וואי זה מחרפן אותי.. מה היא עושה עם אדיר בכלל?
היא מבלה יותר זמן עם אריאל מאשר עם אדיר.. ואדיר עוד חבר שלה..
בכל מקרה..
המשךך (:
השלמתי פרקים,
מדהים מאמי,
תמשיכי(:
המשך: (מצטערת על הזמן שחיכיתם כמו לכל תלמידה בסוף שנה יש לי המון לחץ ובלאגן אבל אני לא שוכחת אתכם אף פעם!!)אוהבת!
ממש לפני שמעיין התכוונה לצאת מתוך הרכב הנייד שלה צלצל,היא קיוותה שזו שחר-קיוותה שתוכל לספר לה מה היא עושה עכשיו,ועם מי..
אך למרבה אכזבתה זו לא הייתה שחר,זה היה אדיר.........
תהיו שנייה בשקט"-ביקשה מעיין ולא ענתה לצלצול עד שכל הרכב פער את פיהו בתימהון ושתק."הלו?".מעיין ענתה מבוהלת מעט."מאמי מה קורה?,איפה את?".שאל אדיר בקול מתעניין."אני עם ליאת,יצאנו לשתות משהו".מעיין שיחררה חצי אמת לאוויר ביריה.
"תהנו,מתי אתן חוזרות?".שאל כמו אב דואג."יותר מאוחר,לדבר איתך לפני שאלך לישון?".שאלה מעיין."כן מאמי,ביי בנתיים".סגר אדיר את השיחה.
"הוא לא רוצה שתצאי עם ידידים?".שאל דן מהמושב האחורי והביך את מעיין."הוא מאוד קנאי,אם אגיד לו את כל האמת זה יגרום לריב".מעיין ניסתה לצאת מהתסבוכת כשאריאל וליאת מביטים בחילופי הדברים בעניין רב.
"את מעדיפה לשקר לו?".דן שאל בתחקור אך מפיו זה לא נשמע כתחקור למען מבוכה אלא למען ידע כללי."תשמע דן,הוא יודע שאני קטנה ממנו ושאני בגיל כזה שמחפשים לבלות ולהנות והוא לא מגביל אותי,אבל לפעמים הוא קנאי מדי-הייתי מספרת לו הכל אבל זה הגיע למצב שאפילו לשמוע על בחור שהתחיל איתי הוא לא מסוגל מבלי לריב.אז הוא,ואני מדגישה בפניך הוא-ביקש שלא אספר לו דברים כאלה,שאעשה מה שאני רוצה מבלי שידע".מעיין סיימה את המונולוג שלה והרגישה מרוצה.דן עיכל את המידע,הנהן בראשו לקבל את ההסבר ושתק."יאאלה נזוז מהרכב?".זירז אריאל שלא יכל לשמוע יותר מדי דברים על החבר של מעיין.בחיים בחורה לא דחתה אותו,וכשגילה שמעיין לא תוותר על החבר שלה כדי להיכנס לקטע רומנטי איתו-הוא התעצבן.
"נשב פה?".שאל אריאל והצביע על פאב מוכר שבו תמיד היה מבלה את זמנו עם חברים ובחורות."בכיף".חייכה מעיין ועיניו המסקרנות של אריאל ננעצו בה ובשפתיה.
ליאת ליהגה וצחקה עם דן ונראה היה שהם מסתדרים יופי.מעיין שמחה שכל הצדדים מסתדרים ובנתיים רק כדי לקבל תשומת לב-הרשתה לעצמה לפלרטט עם אריאל.
הרביעייה הפותחת נכנסה לתוך הפאב."נתיישב על הבר?".הוביל אריאל את השיירה כשכולם התיישבו בזה אחר זה על הכיסאות הגבוהים כשפניהם מול הבר.הפאב לא היה גדול מדי,אך האפלוליות שלו העניקה לו פן רומנטי.
"יש תעודות זהות?".שאלה הברמנית כשניגשה אליהם.מעיין התכווצה בכיסאה והתכוננה להפעיל את הטריק שתמיד עובד.כולם הראו לברמנית את תעודות הזהות והוכיחו שהם כבר לא קטינים ויכולים לשתות אלכוהול ורק מעיין מלמלה:"אני מצטערת התיק ברכב,זו בעיה עכשיו?".חייכה חיוך מתנצל וכובש.הברמנית סימנה למעיין לחכות רגע וקראה למנהל הפאב."מה הבעיה חבר'ה?".שאל מנהל הפאב.וכשאריאל ניסה לענות מעיין סימנה לו במכה עדינה ברגל שלא ידבר במקומה.גברים זו המומחיות שלה."שכחתי את התיק עם תעודת הזהות ברכב,זו בעיה לשבת כאן ללא תעודת הזהות שלי?".שאלה בקול מתוק והעלתה על פניה מבט כובש.מנהל הפאב הבחין במעיין כשנכנסה,הוא ידע שאסור לו למכור אלכוהול לקטינים,אבל מעיין נראתה לו גדולה והמבט הממיס שכיוונה אליו היה קשה מנשוא."זאת לא בעיה בכלל,תהנו חבר'ה".הוא הרגיע את הרוחות ונעלם במטבח.
"פשש כל הכבוד מעיין ואני עוד נחלצתי לעזרתך..את מסתדרת יופי לבד".אריאל מלמל בהשתאות ותהה לעצמו האם בכל הגברים שנדלקים עליה היא משחקת ככה.האם היא שיחקה פעם בו והמבט שלה הסיח את דעתו מהעניין?.בנתיים ליאת החלה לדבר איתו ולכן הוא זרם בשיחה מנסה לשכוח ממעיין לכמה דקות.אך הוא גילה מהר מאוד שממעיין לא ניתן לשכוח היות והיא יושבת קרוב אליו ומצחקקת עם דן-שתמיד הרגיש כמו יריב שלו.
"איזה מבט עשית לו..את עושה את זה לכולם?".שאל דן ועיניו הבהירות היו מזמינות לשיחה."לא עשיתי שום מבט".היתממה מעיין.דן החל בסדרת מבטים וכיווצי עיניים שהצחיקו את מעיין."אתה קרוע לגמרי".מעיין צחקקה ובליבה חשבה שהוא מקסים."תתפרי אותי".ביקש דן."מה?".לקח למעיין שנייה להבין והיא חזרה לצחוק.אריאל שצפה במתרחש מהצד לא הבין על מה המהומה."אתם רוצים להזמין?".שאלה המלצרית החביבה והתעמקה במעיין.מעיין הרגישה בעוינות מסוימת ולכן הפגיזה בשם של קוקטייל שהיה מוכר לה עוד מפאב אחר."אפשר פיג'לינג סאוור?".ביקשה.המלצרית התפעלה לרגע ורשמה לעצמה."מה הזמנת?".שאלה ליאת ומעיין החלה להסביר לה ולהמליץ לה על קוקטייל אחר בסגנון תפוח.הידיעות שהפגינה מעיין בקשר לאלכוהול העירו את אריאל מתרדמתו.הוא הביט בלהט שבו מעיין הסבירה על הטיפה המרה ומשהו בתוכו נדלק.
דן לקח חופן בייגלה מתוך הכלי והציע למעיין."זה משמין".דן ניסה לחקות קול של בחורה כשמעיין סירבה."חח לא בגלל זה,אני פשוט לא מתה על זה..אני מחכה לשתייה זה הולך רק עם אלכוהול".היא הסבירה ודן קיבל את ההסבר בהבנה.לא משנה מה הייתה מסבירה לו הוא היה מקבל-האינטלגנציה שלה בשילוב עם היופי המיוחד שלה גרמו לו פשוט לשתוק ולהנהן.
כשהגיע השתייה ליאת טעמה מן המשקה הלא מוכר ואהבה את טעמו.אחרי כמה דקות היא התחילה לדבר קצת שטויות למרות שאחוזי האלכוהול במשקה שלה לא היו גבוהים.
"מעיין אני אוהבת אותך בואי נתנשק".מלמלה ליאת ושמה לב שהבחורים מביטים בה.
"לא רוצה".מעיין צחקקה ואריאל התבאס."תתנשקי איתה את לא רואה שהיא רוצה?!,או איתה או איתי".הוא הציע מרוצה מעצמו.מעיין אחזה בייגלה בידה והתקרבה מעט עם גופה לאריאל."אני בוחרת בה".היא מלמלה ואריאל היה מרוגש."תאכלי לי בייגלה מהפה".ליאת התלהבה והטמינה חצי בייגלה בפיה והחצי הנותר חיכה לשפתיה של מעיין.מעיין הביטה סביב ובחנה את הבחורים בפאב שמביטים בהן.היא התקרבה מעט והצליחה לקחת חצי מהבייגלה מבלי לגעת בשפתיה של ליאת.מה שעורר אכזבה קלה בפניהם של הבחורים אך עדיין ריגש אותם.
"לא נגעת בי אבל".ליאת התלוננה כמו ילדה קטנה."תפסיקי כבר יא חרמנית".צחקקה מעיין.מנהל הפאב הגיע ונעצר ליד החבורה המצחקקת עם קנקן שקוף שהנוזל בתוכו היה בצבע ורוד,ועם 4 צ'ייסרים(כוסות קטנות לאלכוהול).
מנהל הפאב החל מוזג.מעיין הביטה במתרחש ובחבריה ההמומים ופנתה אל מנהל הפאב:"אחי לא הזמנו את זה".היא חייכה."אני יודע,פשוט רציתי לפנק אותך ואת החברים שלך,אסור לי?".הוא פלרטט ומעיין חייכה."מותר".ענתה למבטיהם המופתעים של חבריה במיוחד של אריאל."מה זה?".שאל דן."זה ליצ'י ותערובת פירות שעירבבנו בבלנדר עם אלכוהול".מנהל הפאב הסביר,מזג ל-4 כוסות קטנות ונעלם בחיוך."תראי מה קיבלנו בזכותך".מלמלה ליאת והעצימה את הרגע.מעיין הביטה כדי לקבל את אישורו של אריאל למתרחש והוא חייך אליה."נעשה לחיים?".ניסה דן לצוד את תשומת ליבה."לחיי האהבה".מלמל דן והרים את הכוס באוויר."לחיי הבריאות".ענתה מעיין."לחיי החיים". מלמלה ליאת "לחיי הסקס".ענה אריאל ושבר את הרצף כשכולם צחקו.מעיין העבירה את הצ'ייסר בשלוק והניחה את הכוס על השולחן."אני רוצה ליד אריאל".היא מלמלה כמו ילדה קטנה והתחלפה במקומות עם ליאת."לידי לא טוב לך?".שאל דן בחיוך כשהתחלפה."לידך הכי טוב לי".היא פלרטטה בחיוך ודן חזר לדבר עם ליאת.אריאל הניח את ידו על הג'ינס של מעיין באיזור הירך ודיבר איתה בנעימות."למה לא שתית?".מעיין הצביע על הכוס הקטנה."לא בא לי,תשתי במקומי".הציע אריאל."הולך".מעיין לקחה את הצ'ייסר מבלי לחשוב פעמיים ושתתה אותו."פשש אני מודהם".הוא מלמל והמשיך לדבר עם מעיין מדי פעם זרק איזה פלרטוט לאוויר."יאאלה נזוז משעמם פה".מלמלה מעיין אחרי חצי שעה."לאן נלך?".הזדעק אריאל."לא יודעת אבל אני כבר לא יכולה להיות פה יותר,העשן והמוזיקה החזקה משפיעים עליי".הסבירה ואריאל גרם לכולם לקום.הם שילמו ויצאו.ליאת צחקה בלי הפסקה והלכה בידיים משולבות עם דן שהצחיק אותה מדי פעם בפעם.
מעיין פסעה בשקט ליד אריאל וסידרה את העניין שתשב איתו מאחורה."דן תסביר לליאת איך לצאת מהאיזור אוקיי".ביקשה מדן שהסכים מיד.
"כואב לי הראש".מלמלה מעיין כחלק מהתכנון והתיישבה ליד אריאל במושב האחורי.
"תניחי אותו עליי".הציע אריאל שידע שזו הזדמנות טובה להתקרב אליה קצת.מעיין הניחה את ראשה על ברכיו והוא ליטף את פניה בעדינות.מדי פעם היתה מעיין נתקלת בתנועות מיוחדות של אריאל שהראו לה שגם אריאל הפלייבוי הניצחי יודע להראות קצת אהבה.
הוא ליטף את פניה,את אוזנה,את צווארה והיא כמעט והתמכרה לליטופים הנעימים.המוזיקה ברכב הייתה רגועה,ליאת נהגה בשקט ודן הסביר לה דברים.ורק עיניו של אריאל בערו בחושך כשהביט בעצמו מלטף את מעיין.מאלף את הסוררת.אך האילוף נקטע מהר מדיי לצערם של אריאל ומעיין ולשמחתו של דן,כשאחת המהמורות בכביש גרמה לרכב לרעש מיוחד ולפאניקה של ליאת כשעצרה בצד.
"מה קרה לרכב?".היא נבהלה ויצאה.אריאל יצא מהרכב בסערה והביט על הגלגלים."אחי יש לנו פנצ'ר".מלמל דן....................
יאא...יפה😛
אני אומרת שהגיע הזמן שמעיין תפרד מאדיר ;]
סופסוף המשכת,
פרק יפה מאמי,
תמשיכי כשתוכלי(:
QUOTE (ImACookie @ 28/05/2008) יאא...יפה😛
אני אומרת שהגיע הזמן שמעיין תפרד מאדיר ;]
באמת הגיע חח :]
המשך .
וואי קראתי הכל ( :
מדהיים , תמשייכי 3>
מדהים😊
המשך ...................
אתר האהבה הישראלי