QUOTE מהמממממממממממממם
תמשייייייייייייכי (:
עד עכשיו הייתי קוראת סמויה , אבל החלטתי להגיב כדי שתמשיכי 😊
יששש, איזה כיףף לייי 😊
תודההה😊
QUOTE חחח מלאכית122 גם לי יש הרגשה כזאת ..
חחחח...אולייי=]
לכל הבנות שכתבו "המשך,המשך המשך" ו.. "מה עם המשך"..
וכו'...
אני אמרתי בפרק הקודם,( מי שקראה את מה שכתבתי..)
שאני לא אהיה שבוע בבית מיום שני שהיה עד יום שני הזה..
אז...רק היום חזרתי..!!
אני לא הייתי בבית בכ ל ל ! ולא היה לי מחשב ב כ ל ל ! כך שלא יכולתי להוסיף המשך,גם אם רציתי...
אני נורא אשתדל לשים או היום או מחר כי אני גמורהההה מעייפות..
ישנית השבוע הזה בכל לילה רק שעתיים או שלוש..
אז ככה שאין לי שעות שינה בכלל!!
אז אני אתחיל לכתוב היום המשך..אם הוא יהיה ארוך,יפה ומעניין אני אשים ואם לא אז אני אשים מחר..
תודה לכל התגובות..😊
כיף לראות תגובות כאלה,באמת 😂
יומטוב😊
הינהה פרקקקק....
יצאא ארוווווךךךךך😊😊😊
תהנוו 🙄
3>
"מה יש?" שאל, לא מבין מה קורה
"תגיד לי לאן נוסעים, לא עושים לי יותר הפתעות..הספיקה לי הפתעה אחת" אמרתי והוא הבין למה..
"אוקי..נוסעים למקס ברנר..המקום האהוב עליך.."אמר בחיוך
"אמ..לא בא לי מקב ברנר בא נלך לאיזה מסעדה בשרית באזור" אמרתי
"טוב..אם את רוצה" אמר ושמעו בקולו שקצת ביאסתי אותו
"סורי על הביאוס" אמרתי
"לא נורא!"
הגענו למסעדה בשרית והתיישבנו בשולחן לשיניים.
אכלנו,שתינו, צחקנו והיה לי נורא כיף..
"אממ..מירית...אני לא רוצה להרוס את הערב ,אבל יש לי משו חשוב לספר לך" אמר והסתכלתי עליו במבט שואל
"כן..." אמרתי
"אמממ...טוב..אומנם אנחנו לא חברים עכשיו אבל אני מרגיש צורך להגיד לך את זה" אמר ובתחיל להלחית אותי...
"אני ועדן התנשקנו"
------------------------------------------------
פרק 95
ואווו, מה הרגשתי באותו רגע בלב..
אני אפילו לא יכולה לתאר את ההרגשה במילים.
הרגשה של אכזבה,אהבה,כעס,תסכול, בלבול..
כל הרגשות האלו..ברגע!
הלב שלי החל לפעום במהרה והרגשתי אותו מתכווץ למצב הכי קטן שלב יכול להתכווץ.
מה לא הרגשתי באותו רגע..
התאכזבתי כל-כך.
עדן?? החברה הכי טובה שלי תקעה לי סכין בגב,בלב ובכל מקום אפשרי..
"תגידי משהו" אמר דניאל בעוד המחשבות מתעופפות בראשי
"מה..מה יש לי להגיד?" שאלתי
"לויודע..משהו" אמר
"אין...אין לי מה..מה להגיד כל-כך, כאילו זה..למה אתה מספר לי את זה בכלל??" גמגמתי "זה החיים שלך, זכותך לעשות ולהיות עם מי שאתה רוצה" אמרתי ולא התכוונתי למילה וחצי מילה ממה שאמרתי
"אהה..אזזז..אין לך בעיה עם זה?" שאל, והיה נראה קצת בהלם..
'ממה הוא בהלם כל-כך' התפלאתי
"לא, אנחנו לא ביחד ואין לך מחויבות אלי..אם עדן ואביאל ביחד..אז הכול סבבה..באמת" אמרתי ועוד שנייה עמדתי לבכות.
"אה..או..אוקי בסדר" אמר ולגם מהכוס
"אמ..תקשיבי..אני...אני יודע שוב שזה לא הרגע המתאים והנכון אבל אני רוצה להסביר לך משהו" אמר ולא הבנתי מה הוא רוצה הרי הסברתי לו שזה בסדר מבחינתי
"אמרתי לך זה בסדר מבחינתי" אמרתי לו בדיוק את מה שאני חושבת
"לא..לא בקשר לזה"
"אז בקשר למה?" שאלתי
"ל..גל" אמר ושיחק עם אצבעותיו במבוכה
"עזוב דניאל לא בא לי להיכנס לזה א.."
"לא..אבל אני רוצה להסביר לך משהו, אני חייב זה לא מה שאת חושבת" אמר וקטע את דברי
"דניאל!" אמרתי בקול חד וברור והו השתתק "המשכתי הלאה,אני לא רוצה לשקוע יותר בעבר,בבקשה."אמרתי, או יותר נכון התחננתי.
הוא נאנח והיה שקט..
"אתה יכול להקפיץ אותי?" שאלתי
"כן בטח בואי" אמר והתקדמנו לכיוון הרכב.
"תודה רבה היה לי נורא כיף" אמרתי בחיוך
"גמלי" חייך, חיוך עצוב שרק אני קלטתי..
הכרתי אותו כל-כך טוב,יותר מאת עצמי..וידעתי,ידעתי שעכשיו הוא מזייף!שזה לא הוא באמת..שמשהו מציק לו.. אומנם אני חייבת לציין שנורא הסתקרנתי לדעת מה זה הדבר החשוב הזה אבל לא רציתי לדעת..באמת רציתי להמשיך הלאה ולא לשקוע בעבר למרות..למרות שאני אוהבת אותו!
"ביי" אמרתי ויצאתי מהרכב והוא נופף לי לשלום בחיוך, שוב חיוך מזויף ומאולץ.
נכנסתי הביתה, עליתי למעלה במהירות ונכנסתי לחדרי.
"מה יש?" נכנס ניב לחדרי אחרי מספר דקות, ושאל
"כלום" אמרתי והוצאתי פיג'מה והתארגנתי למקלחת ושינה
"מאמי אני מכיר אותך מה יש לך?" שאל שנית
"עדן ודניאל התנשקו" אמרתי ודמעה מורדת ירדה מעיני אך העפתי אותה ממני, לא שוב!
"איזה סרט" אמר ניב והניד בראשו לשלילה "מי אמר לך?" שאל
"דניאל" אמרתי
"ומה אמרת לו?" שאל מסוקרן
"כלום, אמרתי לו שזה החיים שלו, והוא לא חייב לי כלום כך שהוא כול לעשות מה שהוא רוצה"
"לפעמים אני לא מבין אותך" אמר באנחה
"כזאת אני" אמרתי ונכנסתי למקלחת.
---------------------------------------
נכנסתי לחדרי, התאכזבתי..בשבילה.
מסכנה שלי, אחרי כל מה שהיא עברה ועכשיו זה..?!
למה הכול צריך ליפול עליה??
אילו יכולתי לעזור לה במשהו...
גם נורא התאכזבתי מעדן..איך היא יכלה ככה לבגוד בחברה הכי טובה שלה..ועוד עם מי?! עם דניאל.
שונא בגידות!! שונא אנשים בוגדים!!
לא יכול לסבול אותם..!
צלצול הטלפון קטע את מחשבותיי.
"אה אחי" אמרתי כשראיתי שמוטי על הצג
"מה קורה אחי?" שאל
"בסדר ואתה?" שאלתי
"בסדר..בא לך לצאת קצת? יושבים בטיילת" אמר
"אמ..מתי?" שאלתי, הייתי גמור אחרי העבודה עם ירדן, והלימוד למתכונת של המגמה, ואח"כ מירית..הייתי חייב להתפרק אך מצד שני הייתי עייף מידי..
"עוד כמה דקות אנחנו יוצאים" אמר
"תבוא לאסוף אותי סבבה?"
"אחלה אחי.."
"יאללה ניפגש" אמרתי
"ביי" אמר וניתקנו
לא היה לי כוח להתארגן יפה ולהתלבש,רציתי סתם לצאת עם חברים ולבלות.
וחוצמיזה, סתם נמאס לי שכל החיים זה סביב בנות..שילכו קיבינימט! אני רוצה להשתולל סתם בלי להסתכל,ולבחון כל אחת!
שמתי על עצמי גינס וחולצה צהובה.שמתי כפכפים. ובאמת אחרי מספר דקות שמעתי צפצוף
אמרתי לכולם "ביי" חטוף ויצאתי.
"למה אתה נראה ככה?" שאל מוטי
"סתם..עייף" אמרתי ונשענתי על הכיסא
"בוא..בוא נתפרק קצת..תמצא לך ככה איזה מישי ותבלה איזה לילה בנעימים" אמר וחייך חיוך ממזרי
"טוב בסדר..אז בלי לבלות בנעימים בלילה" אמר אחרי שראה את המבט שדפקתי לו ואת האגרוף שקיבל בברך.
"יאללה יאללה סע כבר!" אמרתי והוא נסע.
הגענו לטיילת והיו שם עוד 3 חבר'ה.
ישבנו בבר ושתינו. היה כיף
"היי ניב מה נשמע?" שמעתי קול מוכר מאחורי והסתובבתי....
---------------------------------------
"שלום שרית נמצאת?" שאלתי את אימה בחיוך
"כן היא החדר" אמרה והתקדמתי לחדרה
"היי" אמרתי בחיוך
"יפה שלי, מה נשמע?" שאלה
"בסדר..מה איתך מאמי?"
"ברוך ה'.." אמרה בחיוך
"יופי.." חייכתי
"תגיד..דיברת עם מירית לאחרונה?" שאלה
"לא..למה?" שאלתי
"סתם..פשוט ראיתי אותה השבוע כמה פעמים והיא נראית נורא עצובה, היא לא אותה אחת כמו שהכרתי..היא בקושי מחייכת,בקושי מדברת..זה סתם עצוב לי" אמרה
"אני לא יודע, לא ראיתי אותה אבל צריך לעזור לה מאמי..כמו שעזרנו לך..מי כמוך יודעת איזה טראומה קשה זו ועד כמה צריך את התמיכה של כולם עכשיו" אמרתי
"כן..אבל מה כבר אפשר לעשות?" שאלתי
"פשוט להיות שם לידה, בשבילה..זה הכול!" אמרתי והיא חייכה
"אני אוהבת אותך אתה יודע את זה?" אמרה בחיוך וחייכתי גם אני
"אממ..נראה לי שכן.." אמרתי וצחקתי
"אין..כל יום אני אוהבת אותך יותר בחיי'" אמרה וכרכה את ידיה סביב צווארי.
פנינו היו צמודים ממש, לאט לאט התקרבנו והתנשקנו באיטיות, לשוננו התערבבו זה בזה..
זו הייתה הרגשה כל-כך נעימה כל פעם מחדש.
לדעת שיש איתך מישהי, היא אוהבת אותך ואתה אותה..אין חוויה מדהימה מזו..
היא הפילה אותי על המיטה ונשקה על צווארי.
ממש רציתי להיות איתה אבל ידעתי שזה לא המקום והזמן.
ואני אחכה לה כמה שהיא תצטרך.
הבנתי אותה וכיבדתי אותה לכן...רק התנשקנו בלהט!
---------------------------------------
"דניאאלללל" שמעתי את ערן צועק מלמטה
"אה" עניתי בקול
"אוכלים, רד כבר" אמר ושמעו בקולו עצבים
"בסדר מה העצבים" אמרתי כשירדתי למטה
"אנחנו צועקים לך כבר שעה" הסביר בכעס
"בסדר תירגע" התעצבנתי גם אני, מה הוא צועק עלי?! חוצפן!
"טוב יאללה בלי מריבות,שבו לאכול" אמרה אימי והתיישבנו כולנו לאכול.
"עליתי" אמרתי והרמתי את הצלחת שלי
"אתה לא עוזר לפנות?" השתומם ערן
"תגיד מה אתה רוצה אה?!" התעצבנתי "רק הגעת ואתה כבר מחלק פקודות מה יש לך?!" המשכתי לצעוק
"מה אתה רוצה?? אתה לא עושה כלום בבית!! תעזור קצת לאמא, היא לא חייבת לעשות לך הכול י'זבל!"
"רק הגעת מהצבא אחרי חודש שלא היית כאן, אז אתה לא יודע מה הולך פה..אז אל תעצבן אותי טוב?! אתה רוצה לעזור לאמא-תעזור, אבל אל תחלק פקודות לאחרים בזמן שאתה כל היום סגור בחדר שלך!" התעצבנתי ועליתי למעלה בלי לשמוע את התגובה שלו בכלל.
הוא ממש עיצבן אותי, מה הוא מחלק פקודות?? אם אמא הייתה מבקשת עזרה הייתי עוזר כמו בפעם שעברה שעזרתי למרות שהייתי בדרך למירית.
אז שלא יחלק לי פקודות בלי שהוא יודע מה הולך בבית בכלל!!
הייתי כל-כך עצבני לקחתי לעצמי גופיה לבנה, בוקסר ונכנסתי להתקלח.
התקלחתי, התרעננתי והרגשתי הרבה יותר טוב ממקודם.
אולי הוצאתי על אחי ערן גם את הכעס והתסכול על מירית? מי יודע....
היא ממש הפתיעה אותי בתגובה שלה על הנשיקה שלי עם עדן..
כאילו מה, היא לא נפגעת? מתעצבנת? כועסת? משו?
אומנם פחדתי נורא שהיא תכעס ותיפגע אבל עכשיו? הייתי רוצה שהיא תכעס ותתעצבן.
זה היה מראה לי שעוד נשאר לה רגש מסוים כלפי.. הייתי מבין שעוד היה לי סיכוי..
אבל אני מבין שלא..
אני כבר לא יודע מה לעשות, אני כל-כך מבולבל..
מצד אחד אני אוהב אותה אבל מצד שני, אני לא יודע אם היא אוהבת אותי..
אז אני כבר לא יודע אם שווה לנסות או לא...להרים ידיים או לא?!
מה יהיה ה'?!?!?!
---------------------------------------
"עדן מה את עושה פה?" שאלתי, לא מבין
"אני פה עם אביאל" אמרה בחיוך ואז ראיתי אותו מרחוק מדבר עם כמה חבר'ה
"אהה.." אמרתי והסתובבתי לעיסוקיי
"ניב הכול טוב?" שאלה
"כן" אמרתי, הייתי ייבשן.
אני ועדן יחסית מדברים הרבה מאז שהיא ומירית חברות טובות, התחברנו קצת..
אבל עכשיו? כעסתי עליה.. איך היא יכלה לעשות לחברה הכי טובה שלה דבר כזה?!
זה עדיין לא נתפס לי!
"לא כלום, למה?" שאלתי, למרות שבתוך תוכי ידעתי את התשובה טוב מאוד
"לויודעת אתה שקט כזה, לא מדבר יותר מידי, בטוח שלא קרה כלום?" שאלה והייתי מת להגיד לה מה קרה..
"סתם, התאכזבתי ממך" הוצאתי את זה
"ממני?" התפלאה והרימה גבה
"כן ממך.. באמת שלא האמנתי עליך" הסברתי
"אהה זהה" אמרה והורידה את הראש "תשמע זה היה בלי כוונה עניין של שניות וקלות דעת, לא היה בזה טיפת רגש באמת!!" אמרה
"זה לא קשור, את יודעת איך מירית שבורה מזה?!" אמרתי
"אה הוא כבר סיפר לה?!" אמרה, והבינה את המצב
"כן הוא כבר סיפר, וטוב שכך" אמרתי
"אני באמת לא התכוונתי, ואני מבינה שהיא כועסת עלי ואני לוקחת את זה בחשבון, אני יודעת!
אבל..אני..אני באמת מבקשת סליחה" אמרה
"לא נראה לי שזה יעזור עכשיו" אמרתי ולגמתי מכוסי
"אוףף, תקשיב אנחנו החברות הכי טובות, אני בת בית אצלכם והיא אצלי, אני לא רוצה שהחברות תיהרס לי בגלל שטות שעשיתי בבקשה תדבר איתה, אני באמת מתנצלת" אמרה ודמעה זלגה על לחייה.
נשברתי, שנאתי לראות אנשים בוכים, ובמיוחד אנשים שאני מכיר
קמתי אליה וחיבקתי אותה. לא אהבתי לראות אותה בוכה..
"אל תבכי, רק לא זה" אמרתי וליטפתי את שערה
"לא ניב, אתה חייב להאמין לי שזה לא היה בכוונה!" אמרה שנית
"אני מאמין לך..אבל את צריכה להסביר את זה למירית"
"איך היא הגיבה שדניאל סיפר לה?" שאלה
"היא אמרה לו שזה החיים שלו, ושיחקה אותה אדישה..אבל את.."
"אתה לא רציני?!" אמרה בהלם והתנתקה ממני
"רציני לגמרי" אמרתי
"ואיי..איזה בלאגן..שיט שיט שיט!" היא התחילה ללכת הלוך וחזור כמו סהרורית ולא הבנתי מה כבר קרה..
"מה קרה?" שאלתי, לא מבין על מה כל הלחץ
"עזוב..לא משנה..אני אלך אליה מחר, מאוחר עכשיו והיא בטח במיטה...אבל אני חייבת לדבר איתה..אני לא מאמינה..כל מה שתכננו יהרס"
"מי תכנן? מה תכננתם?? מה קורה פה?" שאלתי, מבולבל לחלוטין
"עזוב לא משנה..סוג של סוד.." אמרה
"טוב" פרשתי
"יאללה אני הולכת לאביאל..ו..ניב.." אמרה והסתכלתי עליה
"תודה" אמרה בחיוך וחייכתי גם אני.
נופפתי לה לשלום והיא הלכה.
נשארתי שם עוד קצת והלכתי הביתה.
---------------------------------------
יום למחרת
---------------------------------------
בביצפר, בקושי החלפתי מילה עם עדן ועם כולם, לא היה לי כוח לכלום.
הייתי כל היום בכיתה ציירתי ציורים, וקשקשתי סתם דברים.
כשסוף סוף הגיע הזמן לחזור הביתה אספתי את הדברים שלי והלכתי לכיוון הים.
התיישבתי על החול והתחלתי לקשקש על החול.
הוצאתי לי את הסנדוויץ' שלי ואכלתי אותה, הייתי כל-כך רעבה, בקושי אכלתי משהו כל היום.
"היי" שמעתי קול מוכר והסתובבתי
"היי" אמרתי והמשכתי להסתכל לעבר הים,החוף,האופק...
"משמיים שאנחנו נפגשים פה, אני פשוט חייבת לדבר איתך" אמרה לי עדן
"מה?" אמרתי יבשה לחלוטין
"תקשיבי, אני לא כל-כך יודעת מה לומר אבל...."
"אז עדיף לשתוק" קטעתי אותה
"אבל יש לי מה לומר, והרבה..אני פשוט לויודעת מאיפה להתחיל" אמרה לי ושתקתי
"אני יודעת ואני מבינה שאת כועסת עלי, ומאוד אפילו...ואני אבין אותך אם את איבדת את האמון שלך בי..
אבל...זה באמת באמת באמת אני נשבעת לך שזו הייתה טעות של רגע, אנחנו בכלל לא שמנו לב מה אנחנו עושים, לא היה בזה טיפת רגש אני מבטיחה לך!אחרי שנייה בערך התנתקנו והבנו שעשינו טעות!
הוא עצמו אמר לי שזו טעות והוא אוהב רק אותך!" אמרה וזלגו דמעות מעיני. כאב לי לדעת שהחברה הכי טובה שלי בגדה בי, החברה הכי טובה שלי התנשקה עם החבר שלי לשעבר למרות הכל...
"אני לא מאמינה לך!" אמרתי
"מירית אני נשבעת לך במה שאת רוצה שזה הי.."
"תסתכלי לי בעיניים ותגידי לי שלא היה לך שום רגש אליו בכלל" אמרתי והסתכלתי לה עמוק לתוך העיניים..היא הורידה את עיניה ולא אמרה דבר
"נווו..." אמרתי לה והסתכלתי עליה במבט חודר
"טוב היה לי רגש אבל לא רגש חזק.." אמרה לי וחייכתי חיוך ציני
"תקשיבי מירית, לפני שהגעת אני הייתי מאוהבת בדניאל עד מעל הראש, אומנם אף-אחד לא ידע מזה אבל אני הייתי מאוהבת בו והוא תמיד חלם ופנטז על היעל הזאתי שלא שמה עליו בכלל..ופתאום הגעת, והוא התאהב בך, ואני לא רציתי להרוס לכם..מרוב שאהבתי אותו רציתי שיהיה לו טוב, לא היה לי אכפת עם זה איתי או בלעדי, העיקר שיהיה לו טוב...
ואני תמיד חלמתי על זה שאנחנו נהיה ביחד ואף-פעם לא היה לי את האומץ לבוא ולהגיד לו את זה..וכשהגעת?!, זה כבר היה מאוחר מידי...ואני לא רציתי להרוס לו כי רציתי שהוא יהיה מאושר..ואז אמרתי לך שאני מאוהבת באביאל למרות שזה לא היה כזה נכון..אבל בהמשך באמת התאהבתי בו..ואני אוהבת אותו עכשיו מאוד! מכל הלב! אני לא יכולה להגיד לך שנגמר לי הרגש לדניאל,הוא היה האהבה הראשונה שלי,האכזבה הראשונה שלי..אבל אין לי את אותו הרגש שהיה לי בכלל!! באמת!! אני מבטיחה לך שזה לא יקרה שוב ואני מבטיחה לך שזו הייתה מעידה חד פעמית..ואני לא רוצה שתאבדי את האמון בי למרות שכבר איבדת..אני רוצה שתדעי שיש לך על מי לסמוך ואני תמיד כאן בשבילך...
אני מבינה שיהיה לך קשה לחזור ולהאמין בי אבל..אני מצטערת! זה הדבר היחיד שאני יכולה להגיד לך.
את צודקת, זה לא היה בסדר אבל את תנסי להבין גם אותי, תנסי להבין כמה היה לי קשה לראות אתכם ביחד מתחבקים ומתנשקים לי מול הפרצוף ואני אכולת קנאה ובאסה..אבל אני שתקתי. כי רציתי שיהיה לו טוב, רציתי שיהיה לך טוב!
זהו..זה מה שרציתי שתדעי."
תודו ארוווךךך😊
יפה כן מדהים כן 😁
ארווך זה לאאאאא 😢
פרק מדהיפ מדהיפ ועוד פעם מדהיםםםם
מושששלםם 😉
אני אוהבת את ניייייייייייייבבבב 😁
תמשיייכייייייייי 😂
QUOTE יפה כן מדהים כן 😁
ארווך זה לאאאאא 😢
פרק מדהיפ מדהיפ ועוד פעם מדהיםםםם
מושששלםם 😉
אני אוהבת את ניייייייייייייבבבב 😁
תמשיייכייייייייי 😂
אני בהלםםםםםםם 😮 😮 😮
הפרק ממש ארוווךךך!!
אם זה לא ארוך אני לא רוצה לדעת מה זה קצר...!! 😊
תודה רבה!!😊😊😊
פייייייי :/
איזה סיבווךך ... פפררק מהמם!
ואאאאאאאאאאאי פרק מדהים 😊
תמשיכי 😊
המשך יפה ..
מחכה לעוד כאלהההההההה !!!!!!!!!!!!!!! 😁
QUOTE זה באמת לא ארווךך
טוב נו...אם את אומרת.. 🙄
QUOTE פייייייי :/
איזה סיבווךך ... פפררק מהמם!
חחחחח..תודההה 😊
QUOTE ואאאאאאאאאאאי פרק מדהים 😊
תמשיכי 😊
תודה מאמי.. 😂
QUOTE המשך יפה ..
מחכה לעוד כאלהההההההה !!!!!!!!!!!!!!! 😁
תודה מאממי..
בעז"ה אני אוסיף פרק מחר.. 😊
אבל אני חייבת להגיד, למרות שאני חוזרת על עצמי המון המון פעמים אבל זה באמת נורא מציק לי!
לאן נעלמו כל הבנות?? 😯
הסיפור פחות יפה?פחות מותח?משו בכתיבה? 😕
כל מיני בנות פשוט נעלמו.. 😢
ממש מעניין אותי לדעת למה...
זה לא כיף שבעמוד 106 יש לך רק 4 תגובות שאתה כבר לקראות סוף הסיפור..:/
זה באמת מוריד לי את כל החשק לכתוב המשכים..באמת 😁
מין הסתם מי שתקרא את מה שכתוב פה אלה החבר'ה שכן קוראים את הסיפור.
אז בטח אתם תגידו לעצמכם ' מה היא רוצה?' 'על מה היא מדברת'
אבל זה באמת מפריע לי.. 😁
אז סתם רציתי לפרוק את זה:/
לילה טוב..ו..סליחה על החפירה 😁
