טיפה של מזל
פרק ראשון :
רקנתי על ברכיי, מבקשת עוד טיפה של אושר, טיפה של מזל ורק שיחדול כל הכאב.
ניגבתי את עיניי מהדמעות ששטפו את פניי החיוורות, לא יכולתי לראות כעת דבר,
רק את צלליתו של הילד הזה, לא האמנתי שהוא יעשה את זה, שהוא ימשיך ככה, הלאה...
באותו ערב שתיתי כל כך הרבה, רציתי פשוט להטביע את דכאוני בכל אותן כוסות , אבל שום דבר לא עזר.
לא יכולתי לשכוח את המראה שלו מחובק איתה, מנשק את שפתייה ברכות, כמו שפעם לי עשה.
הרגשתי ידיים מחבקות אותי, הסתובבתי וראיתי לצידי את שירז שכל אותו לילה רק רדפה אחריי ,
מתחננת שאפסיק לעשות לעצמי בושות. אך כלום לא הזיז לי באותו יום, רק רציתי לברוח מהכול.
"את מרגישה יותר טוב?" שאלה וליטפה את פניי.
"קצת , אבל נמאס לי שירז פשוט נמאס לי" יללתי בבכי ממורמר.
"אני לא מבינה, מה זה בגלל סתיו הכול?" שאלה.
"איך את יודעת..?" מלמלתי.
"ראיתי איך הסתכלת עליו שהוא בא עם ההיא, ופתאום התחלת להתנהג ככה מוזר..." אמרה.
"כן, זה בגללו, בגלל סתיו.." אמרתי זאת , סופסוף .
"אני לא מבינה אבל, חשבתי שזה כבר עבר לך ממזמן.." אמרה.
"לא זה לא עבר, זה תמיד היה כאן, תמיד הרגשתי אליו משהו,
לא משנה כמה שניסיתי להסתיר זאת" הסברתי, ממשיכה לנגב את דמעותיי.
"תאמת שכל הזמן הזה אני בכלל חשבתי שהוא זה שעוד רוצה אותך..." מלמלה.
"מה..?" שאלתי לא מבינה, "ממה הצלחת להבין את זה? מהיחס המסריח שלו כלפיי או מהאדישות שלו?" שאלתי.
"משתיהם .. " ענתה.
"לא, אני הבנתי כבר מזמן שזאת לא אותה האהבה של פעם, אבל לא האמנתי שהוא ימשיך הלאה,
לא האמנתי שככה יכאב לי שאני אראה אותו עם אחרת, לא האמנתי שהוא לא יהיה שלי יותר" אמרתי, ושוב הרגשתי את הדקירה בלב.
"יובל, כל עוד תמשיכי לחטט בפצעים, הכאבים תמיד ישארו, את לא מכירה את המשפט?
את חייבת להמשיך הלאה כמוהו, תראי כמה בנים רק מתים שתסתכלי לכיוון שלהם,
ואת צריכה לבכות בגללו? למה מי הוא?" ניסתה לשכנע אותי.
"למה מי כבר רוצה אותי? אף הרגשה שלי איתם לא משתווה למה שאני מרגישה שאני עם סתיו, הוא שונה...." הסברתי.
"הוא לא שונה, את פשוט מסונרוות מידי בגללו, ברגע שתביני שאת צריכה להמשיך הלאה,
את תראי את כל המגרעות שלו, ואת תביני שהוא לא שווה דמעה ממך..." אמרה.
"אני יודעת את המגרעות שלו, ולמרות הכול אני אוהבת אותו, ואני תמיד יאהב אותו גם אם הוא יתנהג אליי הכי מסריח..
למה הוא פשוט לא יכול לצאת מהחיים שלי?" שאלתי והתרוממתי על רגליי.
"הוא יצא..אני מבטיחה לך" חייכה, "עכשיו אני רוצה שאת תחזרי לכולם ותתנהגי כאילו כלום לא קרה, כאילו את אותה יובל המאושרת שכולם מכירים..
ותזכרי, אם תפניי את הפנים שלך לעבר השמש, הצל תמיד יפול מאחורייך" אמרה וניקתה את הדמעות האחרונות שזלגו על לחיי.
"אני תמיד אמרתי לך את המשפט הזה" חייכתי הפעם אני.
"אני יודעת, והוא זה שעזר לי להמשיך הלאה, כי ברגע שתאמיני שהכול יהיה בסדר, יהיה, אני מבטיחה לך יפה שלי" אמרה וחיבקה אותי חזק.
היא היחידה שמסוגלת להוציא אותי מכל עצב כלשהו שמשתלט לרגע על חיי.
"יובלי מה קרה מאמי? הכל בסדר?" שאל עמית שהבחין בי מתקרבת לעבר המועדון.
"כן הכול בסדר" חייכתי לעברו, לא רציתי שיספר לסתיו כל מה שקרה, בכל זאת הם חברים טובים.
"בטוח? פשוט אני ראיתי שבכית.." אמר.
"כן כן מאמי תודה" חייכתי ונכנסנו ביחד איתו למועדון.
הסתכלתי סביב לראות אולי סתיו שם, אהל הוא נעלם מהשטח, ואיתו גם החברה הבלונדינית הזו שלו.
"דיי, עכשיו תהני.." לחשה לי שירז שהבחינה שחיפשתי אחריו, והחלה להזיז את ידי.
התחלתי לרקוד אחרייה בתנועות איטיות , מנסה קצת לשמוח , לשכוח את מה שראיתי,
לשכוח מה שהיה לפני כמה דקות, לשכוח הכל, ולו לשיר אחד קטן...
"מה קרה לך אתמול?" נשלחה לי הודעה מפתיע לפלאפון שהעירה אותי משנתי,
הסתכלתי שוב ושוב על ההודעה, על המספר, על השם, לא האמנתי...
"כלום, סתם הגזמתי בשתייה" החזרתי..
"בטוח? ראיתי שבכית" קבלתי בחזרה.
"הכול בסדר" עניתי וזרקתי את הפלאפון על השטיח והתרוממתי באיטיות מהמיטה,
כאב ראש חד הציק לי, הרגשתי כאילו שמיליון חרבות מכות בי בחוזקה.
הלכתי למטבח ובלעתי במהירות שתי כדורים, ידעתי שאחד לא יעזור לי כרגע..
בא לי רעיון ,
את הסיפור הזה אני מבטיחה לסיים ..
בתנאי שכמובן תאהבו ..
תגיבו 😊
אהבתי את המשפט הזה
'אם תפניי את הפנים שלך לעבר השמש, הצל תמיד יפול מאחורייך'
התחלה יפה המשך
התחלה מדהימה [;
תמשייכי..
המשך [:
אוהבת 3>
* * * פופאי * * *
התחלהה ממש יפהה [:
גם אני אהבתי את המשפט!!
תמשיכיייי! 3>
QUOTE (lidorushit @ 22/11/2007) התחלה יפה (: המשך.
😉
ישש סיפור חדש=]
מדהיייייייייייייייםםםםם\!!!
מחכה להמשך=]
QUOTE (BaRiii @ 22/11/2007) QUOTE (lidorushit @ 22/11/2007) התחלה יפה (: המשך.
😉
😉
תודה בנותתתת , שמחה שאהבתן
המשך יהיה מחר לקראת הערב
אוהבת וסופשבוע טוב לכולם =)
יא התחלת סיפור חדש
התחלה מדהימה
מחכה להמשך 😁
