ממהה עוווד שבווע 😢((((((((
לפחות שייהייהה ארווךך מאווווודד 😊
😢((((((((((((((((((( אני מתגעגת לסיפוורר
מצטערת שלא היה פרק מוצ"ש לא הספקתי לכתוב אותו.
אז כתבתי עכשיו פרק.
פרק אחרון.
תהנווו!!!3>
"אה אחי מה נשמע?" שאל איתן ונתנו כיף אחד לשני..
"בסדר מה איתך?" שאלתי
"אחלה..בהצלחה היום" חייך
"תודה..שרית מה קורה?" שאלתי, ורק עכשיו שמתי לב שהיא הייתה לידו
"בסדר.." חייכה
"שריייתיייי" רצה מירית אל שרית והם התחבקו
"זה כזה בנות" אמר לי איתן וצחקנו.
עדן, אביאל,גיל,לירן,עומרי..כולנו ישבנו יחד מסביב לשולחן גדול דיברנו וצחקנו והיה כיף=)
הגיע 10 וחצי וכבר היה מלא והיה ממש אווירה של מסיבה.
החלטתי שזה הרגע המתאים ביותר.
"טוב חבר'ה נראלי אני עולה.." אמרתי וקמתי ממקומי
"לאן אתה הולך?" שאלה אותי מירית
"חח..אני עולה.." תיקנתי אותה וצחקנו
"לאן?" שאלה והיא לא הבינה על מה מדובר
"לבמה.." הסברתי
"למה?" שאלה וכולם צחקו
"תכף תראי.." אמרתי ועליתי לבמה..
"אמ...סליחה שאני מפריעה לכם..פשוט...אני צריך לעשות משהו.." אמר וכולם השתתקו והתקרבו לבמה.
-----------------------------------------------------------
פרק 101
ו-א-ח-ר-ו-ן!!!
"או באמת הגיע הזמן" אמר ניב ולא הבנתי למה הוא התכוון
"למה אתה מתכוון?" שאלתי
"הוא הולך לעשות משהו שחיכיתי לו כבר יותר מידי זמן" אמר ועדיין לא הבנתי
"לא הבנתי.."
"תשתקי כבר ובואי לקדמת הבמה" אמר, לקח את ידי ונדחפנו לשורה הראשונה.
---------------------------------------
דניאל עלה לבמה, לא הבנתי בדיוק למה אבל הוא עלה לבמה.
הקהל השתתק ועמדתי בין השורות הראשונות בצד.
דניאל התחיל לדבר:
"אמ..לפני יותר מידי זמן, מבחינתי זה נראה נצח..נפרדתי מחברה שלי.
ו...למרות שעבר כל-כך הרבה זמן מאז הפרידה אני בחיים לא הפסקתי לחשוב עליה.
לא משנה עם מי הייתי ומה עשיתי תמיד היא הייתה לי בראש.
ועכשיו, עכשיו אני רוצה לנסות להחזיר אותה.." הוא אמר את המשפטים האלה והלב שלי התחיל לדפוק.
הסתובבתי וראיתי את עדן, שרית, איתן וכולם מחייכים מאוזן לאוזן.
עדן שלחה לי נשיקה באוויר והסתובבתי אליו.
"אני יודע שזה קצת מפדח אבל אני..אני רוצה לשיר שיר.
לך..מירית" אמר וכל הקהל הסתכל עלי.
הייתי כל-כך מובכת. בחיים לא הרגשתי ככה.
הוא הסתכל עלי ומבטינו הצטלבו.
"זוכרת שפעם אמרת שאני צריך לעשות עם הקול שלי משהו?" שאל ופנה אלי ואני חייכתי
"אז עכשיו אני עושה" אמר.
ואז נזכרתי:
+_+_+_+_+_+_+_+_+_+
"טוב לומשנה הם הפריעו לנו באמצע השירה בציבור..תמשיך" אמרתי והתיישבתי ישיבה מזרחית
"חח..יאללה.." אמר והחל לנגן את השיר 'ים הרחמים' של קובי אפללו
אם החיים הם חידה, לא מפורשת
והסודות זורמים בהם, כמו נחלים
מנסים למצוא את כל צבעי הקשת
עובדים קשה לבנות פה משהו במילים
ואתה חי בזמן זמנים ספור בלוח
ומקווה לשתות את החיים עד תום.
ובין כל אלה סך הכל רוצה לשמוח
ועל הדרך להגשים איזה חלום
אולי אחרי הכל תגיע לשמיים
אולי אחרי הכל תשמח מהחיים
תאמר תודה ותהפוך פתאום למים
ותצטרף לים הרחמים
"ואיי...מאמי..יש לך קול מדהים אתה חייב לעשות עם זה משו.." אמרתי לו..
הוא חייך והמשיך לשיר ולנגן
אם השנים חולפות מהר ולא הספקת
ולא נשאר מהם יותר מזיכרון
היית איש חשוב ענק אך התפוגגת
והשתדלת להשלים עם השעון
אם החיים הם חידה לא מפורשת
והסודות זורמים בהם כמו נחלים
תקווה למצוא את כל צבעי הקשת
תשאיר פה רושם טוב ותאסוף מילים
"תעשה עם הקול והנגינה שלך משו מהר..אתה פשוט..פשוט.." אמרתי וניתקעתי עם המילים "כישרון מבוזבז" אמרתי לפתע. ואז דניאל התגלגל מצחוק
"חחח..מה אתה צוחק?" שאלתי מחייכת
"כישרון מבוזבז???חחחחחחח...מאיפה הבאת את זה?" שאל וצחק שוב.."ואיי..זה היה טוב.." אמר
"אני רצינית..יש לך קול מדהים ואתה מנגן מהמם.." אמרתי
"בהזדמנות אני אעשה אם זה משו.." אמר
"טוב "אמרתי "עכשיו תלמד אותי לנגן.." אמרתי
"את רצינית?? לא לומדים על רגל אחת.."
"יש לי קליטה מהירה.." אמרתי והוא החל ללמד אותי לנגן.
+_+_+_+_+_+_+_+_+_+
"טוב..אז אחרי כל הדיבורים אני רוצה להתחיל..אבל אני צריך שמישהי תעלה לפה.." אמר ואני ממש לא התכוונתי לעלות..אין מצב!
"עדן" אמר והייתי בהלם.
הסתובבתי לעדן וראיתי אותה מחייכת שוב מאוזן לאוזן.
היא התקרבה אלי. "אני אוהבת אותך" לחשה לי,נתנה לי נשיקה באוויר ועלתה לבמה.
דניאל התחיל לנגן:
בין ירח לאור הכוכבים
בוחן הוא מלמעלה,רואה זוג אוהבים
מביט אני אל על,שאלה אחת בפי-
האם אהובתי תחזור להיות שלי?
עדן ליוותה אותו ויצא להם מהמם...!!
מבט שבעיניי נשבה שוב בקסמך
רוצה להיות איתך-לחוש שוב את גופך
יודע בלי ספק שזוהי אהבה
כל פעם מחדש ניצוץ מדליק ת'להבה...
אז תני לי הזדמנות להחזיר את הגלגל להתחלה
אגרום לך שוב להאמין באהבה-
אם רק תעמדי מולי...אתן את כל כולי...
נטעם את החלום ואז אהיה שלך ואת תהיי שלי
חושב עלייך כל לילה וכל יום
יודע את המציאות שבתוך חלום
בשמיים זה כתוב-שכלום כבר לא יפריד
אלך איתך בטוב וברע-אוהב אותך תמיד....
אז תני לי הזדמנות להחזיר את הגלגל להתחלה
אגרום לך שוב להאמין באהבה
אם רק תעמדי מולי...אתן את כל כולי...
נטעם את החלום ואז אהיה שלך ואת תהיי שלי...
אם רק תעמדי מולי אני אהיה שלך...
ואת תהיי שלי..
או אווווווווו
כל השיר ואני רק בוכה. דניאל הסתכל עלי כל השיר
הייתי בהלם שזה קורה לי.
הופנו אלי כל-כך הרבה מבטים.
חלק מבטי קנאה, חלק מבטי אהדה..
הייתי פשוט בשוק, לא האמנתי שזה קורה לי.
שזה באמת קורה, שזה מציאותי!!
כל-כך התחברתי לשיר הזה, הוא דיבר בדיוק עלינו.
כאילו הזמר חשב עלינו שהוא כתב אותו.
השיר נגמר.
עדן ירדה מהבמה. ברקע התנגן לו השיר האמיתי של ניר רוזנבאום.
דניאל ירד מהבמה והתקדם אלי.
"אמ..אני לא יודע כל-כך מה להגיד" אמר, הוא היה נבוך והוריד את ראשו.
"תרקדי איתי?" שאל ושלח את ידו.
התקדמתי אליו לאט ונצמדתי אליו.
ליבי דפק כל-כך חזק, אני אפילו לא יכולה להסביר את זה. את ההרגשה.
כרכתי את ידי סביב צווארו, והוא שם את ידיו על מותני.
היו מסביבנו שריקות אבל לא שמתי עליהם התמקדתי בדניאל.
רקדנו ורקדנו ולאט לאט כולם הפכו לזוגות והחלו לרקוד סלואו.
"את יודעת כמה זמן חיכיתי לרגע הזה?" הוא לחש באוזני
"אני לא יודעת מה להגיד. אני כל-כך בהלם" אמרתי
"אני התגעגעתי אליך"
"גם אני..לא הפסקתי לחשוב עליך לשניה" אמרתי
"אבל אמרת ששכחת.." חייך
"עבדתי על כולם אבל אתה יודע מה הכי גרוע? שניסיתי לעבוד גם על עצמי" אמרתי
"אני רוצה להסביר לך הכול..מההתחלה" אמר
"לא..אני..אני זאת שצריכה לבקש סליחה" אמרתי והתחלתי לבכות..
"ששש..אל תבכי! " אמר וניגב את דמעותיי.
הוא רכן לעברי אט אט.
שפתינו נגעו לא נגעו אחד בשני.
הרגשתי את שפתיו על שלי.
הלב שלי יצא מהמקום עוד שנייה.
התרגשתי מכול רגע, מכל מגע, מכל דיבור. פשוט מהכול!!
כל-כך חיכיתי לרגע הזה. יותר משנה.
התנשקנו. נשיקה איטית,טעימה.
---------------------------------------
"ואיי הוא כזה חמוד" אמרה ירדן וחייכה חיוך גדול
"כן.." אמרתי והנהנתי בראשי
" אתה מכיר אותו?" שאלה
"כן טיפשה חבר של אחותי" הסברתי
"עלקקק, כל הדבר הזה היה לאחותך??" שאלה בהלם
"כןן" אמרתי וצחקתי.
"יאווו איזה חמודים!!" אמרה וקפצה מאושר
"חח..בואי בואי לרקוד י'משוגעת" אמרתי ונכנסנו לרחבת הריקודים.
כרכתי את ידי סביב מותניה והיא שמה את ידיה סביב צווארי
"ואי בחיים לא נהניתי ככה, תודה שהזמנת אותי ניב" אמרה לי וחייכתי אליה
"בכיף" אמרתי והייתה שתיקה.
היינו צמודים אחד לשני, ופשוט, במעין מגנט התקרבנו אחד לשני לאט לאט.
אפינו התחככו אחד בשני, נישקתי אותה בלחי.
והרגשתי טוב.
אט אט שפתינו נפגשו ולשוננו התערבבו יחד.
"אני..אני מצטערת אבל אני צריכה ללכת" אמרה לי ירדן.
היא התנתקה ממני במהירות ובבהלה ורצה לכיוון היציאה.
לא הבנתי מה קרה ומה עשיתי.
מה לא היה טוב עד עכשיו?
מבחינתי הכל היה פשוט מושלם.
לקח לי כמה שניות להתעשת ויצאתי אחריה בריצה.
"ירדן,ירדן חכי רגע!" צעקתי כשראיתי אותה הולכת הליכה מהירה לעבר הכביש.
ראיתי שהיא לא עצרה, רצתי אחריה.
"חכי רגע" החזקתי בזרועה והתנשפתי.
"למה ברחת?מה עשיתי?" שאלתי, באמת לא הבנתי מה קרה.
"עזוב אתה בחיים לא תבין" אמרה
"תנסי אותי" אמרתי והיא השתתקה.
"בואי נשב, נדבר על זה בפארק פה ליד" אמרתי ולקחתי את ידה בידי.
התיישבנו בספסל והיא החלה לדבר:
"אני לא רוצה שתרחם עלי או תהיה איתי כמו כל הבנות בחיים שלך, אני לא כזאת ניב" אמרה
"מי אמר לך שאני כזה?" שאלתי. את האמת אפילו קצת נפגעתי. היא תמיד עושה את זה.
אבל מה אני אעשה??
רק עכשיו אני שם לב כמה אני רוצה אותה.
איך היא עושה לי טוב, ואיך אני נהנה איתה..
"כל הבנים כאלה" אמרה
"זה ממש לא נכון ירדן. את לא מכירה אותי בכלל."
"אני לא צריכה להכיר אותך בשביל לדעת.."
"למה את לא נותנת צאנ'ס? תהיי נועזת פעם אחת"
"אני מפחדת" הסבירה
"את רוצה שנהיה ביחד?" שאלתי והיא שתקה
"כ..ן..אבל אני מפחדת"
"זה יעזור לך עם אני יציע לך חברות מבחינה רשמית?" שאלתי בחיוך והיא חייכה אחרי
"דיי נו..אתה סתם.."
"את רוצה להיות חברה שלי?" שאלתי אותה והחזקתי את ידה. והיא שוב שתקה.
הסתכלנו אחד לשני בעיניים.
היא חייכה אלי ואני אליה.
"מה זה אומר?" שאלתי והצבעתי על שפתיה
"כן.." היא חייכה בביישנות.
"אז עכשיו אפשר לנשק אותך?" שאלתי
"תנסה.." היא חייכה
התקרבנו לאט לאט.
שפתינו נגעו אחד בשני והתנשקנו.
נשיקה איטית וטעימה.
סופסוף הרגשתי שעשיתי צעד נכון.
הרגשתי שהקשר הזה יהיה טוב. שהוא מוביל למשהו מנצח.
---------------------------------------
"מירית?" שמעתי קול מאחורי.
התנתקתי מדניאל. הסתובבתי וראיתי את עדן.
היא עמדה ושתקה.
"אני אחכה לך בחוץ מאמי.." אמר לי והלך
התקרבתי אליה ונעמדנו אחת מול השנייה.
עמדנו ככה במשך כמה דקות.
התקרבתי אליה וחיבקתי אותה חיבוק גדול.
הייתי חייבת לה כל-כך הרבה.
"אני מצטערת שהייתי מגעילה אליך בתקופה האחרונה" אמרתי
"זה בסדר אני מבינה אותך" אמרה
"אני חייבת לך תודה ענקית ממש. את לא מבינה איך הפכת אותי בין רגע למאושרת" הסברתי
"אני מבינה אותך מאמי..זה משהו שחיכיתי לו תאמיני לי יותר ממך באמת.
כל-כך רציתי שתחזרו להיות ביחד"
"אין מצב"
"שמה?" שאלה
"שרצית שנחזור יותר ממני" אמרתי וצחקנו
"טוב נו אולי באמת הגזמתי קצת" חייכה וצחקנו.
"תסתכלי" אמרתי והצבעתי על ניב וירדן שנכנסו מחובקים
"סופסוף" אמרה בחיוך
"בואי נלך להגיד מזל טוב" אמרתי ומשכתי אותה.
"מזל טוב אח יקר!!!!!!" קפצתי עליו בחיבוק גדול
"חח..משוגעת..תודה" חייך חיוך גדול וראו שהוא מאושר.
"מזל טוב" אמרה עדן בחיוך ונתנה לו נשיקה בלחי
"תודה"
"אני תמיד ידעתי שתהיו ביחד" אמרתי לירדן ,חיבקתי אותה והיא צחקה.
" לעוד מישהי צריך להגיד כאן מזל טוב" אמר והסתכל מאחורי והסתובבתי.
ראיתי את דניאל מתקרב וחייכתי חיוך גדול
"אכן..תודה" אמרתי.
דניאל היה מאחורי וכרך את ידיו סביב מותני.
"איזה כיף לראות אתכם ביחד" חייך ניב.
"שלום לכולם" אמר אביאל ונשק לעדן
"הינה הזוג העמיד" אמר דניאל וכולם פרצו בצחוק
"טפו טפו טפו י'קנאים" צעקה עדן והתגלגלנו מצחוק
"סתם סתם..חמסה" אמרתי
"שלום לכולם" אמרו בחיוך שמרית וחיים
"היי" אמרו כולם בחיוך
"לאן נעלמתם?" שאלה עדן
"סתם היה לנו בעיות בהתחלה אבל פתרנו אותם" אמרו בחשאיות
"איזה בעיות?" שאל עומרי שצץ משומקום וכולם צחקו
"סתם..העיקר שהבנו שאין כמו חברים" חייך חיים ושינהם צחקו.
לא בדיוק הבנתי, ולא נראה לי שמישהו מאיתנו הבין אבל הנחנו לזה.
"מה איתך עומריקי?" שאלתי
"בסדר..חבר'ה תכירו..זו חברה שלי" אמר והציג מישהי חמודה.
בלונדינית,עיניים ירוקות, לא רזה מידי אבל גוף יפה.
"שלום" אמרנו כולנו בחיוך
"היי" אמרה מבוישת.
"איך קוראים לך?"שאלה שמרית
"מיכל" חייכה
"נעים מאוד" אמרתי והיא חייכה
"איזה כיף שכולם פה זוגות" אמרתי בחיוך
"חח..בכלל לא שמתי לב לזה" אמרה עדן
"איך לא תראי כולם פה עומדים בן בת בן בת" אמרה שמרית בחיוך וכולם צחקו.
נשארנו לדבר עוד קצת על אה ועל דא..
עד שאביאל אמר:
" טוב...נראה לי שאנחנו זזים"
"עכשיו מאמי?" שאלה עדן
"כבר 4 לפנות בוקר את לא עייפה?" שאל את עדן
"טוב יאללה בוא" אמרה
"ביי מאמי" אמרתי וחיבקתי אותה חיבוק גדול
"ביי" אמרה לכולם והם הלכו
"גם אנחנו נזוז?" שאל דניאל
"ניב אתה יכול להגיד לאמא שאני ישנה אצל דניאל??" שאלתי
"טוב" אמר בחיוך
"יאללה ביי" אמרתי וחיבקתי אותה
"בלי שטויות" אמר לי בשקט באוזן וחייכתי חיוך גדול
"שששש.." אמרתי בחיוך והלכנו מחובקים.
רק נכנסנו לביתו הוא התנפל עלי בנשיקות.
"לא פה י'משוגע" אמרתי והעפתי אותו ממני
"אין מצב אני מפסיק..את לא מבינה כמה זמן חיכיתי" אמר ונישק אותי שוב פעם.
והפעם זרמתי איתו.
התנשקנו כמו שני מטורפים כאילו אין מחר.
כל-כך התגעגעתי אליו, לנשיקות שלו, למגע שלו, לדיבור שלו...
"אנחנו נעיר את כולם בסוף" אמרתי
"בואי לחדר שלי" אמר. הוא לקח את ידי והלכנו לחדרו.
הוא נעל את החדר, וידעתי שאני רוצה את זה..ומאוד.
התנפלתי עליו בנשיקות.
נשכבנו על המיטה.הוא היה מעלי. והתנשקנו בלהט.
הוא ירד לצווארי ונשק לי.
לאט לאט הבגדים הורדו ונשארנו ערומים.
כל-כך רציתי אותו. חיכיתי לזה כל-כך הרבה זמן ולא רציתי לחכות עוד שנייה אחת יותר.
"אני רוצה..עכשיו" אמרתי והתנשפתי
"בטוחה?" שאל והנהנתי בחיוך.
הוא חדר לתוכי לאט לאט.
וזו הייתה הרגשה עילאית.
סופסוף הרגשתי שהתאחדנו,שהתחברנו, שאנחנו גוף אחד.
היה לי טוב! יותר טוב מאי פעם.
גמרנו יחד. ונשכבנו כפיות.
היינו כל-כך עייפים. השעה הייתה כבר 6.
אמרנו 'לילה טוב' אחד לשני עם נשיקה ונרדמנו.
--------------------------------------
כעבור שבוע
---------------------------------------
'אני לא מאמין שזה קרה.
הלילה ההוא היה לי כמו חלום.
לא רציתי להתעורר ממנו.
הרגשתי בעולם אחר.
היא הייתה נראית כמו נסיכה. פשוט מלאך מהלך.
כששרתי לה את השיר,רעדתי.
כך-כך התרגשתי.
הסתכלתי לה בעיניים וראיתי שהיא מתרגשת, בדיוק כמוני.
עדן צדקה.מזל שעשיתי את זה ולא ויתרתי.
אסור לוותר.
עובדה, אם לא הייתי עושה את זה הייתי מתבאס כל החיים שיכולתי להחזיר את אהבת חיי אלי ולא עשיתי את זה.
עכשיו אנחנו ביחד.
טוב לנו יותר מאי פעם.
אנחנו כל יום ביחד. מנסים להשלים את הזמן האבוד.
אתה לא מבין איך אמא שמחה שהיא ראתה אותה בבוקר אצלנו.
גם שקד ונופר קפצו עליה והתלהבו.
אולי מה שאני אכתוב לך עכשיו ישמע בולשיט אבל באמת אני מרגיש שלם יותר עכשיו.
ואני מרגיש בנאדם אחר. פשוט בנאדם טוב.
אפילו דנה באה למסיבה הזאת. היא נתנה לי חיבוק ונשקה לי על הלחי.
היא איחלה לי בהצלחה ואפילו אמרה שאנחנו נראים זוג יפה.
אתה לא מבין איך אני אוהב אותה.
לא נראה לי שקיימת כזאת אהבה אצל אנשים אחרים.
אם כל הסבל שהיה לי אני באמת מודה לך!
בלעדיך הייתי עכשיו בנאדם כל-כך שונה ממה שאני היום.
אתמול ישבנו יחד על החוף וניגנתי שירים ושרנו יחד.
היה לי פשוט כיף.
מרוב אהבה אני מרגיש כאילו אנחנו ממשיכים מאיפה שהפסקנו.
אנחנו לא מסתכלים על העבר.
אלא על ההווה אל העתיד. אנחנו לא נוברים במה שהיה.
אומנם הסברתי לה הכול, לקח לה זמן להבין ולקלוט את הסיפור אבל היא הבינה.
הבטחנו אחד לשני שלא יהיה בינינו סודות יותר, ונהיה הכי גלויים ואמיתיים אחד לשני.
ביום שחזרנו, היינו יחד.
אתה לא מבין איזו הרגשה הרגשתי באותו הרגע.
זה היה לי אחד הימים המאושרים ביותר בחיי'.
אתה לא מבין איך פחדתי לגעת בה, פחדתי שהיא תישבר היא כל-כך עדינה ושברירית.
אני יכול לשבת פה לכתוב ולדבר עליה שעות.
אבל אני עכשיו צריך לזוז אליה.
אני ממש מקווה שנמשיך להיות ביחד עוד ימים,חודשים,ושנים..
שיהיה לנו את הכי טוב שרק יכול להיות.
אני פשוט אוהב אותך ומודה לך על הכול.
דניאל'
---------------------------------------
"ניבי..מה קורה?" נכנסתי לחדרו בחיוך גדול
"בסדר מה איתך?"שאל
"מעולה" חייכתי חיוך גדול ומאושר
"את יוצאת לאנשהו?" שאל כשראה אותי מאורגנת ומתוקתקת
"ברוררר" אמרתי
"נהיית ממש פרפר מאז שחזרתם" אמר ניב בחיוך
"משלים את כל הזמן שלא היינו ביחד" הסברתי
"סתם את האמת אני גם יוצא"
"חח..ועוד אני פרפר.." צחקתי
"רואה מזה"
"עם מי?" שאלתי
"עם ירדן" חייך
"אתה כל-כך חייב לי" חייכתי "אמרתי לך שתהיו ביחד"
"בסדר..מה את מתלהבת?!" אמר, מנסה להתחמק
"בואנה י'חוצפן...עלק מתלהבת..תגיד 'סליחה טעיתי מירית את צדקת'" ביקשתי
"למה נראלך?"
"יאללה מה אתה משחק אותה? הכל בשביל לא להוריד את האגו?! אה?!" צחקתי
"מה הקשר? זה בכלל לא נכון.."
"נכון תמיד שדיברנו אהבת אותה?!" אמרתי בקביעה
"לאא..לא אהבתי אותה"
"שקרן..אז חיבבת אותה" אמרתי
"חיבבתי" אמר במהירות כאילו שלא אשמע
"אתה רואה..אז מי צדק מי??" אמרתי בקול
"טוב..את את קרציה!" אמר בכניעה
"יששש!!" אמרתי וקפצתי מאושר,בחיוך גדול ומנצח.
"מאז שאת עם דניאל את משוגעת מיום ליום יותר ממה שהיית בלעדיו" אמר
" שתוק י'קנאי"
"טוב יאללה תחפפי לי מהחדר אני צריך להתלבש" אמר
"ביייי" אמרתי ויצאתי מחדרו לכיוון חדרי
נכנסתי לחדרי ונשכבתי במיטה.
הייתי הבנאדם הכי מאושר עלי אדמות.
החיוך שלי במשך השבוע הזה לא נמחק ונפסק מהפרצוף.
כל פעם שהיה לי איזה עצב קטן בגלל איזה מתכונת או בגרות תמיד חשבתי על הערב שהיה וחייכתי חיוך גדול ומאושר.
דניאל ואני כל היום היינו ביחד. מתנשקים ומתחבקים,מדברים וצוחקים על הכול.
כל החוויות,הכאבים,השמחות והעצבות שהיו לנו בכל התקופה שלא היינו ביחד.
בעודי חושבת נזכרתי בדבר שהבטחתי לפני מספר חודשים:
+_+_+_+_+_+_+_+_+_+
מצאתי את עצמי מדברת עם הקב"ה..בוכה ומדברת, מדברת ובוכה.
"חשבתי גמרתי את התקופה הרעה שלי, אבל כנראה שעוד לא התחלתי אותה.
אני מנסה להיראות חזקה ולא להישבר.
להראות ששכחתי אותו, שכבר לא אכפת לי ממנו..אבל זה לא עוזר.
אני פשוט שבורה מבפנים.נמעכת,מתרסקת.
אני צריכה אותו איתי,לידי, לצידי.
בבקשה ממך תעזור לי, אני לא מסוגלת יותר, פשוט לא מסוגלת!!
אם רק תעזור לי בזה, כדי שאוכל להמשיך בחיים שלי שמחה ומאושרת, אני מבטיחה לך אני אעשה כל מה שאתה רוצה..יקרא תהילים יתפלל תפילה אחת ביום, לפחות!
רק את זה אני מבקשת ממך..
הרי מזה בשבילך להחזיר אותי אל דניאל אם אתה כל יכול..
בבקשה..בבקשה...
אני יודעת שאני נשמעת נואשת אבל מסתבר שהלב חזק ממני..."
+_+_+_+_+_+_+_+_+_+
חייכתי חיוך גדול ואמרתי 'לא שכחתי'
אומנם זה לקח זמן,ואפילו הרבה מאוד זמן אבל זה הצליח בסוף.
ותכלס, אני שמחה על כך שזה לקח כל-כך הרבה זמן.
הבנתי כל-כך הרבה דברים על עצמי.
שאם כל התקופה הקשה הזו לא הייתה קוראת לא הייתי מגיעה לדברים האלה.
עכשיו אני מסתכלת אחורה, וכמה שהיה לי קשה.
אני מבינה שהכול היה לטובתי.
עכשיו אני באמת מבינה מה זאת אהבה.
ואני לא אשאל את עצמי כמו בתחילת הקשר "האם זו אהבה?!?!"אלא אני יודעת בברור שזו אהבה,ואיתו אני רוצה להישאר כל החיים שלי.
אם זה לא היה קורה לא הייתי לומדת על עצמי כמה אני יכולה להיות בוגרת.
וכמה אני יכולה להכיל ולסלוח.
אומנם דניאל סיפר לי את הסיפור. הסיפור ההזוי, ההבטחה והמכתב אבל לא רק לו סלחתי.
אלא גם לעדן,לדניאל דנינו,לחיים,לשמרית,לגיל לכולם.
התחלתי דף חדש וחלק בחיים שלי.
קמתי במהירות ממיטתי, לקחתי את הסידור שהיה לי על המדף.
הוא היה ישן ומלא אבק.ניקיתי אותו ופתחתי את הסידור.
הסתכלתי על השעון והשעה הייתה 17:00.
דפדפתי בסידור עד שמצאתי את 'תפילת מנחה' והתחלתי להתפלל.
"היי..מה שלומך?" שמעתי את דניאל למטה תוך כדי התפילה
"בסדר..מה שלומך מאמי?"
"ברוך ה'..מירית נמצאת?"
"כן היא למעלה" ענתה אימי ושמעתי את הצעדים שלו במדרגות.
הוא נכנס לחדרי. וכשראה אותי עומדת, מתנענעת ומחזיקה סידור ביד,
הוא קצת עיוות את פרצופו אך התיישב במיטתי בשקט עד שגמרתי להתפלל.
"מה זה היה צדיקה? את חוזרת בתשובה או משהו?" שאל בחיוך והתיישבתי לידו
"אם לא אכפת לך תמיד הייתה לי זיקה לדת" אמרתי בחיוך
"אה כן?!"
"כן" עניתי
"לא עכשיו באמת מה זה?" שאל
"אתה מבטיח לא לצחוק עלי?" שאלתי
"נשבע" אמר וסיפרתי לו את כל הסיפור
"זהו..אומנם אני יודעת שנשמעתי נואשת פעם אבל עובדה שזה עזר" אמרתי
"מאיפה את יודעת שזה זה?" שאל
"מין הרגשה פנימית כזו" אמרתי
"אויי נו אז עכשיו את הולכת להתפלל כל יום תפילה אחת?" שאל
"כן..אין מה לעשות הבטחה זו הבטחה" קרצתי
"צודקת,
הבטחה זו הבטחה"
אני מקווה שיצא יפה כי למרות שזה פרק אחרון והוא אמור להיות יפה,מפוצץ וארוך אני לא הכי התלהבתי ממנו..
כי הייתי בלחץ לגמור אותו מוצ"ש הזה כדיל לא לייבש אתכם שבועיים רצוף בלי פרק.
תמיד רציתי לסיים את הסיפור ככה, זה ממש לא בגלל זה שאני לא בבית במשך כל השבוע.
אז אם מישהי חשבה שזה בגלל זה-שתדע שלא. 😊
זהו, שיהיה לכולם חיים מאושרים.
ואני ממש מקווה שאהבתם את הסיפור 😊
מה כבר נגמר ?!? בלי שום התראה ..
זה היה אחד הסיפורים היפים שקראתי ונורא מעניין ,
חבל שנגמר ..
סוף מהמם - איזה כייף שדניאל ומירית חזרו יואווווווווווווווו ..!!!
מחכה לעוד סיפורים שלך .. 😉
וווואוווווווווווו כמעטטט בכיתתיי 😢
מוושלללםםם אין יותר מוושלם מזההה 😛 😛
אהבתיי לגמררייי 😂 😂
סוף מרגשששששששששששש וסוחףף 😎
ולגמרי אההבתיי
וזהה מוושלםםם 😁
ותכתבי עוד סיפוורר 😊
ירדן ונייבב אני אתהבתי בהםםם 😂
ובכללל בעומרררי עוד מהתחלההה 🙄
את חיים ושימרית אני לא אוהבבתתתת 😊
סווךף יותר אני לאא אצייקקק 😁
מדהייםם!!!!!!!!! 😛 😛 😛 😛
~אהבה?!?!~
כי שלמות זה לא
מילה גסה
😊 😊 😊 😊 😛 😛 😛 😁 😁 😁 😂
QUOTE מה כבר נגמר ?!? בלי שום התראה ..
זה היה אחד הסיפורים היפים שקראתי ונורא מעניין ,
חבל שנגמר ..
סוף מהמם - איזה כייף שדניאל ומירית חזרו יואווווווווווווווו ..!!!
מחכה לעוד סיפורים שלך .. 😉
תודה מאמי..😊
בכוונה לא התראתי ואמרתי לפני כן.
כשאני קראתי סיפורים ואמרו לפני כן זה סתם ביאס אותי..
אז לא רציתי לעשות את זה לאחרות 😁
QUOTE וווואוווווווווווו כמעטטט בכיתתיי 😢
מוושלללםםם אין יותר מוושלם מזההה 😛 😛
אהבתיי לגמררייי 😂 😂
סוף מרגשששששששששששש וסוחףף 😎
ולגמרי אההבתיי
וזהה מוושלםםם 😁
ותכתבי עוד סיפוורר 😊
ירדן ונייבב אני אתהבתי בהםםם 😂
ובכללל בעומרררי עוד מהתחלההה 🙄
את חיים ושימרית אני לא אוהבבתתתת 😊
סווךף יותר אני לאא אצייקקק 😁
מדהייםם!!!!!!!!! 😛 😛 😛 😛
יההה איך אני שמחה שאהבת מאמי..
באמת זה כיף לקרוא כאלה תגובות..!!!
תודה רבה רבה!!
לוב יו3>
QUOTE אחד הסיפורים 😛
תודה רבה מותק!!😊😊
^
איזה מאמי..
אני כן רוצה לכתוב עוד סיפור אבל אני לא נמצאת בכלל בבית אלא רק פעם בשבוע.(ביום שישי)
ואי לא רוצה לייבש את מי שקורא אותו שיהיה פרק רק פעם בשבוע..
וגם יש מצב לא יצא לי לכתוב פרק וכו'...אז יש מצב יהיו פעמים שיהיה פרק רק פעם בשבועיים..
וזה עוד יותר מבאס. מבינה?!
אם אנשים מוכנים לחכות,אני מוכנה לנסות אבל לא נראה לי שמוכנים 😕
אז אולי תכתבי את כל הסיפור ואז תעלי כמה ברצף?
ובכללי אני מוכנה לחכות...
דרך אג"ב
שנה טוובה😊
QUOTE אז אולי תכתבי את כל הסיפור ואז תעלי כמה ברצף?
ובכללי אני מוכנה לחכות...
דרך אג"ב
שנה טוובה 😊
לעעע,אני לא אוהבת לעשות את זה..
אבל..אני אחשוב על לכתוב.. 😉
שנה טובה גמלך מאמי..
הי קוראת חדשה /ישנה
עקבתי אחרי הסיפור שלך הרבה זמן כאורחת
ואני חייבת לומר שהוא אחד הסיפורים היפים שקראתי!!!!
הסוף מושלם!!! כל כך רציתי שדניאל ומירית יחזרו ליהיות ביחד!!! הם כל כך מושלמים 3>
מקווה שתעשי עוד סיפור 3>
