אין בכלל מלאכים בשמיים

QUOTE (lidorushit @ 19/06/2008)
מי אוהבת אותך יותר ממני? 3>
אני!


שושי שלי את כותבת מדהים!
אני אוהבת אותך...

^ חחח מתה עלייךך
תודה לכוולן 3>

זה מדהים

^ מאוד מאוד מדהים [=

מדהים

מדהים מדהים מדהים ושוב מ-ד-ה-י-ם! 😊
סיפור מעלףף
מירביי י'מוכשרת אחת תביאי לי קצת המכישרון שלך!!!
אולי חצי?! שליש?!?! רבע?!?!?!?! 😁

לא אהבת?! מי בכלל שאל את דעתך!!!
אני אהבתי וזה מספיק 😛
אני אתגעע להדר..
ושחר כל כך חמווווודד

מחכה להמשך יפה אחת.. מואאאה 3>

מדהייייייייייייים נשמהה
אוף תחזירי את הדר לסיפור........


שבת שלום
מואה

יאאא תווודה בנות!!
ואל תדאגו הדר תחזור 😊

כבר ממשיכה 3>

QUOTE (סוופרמאמי @ 21/06/2008) יאאא תווודה בנות!!
ואל תדאגו הדר תחזור 😊

כבר ממשיכה 3>
אז יאללה שתחזור מהרר =]
ותמשיכי 😛

צחקתי. "או מה יש להגיד על שחר, אני מאהובת בו!! אין דברים כמוהו" אמרתי בחיוך מאוהב.
"ולחשוב שעד לפני כמה זמן לא הפסקת לחשוב על בן" אמרה ליאת.
"אני עדיין חושבת עליו לפעמים" הודיתי "אבל לא כמו פעם לא בהרגשה של פעם, יש לי מקום לבן, פינה כזאת ששמורה רק לא אבל אני והוא זה נגמר"
"ועכשיו הגיע טוב יותר?" שאלה ליאת.
"כן!" אמרתי מאושרת.
"נכנס למים?" שאלה ליאת.
"יאללה" אמרתי ונכסנו למים. סוף, סוף לצאת מהדיכאון שהיה בכל חודש יולי.
החופש שלי התחיל באוגוסט!

פרק 43
שחזרתי הביתה דרור היה בסלו עם סיוון, הם היו מחובים וראו סרט, מידי פעם הסתכלו זו על זה באהבה כזאת ובובו מנסה להפריד בניה כל שנייה,
המפונק הקטן רק על עצמו הוא חושב.
הסתכלתי עליהם בקנאה, כל כך הרבה זמן ה ביחד, כל כך מאוהבים.
נזכרתי בלפני הזכרה של אמא שדרור התעצבן עלי על שלא רציתי לבוא והוא אמר שבגללי הוא לא מציע לסיוון להתחתן איתו.
בהחלט ראיתי אותם מתחתנים, מגדלים יחד ילדים, מזדקנים...
הסתכלתי עליהם וידעתי מזה אהבה, זה היה מעבר למה שאני הצלחתי להרגיש לבן או לשחר. זה היה זה פשוט.
חייכתי באושר.
"מה?" שאל דרור.
"למה אתם לא מתחתנים" דרור השתתק וסיוון התחילה לצחוק.
"לא הזמן" אמר דרור אחרי כמה שניות.
"עזבו אני לא יציק לכם" אמרתי.
"לא מציקה" אמרה סיוון "אנחנו רואים סרט רוצה לראות איתנו?"
"לא משנה" אמרתי "תהנו אתם, מה דרור צריך עכשיו את אחותו הקטנה איתו?"
"אם את וצה את יכולה" אמר דרור.
"לא זה בסדר"
"אז לכי לחדר" אמר דרור עצבני.
צחקתי לעצמי ונכנסתי לחדר. נזכרתי שמאז שהדר עזבה לא דיברתי עם טל החלטתי להתקשר אליו.
"הלו?" ענה משהו מוזר היה בקולו.
"טל?"
"היי" אמר.
"מה נשמע?"
"את יודעת..מה איתך?"
"אתה צריך לצאת מזה" אמרתי "אתה בעצמך אמרת שזאת בחירה שלה לעזוב ואתה צריך לכבד את זה, אם ירצה הגורל אתם תחזרו להיות ביחד"
"יכולתי לעשות משהו כדי לעצור את זה" אמר טל.
"את מדבר שטויות" אמרתי "לא יכולת לעשות כלום."
הוא שתק.
"רוצה לבוא אלי?" שאלתי.
"יש לך חבר לא?" שאל.
"זה טל שאני מכירה" אמרתי והוא צחק.
"אין לי כוח לבוא אלייך, בואי את אלי" אמר טל.
"עד אלייך? אבל הבית שלך רחוק" אמרתי.
"נו...אני מסכן!" אמר טל.
"סחטן" אמרתי "פשוט סחטן רגשות."
שמעתי אותו צוחק וחייכתי, הגיע לטל לצחוק, אחרי הכל הוא היה בחור טוב.
"אז את באה?"
"כן" אמרתי "אבל נשאר בחוץ"
"איך שבא לך" אמר טל.
הלכתי לטל והתישבנו בספסל ליד הבית שלו.
"השתזפת" אמר טל.
"הלכתי לים" אמרתי "לא יכולתי להשאר בבית עוד, הדר בקשה ממני לא להרוס לעצמי את החופש"
"אוחח אני מתגעגע לאישה הזאת" אמר וחיוך קטן עלה על פניו, יכולתי לשמוע אותו גם בלי מילים אומר "האישה שלי".
"גם אני" אמרתי "היא תחזור, היא חזקה מידי כדי לוותר"
"אני כבר לא יודע" אמר טל נזכר במה שהדר אמרה לו לפני שעזבה.
"אני יודעת" אמרתי.
ילד מוכר ניגש אלינו. "היי" לקח לי שנייה לזהות.
"אורן!" אמרתי "היי, מה נשמע?"
"בסדר מה איתך?" שאל אורן.
"תכיר טל, זה אורן חבר של שחר, אורן זה טל ידיד שלי" אמרתי.
"ככה שחר מרשה לך לדבר עם אחרים ;]" שאל אורן.
"הוא אמור להסכים?" שאלתי בחשש.
"חחח...אני מכיר אותו, יכול להיות קנאי, אבל מאז שהוא איתך הוא אחר" אמר אורן.
"אוי נשים, נשים, מה אתן גומות לנו להרגיש" צחק טל.
צחקתי. "רק טוב!" אמרתי.
"הו כן, רק טוב" אמר אורן ויכולתי לשמוע את הציניות מאחורי דבריו.
"בוא שב אחי" אמר טל.
אורן ישב ליד טל. "נו? בחורה מסוימת?" העזתי לשאל.
"אפשר לומר" אמר אורן.
"ו..?"
"לא ילך" אמר אורן.
"למה?" שאלתי.
"היא לא בעניין שלי" אמר אורן.
"איך אתה יודע?" שאל טל.
"סמוך עלי אחי, אני יודע" אמר אורן.
המשכנו לדבר, עד שראיתי שטל ואורן מסתדרים לא רע והם התחילו לדבר על ענייני בנים אז הודתי שאני פורשת והלכתי לשחר.
"הפתעה" אמרתי שהוא פתח את הדלת.
שחר נישק אותי והיה משהו קפוא בנשיקה שלו.
"קרה משהו?" שאלתי.
"שיקרה משהו?" שאל "הכל דבש"
"שקרן" אמרתי שנכנסנו לחדר שלו.
"לא קרה כלום" אמר שחר.
"אני לא מבינה למה אתה לא מספר לי כלום עם מה שקורה איתך, אני באה מספרת לך הכל...חופרת לך ואתה כלום." אמרתי.
"הכל מושלם" אמר שחר.
הבטתי בו בעצב, כל כך רציתי שיראה בי זאת שהוא יכול לשתף בהכל, זאת שהוא ירגיש חופשי לשפוך את ליבו בדברים שמחים עד העצובים ביותר,
ושחר היה סגור כל כך.
"אני לא ילחץ" אמרתי.
הוא הוציא סיגריה. "ממתי אתה מעשן?" שאלתי המומה.
"מלפני יומיים" אמר שחר ולקח שאיפה.
"למה אתה עושה את זה?" שאלתי.
"הייתי רוצה שתפסיקי לשאול כל כך הרבה שאלות היום." אמר שחר הסתכלתי עליו נעלבת, לא יודעת למה הייתי כל כך רגישה פתאום.
"הייתי רוצה שתפסיק לעשן" אמרתי.
"לא יקרה בקרוב" אמר שחר "אני צריך משהו להעביר את הלחץ."
"לחץ?" שאלתי.
"עזבי" אמר שחר.
"עוד פעם עזבי?" הייתי עצבנית הפעם.
הוא שתק, אז גם אני שתקתי.
הסתכלתי על החדר שלו, קולטת כאילו הייתי פה בפעם הראשונה כמה גבעים יש לו. "לא אמרת לי שאתה משחק כדורסל" אמרתי.
"משחק" אמר ושתק.
ושוב היה מתח כזה. "טוב נראה לי אני יזוז" אמרתי.
"למה?" שאל שחר.
"כי...אתה קר כזה, ולא הכי בא לך שאני יהיה כאן, אז אני ילך" אמרתי.
"לא, לא, חכי" אמר שחר.
הסתכלתי עליו במבט שואל.
הוא המשיך לשתוק. "מה?" דחקתי בו.
"נשבר לי" אמר שחר.
"מה?"
"הזין"
"אני שונאת שאתה מדבר ככה" אמרתי.
"איך ככה?" שאל שחר ואז חיוך מריר עלה על פניו "כמו ערס?"
"תפסיק לעשות פוזות" ביקשתי.
"מזה נשבר לי" אמר שחר.
"מלעשות פוזות?" שאלתי.
"מאנשים כמוך" אמר שחר.
"מה?" שאלתי "ממני נמאס לך?"
"אל תקשרי הכל אלייך" אמר שחר "ואל תצפי ממני להיות מושלם."
"אני לא רוצה שתהיה מושלם" אמרתי.
"את יודעת מה עזבי" אמר שחר.
"לא תעזוב אתה" אמרתי עצבנית.
הוא שתק. אז הלכתי עצבנית, ואז בדרך הביתה הרגשתי ממש מטופשת, למה רבתי איתו ככה? על מה היה כל העניין הזה?
מה שחסר לי לאבד אותו בגלל שטות, הסתובבתי כדי לחזור אליו אבל ראיתי אותו הולך לעברי.
"את טובה מידי" אמר לי שחר.
"מה?" שאלתי.
"מה את עושה איתי?" שאל שחר.
"מה אתה עושה איתי?" שאלתי.
"אני סת פוזהיסט" אמר.
"אני צחקתי אז שאמרתי שאתה פוזהיסט" אמרתי, פחדתי כל כך שהוא יגיד שזה נגמר בנינו.
"אני פשוט לא מצליח להיות אני, בחורה חכמה עם השכלה, מצליחה להחזיק את עצמה לבד בבית בלי שאבל'ה יבוא וידאג לה כל פעם שהיא מסתבכת בצרות
לומדת בבית ספר נורמלי, תגיע רחוק, הכי רחוק, נתקעת עם סתם אחד, אף אחד."
"מה אתה מנסה לומר?" שאלתי "המשפחה שלי מפורקת היא בקרשים, מבית טוב אני לא באה.."
"אתה עדיין לא מבינה את הפואנטה" אמר שחר.
"אל תגיד לי שאתה נפרד ממני" אמרתי בפחד.
"ממך?" שאל "הייתי עושה את זה בשבילך, אבל אני לא מסוגל"
"למה אתה מתכוון?" שאלתי.
"אני לא מסוגל לצאת מהפוזה, אנחנו יותר משלוש חודשים ביחד ואני לא יכול להפסיק לנסות להרשים אותך, להצחיק אותך, כמו שרק מכירים בחורה,
אני לא מסוגל, למרות שאת אומרת לי שאני יכול לספר לך הכל, אבל אני לא מסוגל, יש לי פחד כזה שברגע שאני יספר לך הכל את תעזבי אותי ובצדק."
"למה שאני יעזוב אותך?" שאלתי.
הוא הביט נאבק בין הרצון לספר לי ולא לספר לי.
"למה נמאס לך מאנשים כמוני?" שאלתי.
"כאלה שגורמים לי לעשות הכל כדי להיות הכי מושלם" אמר שחר "כמו ההורים שלי, משפחה מושלמת יש לי את לא חושבת? גם אני צריך להיות מושלם
כדי להתאים למשפחה"
"אתה לא צריך להיות מושלם" אמרתי.
"או, כן. אני גם לא אהיה כי בעוד חודשים אני יהיה אבא" אמר שחר "את חושבת שאני יהיה אבא מושלם?"
לא יכולתי לומר כלום, גם לא היה לי מה לומר אז זה היה בסדר.
בסופו של דבר יצא לי מן גמגום כזה. "א...ב...אא...אא..בב"
הוא הביט מבין שקלטתי את מה שאמר ואז יצא לי הקול. "אבא?" שאלתי ואולי צעקתי.

😮
פרק יפה (:

אבא??????
יווווו ינעל אבא שלו(חחחח אבא -אבא הבנת?-לא מצחיק😁 )
מה הוא פוגע בה ככה????
למה רק עכשיו האו נזכר לספר לה ??Tיזה נעל הוא!

המשך ומהר!!!!

ושושי?
אני אוהבתאותך!

😮
אני בשוק אני בהלם אני ה-מ-ו-מ-ה !!!
[חחח]

אבא?! אבא?! מה אבא עכשיו?!
מאיפה צץ לו פתאום ילד מהאוויר?!?!?!!?!
לא רוצה, הוא היה כל כך מושלם למה להרוס את זה?!
למה הרסת את זה אהה?!?!

אבא 😮?!
אין לי מילים ><
וזה ממש נדיר..חחח

אוופסיי 😕
זה שלח פעמים..

QUOTE (loisana11 @ 21/06/2008) 😮
אני בשוק אני בהלם אני ה-מ-ו-מ-ה !!!
[חחח]

אבא?! אבא?! מה אבא עכשיו?!
מאיפה צץ לו פתאום ילד מהאוויר?!?!?!!?!
לא רוצה, הוא היה כל כך מושלם למה להרוס את זה?!
למה הרסת את זה אהה?!?!

אבא 😮?!
אין לי מילים ><
וזה ממש נדיר..חחח
חחח 😉