?"
"אני לא יכול לסבול את האיש" אמר גיא "אני מצטער! ניסיתי בשבילך...אבל לא בא לי"
"מה קרה?" שאלה אלינור מופתעת ואולי קצת מפוחדת שאחיה משאיר אותה לשם שינוי לבד.
"אני מצטער" אמר גיא.
היא נעמדה מולו עוצרת אותו מלהגיע למזוודה. "תסביר לי!" התעקשה אלינור.
"אני רציתי ללכת לתקשורת בבית ספר והוא רצה שאני אלך למחשבים, אז הלכתי למחשבים. אני רציתי להיות ג'ובניק בצבא והוא התעקש שאני אלך לקרבי, אז הלכתי לקרבי. רציתי לטוס לתאילנד עם חברים, להתמסטל קצת להיזרק בשום מקום עם חברים אבל הוא אמר שזה לא מקום בשביל בחור ממשפחה טובה כמוני אז טסנו כל המשפחה לפריז..את מבינה מה זה?! טיול אחרי צבא עם המשפחה. אני רציתי לנוח שנה לפני האוניברסיטה, והוא הכריח אותי לעשות פסיכומטרי מהר. הוצאתי נמוך ממה שהוא קיווה אז הוא כעס. הוא רצה שאני אלך למנהל עסקים ולא התקבלתי וזה נורא ואיום, הוא אמר לי לנסות שוב, לא רציתי. אז הוא שוב כעס" אמר גיא עוצר רק כדי לקחת אוויר "אני רוצה ללמוד קולנוע ולמה שאבא שלי יתמוך בי? הוא פשוט ימרר לי את החיים עד שהוא יקבל את שהוא רוצה."
"אבל אני לא מבינה..." אמרה אלינור והיא דווקא לגמרי הבינה.
"אני מצטער אלינור, את יודעת שנשארת פה רק בשבילך" אמר גיא.
"אני רוצה לבוא איתך!" אמרה אלינור מתחננת.
"ולגור בשכונת התקווה? איתי ועם מאיה. לראות איך לא יוצא ממני כלום כמו שאבא חושב?" שאל גיא.
"אתה לא יכול להשאיר אותי פה לבד!" צעקה אלינור.
קמט הופיעה על מצחו של גיא, מראה לה שהוא מתעצבן. "לבד? אלינור כל החיים שלך אני דואג שאת תהיי בסדר, אני לא יכול לסבול את זה יותר. תלמדי להתמודד. תעשי משהו בשביל עצמך" אמר גיא "אל תצפי שכל העולם יציל אותך תמיד"
היא הביטה בו על סף דמעות. הוא יצא מהחדר עם המזוודה והיא שמעה את הדלת של הבית נטרקת. היא שמעה את עצמה בוכה. היא הרגישה שהלב שלה נשבר לרסיסים. מנסה להבין איך הוא לא מצליח להבין שהיא לא יכולה להתמודד לבד.
היא התיישבה על המיטה שלו, מדמיינת איך היא באה אליו בלילה לומר לו שהיא לא נרדמת ואיך הוא מצחיק אותה עד שהבטן שלה מתפוצצת.
היא לא ידעה כמה זמן היא שבה על המיטה שלו, כנראה ששעות כי שמעה את המכונית של מאיר חונה ואת צעדיו על המדרגות הדלת נפתחה והוא הביט בה בוכה. וראו שמשהו נשבר.
"הוא הלך" בכתה אלינור מתאמצת לא לצעוק לו שבגללו.
מאיר נראה פתאום קטן וחיוור, כמעט חולה. גופו רעד והוא יצא החוצה לבדוק את החנייה. היא ירדה אחריו.
היא רצתה לחבק אותו ולבקש ממנו נחמה. אבל שניהם עמדו קפואים. חושבים מה הם יכלו לעשות שהם לא עשו?
יצא מדהיםםם (:
המממשך
דחוף.
שהמאיר הזה יתפוס קצת שכל וייתן לילדים שלו חופש להיות עם מי שהם רוצים
QUOTE (eliya_s @ 18/09/2008) וואו
מדהים
הממשך
מהההההההההר המשך 😊😊
QUOTE (שירקה_הנסיכה @ 18/09/2008) זה מדהים
😛
חחחח תודה =] אם בערב אני לא אצא אז אני ארשום המשך
ומקסימום אם לא אז מחר
אתר האהבה הישראלי