~!~@תאומות על אותו בחור@~!~ הודעה חשובה!

מ-ה-מ-ם
פרק מאוד מאוד מאוד מאוד יפה=]
תמשיכי מהר!!

אוווו מקסיים תמשיכיי

😉 יפה

מדהים !
המשך

בנות אני טסה לאיטליה מחר מוקדם בבוקר... אני לא חושבת שיהיה לי שם גישה למחשב אז אני לא אוכל לשים פרק במשך השבוע שאני אהיה שם. אם יהיה שם מחשב+אינטרנט אני יעלה פרק


פרק 29:
משהו דפק בדלת ואני ועדן הלכנו לפתוח, בפתח עמדו שירה ובן
שירה:"היי" היא אמרה באושר
עדן:"איפה הייתם??? מה לקח לכם כל כך הרבה זמן?"
אני:"תעזוב אותם" אמרתי וחייכתי הרגשתי שמשהו קרה ביניהם 'כל הכבוד בן' חשבתי והסתכלתי עליו
הוא נראה מאושר.
מורן:"יאללה בואו יש עוד מלאה מה לארגן" היא קראה לנו מהסלון
כל שאר היום הינו עסוקים בלארגן את הבית ואת כל שאר הדברים. גמרנו בערך ב-4 אחר הצהרים (הרבה יותר מוקדם מהצפוי הודות לבן)
אני:"יאללה נזוז?"
בן:"אוקי" הוא אמר "אני באה עוד שנייה אני רק... תחקי לי בחוץ טוב?"
אני:"אין בעיה" אמרתי "מורן ועדן אני צריכה מימכם עזרה בחוץ כדי... לשטוף את הכניסה"
מורן:"לשטוף את הרצפה?" היא שאלה
עדן:"אבל שטפתי אותה כבר..."
אני:"צריך לשטוף אותה שוב... הפלתי שם משהו" אמרתי ותקעתי בו מבט מלאה משמעות
עדן:"אה!" הוא סוף סוף קלט "כן את צודקת צריך לשטף את הרצפה" יצאנו החוצה
מורן:"מה זה היה? על איזה רצפה אתם מדברים?" הרצפה נקייה לגמרי!"
אני:"מורן... אני יודעת שאת סתומה אבל לא חשבתי שאת עד כדי כך" אמרתי בחביבות
מורן:"שתקי" היא אמרה בחביבות "מה פספסתי?"
עדן:"פספסת את בן ושירה זה מה שפספסת"
מורן:"מה?" היא אמרה לא מבינה "מה איתם? ?"
אני:"אני לא מאמינה שעדן ראה את זה ואת לא! שירה דלוקה על בן כבר הרבה זמן.... ובן... בן דלוק על שירה גם די הרבה זמן אבל הוא היה עם נורית והוא הדחיק את הרגשות שלו כלפי שירה..." 'חחח אני מדברת כאילו אנחנו באיזה טלנובלה' חשבתי וגיחכתי לעצמי
מורן:"מה כל כך מצחיק אות?"
אני:"אותי? כולם..." אמרתי וחייכתי
מורן:"את פשוט סתומה את יודעת?"
אני:"כן! ואני גאה בזה!" אמרתי ושלושתנו התחלנו לצחוק
מורן:"טוב אני הולכת הביתה... עדן את בא אלי?"
עדן:"כן"
אני:"אז ככה אתה נוטש אותי?"
עדן:"בלי לחשוב פעמים" הוא אמר ואני הוצאתי לו לשון (כמו ילדה קטנה =] )
אני:"לך! למה מי רוצה אותך בכלל"
עדן:"חחח... טוב נדבר היום בערבי"
מורן:"תמסרי לבן מזל טוב בשמי"
אני:"אין בעיה" אמרתי והם הלכו
חיכיתי לבן עוד בערך חצי שעה עד שנמאס לי והחלטתי לעלות לבדוק אם הוא מתכוון לבוא או שאני יחזור הביתה באוטובוס. כשנכנסתי תפסתי אותם בעצמה נשיקה להוטת
אני:"אני ממש מצטערת על הפרעה אבל אני רוצה לדעת אם אתם מתכוונים לגמור בזמן הקרוב או שאני יחזור הביתה באוטובוס" אמרתי משועשעת
בן:"אני בא" הוא אמר והסתכל על שירה "רוצה שאני יקפיץ אותך הביתה?" הוא שאל אותה
שירה:"בטח" היא אמרה באושר
כשהגעתי הביתה התחלתי להתארגן. לא יודעת למה אבל הייתה לי הרגשה מוזרה כזאת... מין הרגשה כזאת שאמרה לי שכדי לי להיות החי יפה שאני יכולה להיות
====
ההרגשה של אור הייתה נכונה לחלוטין (הערת מחבר)
====
נכנסתי להתקלח ועשיתי אמבטיה ארוכה. חשבתי על כל התקופה האחרונה. על כמה שהכל עמוס, על מה שקרה עם אלעד, על מה שקרה עם לידור, על בן ושירה ועל עדן ומורן. חשבתי גם על נעמה, ליאור, מור, אייל ותומר (החברים שלי למי שלא זוכרת). אני בקושי מדברת איתם בזמן האחרון... אני חייבת לשים לב לזה! זה שאני קצת עמוסה לא אומר שאני צריכה לנתק את עצמי מהחברים שלי...
יצאתי מהמקלחת אחרי שעה (בחיים לא התקלחתי כל כך הרבה זמן) והסתכלתי על עצמי במראה 'אני מקווה שיהיה היום כיף... אני צריכה לעשות קצת כיף... מזמן לא יצאתי לבלות'
-----
דניאל:"אור!!!" צעקתי ודפקתי לה על הדלת בחוזקה ובעצבנות "תצאי מהמקלחת יש עוד אנשים שצריכים להתקלח היום!!" אוף היא כזאת מעצבנת! מי צריך אחות תאומה בכלל??? היה הרבה יותר נחמד אם רק אני הייתי פה בלעדיה. אז כל צומת הלב הייתה מופנת רק אלי. טוב לא נורא... כולם יודעים שאני היפה, המוכשרת, והסקסית מבין שתינו אז מה זה משנה?
דניאל:"אור!!!" תצאי כבר!" צעקתי
-----
אני:"בסדר בסדר אני כבר יוצאת!" צעקתי לה בחזרה
'אני באמת נמצאת פה קצת יותר מדי זמן' חשבתי וכרכתי את המגבת סביבי. לקחתי את הקרם לשער ויצאתי
אני:"את יכולה להיכנס"
דניאל:"תודה רבה באמת" היא אמרה וטרקה את הדלת
'למה היא כל כך מתרגשת? זה סך הכל מסיבת קבלת פנים לבן דוד של עדן'-למי ששאלה אם היא מוזמן אז כן היא מוזמן (בכל זאת היא אחותי התאומה...)
נכנסתי לחדר שלי והתחלתי להתארגן. כשגמרתי השעה הייתה כבר 18:30
יצאתי מהחדר וראיתי שבן יושב בסלון כבר גמר להתארגן
אני:"נצא? אני צריכה להיות שם קצת יותר מוקדם.."
בן:"בסדר יאללה בואי" הוא אמר ולקח את המפתחות לאוטו
אני:"אני מבינה שכבוד דניאל לא באה איתנו נכון?"
בן:"משהו בא לאסוף אותה" הוא אמר
הייתה לי הרגשה שאני יודעת מי זה ה'מישהו' הזה אבל לא שאלתי.... זה כאב לי יותר מדי 'אור את הולכת לשמוח היום! לא להיות מדוכאת!'
כשהגנו לשם ראינו את אמא ואבא של עדן מתכוננים לצאת
אני:"שלום ירון ונועה מה שלומכם?"
נועה:"טוב תודה ומה שלומך חמודה?"
אני:"בסדר גמור תודה"
נועה:"את נראת נפלא!"
אני:"תודה..."
נועה:"אני אומרת לך את צריכה ללבוש שמלות! את תראי בזה כל כך טוב!"
אני:"את יודעת שאני לא לובשת שמלות" אמרתי החיבה
בן:"שלום" הוא אמר לירון בזמן שאני דיברתי עם נועה
ירון:"שלום בן מה שלומך? מזמן לא ראינו אותך פה!"
בן:"אני בסדר תודה...."
נועה:"טוב עדן חמודי אנחנו יוצאים לאסוף אותם... אתם תארגנו פה הכל?"
עדן:"כן אמא להתראות" הוא צעק מהחדר שלו
נועה:"אור ובן באו" היא אמרה שנייה לפני שסגרה את הדלת מאחוריה
עדן בא אלינו ואמר
עדן:"היי"
אני:"היי"
עדן:"שמעתי ששחקת אותה גבר" הוא אמר לבן
בן:"חחח תודה"
אני:"תעשו שיחת גברים אחר כך אנחנו צריכים לארגן פה לפני שכולם יגיעו"
בן:"כדי לנו לעשות מה שהיא אומרת.... אתה מכיר את אחותי נכון? אם לא עושים מה שהיא רוצה אז הלך עליך..." הוא אמר וחייך חיוך מתגרה
עדן:"צודק" הוא אמר וחייך גם הוא חייך מתגרה
אני:"אתם שני קרציות!!! יאללה בואו נתחיל" תוך כדי ארגונים אחרונים עדן שאל אותי
עדן:"הבאת את העוגה?"
אני:"כן שמתי אותה במקרר..."
עדן:"אני הולך לראות" הוא אמר והלך למטבח. כשהוא חזר הוא אמר
עדן:"אור התעלת על עצמך הפעם! אני יודע שאת יודעת לבשל ולעצב אבל הפעם זה נראה אפילו יותר טוב מהרגיל!
אני:"תודה" אמרתי
אחרי שעה בערך התחילו להגיעה האורחים (חברים שלנו, קרובי משפחה של עדן והמשפחה הקרובה של כל אחד מאיתנו). כלום דיברו ונהנו (את המוזיקה עדין לא הדלקנו כי לא רצינו שאם הם יבואו מוקדם מהצפוי הם ישמעו את המוזיקה- זאת הייתה מין מסיבת קבלת פנים הפתעה כזאת)
אחרי חצי שעה כמעט כל האורחים הגיעו (יפה לא?) כשפתאום נפתחה הדלת ובפתח עמדו...
====
מקווה שכשאני יחזור מחו"ל אני ימצא פה הרבה תגובות 😉
חופש שמח לכולכן! 😊

מקסיים תמשיכי
תהני באיטליה!

יפה (: תהני.

QUOTE (lidorushit @ 05/07/2008) יפה (: תהני.
😊

****מקסים**** 😂

מאמי תהני...באיטליה...
.....ותכתבי המשך לפני שאת טסה.....

שלא נישאר במתח!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

לא!!!!
למה לא שמת לנו יותר פרקים!!!
אוףףף
אני רוצה עוד המשכים!!
באסה..
תהנ באיטליה😛

היי לכולן!! חזרתי!
סליחה שלא שמתי פרקים במהלך השבוע (לא נגעתי במחשב כל השבוע שהייתי באיטליה)
אני ישים עכשיו פרק ואם יהיו מספיק תגובות אני יוסיף עוד אחד אפילו היום 😉


פרק 30:
אחרי חצי שעה כמעט כל האורחים הגיעו (יפה לא?) כשפתאום נפתחה הדלת ובפתח עמדו...הילד והילדה של השכנים. נשמעו קולות רווחה (כולנו היינו בטוחים שאלה בדודים של עדן). הם סה"כ באו לבקש כוס חלב. אחרי ההפרעה הבלתי צפויה הזאת כולנו היינו הרבה יותר בשקט כדי שאם הם יבואו מוקדם יותר הם לא ישמעו את רעש ויגלו את ההפתעה. לאחר כמה דקות הטלפון צלצל ועדן ענה
עדן:"היי אמא" הוא אמר "אתם בדרך? אתם כבר בכניסה לרחוב? אוקי ביי" הוא סגר את הטלפון ואמר לכולנו "כולם תהיו בשקט ותסגרו את האור הם עוד מאט פה" כולם השתתקו והסתתרו מאחורי השולחנות/כורסאות או כל דבר אחר שהסתיר אותם. מישהו לחש
....:"כשהם מגיעים תצעקו ברכה השבה"
אחרי כמה דקות הדלת נפתחה ובפתח עמדו הדודים ובנן הדוד של עדן. דודה שלו פתחה את האור ואנחנו קפצנו וצעקנו "ברוכה השבה". הדודים של עדן נראו מאוד מופתעים ומתרגשים. בן הדוד שלו חייך חיוך יפה שכזה. כשהסתכלתי עליו יותר טוב לא רק החיוך שלו היה יפה, הוא היה ממש ממש חתיך! היו לו פנים מקסימים כאלה והעיניים שלו הזכירו לי מאט את העיניים של עדן אבל היה בהן גם משהו שונה. הסתכלתי עליו מהופנטת. בנתיים עדן הלך עליו הם דיברו קצת (ואני עדין מסתכלת על בן הדוד של עדן). הם המשיכו לדבר כשלפתע עדן הצביעה עלי. הם התקרבו אלי ועדן אמר
עדן:"תכיר זאת אור, אור תכירי זה נדב"
אני:"היי נעים מאוד" אמרתי ונתתי לו לנשיקה על הלכי
נדב:"אני חייב לציין שאת אפילו יותר יפה מיקרוב מאשר מרחוק!" הוא אמר כשהוא בוחן אותי מכף רגל ועד ראש
כמובן שתוך שנייה הפכתי לאדומה
אני:"תודה" אמרתי בשקט כשאני לא מסתכלת עליו 'הוא נראה מישהו חמוד' חשבתי 'אולי יש סיכוי שאני יאהב אותו ואז ככה אני ישכח את אלעד!!!!' בהמשך הערב ההורים של עדן וההורים של נדב הלכו לאיזה מסעדה" אני מורן ועדן הכרנו לנדב את כל שאר. אני חייבת לציין שהוא התחבר ממש מהר עם כלום.
אחרי שהכרנו לו את כולם התחלנו לרקוד בהתחלה רקדו ריקודים רועשים אבל אחר כך המוזיקה התחלפה ולמוזיקת סלו. כולם התחלקו לזוגות ואיך שהוא יצא שאני רקדתי עם נדב. רקדנו צמוד ולאט. הריחתי לו את הצוואר 'זה שונה מהריח של אלעד' חשבתי 'תפסיקי לחשוב על אלעד!' ציוותי על עצמי 'עכשיו את רוקדת עם נדב'
נדב:"את יודעת שיש לך עיניים יפות?" הוא אמר
נשכתי את השפה 'זה בדיוק מה שאלעד אמר לי שרקדנו סלו במועדון'
נדב:"את יודעת שאת נורא סקסית כשאת נושכת את השפה ככה" הוא לחש לי בקול מגרה 'למה אני לא יכולה להפסיק לחשוב על אלעד? למה?'
נדב:"על מה את חושבת?"
אני:"אני? על כלום ואתה?"
נדב:"אני דווקא כן חושב על משהו"
אני:"באמת על מה?"
נדב:"על זה" הוא אמר ונישק אותי
למשך כמה שניות אור הפסיקה לחשוב על אלעד. אבל אלעד... אלעד בדיוק נכנס עם דניאל והדבר הראשון שהוא ראה זה את אור מתנשקת עם מישהו, מישהו שזה לא הוא-----
כוס עמק! מה הוא עושה איתה?? מי זה בכלל? בלי לחשוב בכלל תפסתי בידה של דניאל ואמרתי
אני:"בואי לרקוד" סחבתי אותה והתחלנו לרקוד קרוב לאור ולמשהו הזה. תוך כדי ריקוד דחפתי "בטעות" את המישהו הזה (למרות שאם לא היו שם כל כך הרבה אנשים הייתי מעיף לא כזה אגרוף ומחבר אותו לדלת עם מסמרים)
אני:"אוי סליחה" אמרתי כשהמישהו הזה התנתק מאור כדי לראות מי דחף אותו
המישהו:"זה בסדר" הוא אמר וחזר להסתכל על אור
אבל אור ממש לא הסתכלה על נדב. מבטה היה נעוץ באלעד שהסתכל עליה-----
הרגשתי כל כך משונה. הרגשתי שמחה קטנה ומעוקה וכאב גדולים. למה שמחה? היה בי חלק קטן שקפץ ואמר 'עכשיו תרגיש את מה שאני הרגשתי כשהתנשקת עם דניאל' אבל ההרגשה הזאת השתנת מיד ובמקומה הופיע הרגשת חרטה עמוקה. ראיתי את המבט הפגוע בעיניו. כל כך לא רציתי להסתכל אבל מצד שני לא יכולתי להסיר את מבטי ממנו. הרגשתי אבודה. השפלתי את מבטי וקיוויתי שאם אני יסתכל על הרצפה מספיק חזק היא תיפתח ותבלעה אותי . אחרי כמה שניות שהבנתי שהאדמה לא הולכת להיפתח ישרתי את מבטי לנדב. בינתיים המוזיקה התחלפה והקצב האיטי הפך שוב לקצב מהיר. בדרך כלל הייתי בשמחה מצטרפת לריקוד אבל באותו רגע ממש לא התחשק לי (וזה קורה לעיתים ממש ממש נדירות)
נדב:"מה קרה?"
אני:כלום אני פשוט.. צריכה לשירותים... אני עוד מאט חוזרת" אמרתי והלכתי לחדר של עדן (שהוא בדרך ההפוכה לשירותים)
-----
היא אמרה משהו למישהו הזה והלכה. התחלתי מיד ללכת אחריה
דניאל:"מאמי לאן אתה הולך?"
אני:"אני הולך לשנייה" אמרתי והלכתי
אור נכנסה לאיזה חדר וסגרה את הדלת. הצמדתי את האוזן לדלת אבל זה היה חסר סיכוי המוזיקה הייתה חזקה מדי.
נכנסתי לחדר וראיתי את אור יושבת ובוכה. כאב לי לראות אותה ככה למרות שחשבתי שאני זה שצריך לבכות ולא היא.
התיישבתי לידה, ליטפתי את ראשה ושאלתי ברכות
אני:"למה זה תמיד צריך לצאת ככה? למה אנחנו פשוט לא יכולים להיות ביחד ודי?" היא הרימה אלי את מבטה ואמרה
אור:"למה? כי יש דברים שלא נועדו לקרות.."
אני:"אור.." אמרתי והמשכתי ללטף את ראשה
אור:"אלעד למה?" היא אמרה לפתע
אני:"מה למה?"
אור:"למה אני לא מצליחה לשכוח אותך? אה? למה כל פעם שאני מופגשת מישהו אני ישר חושבת עליך? אתה לא יכול להניח לי? לך יש את אור ולי... ולי יהיה את נדב. זה יפתור הרבה בעיות"
אני:"זה באת יפתור הרבה בעיות אבל את הדבר האמיתי הוא לא יפתור"
אור:"את מה?"
אני:"את מה שאני מרגיש כלפיך ואת מה שאת מרגישה כלפי"
אור:"אבל אני לא יכולה עם זה יותר! אני צריכה שתשחרר אותי. בגלל הקשר שלנו אני תמיד מרגישה שאני פוגעת באנשים אחרים... וגם... וגם נפגעת. אני לא רוצה להיפגע יותר... פשוט לא רוצה"
אני:"אני יגרום לך לשנות את דעתך"
אור:"בסדר אבל בבקשה תתרחק ממני לזמן הקרוב... אני צריכה לחשוב קצת לבד"
אני:"איך שאת רוצה" הוא התרומם ויצא מהחדר
היא נשארה יושבת שם, רחוק מהמוזיקה הרועשת, חושבת אם עשתה את הדבר הנכון ומה יקרה אחר כך====
סליחה שיצא קצת, דביק וקצת מטומטם... אני ישתדל לשפר בפרקים הבאים

הייי מתוקה 😂


***** ב ר ו כ ה הש ב ה ***** 😊

איך היה באיטליה??????

וחיכינו מספיק................[

אזזזזזזזז........

המשךךךךךךךךךךךךךךך.......

מדהיהיהיהיהם המשך.

-קוראת חדשה-

סיפור ממש יפה😊

השלמתי עכשיו הכל.. 😊

פרק ממש יפה!!
תמשיכי