|
|
|
או עוד סיפור אני רואה 😉
תמשיכי ממי ....
תווודה :]
אני הולכת לעבודה
בערב יהיה המשך
תמשיכו להגיב
ואי השלמתי=]
מדהים בוובית
יאאלה תמשיכי
2 פרקים מדהימים ! 😊
תמשיכי
תודה על התגובות ..
ואם אתם יכולות לא להגיב כל הזמן רק יפה, מקסים וזה,
תגידו מה אתם באמת חושבות ..
לטובה ולרעה..
ומפה גם הסיפור הופך להיות דומה למה שקורה לי
והרבה חלקים קרו לי גם באמת..
פרק 7-
לא הספקתי להניח את הטלפון, ומיד קיבלתי עוד צלצול .
"אבל יובל שכחנווווו.." צרחה לי מיכל בטלפון .
"מה? מה שכחנו..? לא הבנתי.
"היומולדת של אוריאן.. זה היוםםם" צרחה.
"ממ... נכון ..." מלמלתי וחיוך עלה על פרצופי,
זאת אוריאן, וזה אומר.. שכולם יהיו שם .. 😊
"אז רגע באיזה שעה היא אמרה שנבוא אלייה?" שאלה.
"ב11 לא? אני כבר לא זוכרת.." עניתי.
"כן כן, ומה את לובשת?" שאלה.
"קניתי בגדים השבוע, אני יחפש משהו" עניתי.
"טוב דברי איתי .." אמרה וניתקה.
הלכתי לארון וחיפשתי מה ללבוש להיום, כול הבנים יהיו שם, כמה ידידים של חבר שלה, הבנות, שתייה,
יהיה כייף .. זה בטוח ..
הוצאתי משם משהו שהיה נראה הכי יפה, ונכנסתי למקלחת, לסדר את השיער.
"וואי את מהממת" חייכה אליי מיכל ובחנה אותי מלמטה ללמעלה.
"תודה תודה, גם את, איזה חצאית יפה.." עניתי.
"תודה, חדשה של מור.." צחקה.
"של מור אה.. היא הייתה נראת מוכרת.. " צחקתי גם אני.
"זה מה שקנית?" שאלה.
"כן, הגינס מזארה, והגופייה מהחנות החדשה שנפתחה, לא זוכרת איך קוראים לה.." עניתי.
"אהה, טוב העברות אחרי זה.." צחקה , "עכשיו בואי נילך כבר כי כולם כבר שם.." אמרה ועצרה מונית.
הגענו ובאת כולם כבר היו בפנים , נכנסנו וראיתי כמה מבטים של בנות לא מוכרות בנו ,
ולידן הייתה שרית , אולי הן חברות שלה ..
הלכתי לאוריאן ישר ואמרתי לה מזל טוב ,ומיד אחרי המשכתי לעבר שאר הבנות .
התחלנו לשתות, הפעם החלטתי שלא כמו בפעם קודמת, סתם לא הרגשתי טוב..
המוזיקה הייתה רועשת מתמיד, וכל מי שכבר היה מסטול מספיק התחיל לרקד לו במרכז הסלון..
חלק פשוט ישבו שם בספות, והשאר טיילו..
מידי פעם ראיתי את סתיו ושרית עוברים ושבים, אך ניסיתי להתעלם, למה שסתם אני אתן לכאב הזה להשתלט עליי, שוב ..
"תגידי מי אלה הבנות האלו?" שאלה אותי שירז.
"לא יודעת, אבל הם מזה בוחנות אותנו.." צחקתי.
"אוי סטלה שלי, וכן גם אני ראיתי, מכוערות.." התעצבנה.
"שיסתכלו ויהנו, כמו שאומרים .." חייכתי.
"כן כן .." ענתה.
אחרי שכבר כולם סיימנו לשתות, סידרנו כמה שיכלנו, וירדנו לכיוון הגיא-בר,
זה המועדון שאנחנו בדרך כלל הולכים אליו, הכי כייף ..
חיכינו שכולם יגיעו, ובנתיים עמדנו מחוץ למועדון.
"הנה אלעדדדד.." צרחה שירז.
"תרגעי מפגרת.." אמרתי והרגשתי כל כך לא נעים.
"והנה שירז..." לפתע הוא צעק גם הוא, ידעתי שהוא שמע.
"מה נשמע?" שאל וחיבק אותה, ואני רק הסתכלתי מהצד, איך זה שהוא אומר לה שלום קודם..
"ומה קורה עם הילדה הכי יפה שיש?" שאל והסתכל עליי, עכשיו זה נראה יותר בסדר..
חייכתי וחיבקתי אותו חזק, אהבתי את החיבוקים שלו, הרגשתי מוגנת מפני הכול, לא משנה מה קרה.
נכנסנו למועדון, והתחלנו לרקוד עם כל הבנים, היה ממש נחמד .
"מאמיייייי...." קפצה עליי ליז מהצד, כל כך מעצבנת..
"הכל טוב מה איתך?" חייכתי אלייה, זה לא ששנאתי אותה, היא פשוט הייתה נדבקת לפעמים,
ואני לא יכולה עם בנות כאלו..
"בואי בואי איתי.."אמרה ומיד משכה אותי איתה לעבר השולחנות בצד, ושם ראיתי מספר בנים יושבים.
"לאן את לוקחת אותי?" שאלתי.
"בואי איתי נו.." אמרה ורק משכה אותי איתה.
"חזרתי.." אמרה לעברם והתחילה לצחוק.
"נו ליז אני רוצה לרקוד.." אמרתי והבטתי לעבר הרחבה, וראיתי שאלעד נכנס גם הוא למועדון,
ועכשיו יותר מתמיד רציתי לחזור לרקוד.
"עוד מעט , בואי שבי כאן.." ניסתה לשכנע אותי.
המשכתי להביט לעבר כולם, וראיתי שסתיו ושרית עומדים בצד, היא טיפה מתנוענעת, והוא שר,
הם היו נראים שהם נורא נהנים, שוב כאב לי..שוב שרף..
"יובלליי בואי לרקוד.." צרחה שירז שקפצה משום מקום ומשכה אותי איתה.
"סופסוףף.." לחשתי לה , "אני אחרי זה אחזור.." צרחתי לליז, שרק הביטה בי, וחזרתי לרחבה.
"ראית את רוני?" שאלה שירז בדרך.
"איפה?" שאלתי.
"הנה, שם.." אמרה , "בואי נגיד לו שלום.." אמרה והלכתי אחרייה.
"מה נשמע?" שאלתי והבאתי לו חיבוק ונשיקה.
"הכל טוב מה איתך?" חייך .
"וואי תביא לי שלוק.." אמרתי שהבחנתי בכוס וודקה שלמה בידו .
התחלתי ללגום וללגום, בלי להפסיק..
"וואו את אוהבת את זה.." צחק.
"כן כן.." חייכתי, והתחלתי לרוץ לרחבה ולמשוך אחריי את שירז לעבר כולם .
המשכנו שוב כולם לרקוד, כל כך אהבתי את השירים האלה,
עד שלפתע הרגשתי זוג ידיים מחבקות אותי מאחורנית.
"מה קורה?" שאל אלעד וחייך אליי.
"הכל טוב.." חייכתי מביטה בו, והוא בי, הרגשתי איך שוב כולי מתמלאת שמחה ...
הוא התחיל לסובב אותי, להצמיד ולהרחיק אותי, לפי קצב המוזיקה המזרחית שהתנגנה כעת ברקע..
"בלבלי אותו, אל תעשי לו חשבון, בלבלי אותו עד שלא יוכל לישון .." שר לי באוזן ואני רק התחלתי לצחוק ,
ראו שהוא כל כך מסטול ..
"בלבלי אותו כמו שבלבלת אותי, בלבלי אותו, בלבלייייייייי..." צעק .
"אלעד אתה עושה לי כאב ראש.." צחקתי, הוא לא הפסיק לסובב אותי ולחבק אותי אליו .
"טוב סליחה סליחה" צחק גם הוא.
לאחר כל סיבוב פנינו היו כל כך קרובים, ועינינו לא עזבו אחת את השנייה,
אבל מיד המשכנו לרקוד , זזים על פי קצב המוזיקה..
הבחנתי בכמה מבטים שהופנו אלינו מידי פעם, הרי לא בכל יום אני רוקדת ככה עם מישהו חדש..
שירז ותמר לא הפסיקו לחייך אליי, אבל מיד סובבתי את פני כדי לא להתחיל לצחוק..
וגם הבנים דיי הסתכלו ..
אבל לי באותו רגע לא היה אכפת מכלום , העיקר שסופסוף נהנתי .
😊
איזה סיפור יפה
תמשיכי מאמי 😊
פרק מדהים [=
מצטערת שאני לא כותבת תגובות כאלה ארוכות
ומפרטת בדיוק מה אני חושבת על הסיפור,
כי זה מה שאני חושבת עליו הוא מדהים..
ואין לי שום הערות..
תמשיכי..
הפרק מדהים , הסיפור מדהים !
אין לי הערות 😊
אין כל כך תגובות , אבל אני אמשיך
אני מקווה שבהמשך יהיו עוד
פרק 8-
לאחר כל סיבוב פנינו היו כל כך קרובים, ועינינו לא עזבו אחת את השנייה,
אבל מיד המשכנו לרקוד , זזים על פי קצב המוזיקה..
הבחנתי בכמה מבטים שהופנו אלינו מידי פעם, הרי לא בכל יום אני רוקדת ככה עם מישהו חדש..
שירז ותמר לא הפסיקו לחייך אליי, אבל מיד סובבתי את פני כדי לא להתחיל לצחוק..
וגם הבנים דיי הסתכלו ..
אבל לי באותו רגע לא היה אכפת מכלום , העיקר שסופסוף נהנתי .
"טוב אני כבר אבוא .." אמרתי לו לאחר מספר דקות, שראיתי בדיוק את חבר שלו מתקרב,
רציתי קצת להתאוור..
"טוב מאמי.." חייך אליי, ומיד ברחתי אל שירז.
"איזה ריקודים אחותיייייייי.." צעקה.
"כן כן.. " צחקתי.
"יפה לך , הבנים מזה הסתכלו.." אמרה.
"אני יודעת , שמתי לב, איפה הם באמת?" שאלתי.
"יצאו החוצה.. נראה לי הם רוצים לעלות.." ענתה.
"כן גם אנחנו נזוז עוד מעט לא?" שאלתי.
"כן, אני עייפה מתה.." אמרה, ולפתע שוב הרגשתי מישהו בא אליי .
"מה ברחת?" צחק אלעד.
"לא ברחתי, אנחנו כבר הולכות אבל.." עניתי.
"למה? תישארי איתי, אנחנו גרים קרוב.." אמר.
"לא לא, אני עייפה.." אמרתי.
"אוף .. טוב אז בואי בנתיים.." אמר ומשך אותי איתו שוב.
המשכנו לרקוד עוד קצת, שוב היינו כל כך צמודים, הייתי בטוחה שכבר יקרה משהו,
אבל משום מה הוא לא ניסה אפילו לנשק אותי, רק הסתכל עליי, וחייך,
מה שגרם גם לי לחייך, בלי להפסיק, ומה שגרם לי לרצות אותו יותר ...
כבר הספקתי לשכוח את סתיו למספר דקות, את שרית, את כולם ..
היה לי כל כך כייף איתו פתאום .
כולם כבר התחילו להתפזר, וגם אני הייתי דיי עייפה.
"אני הולכת .." צעקתי לו והתנתקתי מהחיבוק החזק.
"את לא רוצה להישאר?" הציע שוב.
"לא לא, אני עייפה.." עניתי.
"טוב" ענה והביא לי נשיקה ארוכה בלחי.
"יאללה ביי" חייכתי אליו והבאתי לו אני נשיקה.
"ביי .." אמר שוב וחיבק אותי חזק.
יצאתי מהמועדון, עם חיוך פרוס על פרצופי, "הפעם היה כייף.." עניתי.
"בטח שהיה לך כייף.." צחקה שירז ועלינו למונית.
--
התיישבתי במחשב וראיתי שיש לי הודעה, מיד עניתי לו ..
אלעד: מה קורה מאמי?
יובלי: הכל טוב =), מה איתך?
אלעד: דבשששש, איך היה אתמול?
יובלי: היה כייף...ולך ?
אלעד: גם..רקדתי עם איזה אחת, ונורא נהנתי..
יובלי: וואלה..?!
אלעד: כן.. קוראים לה יובל משהו..
יובלי: פפש יפהה יפה..
אלעד: כן...הרבה זמן לא נהנתי ככה..
יובלי: יפה.. אני מכירה אותה נראה לי
אלעד: באמת? את יכולה למסור לה שנהנתי איתה אתמול?
יובלי: כן בטח...
אלעד: ותמסרי לו שבפעם הבאה, בהזדמנות הראשונה שתהיה לי,
אני רוצה לרקוד איתה שוב..
יובלי: חחח עוד משהו?
אלעד: כן.. ואם היא מעונינת שניפגש גם מתישהו..
יובלי: וואלה, אין בעייה אני ימסור לה הכול
אלעד: מתי תהיה תשובה?
יובלי: אחרי שאני אראה אותה, אני אמסור לך..
אלעד: אני מחכה..
יובלי: אין בעייה, אני כבר באה.. =)
אלעד: טוב מאמי
קמתי מהחשב, 'איזה חמוד הוא' , חשבתי לעצמי, וירדתי לקחת לי משהו לאכול .
"איך היה אתמול?" שאלה אמא.
"היה כייף.." עניתי בלי לספר יותר מידי, ועליתי בחזרה לחדר עם קערה של שוגי.
אלעד: מה נעלמת? אני עוד מחכה לתשובה..
יובלי: חחח ירדתי רגע למטה, ודיברתי איתה..
אלעד: ומה היא מסרה?!
יובלי: היא אמרה שגם היא, אין בעייה, ואוקיי...
אלעד: אוקיי .. אז מתי היא יודעת?
יובלי: שהיא תוכל היא תגיד לך...
אלעד :תמסרי לה שאני אחכה...
יובלי: אין בעייה חחח
אלעד: טוב אני זזתי, יאללה מאמי שבוע טוב שיהיה =)
יובלי: ביי מותק שבוע טוב...
"הלוו" ענתה שירז לטלפון.
"איזה חמוד הוא שירז..." ישר פתחתי במשפט.
"מי? אלעד?" שאלה.
"כן...דיברנו עכשיו באיסיקיו, הוא התחבר אליי.." סיפרתי.
"ו...?" שאלה.
"אז ככה..." אמרתי והתחלתי לספר לה הכול..
"וואי הוא ממש נשמע חמודדדד..." צרחה.
"כן, אבל אל תצעקי כפרה עלייך..." צחקתי.
"טוב טוב סליחה, אז יאללה תיפגשו שוב.." אמרה.
"כן , אבל לא היום.." עניתי.
"מדוע?" שאלה.
"הולכים לפארק.." עניתי.
"אוי מעפנה.." ענתה.
"אין מה לעשות, תתארגני וקדימה" עניתי.
"טוב ביי שמנה" אמרה וניתקה.
"מה קורה?" שמעתי את קולו של עמית, וראיתי אותו פוסע לכיווננו..
"עם מי באת?" שאלה שירז.
"לבד, הייתי אצל חבר אז כבר באתי..עוד מעט כולם יגיעו" ענה והתיישב על ידי.
"אז מה יוביייי.." חייך.
"מה?" שאלתי.
"שמעתי דברים.." אמר לפתע.
"דברים?" חזרתי על דבריו..
"כן.. שיש לך מישהו" חייך.
"ממי שמעת?" שאלתי לא מבינה.
"סתם סתם, ראיתי אותכם אבל אתמול" אמר.
"אותנו?" שיחקתי אותה ראש קטן.
"נו את ואלעד, אני מכיר אותו" אמר.
"אהה, אז מה רק רקדנו" עניתי.
"טוב ספרי כבר" צחק.
"איו כלום.." עניתי.
"טוב אם את אומרת..." אמר בדיבור לא מאמין.
"איך אמרנו...שנרצה לספר נספר?" צחקתי.
"צודקת" צחק גם הוא.
כולם כבר הגיעו, והמשכנו לשבת.
"איפה שרית?" שאל עמית לפתע את סתיו.
"לו'דע.." ענה.
"מה יש?" שאל עמית לא מבין.
"כלום.." ענה, ולפי הטון כבר הבנתי שקרה משהו...
"טוב.." ענה עמית, כנראה גם הוא הבין אבל לא רצה לפתוח את זה כאן, והמשיך בשלו.
"יאללה אני זזנו הבייתה.." אמרו שירז ומיכל.
"כן יאללה גם אנחנו.." הצטרפו אדם ודור.
כולם התחילו להתקפל, אבל אף אחד לא הלך בכיוון שלי, חוץ מ...
"סתיו אתה ישן אצל אמא שלך היום?" שאל עמית.
"כן..." ענה.
"אהה טוב, אז תעלה כבר עם יובל.." ענה.
"כן נחתוך משם?" שאל סתיו מביט בי.
"אממ, כן בסדר.." עניתי.
כולם התרחקו כבר, ואני וסתיו התחלנו להתקדם לכיוון שלנו, לבד...
😕
שני פרקים מדהימים :]
וגם לי אין הערות 😊
אנא תאר את הבעיה בהודעה זו:
|
|
|
|
|
אתר האהבה הישראלי