~!~@תאומות על אותו בחור@~!~ הודעה חשובה!

להמשיך את הסיפור? 😁

אהבתי.. :]
כ"כ עושה חשק לחזור לקיץ... :|
תמשיכי

יפה [ :

פרק 2:
התחלתי ללכת לכיוון הקיוסק כשעדן הולך 100 מטר מאחורי

ופתאום נעמד מולי מישהו שהיה גדול ממני בערך בשנתיים (אני חושבת). חשבתי עבר רגע של שתיקה ואז
הוא פשוט נישק אותי!!!!!! הייתי המומה ולא ידעתי מה לעשות, ניסיתי להרחיק אותו ממני אבל הוא לחץ
אותי אליו ולא נתן לי לזוז. עדן שקלת מה קורה הרחיק אותו ממני ונתן לו אגרוף ישר בפנים. הם התחילו
ללכת מכות ואני לא ידעתי מה לעשות. צעקתי לעדן
אני:"עדן עזוב אותו אני אפילו לא מכירה אותו!!" אבל עדן לא הפסיק ורק הרביץ לו חזק יותר
עדן:" בגלל שאת לא מכירה אותו צריך לקרוע לו את הצורה!!! שילמד לא לנשק כל בחורה יפה שהוא
רואה ולא מכיר" כשמי שנישק אותי שמע את זה הוא ממש התעצבן. הוא עזב את עדן והתקרב אלי במהירות
מי שנישק אותי:"את לא מכירה אותי אהה... זה לא מה שהיה נראה לפני כמה דקות שנישקת אותי שם ליד
הקיוסק!!" מרוב פחד לא ידעתי מה לענות עד שמעתי את הקול של עדן מתקרב עלינו ואומר
עדן: "זה לא יכול להיות היא הייתה איתי מהבוקר!" צעק עליו בחזרה
נרגעתי קצת וחשבתי... איך זה יכול להיות שהוא חושב שהייתי איתו לפני חצי שעה ליד הקיוסק אם השתזפתי
אם רוני ועדן? ואז פתאום נפל לי האסימון הוא חושב שאני דניאל!!
אני:"אני לא דניאל!!! אני אור!!!!!!" הוא נראה די מבולבל ולא מבין אז המשכתי להסביר "דניאל היא אחותי
התאומה!" נראה שהוא התחיל להבין את הטעות שהוא עשה
מישהו שנישק אותי:"אני נורא מצטער!!!! אני חשבתי שאת דניאל!" הוא המשיך
"אני באמת מצטער!" נפלה על שלושתנו שתיקה מביכה וכדי להפר אותה אמרתי אני:"כמו שכבר אמרתי קוראים
לי אור ולו קוראים עדן.... איך קוראים לך?" מישהו שנישק אותי:"קוראים לי אלעד…" אמר בקול מבויש
איזה שם יפה!!! אלעד זה השם האהוב עלי!!!!! כשהסתכלתי עליו קצת הבנתי שהשם זה לא היה הדבר היחיד שהיה יפה אצלו... הוא היה חתיך עלומי (הוא היה בלי חולצה) והוא היה ממש יפה היו לו עיניים ירוקות,
שער חום בהיר, שפתים סקסיות בקיצור הוא היה פשוט מושלם!! והבן אדם המושלם הזה נישק אותי!!! כשחשבתי על זה הפחתי לאדומה. אוי בבקשה שהוא לא ישים לב!! טוב נראה לא כאילו הוא לא שם לב...
הוא עסוק מדי בשיחה עם עדן כדי לשים לב אלי...
עדן:"אחי סליחה על כל הקטע עם המכות פשוט אני לא אתן לאף אחד לפגוע בה!"אמר בטון רב משמעות
אלעד:"אתה חבר שלה?" שאל בקול חושש ומקווה
עדן:"לא..." עדן הסתיר חיוך ( אם להגיד את האמת גם אותי המחשבה שאני ועדן נהיה חברים הצחיקה)
אלעד:"אז אתה אח שלה?"
עדן:"גם לא ... אני ידיד טוב שלה!"אמר בגאווה
בקטע זה הפסקתי שוב להקשיב... אלעד נראה די חושש כששאל אם עדן חבר שלי...
יש איזה כיף לי!!! אבל אז עלתה בי המחשבה שהוא נישק אותי רק בגלל שהוא חשב שאני היא אחותי!
וזאת עובדה שהפכה אותו לפחות מושלם אבל לא נוראה.. הוא כנראה עוד אחד מהבחורים התמימים שאחותי
מפעילה עליהם את הקסם שלה, מתעסקת איתם במשך חצי שעה וזורקת. אני די סגורה על זה שהיא נתנה לו
את המספר של השכנה הזקנה והרגזנית ממול (זה מה שהיא עושה בדרך כלל אם מבקשים ממנה מספר
טלפון...)
כנראה שחלמתי הרבה זמן כי פתאום קלטתי את היד של עדן מנופפת לי מול הפנים
עדן:"הלו מישהו בבית???"
אני:"מה? אה כן.. מה אמרת??"
עדן:"אלעד הלך... הוא אמר לך שלום ואת בכלל לא שמת לב... מה קרה איתך היום אה? למה את כל כך
מרחפת?"
אני:"אני מרחפת??? על מה אתה מדבר?"
עדן:"טוב לא משנה את באה לחפש את רוני?"
אני:"כה..."
---

ישבתי בקיוסק על ספת הים לבד. אני בדרך כלל לא יושב לבד אבל היום הייתי ממש עצוב ולא היה לי כוח לאף
אחד שאני מכיר. איך אמא ואבא יכלו לעשות לי את זה? גרנו בהרצלייה פיתוח מאז שהייתי בן 5! הכל בגלל
שאבא קיבל קידום בעבודה! ועכשיו אני תקוע בחיפה רחוק מנועה שלי! למרות שנפרדתי ממנה אני נוראה
מתגעגע אליה ושוב הכל מוביל אותי לעובדה שאבא אשם בכל! הוא והעבודה שלו יכולים ללכת לעזאזל! אוף איזה
חיים מבאסים!
הייתי כל כך שקוע במחשבות שלא שמתי לב לחתיכה שעמדה מולי
החתיכה: "אתה נראה כמו משהו שצריך עידוד דחוף, אסור שפנים יפות כמו שלך יהיו עצובות!" היא אמרה
בהתלהבות
לא הספקתי לענות לה והיא המשיכה:"קוראים לי דניאל... איך קוראים לך חתיכון?"
אני:"קוראים לי אלעד"
היא התיישבה לידי והתחילה לפטפט ולצחוק. לאחר שיחה קצרה הרגשתי קצת יותר טוב 'אולי חיפה לא גרוע
כל כך' חשבתי
דניאל:"איך זה שחתיך כמוך נמצא לבד על החוף ביום יפה שכזה?"
אני:" נפרדתי מחברה שלי לא מזמן ואני צריך קצת זמן לבד..."
דניאל:"מתי נפרדת ממנה?" שאלה בקול חנפני
אני:"לפני חודש וחצי בערך.." אמרתי
דניאל:"לפי דעתי זה מספיק זמן לבד" היא התקרבה אלי ונישקה אותי. הנשיקה הייתה כל כך מתוקה וזה
בדיוק מה שהייתי צריך עכשיו. היא התנתקה ממני ושאלה
דניאל:"איך אתה מרגיש עכשיו?"
אני:"הרבה יותר טוב"
דניאל:"תקשיב אני חייבת ללכת... אתה רוצה את המספר שלי?"
אני:"כן בטח!"
לא רציתי שהיא תלך לא רציתי להיות שוב לבד... אבל היא לא שמה לב והלכה.
פתאום שמתי לב שהיא שכחה את התיק שלה. רציתי לראות אותה ולנשק אותה שוב אז הלכתי אל המקום עליו
היא הלכה. הלכתי אחריה ופתאום ראיתי אותה הולכת מולי 'היא בטח מחפשת את התיק שלה' חשבתי.
נעמדתי מולה ובמקום לתת לה את התיק נישקתי אותה. אבל הפעם הנשיקה הייתה שונה.
הרגשתי שהיא מנסה להתרחק ממני אז אמצתי אותה קרוב יותר אלי. ואז משום מקום צץ לו איזה מישהו
ונתן לי אגרוף בפנים. האגרוף הפתיע אותי אבל לא נשארתי חייב והחזרתי לו.התחלנו לריב מכות. באמצע שמעתי את דניאל צועקת אל הנער:
דניאל:"עדן עזוב אותו אני אפילו לא מכירה אותו!!"
הנער:" בגלל שאת לא מכירה אותו צריך לקרוע לו את הצורה!!! שילמד לא לנשק כל בחורה יפה שהוא
רואה ולא מכיר"
כששמעתי מה שדניאל והנער אמרו כל הכעס שנוצר בתוכי בגלל כל מה שקרה בזמן האחרון
התפוצץ לא רק שהדניאל הזאת ניצלה אותי היא עוד מעיזה להגיד שהיא לא מכירה אותי ולהשפיל אותי קחה?!?
עזבתי את הנער ונעמדתי מול דניאל בעצבנות
אני: "את לא מכירה אותי אהה... זה לא מה שהיה נראה לפני כמה דקות שנישקת אותי שם ליד הקיוסק!!"
נראה שממש הפחדתי אותה כי היא לא יכלה לזוז. שמעתי את הנער אומר
נער: "זה לא יכול להיות היא הייתה איתי מהבוקר!"
הסתכלתי עליו ולא הבנתי כלום ודניאל אמרה
דניאל(או מי שחשבתי שזאת דניאל): "אני לא דניאל!!! אני אור!!!!!!" הייתי מבולבל עוד יותר עכשיו
מה זאת אומרת שהיא לא דניאל?? היא ניראת בדיוק כמוה!!
אור(זאת שחשבתי שהיא דניאל):"דניאל היא אחותי התאומה!" הסתכלתי עליה ואז הבנתי איזה טעות עשיתי
אני:"אני נורא מצטער!!!! אני חשבתי שאת דניאל!"
אני:"אני באמת מצטער!!" השתתקתי והייתי ממש נבוך. איך יכולתי לעשות כזאת פדיחה??
אור:"כמו שכבר אמרתי קוראים לי אור ולו קוראים עדן.... איך קוראים לך?" אני:"קוראים לי אלעד…" אמרתי
המשכתי לדבר קצת עם עדן וגיליתי שהוא אחלה בנאדם.
עדן:"אחי סליחה על כל הקטע עם המכות פשוט אני לא אתן לאף אחד לפגוע בה!"
אני לא יודע למה אבל הרגשתי רע כשהוא אמר את זה... 'אוי שיט הוא חבר שלה!!' חשבתי
אני:"אתה חבר שלה?" אוי בבקשה אלוהים רק תעשה שהוא לא חבר שלה!!
עדן:"לא..." וחייך חיוך קטן
יש הוא לא חבר שלה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
אני:"אז אתה אח שלה?"אמרתי מנסה להסתיר את ההתרגשות שאחזה בי
עדן:"גם לא ... אני ידיד טוב שלה!"
אחרי שתיקה קצרה עדן שאל
עדן:"איפה אתה גר?"
אני:"לא מזמן עברתי לגור כאן בסביבה"
עדן:"ואיפה אתה תלמד?"
אני:"אאהה... אני חושב בויצו חיפה"
עדן:"גם אני ואור לומדים שם! איזה עולם קטן אהה?!?!"
אני:"נכון.."
אני: "שמע אחי אני חייב ללכת"
עדן:"ביי"
אני:"להתראות אור"
והלכתי משם. אור לא אמרה לי שלום. הי אפילו לא דיברה! אולי היא כועסת עלי בגלל כל הקטע עם הנשיקה??
אני לא ידעתי שזאת היא!! חשבתי שהיא דניאל! זה לא אשמתי! ולמה זה חשוב לי בכלל?? אוף איזה כאב
ראש!
פתאום שמתי לב שאני עדין מחזיק את התיק של דניאל 'יופי זה ייתן לי תרוץ טוב לראות שוב את אור' חשבתי.
אחרי רגע של מחשבה הבנתי לאיזה צרה נכנסתי!.!.
נדלקתי על אחותה התאומה של דניאל במקום על דניאל! איזה אידיוט אני!! אור בטח לא תירצה אותי בגלל כל
הקטע עם אחותה! אני מקווה שאני טועה כי אם לא הלך עלי!

ואווו יפייפהה (:
תמשיייייייכיייי

נייס
תמשיכי ..

התחלה נחמדה תמשיכי

התחלהה ממש יפה : ) ,
מחכהה להמשך : P

התחלה ממש יפה 😊
תמשיכי ..

פרק 3:
אחרי שאלעד הלך אני נזכרתי ברוני והדאגה הציפה אותי שוב והמשכנו להתקדם לקיוסק.
ככול שהתקדמנו יותר כך דאגתי לה יותר!!
לא מתאים לה להעלם ככה! אם משהו רע קרה לה אני ימות! אולי מישהו פגע בה?? 'אור' אמרתי לעצמי 'תירגעי, למה שמשהו רע יקרה לה?'
ניסיתי להרגיע את עצמי אבל זה לא כל כך הלך... נראה שגם עדן היה לחוץ
עדן:"אם מישהו פגע בה אני הורג אותו אני נשבע לך הורג אותו!!!" הוא אמר ברצינות.
הבנתי לליבו אבל בכל זאת אמרתי
אני:"עדן 1. למה שמישהו יפגע בה?" אמרתי מנסה להרגיע גם את עצמי
אני:"ו-2. אתה לא הולך להרוג אף אחד שמעת אותי?!?!? אתה יודע שאני שונאת מכות..!
המכות עם אלעד הספיקו לי להרבה מאוד זמן!" בדיוק שגמרתי את המשפט הגענו לקיוסק. עדן לא ענה .
אני:"עדן??" הסתכלתי עליו. פניו נראו כועסות וממוקדות , הסתכלתי לאיפה שהוא הסתכל. ראיתי את רוני
מתנשקת עם מישהו.
עדן התחיל ללכת לעברם אך אני תפסתי בידו ואמרתי
אני:"מספיק מכות היום... אני אטפל בזה" עדן לא אמר כלום ונשאר עומד במקום ואני הלכתי אליהם.
הם לא שמו לב אלי אז אמרתי
אני:"מממ.... רוני??"
רוני נפרדה ממנו והסתכלה עלי בפרצוף של 'מה את רוצה? את מפריעה לי!'
אני:"רוני אני צריכה לדבר איתך!" אמרתי בכועס
רוני:"עכשיו???"
אני:"כן עכשיו!!!!" אמרתי
רוני קמה ממקומה ואמרה למי שנישק אותה בקול מתוק
רוני:"לידור אני עוד שנייה חוזרת אל תלך!?!"
משכתי אותה למקום מרוחק יותר מ'לידור' והסתכלתי עליה במבט כועס.
רוני:"מה?? למה המבט הזה?"
אני:"את יודעת כמה דאגנו לך???"
רוני:"דאגתם לי??? למה?? אני הייתי בידיים טובות..." אמרה וחייכה אל לידור
אני:"ואיך את חושבת שאנחנו אמרים לדעת שאת מתמזמזת לך בכיף עם מישהו אהה??"
היא ניסתה להגיד משהו אבל אני קטעתי אותה
אני:"את יודעת שחשבנו שמישהו בפגע בך??"
רוני:"למה חשבתם ככה?" היא שאלה בתמימות
היא נשמעה כמו מטומטמת באותו הרגע. ממש לא כמו רוני שאני ה!
אני:"כי את היית צריכה בסה"כ לביא לנו 3 פחיות קולה ולחזור תוך 5 דקות!!! אבל את במקום לחזור
ישבת לך והתמזמזת עם איזה אידיוט ואפילו לא שלחת לנו אס.אמ.אס שתאחרי!!!!!!!"
רוני התחילה לכעוס
רוני:"אני מבינה שקשה לך לראות אותי נהנת עם מישהו שהוא לא את או עדן!!! אבל את צריכה לקבל את זה
שגם לי יש חיים משלי ואני לא חייבת לך שם הסבר על מה שאני עושה או איך שאני עושה!" היא צעקה
אני:"סליחה???? איך את מעזה להגיד את זה?? אני ועדן דאגנו לך!!חשנו שמישהו פגע בך וזאת התודה
שלך???"
עדן שכנראה שמע את השיחה(מי לא שמע? צעקנו כמו שתי מטורפות) התקרב אלי ואמר
עדן:"בואי נלך היא כנראה לא מבינה כמה דאגנו לה" הוא הפסיק לדבר הסתכל לרוני בעיניים ומשיך בקול חלש
עוד יותר "היא כנראה לא מבינה כמה אני דאגתי לה" שמעתי את העצב בקולו ולא התווכחתי.
התחלתנו ללכת ואז שמעתי את רוני אומרת
רוני:"חשבתי שאתם תשמחו בשבילי… מתברר שטעיתי" היא צעקה.
המילים שלה הדהדו לי בראש 'חשבתי שאתם תשמחו בשבילי, תשמחו בשבילי, מתברר שטעיתי'.

תגובות?? 😕

מדהים! מדהים!
אהבתתי , : ] נשמע מעניין!

מחכה להמשכים
ששבת שלום
!

וואייי כל כךךך מדהיםם : O ,
מחכהההה להמשך : P

יפה ( :
תמשיכי מאמי ..
שבת שלום !@#$%^&*