"ככה באו לי צרות טובות,שתיים הן ולא יודעות"

מדהימה שלי .. אוההבת אותך . המשך !~

מה אם איזה המשך?? ח

ה-מ-ש-ך ..

QUOTE (koka15 @ 27/04/2008) מדהימה שלי .. אוההבת אותך . המשך !~
...

כל כך יפההה.... 😁

סיפור מדהים .
אהבתי ..
דן נראה לי יותר חמוד ואמיתי ..

מחכה להמשך . .

סופה , מתי את מתכוונת להמשיך ..?
אוח .

המשך: (תודה רבה שחיכיתם אני משתדלת לכתוב,אוהבת אתכם)

:"ואתה לא נמשך אליה?".בקול ארסי ובעיניים נעוצות..........דן השפיל את מבטו והבין שאריאל ידע על הניסיון שלו להתחיל עם מעיין.ברכב שררה דממה ורק קולות ליבו ההולם של דן נשמעו...
דן לא הביט בעיניו של אריאל,הוא קיווה שהדממה תישבר בקול צעקות,הוא קיווה שאריאל לא ימשיך להביט בו,והוא קיווה שאולי,רק אולי מעיין תשנה את דעתה.
**
"דן כזה חמוד".מלמלה דניאלה כשהן היו מכוסות בשמיכה."כן".מלמלה מעיין ומחשבותיה נדדו,שפתיה קראו 'אריאל'."את ואריאל הייתם שקטים היום".ביקרה דניאלה."סתם,דיברנו הוא היה ממש חמוד,עודד אותי והכל".מעיין ניסתה לתרץ,ובמוחה עלתה דמותו.
"נלך לישון?".מעיין ניסתה לדרבן את דניאלה לרדת מהנושא,ודניאלה שלא שמה לב-הסכימה.
**
הבוקר עלה,ואיתו גם מצב הרוח של שחר,היא קמה מוקדם כרגיל,עשתה פן והתאפרה במשך כמה דקות תמימות מול המראה.היא לא ידעה מדוע,אך הבוקר שעלה גרם לה לשמחה-כאילו יכלה לנחש שבימים הקרובים המזל ישחק לה.היא לבשה ג'ינס כהה ומדדה את החולצה השחורה החדשה שאימה קנתה לה.שחר לא הייתה קונה בגדים לעיתים קרובות ולכן כשהבד החדיש נצמד לגופה-היא התרגשה.
המראה החזירה לה אהבה,חוץ מהעצמות שהתחילו לבלוט בגופה-הכל היה נראה לה יפה פתאום.אפילו השיער שלא הסתדר ללא פן,או הפנים שנראו מוזרות ללא איפור.לכמה רגעים היא אפילו אהבה את עצמה ורק בשקט איחלה שתמשיך לרזות,אפילו אם זה יעלה במחיר הבריאות שלה.
החולצה השחורה על גופה,גרמה לה להיראות דקה עוד יותר.'את נראת כמו ילדה מהשואה'-היא נזכרה במשפט שמעיין אומרת לה בכל פעם שהיא מרזה עוד קצת.שחר חייכה לעצמה במראה.למרות שנושא השואה אינו מצחיק,ולמרות ששחר ידעה שמעיין רק מנסה להזהיר אותה-המשפט הצחיק אותה,היא נזכרה בו וצחקקה לאורך כל הדרך לבית הספר.
**
מעיין התעוררה לעוד בוקר מלא באקשן.הנייד שלה שהיה על מצב רטט,זהר בשלל הודעות טקסט חדשות.'מעייני היה לי ממש כיף איתך כפרה,לילה טוב מסרי נשיקות לדניאלה ותדברי איתי מואה'-ההודעה מאריאל ריצדה על המסך.מעיין ראתה שישנה עוד הודעה שעליה לבדוק ומעצם המחשבה שאריאל שלח עוד הודעה-היא התרגשה לגמרי,אך להפתעתה הרבה ההודעה הבאה לא הייתה מאריאל,אלא מהחבר שלה-אדיר.
'יפה שלי,למה לא דיברת איתי בלילה?,לילה טוב-אני אוהב אותך'.נכתב בהודעה.ליבה של מעיין התרכך לרגע,אך היא שבה לדעתנות הקשוחה שלה בציפייה לדבר עם אריאל,ולא עם אדיר.
הדרך לבית הספר נעשתה בצהלה.דניאלה לא הפסיקה להעביר רשמים מן הערב הקודם ונדמה היה שנהנתה מחברתם של דן,שי ואריאל."לא הפסקתי לצחוק".חייכה דניאלה ומעיין לקחה את המחמאה בצורה אישית,שכן היא זו שהכירה לדניאלה את הגברברים הנפלאים ובמיוחד את אריאל שגרם לפלאות בליבה.
"שחר!".צעקה מעיין כשראתה את שחר מרחוק."מעייני".חייכה שחר וחיבקה אותה באהבה."יש לי הרבה לספר לך".מלמלה מעיין ומשכה את שחר לפינה שקטה כדי לשוחח על ליל אמש."אדיר ידע שנפגשת איתם?".שאלה שחר כשמעיין סיימה לספר לה."נראה לך?!".ביטלה מעיין ותהתה בינה לבין עצמה איך אדיר,החבר שלה בשנה+ האחרונה ירגיש אם ידע שהיא נפגשה עם ידידים במודע לכך שהוא קנאי ולא מוכן שדבר כזה יתרחש.שחר תהתה איך למעיין יש כל כך הרבה אומץ להסתיר?.'האם היא לא מפחדת לאבד אותו'.שחר ייסרה את עצמה במחשבות מבלי לדעת שבראשה של מעיין רצה שיטה אחרת,לא להישאר לבד לעולם.מעיין תמיד סבלה מחוסר תשומת לב וכשהבינה שזה הדבר היחיד שיכול לגרום לה לרגשות דיכאון-היא החליטה שתמיד תהיה מוקפת באנשים שיספקו לה את תשומת הלב לה היא זקוקה.ולכן תמיד היא הייתה מאושרת-דבר ששחר לא הצליחה להבין,איך היא מצליחה לשמור על החיוך כל הזמן?.
מעיין ניחשה שזה מה ששחר שואלת את עצמה לגביה,והייתה לה תשובה מוכנה מראש למקרה ששחר תשאל.'כל מה שרואים מבחוץ זה לא מה שרואים מבפנים'.מעיין ידעה שגם כשהלב שלה כואב היא לעולם לא תחשוף את הרגשות האלה בפני הסביבה,דברים כאלה היא העדיפה להשאיר לעצמה-ולשתף את חבריה רק ברגשות השמחה.
"יש לי רעיון".צעקה מעיין לפתע ובמוחה החלו מזימות.'אני אבדוק את אריאל'.
"איזה?".התעניינה שחר שחשקה במעט אקשן."תשלחי לידיד שלי הודעה שאת רוצה להכיר אותו,תכתבתי שקיבלת את המספר ממני".הציעה מעיין וחייכה מאוזן לאוזן."מה למה?".נלחצה שחר."כי ככה,הוא חמוד אני רוצה להכיר בינכם".שיקרה במצח נחושה.כל כוונתה הייתה לבדוק איך אריאל יגיב להצעות חדשות מבחורות אחרות,למרות שלא היה חייב למעיין כלום ולמרות שאפילו יש לה חבר-היא הייתה נחושה בדעתה לבדוק כיצד יפעל.
"מה לכתוב?".התלהבה שחר."אני אכתוב ואת תאשרי".הסבירה מעיין ולקחה את הנייד של שחר והחלה מתקתקת הודעה:"היי אריאל קיבלתי את מספר הנייד שלך,ואני מעוניינת להכיר אותך".שחר קראה את המשפט והסמיקה מרגישה איך הבושה מטפסת במעלה גרונה."אל תשלחי את זה!".היא צחקקה."מאוחר מדי כבר שלחתי".חייכה מעיין ונמלטה מידיה הארוכות של שחר."אני לא מאמינה! איזה פאדיחות".צעקה שחר והחלה לצחוק כשמעיין ברחה ממנה חסרת נשימה אך מרוצה.
שחר מעולם לא הייתה סולחת לחברה אחרת על מעשה מבייש שכזה(לטענתה),אך היא הרגישה שלמעיין תוכל לסלוח על הכל.היא הייתה מוכנה לתת לה כל מה שתרצה ובלבד שתמשיך לקיים את החברות בינהן.
"מעיין,נראלי שהוא מחייג אליי!".צעקה שחר והצביעה על הנייד שלה.מעיין הגיעה במהרה והפצירה בשחר לענות."הלו?".שחר ענתה מהוססת לא מבינה איך מעיין משפיעה עליה בצורה כזו שהיא מצייתת מבלי לחשוב."היי אריאל".שחר ניסתה להיות נחמדה."מי זאת?!".הוא התבלבל."קוראים לי שחר וקיבלתי את המספר שלך ממעיין".זרמה שחר בשיחה.מעיין ניסתה להקשיב לשיחה אך שחר ביטלה אותה בעדינות מתהלכת עם הנייד בידה ומצחקקת מדיי פעם.מעיין הרגישה חוסר נוחות ולא הבינה מדוע.היא לא חשבה שאריאל יקח ברצינות את הרעיון,אבל לא רק שהיא הופתעה אלא הוא גם המשיך לדבר עם שחר.מעיין רצתה לדעת על מה הם מלהגים שגורם לשחר לצחקק בעוצמה שכזו.אך היא עצרה את עצמה.אחרי כמה דקות ארוכות שנמשכו כנצח בהן מעיין הייתה חסרת אונים,שחר סיימה לדבר וניגשה אליה."הוא ממש חמוד!".התלהבה ופניה האירו."על מה דיברתם?".מעיין ניסתה להישמע מתעניינת אך במידה."על הרבה דברים,הוא היה צריך לנתק,אבל הבטיח שיתקשר מאוחר יותר".מלמלה שחר והחיוך לא מש מפניה.מעיין הרגישה שעשתה טעות עם המתיחה שלא הצליחה,אך הכדור התגלגל והיא לא ידעה איך להתחיל בכלל לעצור אותו.
**
אריאל היה מרוצה מעצמו ונח על מיטתו.הוא הרגיש כמו מלך,ראשו היה בעננים.מצד אחד הייתה לו את מעיין השובבה והמסקרנת ביותר,ומהצד השני את חברתה שהראתה התעניינות בו.'אני אגרום למעיין לקנא' הוא חשב לעצמו וחייך,מדמיין את עצמו נפגש עם שחר,מדמיין את פניה של מעיין כשתשמע על הדבר.הוא לא היה מטומטם וידע כיצד לשחק את המשחק שמעיין החלה בו.הוא רק לא הבין כמה העניין יהפוך לרציני בבוא העת.
שחר נשמעה לו חמודה,מעט משעממת ולא מטורפת כמו מעיין אך הוא החליט להמשיך לדבר איתה וכך היה.הוא התקשר אליה והעביר כמה דקות נעימות בשיחה קולחת מבלי לשאול אף שאלה על מעיין,למרות שהיו לו המון שאלות לשאול עליה.
"מעיין פה לידי,רוצה להגיד לה שלום?".ניסתה שחר להיות ידידותית."בטח".ענה אריאל.
"קחי זה אריאל".העבירה שחר את הנייד ומעיין הרגישה שהיוצרות מתהפכות."הלו?".היא ענתה בחוסר חשק."מה קורה כפרה?".הוא שאל והמבטא המזרחי שלו בלט."מצויין מה איתך?".היא הייתה קרירה וידעה את זה."וואלה מתגעגע,שחר חמודה לגמרי תודה שהכרת ביננו".הוא ענה ובמשפט אחד גם המיס את ליבה וגם הרעיד אותו.'מתגעגע הא,אני אראה לו מזה'.חשבה לעצמה ולפתע מלמלה:"מאמי אני אדבר איתך עוד מעט חבר שלי מחייג אליי ביי".היא לא שמעה מה אריאל אמר אך היא מיהרה להעביר את הנייד של שחר אליה,ולברוח מהר הצידה כאילו מחכה לה שיחה חשובה.שחר קיבלה את הנייד באהבה ולפי החיוך שלה נהנתה להמשיך את השיחה שהופסקה באמצע.מעיין התרחקה עם הנייד והרגישה מטופשת.
**
שחר ואריאל שמרו על קשר במשך כמה ימים עד ששחר לא יכלה יותר והציעה לו להיפגש.היא מעולם לא נפגשה עם בחור לפני כן ומעולם לא דיברה כל כך הרבה זמן עם בחורים בטלפון,אבל היא הרגישה שבאריאל יש משהו מיוחד,משהו מסתורי.הוא הזכיר לה את מעיין,היה בו שמץ של טירוף שסקרן אותה בדיוק כמו שהיה במעיין.היא יכלה להישבע לעצמה שאם למעיין לא היה חבר-יכול מאוד היה לקרות בינהם קשר כלשהו.אך שחר לא ידעה את כל האמת,לא ידעה על הליטופים הרכים ועל המילים המטעות.
שחר ראתה מה שרצתה לראות.והיא רצתה לראות את אריאל."מתי את רוצה להיפגש?".הוא שאל ושחר ברכה את היום שבו הכירה את אריאל."לא יודעת".היא מלמלה ואחרי השיחה עם אריאל היא חייגה אל מעיין כדי להתייעץ איתה."אריאל רוצה שניפגש".היא שיקרה בכך שסיפרה שהוא יזם את הפגישה."אז תיפגשו מה הבעיה?".קולה של מעיין היה מעט מוזר.ליבה של מעיין הלם בקרבה כששמעה את שחר מספרת את השקר הלבן.אך היא לא ידעה שזהו שקר ולכן חשבה שיצרה מפלצת.היא הייתה עוינת אך ניסתה להשמע כמה שיותר בעד."מתי?,עכשיו סופשבוע בסופי שבוע אני עם המשפחה".תירצה שחר והרגישה איך הביטחון העצמי שלה יורד."אז שבוע הבא".ניסתה מעיין להוריד אותה מהנושא והן ניתקו את השיחה כל אחת עם המחשבות והתהיות שלה.

בצאת השבת מעיין נכנסה להתקלח וכשיצאה הרגישה שהיא מוכרחה לדבר עם אריאל.היא הרימה את הנייד וכך עם המגבת חייגה אליו."יואו את לא תאמיני".מלמל אריאל מבלי לומר הלו."מה קרה?".החיוך התפשט על פניה של מעיין והיא קיוותה שהוא מתכוון אליה."אם תנחשי איפה אני עכשיו,את מקבלת מה שאת רוצה.אני אפילו אבוא לראות אותך כפרה!".הוא אמר בהתרגשות ומעיין ניסתה לנחש.כלום לא עלה בראשה.'בטח עם חברים,ידידות,משפחה מה כבר הוא יכול להגיד שיפתיע אותי?'-היא הייתה צינית לעצמה.
"אני עם שחר".ענה אריאל.............

ואי איזה פרק מסקרן... אהבתי המשך חיחי

מדהים . .
אריאל הזה מעפפן. .כל אחת שהוא לא מכיר ישר הוא קופץ עליה..
דן יותר חמוד וזהו!

יפפה המשךך

QUOTE (-=-2תאל!ש-=- @ 04/05/2008) מדהים . .
אריאל הזה מעפפן. .כל אחת שהוא לא מכיר ישר הוא קופץ עליה..
דן יותר חמוד וזהו!
מסכימה...למרות שהפעם הוא עשה את זה כדי שמעיין תקנא...

פשוט מדהים! אחד הסיפורים ההכי יפים שקראתי...=]

QUOTE (ImACookie @ 04/05/2008) QUOTE (-=-2תאל!ש-=- @ 04/05/2008) מדהים . .
אריאל הזה מעפפן. .כל אחת שהוא לא מכיר ישר הוא קופץ עליה..
דן יותר חמוד וזהו!
מסכימה...למרות שהפעם הוא עשה את זה כדי שמעיין תקנא...

פשוט מדהים! אחד הסיפורים ההכי יפים שקראתי...=]
גם אני חושבת ככה !

מדהים[:
המשך ..

אחד הסיפורים היפים פה, מדהים 🙄

מדהים !