"ככה באו לי צרות טובות,שתיים הן ולא יודעות"

מדהיםםםםם , המשך .

מדהים מאמי,
אני אוהבת את הספור שלך ממש.

תמשיכי כשתוכלי(:

מדהיםםםםםםם
ואי תמשיכי אני מתה על הסיפור שלך 😊

פרק מהמם =]
כל מילה נוספת-מיותרת ;]

כ"כ יפה ..

מקסיים המשךך

אהבתתי

המששך

המשך ? 😕

אני מצטערת שאני לא כותבת..אין לי זמן ואם אני אכתוב חפיף זה לא יצא יפה..אבל הנה הלימודים כבר הסתיימו נשארו לי שלוש בגרויות..ביום שני יש לי בהסטוריה ואחרי זה אני רק שלכם ואשחרר הרבה פרקים
אוהבת אל תתיאשו לי

QUOTE (מאוכזבת @ 27/06/2008) אני מצטערת שאני לא כותבת..אין לי זמן ואם אני אכתוב חפיף זה לא יצא יפה..אבל הנה הלימודים כבר הסתיימו נשארו לי שלוש בגרויות..ביום שני יש לי בהסטוריה ואחרי זה אני רק שלכם ואשחרר הרבה פרקים
אוהבת אל תתיאשו לי
אני לא מתייאשת ממך =]
שיהיה בהצלחה...ומחכה...

המשך: (תודה שחיכיתם עכשיו אנחנו בחופש ואני אשתדל לשחרר הרבה פרקים,הנה פרק פיצוי-אוהבת אתכם)

."תגידי את האמת מעיין,אם לא היה לך חבר היית באה איתי לים?,היית איתי?".הוא שאל בשקט."לא אריאל-יש לך חברה".היא עקצה אותו והרגישה מנצחת."ואם לא הייתה לי חברה?".הוא התעקש."אז מי יודע?"הכל היה יכול לקרות..אבל יש לך".היא שוב ענתה ועקצה אותו....
"אז מה אריאל?,אתה תצליח להתאפק ולהשאיר אותו במכנסיים?".מעיין הרשתה לעצמה לדבר מבלי מעצורים.אריאל שתק ומעיין שוב ניסתה:"היא הרי לא תיתן לך".
"מה את דואגת..".מלמל אריאל בטון ערמומי שגרם למעיין לפחד על חברתה."לא דואגת,זה כבר עניין שלכם".היא ענתה ושתקה.
"את צריכה להעביר לה איזה קורס מזורז".צחקק אריאל."סליחה?".מעיין נדהמה.
"את צריכה ללמד אותה להתנשק".הוא הסביר ומעיין נרגעה ממחשבותיה."למה,היא לא הייתה בסדר?".תחקרה מעיין ולפתע הרגישה את האגו שלה מתנפח.
"למען האמת,היא הייתה גרועה-אני שונא בחורות שלא יודעות להתנשק,אבל אני סומך עליך שתלמדי אותה".הוא הסביר."לא,בשביל זה אתה קיים".מעיין המשיכה לעקוץ את אריאל ולאט לאט שיחתם הסתיימה.
**
אריאל ושחר הפכו להיות זוג,נפגשו באופן קבוע ושמרו על קשר הדוק עם מעיין.שחר הייתה מיידעת את מעיין בכל פרט קטנטן מפגישותיה עם אריאל,מתייעצת עם מעיין על נושאים שמעולם לא חשבה לקבל בהם ייעוץ,או סתם שופכת את ליבה.
ואילו אריאל התרחק בהפגנתיות ממעיין.
עברו ימים והקשר בין מעיין לאדיר החל גם הוא לאבד מצורתו.הם אמנם היו נפגשים והיו להם רגעים יפים אך רגשותיהם דעכו.אדיר הוא זה שהחל לאבד מרגשותיו אל מעיין מהר יותר ממנה.הוא החל לדבר אליה בחוסר כבוד,להתעלם ממנה מדי פעם כשהייתה לצידו,להשאיר אותה לא מסופקת,ולהתנהג אליה כמובנת מאליו-הדבר ששנאה יותר מכל.
"אתה בא אליי היום?".שאלה מעיין את אדיר כשחזרה מבית הספר."לא יודע,יש לי הרבה דברים לעשות".הוא מלמל.מעיין נזכרה בימים רחוקים וענתה:"זוכר את הימים שהיית מתרגש לבוא אליי?,שהיית דוחה הכל כדי להיות איתי?-איפה הימים האלה עכשיו?".
אדיר חשב מעט."מעיין אל תתנהגי כמו ילדה קטנה".הוא מלמל ומעיין התעצבנה.
"אל תבוא,לא צריך".סיננה מבין שפתיה ומחשבותיה נדדו רחוק.
"טוב אני אבוא".הוא קבע."אל תעשה לי טובות,לא רוצה אני לא אכריח אותך".היא דיברה באסרטיביות מביטה מחוץ לחלון וחולמת על חיים אחרים.
"לא את צודקת,אני אבוא אני רוצה".הוא שיקר וסגר את השיחה.
לא היה למעיין חשק להתארגן אפילו.היא התקלחה במהירות,שמה על עצמה ג'ינס וטי-שירט והביטה במראה.הבגרות שלה בתיאטרון הייתה קרבה והחיים שלה הפכו אותה לשחקנית מעולה.היא עמדה מול המראה ושיקרה לעצמה 'יהיה בסדר'-היא מלמלה והביטה בבואתה במראה,שפתיה מלמלו שקרים.
היא הרגישה שהיא לא יכולה יותר וחייגה אל שחר."תגידי לו את כל מה שאת מרגישה".ייעצה לה שחר והיא הסכימה איתה.
דפיקה בדלת."מי זה?".מעיין ניסתה לקבל את הסכמתו של אדיר."אני".הוא מלמל והיא פתחה את הדלת.אדיר נכנס בסערה מניח שקית על השולחן במטבח מבלי להתייחס אל מעיין בכלל."לא תגיד לי שלום?".היא הרגישה שהיא מתחננת ואדיר התקרב אליה וחיבק אותה."התגעגעתי אלייך".הוא מלמל."שקרן".היא ענתה וידעה בליבה שזו האמת.
היא הרגישה את ידיו מטפסות במעלה גופה,וההרגשה הזו שפעם הייתה מעוררת אותה מבחינה מינית-עוררה בה היום גועל וחלחלה."מה קרה?".נבהל אדיר כשמעיין התנתקה ממנו ונעה אחורנית."כלום".היא מלמלה
"אז בואי אליי קצת התגעגעתי אלייך".הוא ניסה להמיס אותה עם מילותיו ולמרות שגופה לא התרגש ממגעו היא האמינה שזה יפתור להם את כל בעיות הלב.
אז הם פסעו לחדר השינה של מעיין,ומעיין הפשילה מעל אדיר את בגדיו-העריצה את גופו העירום והאמינה בכל ליבה שהם מאוהבים.
הוא הוריד ממנה את בגדיה,נצמד אל גופה ומבלי לענג אותה יותר מדי או סתם לגרות אותה-עשה את הצפוי,חדר אלייה כשהוא חושב רק על עצמו.היא כמובן צפתה שזה יקרה ולו לרגע היה בה שמץ של אשליה שהוא יחשוב גם עליה מדי פעם-אבל ככל שהזמן עבר אדיר הפך יותר ויותר אגואיסטי.
אדיר גמר,קם מעליה והתלבש."לאן אתה ממהר?".היא שכבה עירומה וחשבה שהם לפחות יתכרבלו מעט."אם פתאום מישהו יבוא?".הוא שלף את התירוץ המוכר ולבש את בגדיו.
מעיין שלחה אליו מבט זועם,הוא הביט בה והתרכך לרגע.היא קמה לבשה את בגדיה ונתנה לו להביט בגופה העירום החטוב-כי היא החליטה שבזמן הקרוב הוא לא יביט בו.
"לאן את הולכת?".הוא שאל משתהה בחדרה."לשתות".היא סיננה ולא הציעה לו גם.
אדיר נעלב ופילס את דרכו למחשב.מעיין שנאה שהוא משתמש במחשב שלה כי זה גזל ממנה את כל תשומת הלב.בזמן האחרון היא הרגישה שהוא מעדיף מכשירים אלקטרוניים על פניה,סוני,מחשב,טלוייזיה,הפלאפון החדיש שלו-הכל מהכל.
לקראת הערב החל הריב בינהם.מעיין האשימה את אדיר בכל מצב הקשר שלהם,הוא התכחש ואחרי שכנועים רבים שתק והקשיב לה.לפחות זה מה שהיא חשבה.הדבר היחיד שעבר בראשו היה מתי היא תשתוק ותניח לו.הוא הנהן והודה בכל מה שהאשימה אותו רק כדי שהיא תשתוק והדבר הכי עצוב היה שהיא ידעה את זה אבל לא היו בה כוחות נפשיים להתמודד איתו.בכל פעם שהייתה מנסה לדבר איתו או לברר איתו מעשים שלא היו ברורים לה-הוא היה שולף את הקלף המנצח שלו.המצב הנפשי שלו."את יודעת שאני לבד,שאין לי הורים ואני כל הזמן רב עם אחותי,את יודעת כמה אני שבור אל תשברי אותי יותר".הוא היה אומר לה והיא הייתה נהרסת עד עמקי נשמתה.היא כבר לא יכלה להתמודד איתו,וגם לא יכלה לעזוב אותו.
אז היא הייתה שותקת לו ונאכלת מבפנים בכל פעם עד הריב הבא.
**
בימים הבאים מעיין החליטה שהדבר החשוב שהיא צריכה להתרכז בו,הוא הבגרות שלה בתיאטרון.שותפתה לדיאלוג-אוריה זירזה אותה להתחיל ולעבוד למרות שלא היה בה חשק.
היא הייתה עומדת מול המראה,מתרגלת את השורות שלה,עובדת על הדמות שלה-לכמה שעות שוכחת מי היא ומהן בעיותיה,לכמה שעות היא חיה חיים של בחורה אחרת.
הנייד שלח צלצל והיא הרגישה שסוף סוף למישהו אכפת ממנה.המספר היה חסום והיא נחשה שזאת שחר."הלו?".היא ענתה."מעייני מה קורה?".קולה היה אפוף התרגשות.
"הכל טוב מה איתך?".מעיין הייתה חסרת סבלנות."אני טוב,יש פה מישהו שרוצה להגיד לך שלום".צווחה שחר ומעיין תיארה לעצמה שזה אריאל.אבל זה לא היה.
"מעיין מה קורה?".שאל קולו של דן."הכל מצויין דןדן מה איתך?".מעיין שמחה לשמוע קול ידידותי ושמחה להכאיב לאריאל שבוודאי נמצא שם ושומע את שיחתם.
"מעולה מה איתך?,התגעגעתי".הוא דיבר כמתוכנן."הכל טוב מתי רואים אותך?".היא שאלה כבדרך אגב,רק לא ידעה שדן הוא בחור רציני."מחר את פנויה?".הוא חיכה למענה.

מה נכנס באדיר?
ולמה היא עדין איתו? כאילו היא מבינה שמשהו לא טוב ועדין נשארת איתו.. טיפשה

המששך

מה יש לו זה ? 😊
מדהים, המשך .....

מקסיים המשךךך

המשך?!