~אהבה?!?!~

QUOTE (ligosh @ 24/08/2009) ואווווו אין מילייםם
😛

יפה-כן 😁
מדהיים-כןן 😛
מושלם-כןן :lol:
והפעםם גם ארווךךך- סוף סווףףף טוב עדיף מאוחר מאשר אף פעםם 😛 😛 😛 😛
אהה ודרך אגגבב, אני הורגת אותךך עם קורה משהוו לניבבבב שלייי מווובןןןן 😠 😊
אהה וגם ירדןן חמוודהה
תמשיייייככיי 😁

פרקק



נכנסתי לחדרי, לקחתי לי בגדי בית ונכנסתי להתקלח.
כשחזרתי סידרתי את חדרי והורדתי את הכוס תה והעוגיות למטה..
חשבתי כל הזמן על מה שהיא אמרה לי על משפחתה, ועכשיו המון המון דברים הסתדרו לי בקשר אליה.
למה היא לא יוצאת קצת עם חברים, למה היא כל היום בבית כל-כך הרבה דברים התבהרו לי עכשיו...
ישבתי במיטתי והחלטתי להמשיך לעשות את העבודה.
לפחות בזה אני אקל עליה, שלא יהיה לה יותר עומס.מסכנה.
התיישבתי על המחשב,והתחלתי להקליד חומר, להדפיס,לחפש ולגלוש בכל מיני אתרים..
ב-4 לפנות בוקר גמרתי את כל העבודה.
הייתי גמור מעייפות, והלכתי לישון.
תוך שניות נרדמתי.
-------------------------------------------------





























פרק 99

























"בוקר טוב" אמרתי כשירדתי למטה
"בוקר טוב חיימ'קה" אמרה אימי בחיוך
"מה זה הריח הזה?" שאלתי
"הכנתי חביתה"
"מה קרה פתאום?" שאלתי
"סתם..התחשק לי.." אמרה אימי בחיוך
"איפה אבא?" שאלתי
"ישן" אמרה
"טוב..."
הכנתי לעצמי כריך עם גבינה,חביתה ועגבנייה.
"יאללה ביי הלכתי.." אמרתי
"למה כל-כך מוקדם?" שאלה אימי
" אני אוסף את שמרית ואנחנו הולכים יחד לביצפר" הסברתי
"אהה..בסדר"
"ביי" אמרתי ויצאתי.

"יפה שלי אני בחוץ" התקשרתי לשמרית כשהייתי מתחת לביתה.
"אני יוצאת מאמי.." אמרה וניתקנו.
אחרי מספר דקות היא אכן ירדה למטה.
"בוקר טוב נסיכה" חייכתי ונתתי לה נשיקה ארוכה בשפתיים
"בוקר טוב חיים שלי"
"מה שלומך?" שאלתי בחיוך
"בסדר גמור.." אמרה "ואתה?"
"עכשיו,מעולה לאללה.." חייכתי
"יאללה בוא נלך" אמרה והתקדמנו לביצפר מחובקים.

"היי, הינה גיל" אמרה שמרית בחיוך
"תקראי לה.." אמרתי
"גגגגגייייייילללללללל" צעקה שמרית אך היא לא שמעה אותה
"חחח..אני אצעק" צחקתי "גגגגיייילללל!!!" צעקתי והיא הסתובבה
היא נופפה בידיה והתקדמה לעברינו
"שמריתושששש!!!" רצה גיל לשמרית בחיוך
"גילייי" רצה אליה שמרית והם התחבקו
"יאללה יאללה זוג יונים..אנחנו מאחרים לביצפר" אמרתי להם והם צחקו
"חחח..מי שמדבר.." אמרה גיל וצחקנו כולם.
"לאן את הולכת מאמי..?" שאלה שמרית את גיל
"אני ואוהד נפגשים בכיכר, אנחנו הולכים יחד לפנימייה.." אמרה
"אההה...תהנו" אמרנו שמרית ואני יחד
"תודה, גם אתם.." אמרה וכל אחד הלך לדרכו.

"אויש הינה כולם,אין לי כוח לאף-אחד בוא נלך לכיתה" אמרה לי שמרית כשנכנסנו לביצפר וראינו את איתן,שרית,דניאל ועדן...
"יאללה בואי" אמרתי לה, לקחתי את ידה ונכנסו לכיתה כשזרועותינו שלובות זה בזו.
"בוא נעשה היום משהו.." אמרה לי והתיישבה לידי
"מה את רוצה לעשות?" שאלתי בחיוך והתקרבתי לפניה..
"אממ...בוא אלי ונזרום" אמרה והבנתי בדיוק למה היא התכוונה.
"בטוחה?" שאלתי
"100 אחוז"
"אחלה אז אני אבוא אליך היום ב-7 בערך סבבה?" שאלתי
"מעוולה" חייכה ובדיוק נשמע הצלצול
"יאללה אני עפה למקום שלי" אמרה
"ביי יפה שלי" אמרתי לה והתנשקנו.
---------------------------------------

"יאללה הפסקה בואי" אמרה לי עדן וקמנו ממקומותינו
"יאללה..." אמרתי בחיוך וירדנו למטה
ראינו שם את דניאל,איתן ושרית.
"היי" אמרנו עדן ואני יחד לכולם
"היי" ענו כולם
הסתכלתי על שרית והיא חייכה אלי והנהנה בראשה, ואז הבנתי: הם השלימו!
"איזה כיף!" לחשתי לה באוזן כשחיבקתי אותה
"תודה" לחשה לי גם
"סתמי" אמרתי בקול וכולם הסתכלו עלינו במבטים תוהים. וצחקנו.
"כולם באים למסיבה מחר?" שאל דניאל
"כןןןןן" אמרה עדן בשם כולם וצחקנו.
"מי אמר לך שאני באה?" אמרתי בצחוק
"מה את לא באה?" שאל דניאל, והיה נראה מבוהל
"חחח..תירגע! אני באה-באה!" צחקתי
"כבר נבהלתי, הולך להיות כיף!!" אמר
"בע"ה.." אמרתי
"בוא נעשה היום משהו.." אמרה שרית
"אם בא לך מירית ואני הולכות היום לקנות בגדים" אמרה עדן לשרית "בואי איתנו" אמרה לה
"באמת?? באיזה שעה?" שאלה
"אמ...5 בערך?!" אמרה ופנתה אלי ואני הנהנתי.
"5" אמרה לה בחיוך ובביטחון
"אחלה, אני אבוא איתכן.."
"איי..ומה איתנו?" שאל איתן
"תבואו אם אתם רוצים, אבל אל תתלוננו שזה לוקח הרבה זמן" אמרה עדן במבט מזהיר
"אימל'ה י'מפחידה! אנחנו נישאר בבית, תודה על ההזמנה!" אמר איתן בציניות וצחקנו כולנו.
"אחי, אנחנו נלך לבד, לא צריך אותם" פנה איתן לדניאל
"אחלה, אנחנו נלך לבד" חזר דניאל אחרי איתן וצחקנו
"טוב סתמו.." אמרתי
"יאללה אני עפה עוד דקה בערך מתחיל שיעור" אמרה שרית
"דיי להיות חננה" אמרה עדן
"אפפההה, עד חברה שלי.." הגן עליה איתן
"יאללה ביי לכם "אמרה שרית ועלתה לכיתתה, ואחרי מספר דקות כולם התפזרו והלכו לכיתתם.
---------------------------------------

"יניב,אני יוצאת אני אחזור יותר מאוחר בסדר?" אמרתי ליניב
"זה לא פייר, אני לא אוהב להישאר לבד בבית.." אמר
"אבל אני חייבת ללכת, אני מבטיחה לך שאני אחזור הכי מהר שאני יכולה, ואני אתקשר לאבא אם הוא יכול לבוא יותר מוקדם בסדר?" אמרתי
"אני רוצה ללכ לאימא.." אמר
"אתה יודע שאי-אפשר..אימא משתחררת עוד יומיים הביתה, תתאפק טוב חמוד?!" אמרתי וליטפתי את שיערו
"לא רוצה! אני רוצה לראות אותה!" אמר והחל לבכות
"יניבוש, תזמין את עידו לפה אם אתה רוצה.." אמרתי
"לא, אני רוצה ללכת לדודה סיגי.." אמר
"בוא אני אקח אותך.." אמרתי ובדיוק היה לי טלפון.
"ירדן אני מחוץ לבית שלך.." התקשר אלי ניב
"אני כבר יורדת" אמרתי וניתקנו.
"ידי שלי למטה, קוראים לו ניב, הוא היה פה לפני כמה ימים...אתה תבוא איתי ואני אבקש ממנו שיקפיץ אותך לסיגי טוב?!"
"טוב" אמר וניגב את דמעותיו.
אחרי מספר שניות אחי ואני היינו בחוץ.
לבשתי ג'ינס 3/4 פשוט וגופית סבא סגולה.
שיערי היה אסוף לגולגול-כמו תמיד.
"היי" נכנסתי למכונית בחיוך
"היי" אמר לי ניב ונתן לי נשיקה בלחי.
הרגשתי את כל הפרפרים בבטן. איך הם מתעופפים להם...
"יש לי שאלה, קצת פדיחה אבל..אתה יכול לסרב אם אתה רוצה.." אמרתי לניב, והרגשתי כל-כך פדיחות
"הוא בא איתנו?? בכיף.." אמר ניב בחיוך
"לא, לא מה פתאום! הוא רוצה ללכת לדודה שלי. היא גרה ברחוב קפלן, יש מצב אתה מקפיץ אותו?" שאלתי
"בטח, זה על הדרך.." אמר והתניע א הרכב
"בוא יניב, תעלה לאוטו" אמרתי
"יש" אמר בחיוך
"בוא אני אחגור לך חגורה" אמרתי וחגרתי אותו
"אפשר לנסוע?" שאל כשעליתי מקדימה
"אפשר" עניתי בחיוך
"אז תכווני אותי.." אמר לי וכיוונתי אותו

"שנייה אני אשים אותו אצל דודה שלי ואני באה.." אמרתי והורדתי את אחי מהרכב.
"היי סיגי מה נשמע?" שאלתי את סיגי
"ירדנוש מה קורה?" שאלה אותי והכניסה אותנו
"אמ..יניב יכול להיות אצלכם יומיים?" שאלתי
"בוודאי, איזו שאלה..זיו בחדר, אם אתה רוצה.." אמרה לו בחיוך והוא רץ לשחק עם זיו
"תודה רבה"
"את לא רוצה לשתות לאכול???שבי קצת.." אמרה לי סיגי
"לא תודה רבה..ידיד שלי מחכה לי בחוץ" אמרתי בחיוך
"אה..טוב אז תהנו.." אמרה בחיוך ויצאתי.
היה לי כל-כך לא נעים מניב, איך שהטרחתי אותו.
אבל לא הייתה לי ברירה אחרת.

"יאללה לרופא" נכנסתי בחיוך לרכב והוא נסע.
"אני שונא קופות חולים" אמר כשהחנה את הרכב ונכנסנו לקופת חולים.
"אין ברירה, אתה תעשה את זה כמו גדול יאללה" אמרתי לו
"ניב לוי.." יצא הרופא ואמר את שמו
"יאללה" אמרתי ונכנסנו לרופא.
"תוריד חולצה" אמר הרופא לניב כשניב הסביר לו את הבעיה.
ניב הוריד חולצה ואני קפאתי ממקומי, הוא היה שזוף ויפה.
הוא כל-כך חתיך, שאין דברים כאלה!!
"תנשום" אמר הרופא וניב עשה כדברו.
הוא חייך אלי, וחייכתי אליו חזרה.
ניסיתי להראות כאילו שלא אכפת לי כמה שאפשר, אין לי מושג עד כמה הצלחתי במשימה..
"טוב אני כותב לך כדורים, הם אמורים לעזור לך.." אמר הרופא וכתב לו מרשם.
"תודה רבה.." אמר ניב בחיוך ושם את החולצה.
"להתראות" אמרתי בחיוך ויצאנו.
"סופסוף" אמר ניב ונשם לרווחה
"היה קשה?" שאלתי בחיוך
"לא, אבל סתם אני שונא את זה.." הסביר
"יאללה בוא נעוף מפה.." אמרתי
"בואי אלי יש לי הפתעה בשבילך.." אמר ניב וליבי החל לפעום בחוזקה..
"בשבילי?" שאלתי
"כן..בואי" אמר ונכנסנו לרכב.

"תראה לי.." אמרתי כשהגענו לביתו ונכנסנו לחדרו
"מוכנה?" שאל
"נו.." אמרתי סקרנית.
"טדדדם..." אמר והוציא חוברת
"מה זה?" שאלתי ודפדפתי בדפים
"אני לא מאמינה!!! זה העבודה!!!" אמרתי בשוק
"כן, אתמול ישבתי עד 4 לפנות בוקר וגמרתי אותה."
"ואיי אני..אני פשוט בהלם! זה מהמם ניב!"
"חח..עכשיו תהיי רגועה, העבודה מוכנה ולא תשגעי אותי יותר"
"אני משגעת אותך?" שאלתי, נפגעתי מהאמירה הזאת.
"חחח...בצחוק.." אמר בחיוך
"טוב, אז..אני אזוז.." אמרתי וקמתי ממיטתו
"לא, נו..תישארי עוד קצת..." אמר ניב.
כל-כך רציתי להישאר אבל לא יכולתי.
"אני חייבת להגיע הביתה,לארגן את הבית, ללכת לאימא שלי ולראות מה שלומה,להכין לאבא שלי אוכל..יש לי 1001 דברים לעשות" הסברתי לו בעצב
"בואי אני יעזור לך"
"מה פתאום!" אמרתי, הרגשתי כל-כך לא נעים
"תשתקי נו..בואי כבר.." משך את ידי וירדנו למטה.
"מירית הלכתייי.." צעק לאחותו
"לאן?" שאלה ויצאה מחדרה
"סידורים" אמר
"תהנה" צעקה ונכנסה שוב לחדר
יצאנו החוצה, ושוב נכנסנו למכונית ונסענו לביתי.

"יאללה מה צריך לעשות?" שאל ניב
"אתה כלום, רק תארח לי חברה, זה מספיק" אמרתי בחיוך
"נראלך?? הגעתי עד לכאן רק כדי לארח לך חברה?? אני רוצה לעזור.." אמר ומרגע לרגע אהבתי אותו יותר ויותר...
"אתה לא עושה כלום אני לא מרשה לך" אמרתי, אני כל-כך התפדחתי שהוא פה בכלל... זה היה לי כל-כך לא נעים..
"את עכשיו מסדרת את הבית??" שאל
"כן למה?"
"אז תגידי.." אמר והחל להרים את כל הדברים מהריצפה ולעזור לי לארגן את כל הבית.
תוך חצי שעה הבית היה מצוחצח,מאורגן ומאוורר כולל שטיפה.
"יאללה ארוחת ערב.." צעק ניב.הוא לקח את ידי למטבח והתחלנו להכין.
"מה אתה מכין?" שאלתי בחיוך וצחקתי.
"חח..אני שף..חבל לך על הזמן..בואי נכין פתיתים,שניצל טבעול, סלט, והכול יהיה מעוולה..." אמר בחיוך
"אמ..נראה לי שיש לי את זה, שניה אני אבדוק.." אמרתי..
הוצאתי פתיתים, והיה לי שניצל טבעול.
"אחלה מעולה.אני אכין את הפתיתים ואתה את הסלט" אמרתי
"נראלך?! אני מכין את הפתיתים.." אמר ולקח את השקית.
"אתה בטוח יודע?" שאלתי בחיוך
"אמרתי לך כבר אני שף!" אמר וצחקנו.
כל אחד החל לעשות את התפקיד שלו וכעבור חצי שעה היה לנו ארוחת ערב מושלמת!
"יאללה נאכל?" שאלתי
"יאללה,אני גווע" אמר.
"ואיי ניב, סחטיין, הפתיתים מעוולים!!" החמאתי לו
"אמרתי לך שאני שף!"
"טוב די כבר עם השף הזה!!" אמרתי בחיוך וצחקנו.
"מה גם את רוצה מחמאה?? טוב נו..אז הסלט יצא לא רע" אמר ניב
"חצוף, הסלט הכי טעים פה.." הגנתי על עצמי
"לפני שניה אמרת שהפתיתים מעולים"
"אז מה?! זה לא אומר שהסלט לא יותר טעים.." הסברתי
"את פשוט מקנאה תודי.."
"ששש.." אמרתי והמשכנו לאכול.
הארוחה הייתה לי ממש אבל ממש טעימה...
"יאללה מה עושים עכשיו?" שאל ניב
"אמ..אני צריכה ללכת לאמא שלי.." אמרתי והחיוך נמחק לי מהפרצוף
"אז יאללה בואי" אמר והרים את הכלים מהשולחן
"אמ..לא כדאי שתבוא איתי אליה.." אמרתי
"למה לא?!" שאל, לא מבין מדוע
"כי..אתה לא בדיוק תאהב את מה שתראה.." הסברתי
"איך תחזרי הביתה?" שאל
"אני אסתדר.."
"מה פתאום! את יודעת מה? אני אקפיץ אותך ואחכה לך בחוץ סבבה?"
"טוב" אמרתי בחיוך.
אימל'ה!! כל-כך הערכתי אותו, בכל שנייה ושנייה שעוברת אני מתאהבת בו יותר ויותר.

"אתה בטוח לא רוצה לחזור הביתה?" שאלתי אותו כשהגענו לבית החולים
"לא נו כנסי אני מחכה לך" אמר לי
"תודה.." אמרתי ונכנסתי לחדר של אמא שלי.
"אמא" אמרתי לה והיא הסתכלה עלי
"ילדה שלי" אמרה והשיטה את ידה
"מה שלומך אמא?" שאלתי.
היא הייתה נראית קצת יותר טוב, אומנם נשר לה כל השיער והיא נורא נורא רזה, אבל הצבע חזר לה לפנים. והיא כבר פותחת את עיניה.
"שלומי בסדר..מה איתך? איך בבית?"
"בסדר..אל תדאגי הכול טוב"
"מה עם יניב?" שאלה
"בסדר..הוא אצל סיגי עכשיו לכמה ימים" הסברתי לה
"ואבא? איפה אבא?" שאלה
"בעבודה.." אמרתי
"ומה איתך? איך בלימודים?החברים?" שאלה
"בסדר.."
"מה עם חבר?" שאלה
"עוד מעט אמא, אין מה למהר.." אמרתי
"אבל אני רוצה לראות אותו לפחות, לדעת שהבת שלי בידיים טובות, לדעת שהיא מאושרת.." אמרה
"אל תדאגי, אני אהיה מאושרת תמיד.." אמרתי בחיוך
"איך הגעת?" שאלה
"מישהו מהשכבה הקפיץ אותי.." אמרתי
"ואיך את חוזרת?" שאלה
" הוא מחכה לי פה בחוץ.." אמרתי בלי לחשוב בכלל
"אז למה את לא מכניסה אותו? את מתביישת?" שאלה והרגשתי צביטה בלב
"לא אמא מה פתאום!חס וחלילה, הוא פשוט מתבייש להיכנס" ניסיתי לצאת מזה
"אה...תקראי לו אני רוצה לראות אותו, לראות מי עוזר לבת שלי" אמרה בחיוך
"שניה אני קוראת לו" אמרתי ויצאת לקרוא לניב.
כל-כך התפאדחתי שככה הוא יראה את אמא שלי, במצב כל-כך גרוע..
זה לא שהתפאדחתי שהיא אמא שלי, אני הכי גאה שזו אמא שלי בעולם! פשוט,אני לא רוצה שהוא יראה אותה במצב כזה..
אני לא רוצה רחמים,לא רוצה-ולא צריכה!!
"ניב.." יצאתי מחוץ לחדר וחיפשתי אותו.
'הוא הלך' אמרתי לעצמי 'ידעתי שאנשים ילכו ברגע שידעו על דבר כזה'...
"גמרת?" שאל ניב והסתובבתי
"חיפשתי אותך" אמרתי בחיוך
"הולכים?" שאל
"איפה היית?" שאלתי
"הלכתי לשירותים לשניה..." הסביר
"אה..אמ..בא לך להיכנס לאמא שלי כמה דקות, היא רוצה לראות אותך.." אמרתי באי-נעימות.
"בטח..אני רוצה לראות את אמא שלך.." אמר ניב בחיוך ונכנסנו יחד.

"שלום.." אמר ניב כשנכנס לחדר של אימי
"שלום" אמרה אימי בשקט ובחיוך
"מה שלומך?" שאל
"ברוך ה' מאושרת.."
"אני שמח.."
"אתה חבר של ירדן שלי?" שאלה
"אמאאא" אמרתי לה ונהייתי אדומה
"חחח.. לא אנחנו לא חברים, אנו ידידים טובים" הסביר
"אההה...אני שמחה שיש לירדן חבר כמוך.." חייכה אימי וכך עשה גם ניב.
"ירדן סיפרה לי עלי.."
"טוב אמא אנחנו חייבים לזוז...אני אבוא עוד יומיים שוב בסדר?"
"ביי חמודים שלי" אמרה בחיוך ויצאנו יחד.
"איזה פאדחנית אני לא מאמינה!!" אמרתי כשיצאנו
"למה ? מה יש לך, כל האימהות ככה, אמא שלי בול כזאת..."
"אז גם אמא שלך פדחאנית, זה לא סותר.." אמרה בחיוך
"איי..עד אמא שלי.." אמרתי ונתתי לה כאפה קטנה
"חחח..טוב טוב סליחה...!!" צחקתי.
"יאללה כנסי" אמר ופתח לי את דלת המכונית
"אווו, איזה ג'נטלמן.." חייכתי ונכנסתי למכונית
"יאללה כנסי וסתמי" אמר בחיוך ומחקתי.

"ואיי ניב, אין לי מילים בכלל איך להגיד לך תודה.." אמרתי לו כשהגענו לביתי
"מעולה שאין לך מילים כי את לא צריכה" אמר בחיוך
"אני אגיד לך את האמת, לא חשבתי שאתה כזה.." אמרתי
"את האמת..אני גם לא חשבתי שאת כזאת.." אמר
"כזאת מה?" שאלתי
"לא יודע..כזאת..!חשבתי שאת חרשנית כזאת ומעצבנת!!"
"חח..ואני חשבתי שאתה משחק אותה קול אבל אתה סתם רק רוצה בנות בשביל...אתה יודע מה.." אמרתי בחיוך מבויש
"אני?? ואוו, אני הכי לא כזה!! הייתה לי חברה אחת כל החיים.." אמר ונהייה עצוב
"באמת?? מה היית רק עם יעל?"
"כן" אמר
"באמת אהבת אותה אה?!"
"מאוד" אמר בעצב
"אתה אחלה גבר..באמת, אני מקנאה בחברה הבאה שתהיה לך! אתה פשוט נשמה!!" אמרתי.
"תודה, גם את, באמת!"
"ניב.." אמרתי פתאום
"כן מאמי.."
"אני אשאל אותך שאלה ותענה לי בכנות טוב?!"
"תמיד מאמי..מה?" שאל
"נכון עזרת לי היום מתוך רחמים"
"תגידי לי את השתגעת?!" ענה במהירות
"לויודעת ניב...כא.."
"את האמת ירדן..מכל הפעמים שירדנו אחד על השני, הפעם הצלחת לפגוע בי.." אמר לי והרגשתי צביטה בלב.
"לא,אני לא התכוונתי פשוט תבין אותי..ככה זה היה נראה, אחרי שהיינו כמו חתול ועכבר פתאום אחרי שאני מספרת לך על המשפחה שלי אתה נהיית חמוד כזה, עוזר ומבין.."
"אה כן?! ומה היה כשהלכנו לקנות גלידה? גם אז ידעתי על המשפחה שלך?" שאל והורדתי את ראשי
"אני מצטערת.." אמרתי. באמת התכוונתי לזה, זה היה ממש לא במקום.
"עזבי,לא חשוב"
"לא ניב אני באמת מצטערת..יש דברים שאני לא אמורה להגיד..סליחה" אמרתי שנית
"עזבי נו..עבר"
"בטוח?" שאלתי
"כן" אמר והרגשתי שלא באמת..
"טוב.." אמרתי, החלטתי לעזוב את זה כרגע "יאללה ביי"
"ביי" אמר.
רציתי לתת לו נשיקה בלחי אבל הוא אפילו לא הסתובב אלי אז לא עשיתי כלום..
"וניב..." אמרתי והוא הפעם הסתכל עלי "פשוט תודה" אמרתי וסגרתי את דלת המכונית.
נכנסתי לביתי, הבית היה ריק,כרגיל.
השעה הייתה רק 22:00, אבא שלי צריך להגיע עוד שעה וחצי בערך.
הרשיתי לעצמי להתפרק.
כל-כך התבאסתי שזה מה שיצא בסוף.
למה הייתי חייבת להגיד את זה,למה?
לא יכולתי פשוט לשמור את זה לעצמי?! למה כל דבר אני חייבת לומר..יאללה איתי..
עד שהיה לי כיף וטוב, תמיד הכול נדפק לי איכשהו...
החלטתי ללכת להתקלח ולישון.
מחר יום חדש..ואני מקווה שיהיה בסדר..


מצטערת שאין מתח..
בעיקרון הפרק היה מוכן כבר לפני כמה ימים אבל אני התעלפתי והייתי במיון והיה לי מלא בלאגן...
אז פשוט עכשיו שמתי את הפרק איך שהוא, וכמה שהספקתי..
העיקר שיהיה פרק ואני לא אייבש אתכם..
מקווה שתאהבו.
שבוע הבא אני מתחילה יום שני. אז אני מקווה שיום ראשון יהיה פרק.
לא בטוח בכלל כי יש לי בדיקות כל היום.
אז אם לא, תסלחו לי ומקווה שתבינו.
אבל אם לא ביום ראשון אני אוכל רק יום שישי הבא..
אז סורי:/

בינתיים,תהנו מהפרק ושבת שלום!!

אני אוהבת את הסיפור הזה (:

תמשיכי כשתוכלי מאמי, מבינה אותך גם לי זה קרה, ההתעלפויות והכל .. העיקר הבריאות !!
שמרי על עצמך, ומקווה שתרגישי יותר טוב.

בהצלחה בלימודים (:

QUOTE (lidorushit @ 28/08/2009) אני אוהבת את הסיפור הזה (:

תמשיכי כשתוכלי מאמי, מבינה אותך גם לי זה קרה, ההתעלפויות והכל .. העיקר הבריאות !!
שמרי על עצמך, ומקווה שתרגישי יותר טוב.

בהצלחה בלימודים (:
....
השלמתי פרקים
מהמם 😊

תרגישי טוב מאמי ..!!

פרק יפה ..מחכה להמשך .. 😊

טוב קודם כלל
תרגישיי טובבב זה א'
ב' אני אוהבת את הפרקקקק
ואני אווהבת את נייב וירדןן
אהבבתיי במיוחחד את הפרקק הזהה
תמשייכיייייי

תמשיכי:] ממש יפה

אחרי הרבה זמןןןן!!!😊😊



"אני מצטערת.." אמרתי. באמת התכוונתי לזה, זה היה ממש לא במקום.
"עזבי,לא חשוב"
"לא ניב אני באמת מצטערת..יש דברים שאני לא אמורה להגיד..סליחה" אמרתי שנית
"עזבי נו..עבר"
"בטוח?" שאלתי
"כן" אמר והרגשתי שלא באמת..
"טוב.." אמרתי, החלטתי לעזוב את זה כרגע "יאללה ביי"
"ביי" אמר.
רציתי לתת לו נשיקה בלחי אבל הוא אפילו לא הסתובב אלי אז לא עשיתי כלום..
"וניב..." אמרתי והוא הפעם הסתכל עלי "פשוט תודה" אמרתי וסגרתי את דלת המכונית.
נכנסתי לביתי, הבית היה ריק,כרגיל.
השעה הייתה רק 22:00, אבא שלי צריך להגיע עוד שעה וחצי בערך.
הרשיתי לעצמי להתפרק.
כל-כך התבאסתי שזה מה שיצא בסוף.
למה הייתי חייבת להגיד את זה,למה?
לא יכולתי פשוט לשמור את זה לעצמי?! למה כל דבר אני חייבת לומר..יאללה איתי..
עד שהיה לי כיף וטוב, תמיד הכול נדפק לי איכשהו...
החלטתי ללכת להתקלח ולישון.
מחר יום חדש..ואני מקווה שיהיה בסדר

-----------------------------------------------------------























פרק 100
























"מיריתוש בוקר טו..כבר 7.." העירה אותי אימי
"אוףף אני קמה" אמרתי והתמתחתי
"יאללה מהר..כי היום אני צריכה את האוטו אז אתם תצטרכו ללכת ברגל.."
"למה את צריכה אותו?"שאלתי
"יש לי בדיקה היום עם הודיה" הסבירה
"אה..טוב" אמרתי.
אמא יצאה.
צחצחתי שינים, שטפתי פנים.
לבשתי מכנס ג'ינס 3/4 וחולצה ורודה עם קשקושים.
נעלתי נעליים, עשיתי קוקו וירדתי למטה.
"בוקר טוב" אמרתי כשראיתי את ניב כבר אוכל
" אנחנו הולכים ברגל היום.." אמר לי ניב
"כן אני יודעת אמא אמרה לי"
"אז מה קרה את לא ממהרת?" שאל
"מה אכפת לי מקסימום אני מאחרת בכמה דקות" הסברתי
"טוב אז לא לחכות לך?" שאל
"לא זה בסדר.."
"טוב..אז אני זזתי.."
"יאללה ביי" אמרתי
"ביי" אמר ניב וסגר את הדלת.
---------------------------------------

"בוקר טוב" אמרתי בחיוך לשרית
"בוקר טוב עדן" אמרה לי שרית וחיבקה אותי
"מנשמע?" שאלתי
"בסדר..מה איתך?"
"ברוך ה'.."
"תקשיבי אני..אני יכולה לבקש ממך טובה..?" שאלתי
"כן מה?"
"בזמן האחרון אני ומירית לא בדיוק מדברות..ו.."
"כן..באמת למה??? גם אני שמתי לב לזה, קרה משהו?" שאלה
"כן, אבל עזבי את זה עכשיו, אני רוצה לבקש אם את יכולה ..כאילו..
היום יש מסיבה זוכרת?" שאלתי
"כן בטח שאני זוכרת.."
"בקיצור, במסיבה הזאתי דניאל מכין למירית משהו...ו..אני לא כל-כך בטוחה שמירית בקטע של לבוא למסיבה.."
"נו.." זירזה אותי שרית
"אז רציתי לבק, כאילו, בגלל שהתקרבתן לאחרונה, אם תוכלי לסחוב אותה מצידי בכוח למסביה הזאת.. זה ממש ממש ממש חשוב.."
"אה..אחלה, אני אנסה" אמרה
"לא, אל תנסי את חייבת להצליח!!!"
"אוקי תירגעי מאמי, היא תגיע.."
"טוב..תודה רבה" חייכתי
"יאללה ביי.." אמרה שרית והלכה לכיוון איתן. ואני לכיוון כיתתי.
---------------------------------------

"כולם להוציא דפים בוחן פתע.." נכנסה המורה לספרות
"מההה...למההה??" נשמעו כל מיני קולות מהכיתה
"זה לא בר ויכוח, קדימה להוציא דפים ומיד!" אמרה המורה בטון כעוס
"באה בעצבים זאתי" אמרתי לאיתן
"חבל על הזמן.." אישר איתן והוצאנו דפים.
התחיל הבוחן והראש שלי בכלל לא היה שם.
חשבתי על היום בערב. ועל מה שאני הולך לעשות למירית.
כל-כך רציתי שיגיע כבר הערב ותתחיל המסיבה הזאתי..
רציתי לראות את התגובה שלה..
"למה אתה לא כותב דניאל?" העירה אותי המורה ממחשבותיי.
"אני לא יודע" אמרתי
"אין לא יודע, תנסה.."
"אני לא יודע המורה, אין לי מושג.."
" זה 0,שיהיה ברור.."
"טוב" אמרתי ויצאתי מהכיתה.

ראיתי את מירית בדיוק יוצאת מהכיתה והתקדמתי לעברה בצעדים גדולים.
"היי" אמרתי לה והיא הסתובבה
"היי, הבהלת אותי" חייכה
"סליחה" חייכתי
"מה קורה?" שאלה
"בסדר..מה איתך?"
"גם..אחלה." חייכה והיה שקט..
"מה...למה הוציאו אותך מהכיתה?" שאלתי בחיוך
"חח..כי לא רציתי לעשות בוחן" הסבירה ביבשנות וצחקתי
"מה אתה צוחק?" שאלה בחצי כעס והתיישבנו בספסל בחצר.
"חח..כי אותי הוציאו על אותו הדבר בדיוק.." אמרתי
"באמת??" שאלה וסופסוף צחקה "במה היה לכם הבוחן?"
"ספרות" אמרתי "ולך?"
"מתמטיקה"
"אה.." אמרתי ושוב, היה שקט.
כל-כך היה לי עצוב שכל הנושאי שיחה שהיה לנו פעם נעלמו.
יכולנו פעם לדבר במשך כל-כך הרב שעות ועוד מישהו היה עוצר אותנו.
ועכשיו? כאילו נעלמו כל הנושאי שיחה, כאילו בלעה אותם האדמה..
"את באה היום למסיבה?" הפרתי ת'שתיקה
"לויודעת,,לא נראה לי" אמרה ונפל לי הלב
"למה?" שאלתי
"כי..לא יודעת,אין לי כל-כך חשק לבוא"
"למה?" שאלתי שנית
"אתה לא צוחק עלי?" שאלה וחייכה חיוך פיצפון
"נו.." אמרתי בחיוך
"אני יודעת שזה תשובה של בנות אבל באמת אין לי מה ללבוש.." אמרה וחייכתי
"רגע..אבל..לא הלכת אתמול עם עדן לקנות בגדים?" שאלתי
"לא, אני..כאילו..קיצור לא, אני קצת כועסת עליה" אמרה
"אה.."
"גם עליך אני כועסת" אמרה פתאום והרמתי את ראשי.
ידעתי בדיוק על מה היא כועסת, זה בטוח על הנשיקה הזאתי..
"על מה? מה עשיתי?" שאלתי, למרות שהייתי די בטוח למה
"סתם לא חשוב.." אמרה "לא הייתי צריכה להגיד את זה.."
"טוב" אמרתי והנחתי לה.
ובתוך תוכי, שמחתי.
שמחתי שהיא כועסת על הנשיקה זה מראה שעוד יש לי איזשהו רגש כלפי.
שהיא לא באמת שכחה אותי, שיש לי עוד איזה זיק של תקווה להחזיר אותה אלי
"טוב..אני..אני חייבת ללכת..אז נדבר" אמרה
"ביי" אמרתי והיא קמה ונכנסה לקפיטריה.
---------------------------------------

"ניב..בא לך לבוא איתי עוד מעט?"נכנסתי לחדרו ושאלתי
"לאן?"
"לקניון או למדרחוב..לקנות איזה בגד נחמד.." אמרתי
"בשביל מה? בשביל המסיבה?" שאל והנהנתי בראשי
"ווקשה תבוא איתי.." התחננתי
"למה את צריכה אותי?"
"נו..."
"טוב..מתי?" שאל
"מתי אתה יכול?"
"מצידי עכשיו.." כי אני רוצה להספיק להגיע הביתה לפני 8 ולהתארגן."
"טוב מה אתה בלחץ כולה 5.." אמרתי
"אה כן..נראה מתי נחזור טוב?!"
"חח..טוב יאללה בוא.." אמרתי ויצאנו לכיוון הקניון.

"הלו?" עניתי לטלפון כשעל הצג היה כתוב –שרית-
"מה קורה מאמי?" שאלה
"בסדר מאמי..מה איתך?"
"אחלה..תגידי את באה למסיבה היום?" שאלה
"אמ..כן..למה?" שאלתי
"אה..חשבתי את לא באה..באתי להרוג אותך"
"חחח..מוזרה:/.."
"טוב אז אם את באה אז ניפגש כבר שם..יאללה ביי מותק"
"ביי.." אמרתי וניתקנו

"מי זה היה?" שאל ניב
"שרית" אמרתי
"מה היא רצתה?" שאל
"את האמת..זה הייתה שיחה די מוזרה. היא שאלה אותי עם אני באה למסיבה עניתי לה שכן והיא ניתקה" אמרתי
"פחח..באמת מוזר.."
"טוב יאללה מירית אנחנו נכנסים עכשיו לחנות אחרונה" אמר ניב
"מה אתה בלחץ כולה 6 וחצי.." אמרתי אחרי שהסתכלתי בשעון
"אז מה..אבל כבר התעייפתי.."
"טוב נו חנות אחרונה" אמרתי ונכנסנו לאיזה חנות

"איך זו?" שאלתי את ניב
"ואיי היא באמת יפה.." אמר והסתכל עלי
"באמת?" שאלתי
"כן נו היא מהממת, אני לא הייתי אומר לך סתם.."
"לא יודעת, אצלך אי אפשר לדעת אולי אתה רק מת להגיע הביתה ואתה סתם אומר?!"
"נו מה את סתומה יאללה כבר קחי אותה" אמר "נכון שהיא יפה?" פנה למוכרת בשאלה
"היא באמת יפה עליך, היא גם נורא מחמיאה לך לגוף" אמרה
"טוב נו..כמה היא עולה?" שאלתי
"180"
"אחלה קניתי" אמרתי ונכנסתי להתלבש שוב.
קניתי שמלה שחורה שיש לה פתח ריבוע, עם כפתיות דקות ופסים אדומים כאלה..
הגענו הביתה ונכנסנו למקלחת אחד אחרי השני.
"ואיי למי אתה מתחתך כל-כך?" שאלתי בצחוק כשראיתי אותו מתלבש מהמם ומתארגן שעות מול המראה
"לאף אחד.." אמר
"ירדנוש?" שאלתי, מנסה להקניט
"ואיי שתקי ותעופי מפה" אמר בעצבים.
התפקעתי מצחוק ויצאתי מחדרו.
אחרי המקלחת לבשתי את השמלה.
והתחלתי להתאפר.
פיזרתי את השיער ושמתי קרם.
בושם,דורדוראט והייתי מוכנה.
השעה הייתה 8 וחצי ולא הבנתי למה ניב לא שיגע אותי והלחיץ אותי לסיים
"ניב?" נכנסתי לחדרו
"אה.."
"אתה עדיין מול המראה?" שאלתי בהלם
"נראלך? בדיוק באתי לקרוא לך אז הסתכלתי שניה במראה" אמר
"אה..ככה קוראים לזה היום אה?!" אמרתי וקרצתי לו
"טוב, אל תאמיני..יאללה את באה?" שאל
"כן בוא.."
אמרתי והלכנו למסיבה.
---------------------------------------

"ירדנוש את מעלפת את לא מבינה הכלל עד כמה!!!" אמרה לי דודתי,סיגי.
"די סיגי באמת?" שאלתי
"נשבעת לך!! איפה היית כל הזמן הזה?" אמרה וצחקתי
"אני ממש מתפדחת!" אמרתי
"אין לך ממה..את מדהימה!! כל הבנים יפזלו אליך."
"אבל אני לא רוצה את כולם, אני רוצה רק אחד..ורבנו אתמול" אמרתי בעצב
"לא רבתם! התווכחתם. יש הבדל." הסבירה "זה קורה לכולם וזה לא כזה נורא, אני אומרת לך ברגע שהוא רואה אותך הוא מתעלף במקום"
"מה את נסחפת.." אמרתי
|"אוקי, תקשיבי ותקשיבי לי טוב..
את עם שמלת מיני כחולה הורסת..השיער שלך פזור והוא מהמם!!
ואת מאופרת מדהים."
"חח..טוב יאללה בואי תקפיצי אותי אני כבר מאחרת" אמרתי
"יאללה בואי" אמרה
"אבי אני מקפיצה את ירדן למסיבה ואני באה.."
"ביי" אמר ויצאנו.

"תודה סיגי...נדבר"
"תעדכני אותיי.." חייכה אלי
"טוב" אמרת
"יאלה ביי תהני!" אמרה ונסעה.
נכנסתי לתוך המסיבה והיה ממש רועש.
אני לא רגילה להיות בכל המסיבות האלה..
בדר"כ אני בבית,שומרת על אחי,יניב.
חיפשתי אנשים שאני מכירה, חיפשתי את ניב.
אחרי חיפושים מתישי שבסופם לא מצאתי אף אחד התיישבתי בבר והחלטתי להזמין לי תפוזים.
"היי" שמעתי קול מאחורי והסתובבתי
"היי" אמרתי בחיוך שראיתי שזה ניב
"מה נשמע?" שאל ובחן אותי מכף רגל ועד ראש
"בסדר..מה איתך?"
"מעולה..את נראית מדהים!" אמר והסמקתי
"תודה..גם..גם אתה" אמרתי. די קשה לי להוציא מחמאות אז..:/
"חחח..איפה החבאת את היופי הזה כל הזמן?" שאל וצחקתי במבוכה..
"טוב די..זה מביך אותי.." אמרתי וכיסיתי את פני..
"טוב טוב..תורידי את הידיים אני רוצה לראות אותך" אמר והוריד לי את ידי מפני.
"את מהממת באמת!" אמר והסתכל לתוך עיני
"דיי פליזז..אני ממש מובכת.." אמרתי, כמעט והתחננתי.
באמת הרגשתי לא נעים!!
"בא לך לרקוד?" שאל והושיט את ידו
"טוב" אמרתי בבישנות וקמתי ממקומי.

"תקשיב אני באמת מצטערת על..." אמרתי במהלך הריקוד
"ששש...עכשיו אנחנו נהנים.." קטע את דברי ושם יד על שפתי
"טוב.."אמרתי והמשכנו לרקוד..
רקדנו ורקדנו והיה לי כל-כך כיף..
לפתע המוזיקה נעצרה...
---------------------------------------

הייתי מאורגן כבר מ7 וחצי.
חצי שעה ואני רק מתאמן! לא רציתי שיהיה פשלות ורציתי שהכול יהיה מוכן ויהיה יפה.
בשעה 7:55 יצאתי מהבית.
לקחתי גיטרה,מפתחות, את המכתב שכתבתי לה ויצאתי.

הגעתי למקום והוא לאט לאט התחיל להתמלאות בעוד ועוד אנשים.
הלב שלי התחיל לפעום בחוזקה.
כל-כך התרגשתי.
כל-כך קיוויתי שהכול יצא טוב.
"דניאל" קראו בשמי והסתובבתי
"חח..מה קפצת?" שאלה עדן וחייכתי
"מה נשמע?" שאלתי
"בסדר..לחוץ?"
"כן!" אמרתי, הייתי חייב להוציא את זה.
"אל תדאג הכל יהיה בסדר.." אמרה.
"ראית אותה במקרה? אני לא רואה אותה.."
"היא תבוא אני אמרתי לשרית שתביא אותה.." הסבירה
"טוב..פשוט כבר 8 וחצי.."
"אל תדאג" אמרה ובדיוק ראיתי אותה נכנסת.
"אה הינה היא.." אמרתי וליבי החל לפעום הרבה יותר חזק ממקודם.
"יהיה בסדר בהצלחה"

"היי" אמרתי לה ונתתי לה נשיקה בלחי
"היי" אמרה בחיוך
"את נראית מדהים!" אמרתי. היא באמת הייתה נראית מדהים!
"תודה..גם אתה" אמרה והלב שלי יצא מהמקום עוד שניה
"נהנית בינתיים?" שאלתי, מנסה לפתח שיחה
"אמ..בעיקרון הרגע הגעתי.. אז אני מחפשת אנשים"
"אה..טוב אז תהני" אמרתי והלכתי.

"אה אחי מה נשמע?" שאל איתן ונתנו כיף אחד לשני..
"בסדר מה איתך?" שאלתי
"אחלה..בהצלחה היום" חייך
"תודה..שרית מה קורה?" שאלתי, ורק עכשיו שמתי לב שהיא הייתה לידו
"בסדר.." חייכה
"שריייתיייי" רצה מירית אל שרית והם התחבקו
"זה כזה בנות" אמר לי איתן וצחקנו.
עדן, אביאל,גיל,לירן,עומרי..כולנו ישבנו יחד מסביב לשולחן גדול דיברנו וצחקנו והיה כיף=)
הגיע 10 וחצי וכבר היה מלא והיה ממש אווירה של מסיבה.
החלטתי שזה הרגע המתאים ביותר.
"טוב חבר'ה נראלי אני עולה.." אמרתי וקמתי ממקומי
"לאן אתה הולך?" שאלה אותי מירית
"חח..אני עולה.." תיקנתי אותה וצחקנו
"לאן?" שאלה והיא לא הבינה על מה מדובר
"לבמה.." הסברתי
"למה?" שאלה וכולם צחקו
"תכף תראי.." אמרתי ועליתי לבמה..

"אמ...סליחה שאני מפריעה לכם..פשוט...אני צריך לעשות משהו.." אמר וכולם השתתקו והתקרבו לבמה.


אני באמת מצטערת פשוט אני לא נמאת בבית כל השבוע.
אני ישנה במקום אחר ורק בסופ"ש אני נמצאת.
אז אולי אני אוסיף פרק מוצ"ש אם אני אספיק..
אבל הינתיים אני חושבת שזה אחלה לא?! 😯

שבת שלום=)

אני חושבת שזה לא אחלה עד שהם לא חוזרים ..
עד מוצ"ש יש פרקקקק !

אההבתתייי 😁
אל תחזירי ביננהםםם
אני אוהבת לראות אותו סובלל 🙄
עד מוצ"ש פרק
סבבהה

מהמממממממממממממםםםםםםםםםם !!!

המשךךךך במוצ"שששש פליזזזזז אני במתחחח שיחזרו כבר ... 😁

^ 😛

בנות-
אני ממש מצטערת.
התחלתי לכתוב לכן פרק. ולא גמרתי אותו בכלל.
מחר(יום ראשון) אני צריכה לקום ב-5 בבוקר.
והייתי צריכה לישון מוקדם(הלכתי לישון ב-12בלילה 😁 )
בקיצור, לא הספקתי לגמור אותו.
ואני לא נמצאת בבית כל השבוע ואני אחזור רק ביום שישי.
אז מצטערת:/
אבל אני מבטיחה לפצות.. 😕
שיהיה לכולן שבוע מעוולה!!😊😊

אוהבת3>

אוףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףף 😢