חג שמח יפים שלי..ישר אחרי החג אתם מקבלים סט של פרקים חמיםםםםםםםם 😉
😁
רק בגללך אני מחכה לסוף החג!
שיהייה חג שמח לכוולם!
פרק משהים חג שמח מאמי מחכה להמשך אחריו..! 😉
QUOTE (שירוווווווש @ 18/04/2008) 😁
רק בגללך אני מחכה לסוף החג!
שיהייה חג שמח לכוולם!
חח גמניD:
המשך: (תודה שחיכיתם אתם מדהימיםםם חג שמח לכולם אוהבת אתכם)
דן בתמימותו שמח על ההצעה כשחשב שגם לו יהיה חלק בעידוד של מעיין אך התוכניות של אריאל לא התקרבו לזה אפילו...
**
יום שבת הגיע ומעיין רק חיכתה לברוח מן הבית.השעות לא חלפו לה,היא מצאה את עצמה מסדרת את הבגדים בארונה-העיקר להעסיק את ראשה שקדח ממחשבות.
דניאלה התקשרה וביקשה ממעיין לקפוץ אליה להעביר את הזמן.מעיין ידעה שזוהי הזדמנות לדבר עם דניאלה כדי שתלווה אותה בערב להיפגש עם אריאל וחבריו.
מעיין התארגנה קלות והתכוונה לצאת מן הבית."לאן?".התעניינה אימה."לדניאלה".רטנה מעיין ויצאה בחוסר חשק לא מביטה בהוריה.היא עוד כעסה מליל אמש.
**
אריאל התעורר מצלצול הנייד שלו.'מי מעז להפריע את מנוחתי?'-חשב לעצמו והביט בצג כדי לגלות את דן."הלו?".מלמל אריאל ולא הצליח לפקוח את עיניו."אחי מה עושים בערב?".התעניין דן בקול מעשי."קופצים למעיין".לפתע אריאל התעורר."טוב אחי דבר איתי כשתקום".ביקש דן וסגר את השיחה.אריאל נשכב חזרה במיטתו וניסה לעצום את עיניו.הוא לא הצליח להירדם,לא הצליח לכבות את מחשבותיו.היא הייתה כל כך דומה לו,כל כך מבינה אותו,ואתמול בלילה כל כך רגישה...
'אני חייב לעשות עם עצמי משהו'-התעצבן אריאל כשלא הצליח להירדם וניגש לשתות משהו."אריאלי אתה לא רעב?".שאלה אימו בצעקה מחדרה."לא".צעק אריאל חזרה ורצה רק שיניחו לו."אני לא יודעת מה לעשות הילד לא אוכל..".הוא שמע את אימו ממלמלת.
"אולי הוא מאוהב".עבר אחיו נועם וטפח על כתפו."ממש".חייך אריאל שרכש אהדה רבה לאחיו,וחזר לחדרו.
**
שחר חיפשה מה לעשות.היא שנאה את השבתות שגרמו לה להרגיש כמו בכלא בביתה.
כשהייתה מגיעה לבית הספר בימים שבאמצע השבוע היא הייתה פורחת,אך כשהגיע סופהשבוע היא הייתה נובלת אט אט.היא לא הבינה מדוע מעיין כל כך חיכתה לסופי השבוע,אילו הייתה יודעת על תוכניותיה גם היא הייתה מתרגשת.אבל היא לא ידעה.
'התגעגעתי למעיין'-חשבה לעצמה וחייגה אליה מהנייד."אה שחר?".קולה של מעיין נשמע מרוסק."מה קרה מאמי?".שחר נבהלה."עזבי שחר אין לי כח לדבר".ענתה מעיין אחרי נצח
"אדיר עשה לך משהו?!".שחר ניסתה לגונן."לא,זה אבא שלי-אני אדבר איתך בהזדמנות אין לי חשק לחזור לזה עכשיו".ביקשה מעיין ושחר הסכימה.
שחר ישבה על מיטתה מרוקנת ממחשבות,השיחה נותקה והיא לא הפסיקה לחשוב על מעיין ועל קולה המייסר.
**
מעיין הגיעה אל דניאלה ודפקה על דלתה."מה המצב?".פתחה דניאלה את הדלת וגילתה את עיניה העצובות של מעיין."יהיה טוב".מעיין ניסתה להעלות חיוך מבין מסך הדמעות.
"בואי כנסי".דניאלה הובילה אותה לחדרה ואירגנה במהירות כוס עם מים קרים.
"אל תחשבי על זה".עודדה דניאלה כשמעיין סיפרה לה את המאורעות."אז על מה אחשוב?".שאלה ודניאלה החלה מזכירה לה נשכחות,סיפורים מצחיקים,בדיחות ישנות וחוויות מהעבר.
לפתע הנייד של מעיין צלצל,ואת החיוך שעלה על פניה השבורות למראה שמו של אריאל על הצג,אף אחד לא היה מצליח להעלות לא משנה מה היה עושה.דניאלה הייתה המומה וצפתה במתרחש כמו בסרט מתח.
"מה קורה?".שאל אריאל בקול צרוד מעט מן השינה שאחרי הלילה הסוער שבילה במועדונים."יותר טוב,איך אצלך?".מעיין התעשתה בשניות."מחכה לראות אותך".מלמל וקולו נזל מהפומית אל אוזנה של מעיין.
"מתי אתה פנוי?".מעיין ניסתה לקדם את העניין והביטה במבט משמעותי בדניאלה שפערה את פיה בתימהון."היום,ואת?".קולו הפך עמוק יותר ויותר."גם רק לא מאוחר".סגרה מעיין ואריאל הבטיח להתקשר אליה כשידע באיזה שעה הוא מגיע.
מעיין סגרה את השיחה ונשכבה על המיטה שקועה בדמיונות.'הלוואי שהזמן יעבור מהר'-היא חשבה לעצמה וכבר בראשה סרקה מה תלבש.
"מזה?!".נבהלה דניאלה."מה?!".נלחצה מעיין."את שוב נפגשת איתו?!".שאלה בטון מבקר."לא,אנחנו שוב נפגשות איתו!".תיקנה מעיין והעלתה חיוך מתחנן על שפתיה.
"למה?".דניאלה לא הבינה למרות שבליבה רצתה גם היא לראותם שוב."כי אני עצובה והם יצחיקו אותי".מלמלה מעיין בתום.
"שתהיי בריאה".מלמלה דניאלה באנחה ונשכבה לידה סוחפת אותה לשיחת בנות מרגשת.
**
לקראת הערב אריאל כבר הספיק לישון עוד שעה גנובה ולהיות מספיק מרוגש לקראת הפגישה,הוא חייג אל דן והפציר בו שיגיע אליו."לבוא כבר עם הרכב?".שאל דן."לא,אני אקרא לחבר שלי שי שיבוא ויביא איתו רכב".אריאל היה מחושב."טוב אחי".מלמל דן וסגר את השיחה.
אריאל עמד מול ארון בגדים פתוח לרווחה וחשב מה ילבש.הוא בחר ג'ינס בהיר חולצה שחורה וז'קט שחור וחייך אל דמותו במראה.דן כמעט ופתח עליו את הדלת ושניהם התמוגגו מהצחוק."תגיד יש בינכם משהו?".שאל דן מתיישב על מיטתו של אריאל."ביני לבין מי?".אריאל שיחק את עצמו לא מבין ונהנה מעצם השאלה."בינך לבין מלכת שבא".רטן דן בציניות."האמת בא לי עליה,אבל אתה יודע מלכה לא תשים עליי".צחקק אריאל ודן העיף עליו חולצה."ועכשיו ברצינות,בינך לבין מעיין יש משהו?".דן סירב להרפות."לא אחי,יש לה חבר".ענה אריאל מביט בו דרך המראה ומשפיל את עיניו-מתעמק בעצם העניין.'האם יהיה ביננו משהו?-היא מעולם לא יזמה..',חשב לעצמו.
"וממתי זה שלבחורה יש חבר עוצר אותך?".ביקר אותו דן."לא עוצר אבל אולי אני לא מעוניין חשבת על זה?".ניסה לצאת מהתסבוכת שהעמיד אותו בה."אחי,אם לא היית מעוניין לא היית עומד עכשיו שעה מול המראה".ענה דן ונשכב על המיטה אפוף מחשבות...אריאל הביט במראה,הביט בדן והתיישב גם הוא על המיטה אובד עצות.
**
"מתי אתה מגיע?".שאלה מעיין כשחייגה אל אריאל."עוד חצי שעה ככה נהיה אצלכן".מלמל וסגר את השיחה."יאאלה בואי זריז אליי הביתה אני אתארגן ונלך,אם הורי שואלים לאן-אז אלייך ללמוד".הסבירה מעיין ומשכה את דניאלה אחריה.
ושוב אותה סיטואציה,שתי בחורות עומדות מול ארון בגדים ולא יודעות מה לבחור."תחשבי על זה שאת 'באה אליי ללמוד'-אז אל תתארגני יותר מדי".אמרה דניאלה וצדקה.מעיין בחרה בג'ינס רופף מעט ומחמיא,ובחולצה שחורה צמודה כיאה לחורף שבחוץ.היא אספה את שיערה בידיעה שברגע שתצא מדלת ביתה,תפזר אותו והוא יסתדר בצורה מושלמת."את מתאפרת?".שאלה דניאלה והגישה לה את סט האיפור."רק קצת".מלמלה מעיין ומרחה שכבת מייק אפ נדיבה,מעליה מעט סומק ואיפרה בעדינות את עיניה כדי שאימה לא תשים לב להתארגנות היתר שלה.
"נזוז?".מעיין החלה להילחץ."כן".אישרה דניאלה ושתיהן יצאו מן הבית לאחר שענו על שאלת ה-'לאן?',של אימה.
"איפה קבעת איתם?".שאלה דניאלה."לא יודעת עדיין,צריך מקום שלא יראו אותנו".ענתה וסרקה בראשה את המקומות הבודדים באיזור.הן בחרו בגן מרוחק מלא בעצי אקליפטוס,והתיישבו שם לשיחה נוקבת."אני מקווה שאת לא נדלקת עליו,יש לך חבר!".ניסתה דניאלה לגשש."אני לא נדלקת עליו,זו פשוט הפעם הראשונה שיש לי ידיד שאין לו אינטרס אליי".אמרה מעיין בקול בטוח והאמינה אפילו לעצמה.
"טוב תבדקי איפה הם".נלחצה דניאלה ומעיין ניסתה לבדוק מה השעה בנייד שלה-וגילתה להפתעתה שהוא כבוי!."אני לא מאמינה הנייד התכבה לי איזה פאדיחה!".נלחצה מעיין והדליקה אותו במהרה."יואו ואם הם מחפשים אותנו והנייד מכובה?!".דניאלה החלה לצחוק לשמע הדבר.מעיין חייגה במהירות אל אריאל שענה בלחץ:"את לא נורמלית,חשבתי שהברזת לי".הוא העביר אנחת רווחה."לא איזה!,מצטערת הנייד התכבה".צחקקה מעיין ואריאל צחק גם הוא."תסבירי לו איך להגיע".ביקשה מדניאלה והיא אכן הסבירה.
רכב חום עצר מול הגן וממנו ירד אריאל,דן ובחור גבה קומה לא מוכר.
"מה המצב?".חייך אריאל ופתח את זרועותיו מחבק את מעיין."בסדר מה איתכם?".מעיין חייכה לכל עבר וניגשה לומר שלום לדן החביב שחייך אליה מתוך עיניו הבוערות.
"תכירו זה שי".הציג אריאל את הבחור הלא מוכר והוא קרב לומר למעיין ודניאלה שלום.
'הוא נראה ממש טוב'-מעיין ציינה לעצמה כשהביטה באריאל מכף רגל ועד ראש.
"שנייה שכחנו את התיק".נזכר דן ורץ אל הרכב."למה הבאתם תיק?".צחקה דניאלה."אלכוהול ונרגילה".הסביר אריאל וחייך אליה."אתן מעשנות?".שאל שי."אני לא,היא כן".הסבירה מעיין וכולם התיישבו על הספסל.אריאל תפס את מקומו על יד מעיין ודן הצטרף מן הצד השני מציע לכולם חטיף שהוציא מן התיק."איך את מרגישה?".שאל אריאל והביט עמוק אל תוך עיניה של מעיין."יותר טוב".חייכה והוא הניח את ידו על ידה בלחיצה משמעותית,הרגע כמעט ונהרס בידיהם של דן ודניאלה שהחלו לדבר על נושא מסוים וגרמו לכולם להתערב בשיחה ולצחוק עד לב השמים.דניאלה התמוגגה ונגבה דמעות של אושר מעיניה."די הבטן שלי כואבת".מלמלה מעיין כשדן לא הפסיק להצחיק את החבורה המאושרת על ידי בדיחות צבאיות."שתכאב".מלמל דן והביט בעיניה של מעיין עד שהרגיש צריבה בליבו.אך הצריבה האמיתית הייתה כשהביט באריאל מניח את ידו בעדינות כאילו על הספסל ובעצם מטרתו הייתה להניח את ידו על מעיין.הזמן חלף והשיחה קלחה,האלכוהול נמזג וכולם השיקו כוסות 'לחיים'."שלא תתמסטלי".חייך אריאל והגיש למעיין עוד כוס."אלכוהול לא משפיע עליי מהר,וחוצמיזה צריך להעביר את הדיכאון איכשהו לא?".היא נעצה באריאל מבט והעבירה את כוס הוודקה-רד בול בלגימה אחת.
"בשביל זה אני פה".חייך אליה והמשיך:"יכולתי לצאת היום,יכולתי להביא בנות את מכירה אותי?,אבל כשסיפרת לי שאת עצובה רציתי רק לבוא לעודד אותך-כפרה את חייבת לקחת הכל בקלות אל תתני לו להשפיע עליך".עודד אותה אריאל והיא הרגישה שליבה נפתח אל הבחור שבקושי מכיר אותה."עשיתי מאמץ לבוא רק כדי שתהיי מאושרת-אז תחייכי ומהר".ביקש אריאל והביט בחיוך שביצבץ משפתיה היפות.
"יופי ככה אני אוהב אותך".הוא מלמל ונשק ללחיה...........
במילה אחת מושלם.. בשתי מילים את מוכשרת חח אחלה פרק אחד היפים חיחי
יפפפפפפפפה 😊
מחכה להמשך ..
אתר האהבה הישראלי