QUOTE (lo404 @ 12/08/2009) המשך יפה ..
מחכה לעוד כאלהההההההה !!!!!!!!!!!!!!! 😁
😉
ווווווואו קראתי הכל, לא זזתי לרגע מרוב היפנוט !
מדהים מדהים מדהים (: מחכה להמשך בקוצר רוח !!!
QUOTE מממש ממש יפה :]
תמשיכי :]
תודההה😊
QUOTE ארוך ויפפפפה .
יששששש 😎
תודההה 😂
QUOTE מה באמת רק אני חושבת שהוא לא ארוך???
הפרררק מדהייםםם ואני רוצה את נייייב
תמשיייכיייי 😊
חחח..כנראה יש לך ציפיות גבוהות מידי מאמי..
כגודל הציפיות-גודל האכזבה...מכירה?! 😛
חחח..תודה מאמי😊
וניב? שליייייי!!!! 😛
QUOTE המשך יפה ..
מחכה לעוד כאלהההההההה !!!!!!!!!!!!!!! 😁
😉
תודהההה
QUOTE ווווווואו קראתי הכל, לא זזתי לרגע מרוב היפנוט !
מדהים מדהים מדהים (: מחכה להמשך בקוצר רוח !!!
איזה כיףףףףף!!!!! 😂 😂 😂
שמחה שאהבת מאמי...
QUOTE (ייללדדדההה @ 20/08/2009) QUOTE ווווווואו קראתי הכל, לא זזתי לרגע מרוב היפנוט !
מדהים מדהים מדהים (: מחכה להמשך בקוצר רוח !!!
איזה כיףףףףף!!!!! 😂 😂 😂
שמחה שאהבת מאמי...
חח באמת כיף ! כל הלילה ישבתי לקרוא את הסיפור .
המששששך (:
המשךךךך אולייי ???!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! 😉
QUOTE (ייללדדדההה @ 20/08/2009)QUOTE מה באמת רק אני חושבת שהוא לא ארוך???
הפרררק מדהייםםם ואני רוצה את נייייב
תמשיייכיייי 😊
חחח..כנראה יש לך ציפיות גבוהות מידי מאמי..
כגודל הציפיות-גודל האכזבה...מכירה?! 😛
חחח..תודה מאמי😊
וניב? שליייייי!!!! 😛
מעכשיו אני אצפה ל-5 שורותתואז אני לא אתאכזב 😠 😢
אההה וניב לא שלךךךךךךךךךךךךך הוא שליייי
פפפפררררקקקקק 😁
"אני רואה שהיה הפעם יותר טוב מפעם קודמת אה?!" קידמה את פני אחותי, מירית
"חח..איך את יודעת?" שאלתי
"לפי החיוך ה ע נ ק י שמרוח לך חצי מהפרצוף" אמרה וצחקתי
"כן...היה כיף הפעם" אמרתי ועליתי לחדרי
"למה?" שאלה ונכנסה לחדרי..
"את לא רוצה לדעת.." אמרתי וסיפרתי לה את כל הסיפור
"חחחח..עלק!! אמרתי לך שהיא חמודה.."
"נחמדה..." אמרתי
"אין אני אומרת לך בסוף אתם תהיו חברים!" אמרתי
"אני אומר לך שלא..חבל לך על המאמץ..היא חמודה והכול אבל..לא הטעם שלי!" אמרתי
"נחיה ונראה"
-------------------------------------------------
פרק 98
---------------------------------------
כעבור כמה ימים
---------------------------------------
התיישבתי על מיטתי, וחשבתי עליו..על איתן..איתן שלי.
על כמה שאני רעה,חטטנית ומה לא..
פשוט אכזבתי את עצמי:/
מצד אחד כל-כך רציתי ללכת אליו, לראות אותו, לבדוק מה שלומו, ולהגיד לו שוב שאני מצטערת אבל, מצד שני, רציתי לתת לו להיות קצת לבד כי ידעתי שהוא כועס עלי...
לא דיברנו כבר כמה ימים..הוא לא התקשר, לא שלח הודעות..כלום.
גם בביצפר בקושי דיברנו...שלום שלום בלי חיבוק ונשיקה..
הרגשתי ממש מגעיל, כאילו מה נפרדנו? אני כבר לא יודעת מה אנחנו...
החלטתי ללכת אליו, אומנם עם חששות כבדים אבל החלטתי ללכת אליו...
לא משנה מה יהיה. מה שיהיה-יהיה.
העיקר שאני אדע מה איתנו..ואני לא אשאיר את הקשר שלנו באוויר.
אומנם נכון שהוא התעצבן עלי,ונכון שאני לא הייתי בסדר אבל אין שום סיבה לא לדבר איתי וגם אם זוגות רבים-אז משלימים אם אוהבים כאילו מה הקטע?!
"שלום, איתן נמצא?"
"כן הוא בחדר, תעלי" אמרה לי אחותו ועליתי למעלה.
אחותו לא בדיוק אוהבת אותי, אין לי מושג מה עשיתי לה, אבל...מה אני אעשה אני לא יכולה ולא מצליחה לשנות לה את הרגשות.
רגשות הם רגשות..אין מה לעשות!
פתחתי את הדלת באיטיות והכנסתי רק את ראשי,להציץ ולראות מה הוא עושה.. וראיתי אותו שוכב על המיטה וזורק כדור קטן למעלה למטה,למעלה למטה..
" אפשר?" שאלתי כשראיתי שהוא לא שם לב אלי
"אהה..היי" אמר בחיוך כל-כך מאולץ והתיישב על מיטתו.
"אממ..באתי לראות מה איתך" אמרתי
"אני בסדר" אמר
"תקשיב.."
"תקשיבי.." אמרנו יחד וצחקנו בשקט
"מה רצית להגיד?" אמר
"לא תגיד אתה.." אמרתי
"לא נו..תגידי.." אמר וחייכתי
"טוב..אמ..באתי להתנצל, אני יודעת שלא הייתי בסדר ואני סתם הייתי חטטנית.ואני לא הייתי בסדר..אבל..תנסה להבין את הצד שלי, כאילו מה אתה היית חושב אם היית רואה איזה בחור באיסי שלי ואני מתכתבת איתו ואני אומרת לו "יפה שלי,מאמי,מתגעגעת" אני בטוחה שהיית חושד כאילו, אם אתה אוהב אותי היית חושד..וגם.."
"ואו..רגע רגע רגע..." אמר איתן ועצר אותי "תחזרי על המשפט האחרון" אמר
"לא התכוונתי לזה אמרתי שגם אתה היית חושד אם היית אוהב אותי.." הסברתי
"מז"א את חושבת שאני לא אוהב אותך??" אמר ועיוות את פרצופו..
"לא נו..התכוונתי באמת.." ניסיתי להסביר שוב..
"אז את אומרת שאני לא אוהב אותך באמת?" ניסה להבין
"לא נו..עזוב טיפש.." חייכתי וגם הוא.
הוא בא לחבק אותי אך עצרתי אותו "רגע.." אמרתי "עכשיו תורך.." אמרתי
"לא זה כבר לא חשוב" אמר וניסה שוב לחבק אותי
"לא! אני רוצה לדעת מה רצית להגיד לי" אמרתי
"כלום נו..בסה"כ רציתי להגיד לך שגם אני מצטער ואני סתם לקחתי את זה קשה..יותר מידי. ולא הייתי צריך להגיב ככה.
וכמו שאמרת זה זכותך לדעת מי זאת וגם אני הייתי עושה בדיוק את אותו הדבר..כי את יודעת למה?" שאל בחיוך
"למה?" שאלתי, גם אני בחיוך
"כי אני אוהב אותך..." צחק "באמת.." הוסיף וצחקתי
"לא התכוונתי לזה טיפשון.." אמרתי בחיוך
"לא משנה, עכשיו אפשר חיבוק?" שאל ופתח את זרועותיו
"בטח, לא רק חיבוק" אמרתי ונישקתי אותו קלות על שפתיו.
נשכבנו על המיטה כשגבינו נשענים על הקיר, ואני שוכבת על החזה שלו והוא מחבק אותי...
"אבל את עוד חייבת לי הסבר" אמר והמשיך ללטף את שערי
"שיהיה.." אמרתי
"את לא תתחמקי ממני שמעת?"
"טוב תשתוק כבר" אמרתי ונישקתי אותו
"אני אוהב אותך את יודעת את זה?"
"נראלי.." אמרתי
"אל תתחילי איתי" אמר בקול ובאצבע מזהירה וצחקתי...והוא נסחף אחרי...(:
---------------------------------------
'עוד יומיים אני עושה את זה..אני מת מפחד, אני לא יודע מה לחשוב..
יהיה טוב? לא יהיה טוב? היא תאהב את זה?לא תאהב?תסלח?לא תסלח..
אבל מה שאני יודע, ויודע בוודאות זה שאני מת מפחד..
מכל תגובה שהיא, מכל תגובה שלא תהיה...
אני יודע שאם היא לא תאהב את מה שאני מכין ותגיד לי שזה לא ילך אני אהיה שבור עוד יותר ממה שאני עכשיו, עברה כמעט חצי שנה מאז הפרידה שלנו ואני עדיין שבור, זה לא קרה לי בחיים, תראה למה גרמת לי..תראה..
אני פשוט חצי בנאדם,אני לא מרגיש אני, בחיי..!
כל היום אני חושב עליה..נזכר בה,בנשיקות שלה,במגע שלה,בליטופים שלה,בחיוכים שלה,בדיבורים שלה,פשוט בהכל!!
היא היחידה שעזרה לי לצאת מהדיכאון על יעל..אבל אף אחד לא עזר לי לצאת מהדיכאון עליה:/
ולא נראלי שיש מישהי כזאת, אני אומר לך אין אף אחת שמשתווה אליה..היא פשוט מלאך.
אני בטוח שאם היית בחיים והיית רואה אותה היית מתאהב בה, כמו שכולם מתאהבים בה: אמא,אבא,נופר,שקד...אפילו ערן שהוא בדרך כלל לא מחבב את הבנות שהבאתי הביתה-אוהב אותה.
הוא אומר שהיא אחלה..ככה שאני בטוח שגם אתה היית מתאהב בה..
אני חולם על הרגע הזה שאנחנו נחזור, ואיך אני מסביר לה הכול..את כל המקרה..
למרות שאם אני לא הייתי בתוך כול הסיפור הזה והיו מספרים לי את זה, ואני הייתי כגורם חיצוני אני בחיים,אבל בחיים לא היית מאמין לסיפור הזה.
כי הוא נשמע כל-כך מופרך.
אדם מת, הבקשה האחרונה שלו ממני זה להיות עם מישהי חודש ולזרוק אותה ואחרי מליון שנה מקבל מכתב שהשארת לאמא שאומר שעכשיו אני יכול לחזור..
בחיי שמופרך, אני עד עכשיו לא מאמין שאני בסרט הזה, זה פשוט סיוט.
אבל מה שכן?! אני חייב להגיד לך שזה עזר לי.
עזר לי ללמוד על עצמי, על האחרים, על המשפחה, החברים על כולם.
זה עזר לי ללמוד על הערך של האהבה ופשוט על הכול.
אני מרגיש ממש בנאדם חדש,בוגר,אחראי,מבין,מקשיב..פשוט בנאדם אחר!!
אז רציתי להגיד לך תודה.
תודה שלימדת אותי כל-כך הרבה דברים חדשים.
תודה שלימדת אותי כל-כך הרבה דברים ישנים שידעתי מזמן אבל עכשיו הם התחדדו לי הרבה יותר..
פשוט תודה..!!
אני אוהב אותך מאוד!!
דניאל.'
גמרתי לכתוב את המכתב לאחי גל. קיפלתי את הדף ל-6 קיפולים והכנסתי אותו לתיבת קטנה שבה שמרתי את כל המכתבים שאני כותב לו.
החלטתי שבמקום ללכת לקבר ולדבר שם,ואז אנשים מסתכלים עלי כמו אל מפגר אני פשוט ארשום את מה שאני מרגיש על דף.
וכשאני אלך לבקר אותו אני פשוט אנקה את הקבר,אדליק נר,אשים אבן,אתפלל ואשב קצת.
"אמא אני יוצא" אמרתי לאימי
"לאן?" שאלה והסתכלה עלי "ועוד עם גיטרה..מה קרה אתה מוציא אותה מהבית?"
"אני צריך ללכת לעדן,אני רוצה שהיא תגיד לי עם השינויים שעשיתי יפים" אמרתי והיא חייכה
"אני שמחה שהחלטת לקחת את עצמך בידיים,שוב" אמרה אמא וחייכה חיוך גאה
"גם אני" אמרתי בחיוך.
נשארנו עומדים ושותקים.
"ביי" הפרתי את השקט ויצאתי.
הכנסתי את הגיטרה למכונית, נכנסתי אני למכונית,התנעתי ונסעתי לכיוון עדן.
"שלום,עדן נמצאת?" שאלתי את אביה
"כן כנס" אמר
עליתי לחדרה ונכנסתי בלי לדפוק.
נתקלתי בסיטואציה קצת לא נעימה.
עדן ואביאל התנשקו בלהט!אביאל שכב מעליה ועדן כרכה את ידיה סביב צווארו ושיחקה לו בשיער.
"אהמ.." אמרתי,קצת בקול. והם הסתכלו עלי בשוק
"מה אתה עושה פה?" שאלה עדן במבט מופתע
"אני מפריע?" שאלתי
"כן,קצת" אמר אביאל בטון כועס במקצת.
מאז הנשיקה שלי עם עדן החברות בינינו נורא התקררה.
"לא,לא אתה ממש לא מפריע" אמרה עדן במהירות והסתכלה על אביאל במבט מזהיר.
"רציתי רק לשאול אותך כמה דברים דחופים בקשר ל...את יודעת.."אמרתי והיא הנהנה בחיוך
"יאללה נו בוא תראה לנו.."אמרה בחיוך והתיישבה ישיבה מזרחית במיטתה.
---------------------------------------
"אמא, מה יש לאכול?" שאלתי את אימי
"לא הכנתי היום...אם את רוצה לכי לקנות לך איזה פיצה או פלאפל מלמטה" אמרה
"אמ..טוב.." אמרתי ועליתי לחדרו של אחי,ניב.
"מה קרציה?" שאל כשראה אותי עומדת בפתח חדרו עם חיוך דבילי על הפרצוף..
"חח..בוא איתי לקנות פיצה.."אמרתי
"מה פיצה?אין אוכל?"שאל
"לא,אמא לא הכינה היום..נו בוא איתי,אל תהיה כזה.."
"אמ..אבל ירדן צריכה לבוא אלי עוד כמה דקות"
"אז תגיד לה שתאחר קצת..." אמרתי בחיוך
"טוב אז חכי שניה.."אמר וחייג אליה..
"נו?" שאלתי אחרי שהוא ניתק
"היא אמרה לי שהיא תבוא עוד חצי שעה" הסביר
"סבבה..יאללה בוא" אמרתי בחיוך ומשכתי אותו מהמיטה
"לא צריך להיות אגרסיבים, י'חיה..אני קם לבד" אמר ונתן לי מכה בגב
"אוצ' זה כאב.."
"יאללה יאללה מה את משחקת אותה שברירית.." אמר בחיוך מעצבן
"מחוק ת'חיוך הזה! אני שונאת אותו..!!"
"חחח..טוב סתמי כבר ובואי,לפני שאני אתחרט" אמר באצבע מזהירה
"לא,לא,לא יאללה בוא..סליחה" אמרתי ויצאנו יחד.
הלכנו לפיצה השכונתית הקרובה 'פיצה ראובן' והזמנו מגש קטן.
"אז מה..מה איתך אחותי?" שאל אותי ניב כשהתיישבנו לאכול את הפיצה.
"בסדר..מה איתך אחי?" עניתי באותו הטון
"בסדר..את באה?" שאל
"לאן אני אמורה לבוא?" שאלתי
"לא שמעת?" שאל בהלם
"מה אני אמורה לשמוע?" שאלתי שוב, לא הבנתי על מה הוא מדבר בכלל
"אני בהלם,איך לא הודיעו לך..?"
"דיי נו ניב,על מה?" שאלתי בעצבים
"יש מסיבה סגורה באיזה מועדון לי"א, י"ב.." אמר
"באמת??לא הודיעו לי.." אמרתי
"מוזר:/"
"מתי זה?" שאלתי
"עוד יומיים.."
"ומי מוזמן? אולי אני בכלל לא מוזמנת וזה רק אנשים מסוימים.." אמרתי
"מה פתאום!! אמרתי לך כבר, זה לכל שכבת י"א וי"ב.." הסביר שוב
"טוב,אני אשאל את עדן ושרית" אמרתי
"אני רואה את ושרית שוב התקרבתן לאחרונה,מה קרה פתאום?"
"סתם, מאז המקרה..אז היא עוזרת לי המון..וגם העניינים בינה לבין איתן קצת מוזרים לאחרונה אז אני עוזרת לה גם קצת.."הסברתי..
"אההה..מה איתך ועם ירדנוש?" שאלתי בחיוך
"מה איתה?" שאל,מתחמק מהשאלה
"יאללה מה אתה משחק אותה,תודה כבר!"
"אין לי במה להודות..בחיי שאני לא אוהב אותה.." אמר "תאמיני לי שאם הייתי אוהב אותה הייתי מספר לך! את יודעת שאין לי בעיה עם זה.."
"אבל אולי תנסה איתה?" שאלתי
"מה פתאום!" שלל ניב מיד
"למה לא?? אולי תתאהב בה תוך כדי..אי אפשר לדעת..אהבה לא נבנית תוך יומיים..בונים אותה לאט לאט.."
"טוב המומחית לענייני זוגיות" אמר לי ניב בציניות
"לא נו ניב, אני מדברת ברצינות,אולי תנסה?" הפצרתי
"לא מירית, אני לא רוצה אותה,אני לא נמשך אליה בכלל.."אמר
"טוב,איך שבא לך" אמרתי והרמתי את ידי
"יאללה את באה? היא צריכה לבוא עוד כמה דקות.."
"כן,יאללה בוא.."אמרתי וקמנו.
הגענו הביתה ונכנסנו לחדרי להמשיך את השיחה אך כעבור כמה דקות נשמע צלצול בדלת.
"בהצלחה אחשלו" אמרתי וקרצתי עין
"מפגרת" אמר ניב וירד לפתוח וירדן נכנסה...
היא לבשה מכנס לבן, עם חולצת פסים אפורה לבנה וסנדלי כסף שטוחות.
הם נכנסו לחדר של ניב בדממה ואני לחדרי שלי(:
התקשרתי לעדן כדי לברר מה זאת המסיבה הזאת..
"קוקייייי" ענתה עדן וחייכתי
"מה קורה?"שאלתי
"בסדר..מה איתך?" שאלה
"ב"ה..איפה את?" שאלתי
"אמ..בבית..למה?"
"סתם,מי איתך?"
"חח..אביאל..מה החקירות מאמי?"שאלה
"חח..סתם.רציתי לדעת שאני לא מפריעה.."
"את אפעם לא מפריעה" אמרה וחייכתי.
"חח..את שומעת?" שאלתי
"תמיד"
"את שמעת על המסיבה שיש לשכבת י"א ,י"ב?" שאלתי
"בטח, את באה זה ברור" אמר במהירות
"אני לא שמעתי על זה בכלל, רק עכשיו ניב אמר לי" הסברתי
"איך לא שמעת?כל הביצפר מדבר על זה.." אמרה
"באמת?? מי מארגן?" שאלתי
"אין לי מושג..הבנתי גולן.."
"אהה..טחון!" צחקתי
"כן אה.."אמרה וצחקנו יחד..
"טוב, אז תבואי להתארגן אצלי..." הצעתי
"אמ..סבבה..אבל תבואי איתי מחר לקנות איזה בגד יפה.." אמרה
"אחלה, אולי גם אני אקנה משהו בדרך.."אמרתי
"מעולה, אז נדבר כבר מחר בביצפר"
"אחלה,יאללה ביי מאמי.."
"ביי מאמי.."אמרה וניתקנו.
---------------------------------------
"לא ניב זה ממש לא צריך להיות ככה" אמרה לי ירדן
"נו ירדן בחייאת זה לא כזה גרוע" אמרתי מיואש
"לא נו..אני רוצה להצליח בדבר הזה..בבקשה.."התחננה
"טוב אז תעשי את זה את, לי כבר מתפוצץ הראש" אמרתי, ובאמת הרגשתי חולשה ענקית, כאילו אני מפתח שפעת או משו..
"אתה רוצה אני אביא לך מים או תה?" שאלה ירדן בעדינות
"לא,תודה.." אמרתי והחזקתי את ראשי
"אתה רוצה שאני אלך?" שאלה
"לא, בואי נמשיך את העבודה..את כל-כך רוצה לגמור ולהצליח..יאללה נו.." אמרתי וניגשתי שוב למחשב.
"לא נו ניב..אתה באמת נראה לא כל-כך טוב פתאום.." אמרה ירדן והפסיקה לכתוב.
"עזבי זה לא כזה נורא, אולי זה בגלל התאונה, זה עוד מעט יעבור" אמרתי
"מה, עדיין יש לך כאבים מהתאונה?" שאלה בהלם
"כן,כאילו בערך..מידי פעם כמו שאת רואה עכשיו אני עם סחרחורות וזה..אבל לא נורא.." הסברתי
"באמת?? ניב אז אתה חייב לעשות עם זה משהו..אתה רוצה שאני אקרא לאמא שלך?" שאלה בדאגה
"לא מה פתאום!" אמרתי במהירות "ההורים שלי לא יודעים על זה.." אמרתי
"על מה הם לא יודעים? על הסחרחורות מאז התאונה?" שאלה
"כן"
"אתה לא נורמאלי ניב!! אתה חייב לעשות עם זה משהו!"
"לא צריך לעשות עם זה כלום ירדן..אני בסדר! זה עוד כמה דקות יעבור לי" הסברתי ונשכבתי במיטתי.
הרגשתי רע,כל-כך רע..סחרחורת ,וכאב ראש...זה היה פשוט בלתי נסבל.
"אני כבר באה.." אמרה ירדן ויצאה מחדרי
"ירדן!!ירדן!!!" צעקתי אך היא לא ענתה או חזרה לחדרי.
רק שלא תלך לספר להורים שלי,היא מסוגלת! אוף, איזה מעצבנת!!
"הינה קח" נכנסה ירדן לחדרי בחיוך כשהיא מחזיקה בשתי ידיה כוס תה עם עוגיות
"חחח..איך הסתדרת?" שאלתי בחיוך, והצטערתי על מה שחשבתי עליה קודם...
"יש לי את הדרכים שלי" אמרה בחיוך.
"תודה" אמרתי כשלגמתי מהתה.
"אתה חייב לעשות עם זה משהו ניב, זה רציני.." אמרה לי ברצינות
"אני לא צריך לעשות עם זה כלום, זה עוד מעט יעבור לי באמת.." הסברתי שוב
"לא מעניין אותי!! אבל אתה חייב לבדוק את עצמך, אולי יש לזה כדורים? אולי יש לך איזה בעיה מאז התאונה ויש לה פתרון! לא חבל שתשאיר את זה ככה?!"
"אוחח מעצבנת אני אלך לרופא!!!" אמרתי בחוסר ברירה
"מעוולה.." חייכה חיוך מנצח
"אבל את באה איתי..אני שונא ללכת לרופאים, ועוד לבד.." אמרתי
"חחח...טוב י'תינוק" צחקה
"שמעת על המסיבה?" העברתי נושא
"איזה?" שאלה
"גם את לא שמעת?"
"על איזה מסיבה אתה מדבר? ומי עוד לא שמע?" שאלה
"יש מסיבה באיזה מועדון מוזר כזה לשכבות י"א ,י"ב.." הסברתי
"באמת?" התפלאה
"כן..תבואי..זה יום רביעי" אמרתי
"אני לא יודעת.." אמרה ופניה הפכו לעצובות..
"למה? תבואי יהיה כיף" אמרתי בחיוך ואכלתי עוגייה
"אולי.." אמרה בשקט
"נו..מה אכפת לך? פעם אחת תתפרקי ותבלי במקום להיות כל היום בבית מול הספרים.."
"אני ממש לא כל היום בבית מול הספרים אני פשוט לא יכולה" אמרה בעצבים
"ואוו..סליחה, מה אמרתי..."
" עזוב, אתה בחיים לא תבין..מאכילים אותך פה בכפית של זהב" אמרה ושמעו בקולה עצבות
"אפה אפה...מה יש לך?? בגלל שאני לא מתלונן אז את חושבת שמאכילים אותי בכפית של זהב?? מה קרה??"
"לא...אוף עזוב.." אמרה ודמעות עלו לעיניה והיא במהירות ניגבה אותם כדי שאני לא אראה, אך כבר ראיתי.
"מה יש לך?" שאלתי בעדינות
"עזוב, אולי אני באמת צריכה ללכת" אמרה ואספה את כל הדפים.
"את לא הולכת לשומקום, עד שאת לא אומרת לי מה קרה לך.."
"אוףף" אמרה ונשמה בכבדות. היא התיישבה על מיטתי ושמה עלי את ראשה.
"מה קרה?" שאלתי וליטפתי את שיערה
"אני לא יכולה יותר, אני פשוט לא יכולה יותר" היא התפרקה... "אמא שלי חולה, אבא שלי כל היום בעבודה, ואני כול היום יושבת ומטפלת באחי הקטן ומסדרת את הבית.."
"בסדר..אבל אמא שלך תבריא..זה לא כזה נורא" אמרתי, עוד לא נפל לי האסימון...
"לא, ניב..לא חולה כמוך..חולה חולה...במחלה" הסבירה
"ואווו..."אמרתי, ועכשיו הבנתי למה היא התכוונה
"אתה מבין עכשיו למה אני לא יכולה לבוא למסיבה?!" אמרה
"אני אעזור לך בזה,ואת באה למסיבה.." אמרתי
"אין ניב, אני לא יכולה!! אני כל היום מתנדנדת מבי"ח לבית. אני צריכה לטפל באמא שלי בבית חולים ואח"כ לחזור הביתה לטפל באחי ובבית, ואבא שלי מגיע בסביבות 12 בלילה הביתה."
"למסיבה הזאת את באה!!" פסקתי
"טוב" אמרה בכניעה "אם תצליח לעשות משהו- תודיע לי" אמרה ביאוש ושכבה על ברכי.
"אל תדאגי.." אמרתי
"איך אתה מרגיש עכשיו?" שאלה והסתכלה עלי..
"הרבה הרבה יותר טוב, אמרתי לך שזה יעבור.."
"לא אכפת לי! אבל מחר אתה הולך לרופא" אמרה
"ואת באה איתי" אמרתי גם וצחקנו.
"יאללה אני חייבת ללכת, יניב בבית עם חבר..ואני צריכה להכין להם ארוחת ערב" אמרה
"טוב.." אמרתי וקמתי ללוות אותה
"ניב" פנתה אלי והסתכלתי עליה
"שום מילה, אני סומכת עליך!!" אמרה
"אל תדאגי! את יכולה לישון בשקט אני לא מספר"
"שום דבר לאף אחד!" אמרה
"אל תדאגי!" אמרתי בחיוך מרגיע
"יאללה ביי..תודה!" אמרה בשקט
"בכיף! את יכולה לבוא תמיד" אמרתי בחיוך
"שמת לב שהפגישה הזאתי לא רבנו אפילו פעם אחת!" אמרה והסתכלה עלי בחיוך
"את רוצה?" שאלתי והיא צחקה
"חחח...לא, דווקא היה ממש נחמד.."
"חח..טוב נו..מודה!" אמרתי
"חח..יאללה...ביי לילה טוב"
"לילה טוב, ניפגש מחר" אמרתי ונתתי לה נשיקה בלחי.
"ביי" אמרה והלכה לדרכה.
נכנסתי לחדרי, לקחתי לי בגדי בית ונכנסתי להתקלח.
כשחזרתי סידרתי את חדרי והורדתי את הכוס תה והעוגיות למטה..
חשבתי כל הזמן על מה שהיא אמרה לי על משפחתה, ועכשיו המון המון דברים הסתדרו לי בקשר אליה.
למה היא לא יוצאת קצת עם חברים, למה היא כל היום בבית כל-כך הרבה דברים התבהרו לי עכשיו...
ישבתי במיטתי והחלטתי להמשיך לעשות את העבודה.
לפחות בזה אני אקל עליה, שלא יהיה לה יותר עומס.מסכנה.
התיישבתי על המחשב,והתחלתי להקליד חומר, להדפיס,לחפש ולגלוש בכל מיני אתרים..
ב-4 לפנות בוקר גמרתי את כל העבודה.
הייתי גמור מעייפות, והלכתי לישון.
תוך שניות נרדמתי.
מלאכית122---> אפ את אומרת שזה קצר, אז אני לא יודעת מהז זה ארוךך.. 😉
יומטוב כולם!!😊😊
אחרי ייבוש ארוךךך חחח יצא מהמםםםם ~~!!!!!!!!
אם אפשר שיהיה המשך מהר בבקשה .. 😉
