וכנראה שבחרת להשים את ההמשך היוווווווווווום
אם ככה רצוי שתאריך אותו
איזו אכזבה זאתתת ..
לראות שאין פרקקק ועוד בטח הוא יהיה קצר =[[
הפרק היה מוכן כבר מים שישי והסיבה שלא שמתי אותו עד עכשיו הייתה תגובות.. 😊
ועכשיו שמתי אותו באיחור ע נ קי ...כי חזרתי מטיול ב12 בלילה במקום ב7 בערב..
סורייי...
הוא לא כלכך קצר..
אני נורא אשתדל לפצות ביום שני הבא..😊
בינתיים תשרדו אם מה שיש 😛
סתם..אני באמת מצטערת שלקח זמן וחיכיתם...
קיראה מהנה..ושבוע נפלא😊😊😊
בעוד אנחנו מתחבקים נפתחה דלת חדרי ואביאל,עדן,דניאל,שרית ואיתן נכנסנו לחדרי.
"מה אתם עושים פה?" שאלתי והעפתי את הדמעות המורדות שזלגו מעיני.
"זה לא היה מתוכנן" אמר דניאל וחייכתי.
כולם באו וחיבקו אותי,שוב.
והפעם, הרגשתי סופית מוגנת!
מוגנת עם החברים והמשפחה. ושיש לי על מי לסמוך...
-------------------------------------------------
פרק 94
עבור מס' ימים.
---------------------------------------
"מירית..את קמה? יש ביצפר.." העירה אותי אמא בעדינות
"אני קמה" אמרתי והתמתחתי
אמא פתחה לי את החלון בחדרי וקרני אור חדרו אלי.
קמתי ממיטתי והלכתי לעשות את כל ענייני הבוקר.
"ניבב..אתה בא?" שאלתי את ניב כשגמרתי לאכול
"רגע..עוד לא אכלתי" אמר והתיישב לאכול
"טוב..אז אני הולכת ברגל" אמרתי ובאתי לצאת
"רגע מה יש לך..תני לי לגמור לאכול מה את מלחיצה?"
"לא מלחיצה סתם לא בא לי לאחר" אמרתי
"כולה שבוע לא היית בבית-ספר,אל תדאגי אפחד לא התגעגע אליך יותר מידי" אמר ניב וזרקתי עליו עט שמצאתי על המדף
"אל תתחילו על הבוקר" אמרה אמא לפני שנהפוך לה את הבית.
וצחקנו.
"יאללה בואי שמנה" אמר לי ניב
"בייי הלכנו" אמרתי לאמא ויצאנו
"יוו ניב מה אני הולכת להגיד למורים שלי?" אמרתי ועצבות שקעה עלי לפתע
"תגידי להם שיש לך משהו נורא אישי וכואב שאת לא יכולה לספר אבל בגלל זה לא עשית את המתכונות ושיתחשבו בך" אמר
"הם בטח ירצו לדעת מה זה במיוחד גילה המפלצת הזאתי" אמרתי
"אל תדאגי..יהיה בסדר" אמר ניב והחנה את האוטו.
"ביי יומטוב" אמרתי לו ונכנסתי לשטח בית-הספר.
"מה קורה מאמי?" קידם את פני דניאל
"היי" חייכתי לעברו ונתתי לו נשיקה בלחי.
עדין, כל פעם שנגעתי באיזה בן הגוף שלי רעד כולו...
"בסדר..מה איתך? איך את מרגישה?" התעניין
"טוב יותר..תודה" חייכתי
"בא לך לצאת איתי היום לאיזה מסעדה..כמו..כמו פעם?"שאל אותי דניאל
"אממ...באיזה שעה?"
"מתי שנוח לך" אמר
"אני יחשוב על זה..אני ישאל את אמא שלי ואני אתקשר אליך טוב?!"
"סבבה" ענה
"טוב..אני נכנסת לכיתה..נתראה בהפסקה" אמרתי והתקדמתי לעבר הבניין
"ביי" אמר ונופף בידו.
---------------------------------------
"בוקר טוב" נכנסה המורה וכולם התיישבו במקומות
"היי מאמי" נופפתי לנופר שנכנסה לכיתה, היא חייכה והתיישבה במקומה.
"טוב..אנחנו נתחיל בשיעור ובסיומו יש לי הודעה" אמרה המורה
"מה קרה?" שאל אחד התלמידים
"שמעת מה אמרתי?? בסיומו..וכרגע השיעור רק התחיל" אמרה המורה והסתובבה ללוח
"נווו..המורה אנחנו סקרנים תגידי לנו" אמרו כולם
"בתנאי שאתם לא עושים על זה בלאגן" הזהירה
"מבטיחים" אמרנו כולם יחד.
"טוב...החלטתי שאתם צריכים להגיש לי עבודה, על מה שלמדנו מתחילת שנה, במקום מבחן.
העבודה חייבת להיעשות בזוגות ולכן חילקתי אתכם כבר לזוגות" אמרה
"מה הזוגות?" שאלתי
"לא כרגע ניב...את הזוגות אני אגיד בסוף-השיעור" אמרה ושוב התחילה מהמומה בכיתה
"מבטיחים" אמרו שוב כולם,בלי קשר. והמורה השתכנעה,שנית.
"טוב..דליה-אורן, שלום-מוטי, אביבית-לירן, ניב-ירדן..." כשהמורה אמרה לי שאני עם ירדן הדם עלה לי לראש, אני שונא אותה!!! אנחנו לא מסתדרים בחיים!! אוףףף...
הסתכלתי עליה וגם היא לא נראתה מרוצה במיוחד..
אם אני אעשה איתה את העבודה לא יהיה לי חיים, היא כל הזן תרצה לעבוד על זה ואין לי עצבים!!
היא כזאת חרשנית ומעצבנת!! אוףףף..!!
"אל תתלהב יותר מידי.." שמעתי קול מאחורי והסתובבתי
"ירדן" אמרתי ונאנחתי
"מה נעשה?" שאלה
"אין כל-כך הרבה ברירות" אמרתי
"אז מתי מתחילים?" שאלה
"יש לי מחר מתכונת במגמה..נתחיל עוד יומיים" אמרתי
"לאא, בוא נתחיל היום, אין לנו כל-כך הרבה זמן להגשה" הסבירה
"ירדן יש לנו עוד שבועיים וחצי, תעשי לי טובה, בלי לחץ!" אמרתי
"אז מתי נפגשים?" שאלה שוב.. 'איזה קרציה!!'
"תבואי אלי היום מתישהו" אמרתי בכניעה
"טוב..סבבה" אמרה והלכה לכיוון הכיתה.
ואיי אני פשוט לא מאמין שנתקעתי איתה!!פשוט לא מאמין!!!
"אז מה..אתה עם ירדן?" שמעתי קול מוכר ושוב הסתובבתי
"נופרוש.." חייכתי חיוך גדול ונתתי לה חיבוק
"מה אתה בבאסה?" שאלה
"סתם..איזה עצבים שאני איתה..יאללה.." אמרתי
"ואני עם ירון, זה לא יותר טוב.." אמרה וצחקתי.
נופר היא ה-ידידה. אני מספר לה הכל..וגם היא לי..
אנחנו חברים נורא טובים..זה כיף(:
"בוא, בוא נלך קצת לקפיטריה...תתרענן..אתה לא נראה משו.." אמרה לי בחיוך ומשכה אותי למדרגות
"טוב אני בא" אמרתי לה וירדתי
---------------------------------------
"אתה לא" אמרה לי עדן
"אני כן, חייבים!" הסברתי
"לאאאאא...מה הקטע? רק עכשיו היא מתחילה לצאת מהדיכאון לאט לאט, להכניס אותה לעוד אחד?!" התעצבנה
"זה לא קשור..חייבים לספר לה, למה להשאיר ככה סודות??"
"חוצמיזה שאתם לא חברים אז אתה לא חייב לה דין וחשבון" אמרה
"זה לא קשור" אמרתי, והתחלתי להתעצבן. "היא חברה שלך, התנשקנו תישאי בתוצאות!" אמרתי
"אתה בכוח רוצה לסבך את הכול!" אמרה ובאה ללכת אך תפסתי בזרוע
"למה את לא רוצה להבין?" התעצבנתי
"אני רוצה, אני פשוט לא מצליחה" אמרה
"תקשיבי, אנחנו חייבים לשאת בתוצאות..כמו שאביאל סלח לך אני בטוח שגם היא תסלח לנו" אמרתי
"מי תסלח למי?" אמרה פתאום מירית שצצה משום מקום
"סתם..באיזה סרט" התעשתה עדן ראשונה
"איזה?" שאלה
"לא זוכרת..אבל סרט טוב" אמרה עדן
"אההה..." אמרה מירית והיה שקט
"מה השתתקנו??" שאלתי
"לויודעת..תגידו לעצמכם" אמרה מירית.
" מירית בא לך לבוא אלי היום?" שאלה עדן את מירית ואני הסתכלתי עליה במבט עצבני
"לויודעת מאמי..חוצמיזה שיכול להיות דניאל ואני יוצאים קצת..אז אולי מחר טוב?!" אמרתי
"אההה...טוב" אמרה עדן ושוב הסתכלתי עליה, אבל הפעם במבט מנצח.
"טוב חבר'ה אני עולה לשיעור..ביי" אמרתי והלכתי לכיתתי.
"מה יש לו?" שמעתי את מירית שואלת את עדן
"לויודעת" אמרה עדן ונכנסתי לכיתתי.
---------------------------------------
"חזרתייי" אמרתי וסגרתי את הדלת
"איך היה?" שאלה אותי אימי
" בסדר" אמרתי
"אמרו לך משהו?" שאלה
"לא..שום דבר" אמרתי
"אוו..יופי"
"כן" חייכתי
"ודיברת עם המורים?" שאלה
"כן..אמרתי להם ולשם שינוי הם אמרו שהם מבינים אותי והם יעשו לי מתכונת חוזרת שבוע הבא" אמרתי
"מעולה..אז תשבי ללמוד" אמרה אימי
"כן..אמא?" אמרתי והתקדמתי אליה
"כן מותק" אמרה והרימה את ראשה אלי
"אמ..אני יכולה היום לצאת עם דניאל?" שאלתי בהיסוס והיא עיקמה את פרצופה
"את מתחילה שוב לצאת כמו פעם?!"
"לא..פשוט..סתם את יודעת..הרבה זמן לא הייתי איתו יחד" אמרתי
"את אוהבת אותו נכון?" שאלה אימי בחיוך
"את האמת..לא, אבל סתם לצאת בתור ידידים" אמרתי
"טוב, אבל רק בגלל שזה דניאל, ואני מאוד מקווה שזה חד פעמי" אמרה אימי במבט מזהיר
"ישש תודהה.." אמרתי ועליתי לחדרי.
היחסים עם אמא שלי נורא התהדקו מאז המקרה.
היא כל הזמן דורשת בשלומי, ומתעניינת..גם עם אבא שלי הכול הולך מעולה.
לקחתי את הטלפון והתקשרתי לדניאל, להודיע לו.
"דניאל" אמרתי כשהוא ענה
"כן מאמי" אמר
"אממ...באיזה שעה היום?" שאלתי
"איזה יופי אמא שלך הסכימה" אמר בחיוך
"חח..כן...היא אמרה שזה רק בגלל שזה אתה, אז תקבל את זה בתור מחמאה" חייכתי
"אוו..אני מסמיק פה" אמר וצחקנו
"אמ..אז באיזה שעה?" שאלתי שנית
"אממ..מתי נוח לך?" שאל
"7?" שאלתי
"אחלה, אני אבוא לאסוף אותך ב-7" אמר
"טוב..יאללה ביי"
"ביי מאמי" אמר וניתקנו.
כעבור מספר דקות נשמע צלצול הטלפון שלי שנית. על הצג היה כתוב –עומריקו-
"עומרי..מה נשמע?" שאלתי בחיוך
"אני בסדר..אבל מה איתך?" שאל, והבנתי למה הוא חותר, הוא כבר ידע.
"בסדר..מתמודדים וקמים לאט לאט" אמרתי
"אל תדאגי מאמי יהיה בסדר" אמר
"עזוב עומרי, לא בא לי לדבר על זה.." אמרתי
"עזבתי.." אמר וחייכתי
"יופי..מה איתך?איך בצבא?" שאלתי
"בסדר..קורעים אותנו,אבל חיים" אמר
"אהה.."
"טוב..אני חייב לנתק, אז ביי בינתים"
"בי..ניפגש.." אמרתי וניתקנו.
"אני פותחתתת" אמרתי כששמעתי דפיקה בדלת.
פתחתי את הדלת ועמדה מולי ילדה חמודה. שיער חום קארה. עיניים חומות עמוקות, עור לבן.
לא גבוה במיוחד ודיי רזה.
"שלום" אמרתי בחיוך
"שלום, ניב נמצא?" שאלה
"כן..הוא למעלה" אמרתי בחיוך
"אפשר להיכנס?" שאלה
"כן בטח" אמרתי וסגרתי אחריה את הדלת.
"בואי אני יעלה איתך, גם במילא אני צריכה לעלות" אמרתי ועלינו יחד. "הינה פה.." אמרתי ופתחתי את דלת חדרו
"היי" אמר לה ניב בחיוך די מאולץ.
"ביי לכם" אמרתי וקרצתי לניב שבדיוק הסתכל עלי
יצאתי מחדרו ולא הבנתי מה הלך פה כרגע..מי זאת הילדה הזאת? ולמה בחיים לא ראיתי אותה??
נכנסתי לחדרי והשעה הייתה כבר 18:00.
החלטתי להיכנס למקלחת ולהתחיל להתארגן.
לבשתי גופיה בצבע ורוד-לבן שהיא קצת רחבה בבטן וחצאית בצבע ורוד עדין עם חגורה עבה לבנה.
לבשתי סנדלים לבנות, שמתי קרם על השיער והייתי מוכנה.
שמעתי צפירה מלמטה וידעתי שזה דניאל.
"אמא הלכתי" אמרתי לאימי והיא הנהנה בחיוך
לקחתי לי 100 שקל ויצאתי.
"ואיי, איזה ריח" אמר דניאל בחיוך כשנכנסתי לאוטו
"היי" חייכתי חיוך קטנטן וביישני
"התגעגעתי ליופי הזה" אמר והסמקתי
"גם אתה נראה טוב" חייכתי
"שתקי" אמר והתחיל לנסוע
"לאן נוסעים?" שאלתי
"הפתעה" אמר וזה הזכיר לי סיטואציה מאוד לא נעימה
"לאאא" צעקתי
"מה יש?" שאל, לא מבין מה קורה
"תגיד לי לאן נוסעים, לא עושים לי יותר הפתעות..הספיקה לי הפתעה אחת" אמרתי והוא הבין למה..
"אוקי..נוסעים למקס ברנר..המקום האהוב עליך.."אמר בחיוך
"אמ..לא בא לי מקב ברנר בא נלך לאיזה מסעדה בשרית באזור" אמרתי
"טוב..אם את רוצה" אמר ושמעו בקולו שקצת ביאסתי אותו
"סורי על הביאוס" אמרתי
"לא נורא!"
הגענו למסעדה בשרית והתיישבנו בשולחן לשיניים.
אכלנו,שתינו, צחקנו והיה לי נורא כיף..
"אממ..מירית...אני לא רוצה להרוס את הערב ,אבל יש לי משו חשוב לספר לך" אמר והסתכלתי עליו במבט שואל
"כן..." אמרתי
"אמממ...טוב..אומנם אנחנו לא חברים עכשיו אבל אני מרגיש צורך להגיד לך את זה" אמר ובתחיל להלחית אותי...
"אני ועדן התנשקנו"
חביב לא?!
תשאירו תגובות..כדי שאני יחזור ויהיה לי חיוך יותר גדול מזה 😂
חחח...תעשו טוב על הלב 😛
סתם שבוע מעוווולהההה 😊
לוב יו
3>
הלוואיייייי ומירית תיסלח לדניאל ועדן ושהם יחזרו להיות חבריםםם ..
המשך יפהההה ..
מחכה לעודדדדדדדדדדדדדד ואם אפשר אז כמה שיותר מהר חחחח 😁
פרק מהמהם
למה יש לי הרגשה שניב וירדן יהיו ביחד???
תמשיכייייייי
מהמממממממממממממם
תמשייייייייייייכי (:
עד עכשיו הייתי קוראת סמויה , אבל החלטתי להגיב כדי שתמשיכי 😊
חחח מלאכית122 גם לי יש הרגשה כזאת ..
😮 המשךךךךךךךךךךךךךךךךךךך ??????????...
יש 9 תגובות ועדיין אין המשךךךךךךך
מה נסגר???
המשך! המשך! המשך! המשך! המשך! המשך!
המשך! המשך! המשך! המשך! המשך! המשך![/COLOR[COLOR=yellow]]המשך! המשך! המשך! המשך! המשך! המשך!
המשך! המשך! המשך! המשך! המשך! המשך!
המשך! המשך! המשך! המשך! המשך! המשך!
המשך! המשך! המשך! המשך! המשך! המשך!
המשך! המשך! המשך! המשך! המשך! המשך!
המשך! המשך! המשך! המשך! המשך! המשך!
המשך! המשך! המשך! המשך! המשך! המשך!
המשך! המשך! המשך! המשך! המשך! המשך!
המשך! המשך! המשך! המשך! המשך! המשך!
המשך! המשך! המשך! המשך! המשך! המשך!
המשך! המשך! המשך! המשך! המשך! המשך!
המשך! המשך! המשך! המשך! המשך! המשך!
המשך! המשך! המשך! המשך! המשך! המשך!
המשך! המשך! המשך! המשך! המשך! המשך!
המשך! המשך! המשך! המשך! המשך! המשך!
המשך! המשך! המשך! המשך! המשך! המשך!
QUOTE הלוואיייייי ומירית תיסלח לדניאל ועדן ושהם יחזרו להיות חבריםםם ..
המשך יפהההה ..
מחכה לעודדדדדדדדדדדדדד ואם אפשר אז כמה שיותר מהר חחחח 😁
תודה מאמי..😊
QUOTE פרק מהמהם
למה יש לי הרגשה שניב וירדן יהיו ביחד???
תמשיכייייייי
אולי כן אולי לא...😊
