=אשליות של בת איכר=

מושלמממממי (:
מחכה להממשך ...

שמעי, יש לך כתיבה סוחפת ומרגשת.
ממש אהבתי!
מחכה להמשך 😊

על מה את מדברת??
זה היה פרק ממש יפה!!!!

המשך דחוף!
😊

רעוע??!
מתוקה יצא לך אחד הפרקייים
מדהים ומרגש...
נשארתי בלי מיליםם

אוהבת.

מה עם המשךך קטטן ? : )
שבבת שלוום !

את לא ממשיכה עכשיו מוריאל ואני תולה אוווותךךך!!!!
זה כזה יפפפפפפפפפפפה!!
אאווו גאאאאדד שיהיו כבר ביחד [ :
אוריין-זווווווונה (:

מאמי יש לי שאלה..
למה לפעמים את מגיבה מאנונימי ולפעמים מהמשתמש שלך?!
תעני בקרוווווב [ :
שבת שלום (:

לאבלאב 33>

וואו אהבתי .. 😊
תמשיכי מאמי .

QUOTE (אאללממווגגX @ 12/04/2008) את לא ממשיכה עכשיו מוריאל ואני תולה אוווותךךך!!!!
זה כזה יפפפפפפפפפפפה!!
אאווו גאאאאדד שיהיו כבר ביחד [ :
אוריין-זווווווונה (:

מאמי יש לי שאלה..
למה לפעמים את מגיבה מאנונימי ולפעמים מהמשתמש שלך?!
תעני בקרוווווב [ :
שבת שלום (:

לאבלאב 33>
קודם כל תודה נסיכתי (:
ואני מגיבה מדי פעם ככה מדי פעם ככה
כי כל פעם שאני מעדכנת שהחלפתי פרק בכותרת של הסיפור,
אני חייבת לעשות זאת מאנונימי כי מהתחלה פתחתי את הסיפור באנונימי,
ואז את אותה הודעה שהגבתי עשיתי מאנונימי כי שכחתי לעשות מהמשתמש שלי ולא היה לי כוח להכנס שוב אז השארתי באנונימי..
מקווה שהבנת חח :]


תודה לכולכן על התגובות המשמחות,
כתבתי לכן המשך, ואני מעלה אותו עכשיו! מקווה שתאהבו.
😊 מואה .

תמשיכיייייי ? 😢

קצת מהפרק הקודם:
"נו עמית, אל תתנהג כמו ילד!" כעסתי עליו.
"אז את, אל תתנהגי כמו ילדה!!" רטן עמית, במבט מאשים.

שתקתי.
שתיקה צורמת.
ופתאום, בלי שום סימן מוקדם,
הרגשתי את שפתיו של עמית,
חבוקות בשפתיי,
בתחושה מקסימה ומעוררת חושים.
הוא נישק אותי, בלע אותי, שיחק עם לשוני, באגריסיביות, נעימה כל כך.

עמית ליטף בידיו את גבי, מטה ומעלה,
ואני רק חיבקתי את עורפו ביחד אחת, ובשנייה ליטפתי את כתפיו.

ולא רציתי להפסיק, לעולם לא.


=אשליות של בת איכר=
פרק22:


עמית נישק אותי בלהט עז,
עיניי היו עצומות,
ואני נסחפתי עימו אל ים של תשוקות אינסופיות,
שלא העלתי על דעתי שחבויות בתוכי,
המשחקים של הפה, והלשון הערמומית,
לא ידעתי שהרגשות האלו טמונים בתוכי,
אבל ידעתי, שעם עמית, אני יכולה לפרוץ כל גבול.
ואכן,
זו הייתה הדקה המדהימה והלוהטת ביותר בחיי.

התנתקנו בעדינות, שומרים על הקסם של הרגע המדהים.
עמית בהה בי, ואני בו,
הרגשתי איך לחיי מאדימות,
המבט של עמית בעיניי,
גרם לי לפרפרים קטנטנים ומגרים בבטן,
חיוך זעיר ונבוך התפשט על פניי,
השפלתי את פניי במקצת,

"אני מת עלייך..." הוא לחש באינטימיות.
ונזכרתי בדברי הדייל,
כנראה שהוא צדק.

לפתע, דלת המעלית נפתחה.
וקבוצת מבקרים התבוננה בנו בסקרנות,
אני ועמית מייד התרחקנו אחד מהשני,
וחייכנו אלהם חיוך מתנצל.

ניצלתי את ההפוגה, וברחתי משם,
כל כך התביישתי, והייתי נבוכה, לא היה לי מה לומר לו,
אף פעם לא הייתי חזקה במצבים כאלו,
הייתי משתפנת, שותקת, חוטפת רגליים קרות.

עליתי במעלה המדרגות, והמשכתי הלאה, אל קצה מגדל אייפל.
מבלי להסתכל לאחור.
הגובה היה מדהים ומרשים מאוד,
צרפת נראיתה כ"כ קטנה מהמגדל, אבל עם זאת מדהימה כ"כ.


כולם התבקשו לרדת למטה,
ובין הקבוצה הגדולה שבה היינו, הסתתרתי מפני עמית, התביישתי,
לא רציתי שיראה אותי,
לא רציתי שמבטינו יצטלבו,
העדפתי להבליג על מה שקרה במעלית,
על הנשיקה החלומית הזו,
פשוט לשכוח ממנה,
ולישון בשקט,
להזכר בה רק בחלומות הורודים.

אך הגורל לא איפשר לי.

התבקשנו לעלות אל האוטובוס, כדי לצאת לכיוון שדה התעופה הצרפתי.
תפסתי לי מקום ריק, וטמנתי את ראשי בחלון, שגם אם עמית יעבור במעבר הצר של האוטובוס-הוא לא יוכל להבחין בי.

במרץ רב כל התלמידים של כיתתי עלו אל האוטובוס, לפתע שמעתי את קולה של אוריין.
"עמיתי, שמור לי לידך." ביקשה בקול מתחנחן.
"כבר יש לי עם מי לשבת. " ביטל אותה עמית, והרגשתי את קולו קרוב אל מושבי. כאילו מעליי.

"עם הזונה הזאתי?" שאלה אוריין, בקול, וכולם הפנו מבטיהם.
הפנתי את מבטי, וקלטתי שהם מדברים עליי. מבטינו הצטלבו לשנייה, ומייד הפנתי את מבטי הזועף אל אוריין.
הייתי בשוק, מהקללה שקיללה אותי אוריין, בחיים לא הרשיתי למישהו לרמוס את כבודי,
ולאחת כמו אוריין, בכלל!
אבל, עשו את העבודה במקומי.

"סתמי ת'פה, שרמוטה טיפשה" ענה לה עמית, והשתיק אותה,
כל התלמידים התפנו והתבוננו בהצגה המרתקת.
"בחיים אל דברי עליה ככה," עמית הצביע עליי.
"שקרנית מסריחה." לפתע עמית כאילו התפרק,
וזרק הכול כאילו זה עומד לו על הלב כבר זמן מה,
והוא מת להוציא את זה,
הוא לא הפסיק לכעוס עליה, והתבונן בה במבט זועם, גועלי. והמשיך;
אני יודע שכל מה שאמרת לי זה שקר,
ואני ידאג לנקום בך, נשבע לך אוריין,
את תצטערי על היום בו נולדת." המשיך עמית לרטון עליה בשטף-מילים, שנורו עליה כמו יריות חדות מתותח חם, אוריין האדימה עם כל מילה קשה שעמית זרק אליה.
כולם התבוננו, איך לראשונה, נרמסת המלכה הגדולה של השכבה,
ואני? אני נהניתי מהשואו בחינם,
מהסצנה הקשה,
ובעיקר, מהגנה באש ובמיים שקיבלתי מעמית,
שעם כל מילה שהוא אמר,
מכת חום ואהבה הכתה את ליבי,
והוא שוב הזכיר לי כמו תמיד,
שהוא האהבה שלי. האמיתית,היחידה,הכנה.
ו..ש..מגיע לו הזדמנות נוספת(:

אבל אוריין, לא וויתרה בקלות, השיבה מלחמה,ונתנה פייט חזק...........









וכל זאת בפרק הבא חחח! תמיד רציתי לומר את המשפט הזה חחח.
מקווה שאהבתן את הפרק מתוקות 3>
עכשיו יש חופש אז אני יוכל לכתוב המשכים ביותר תכיפות .
אוהבת אתכן מלא 3>
מוריאל 😊 מואה.

מווושלם מאמיי
תמשיכיי
לוב יו

קצצצר 😢
אבל מדהים,
סרט כזה חחח (:
אהבתי .. המשך ..

חחחחחח מהמממם !
אבל קצצר :|
חחח המשככיי ?

יאוווווווו איזה חמווווודדדדד הווווווווא !!!!!!
וואי אהבתי !!
תמשיכי מאמי . (:

מדהיםםם :]