פרק 11-
מה את חושבת עוד על המסיבה בחוף?" צחק דור.
"כן...נזכרתי בזה.." עניתי.
"איך ישבתם שם מכורבלים, אני לא אשכח את זה.." אמר.
"גם אני לא.." מלמלתי..
"אתה יודע, אני זוכרת שסיפרתי לשירז, היא אמרה שרואים שהוא עוד מרגיש אליי משהו.." סיפרתי.
"כי הוא עוד הרגיש.." קבע.
"לא יודעת.. נראה לי שהשתייה עשתה אותו קצת חרמן, לא יותר מזה..." חייכתי.
"אולי...ואולי לא.." ענה.
"טוב דור מה נזכרנו בזה? עברה חצי שנה...יש לו חברה.. זה באמת כבר לא חשוב.." עניתי.
"כן, צודקת באמת עבר הרבה זמן" ענה.
לפתע שמענו אוטו חונה ליד הפארק, לא זיהיתי אותה, ובדרך כלל אותם ילדים רגילים יושבים כאן.
הסתכלתי לראות מי יוצא מהאוטו, ומייד הלב שלי קפץ.
"תמרר.." אמרתי ומייד הלכתי לשבת על ידה.
"מה?" שאלה לא מבינה מה פשר הלחץ שלי.
"זה הוא, זה אלעד.." חייכתי.
"זה עם הלבן?" שאלה.
"כן.." עניתי, "אבל אל תסתכלי שלא נראה שקופות" המשכתי.
"אני מכירה אותו, הוא מוכר באמת" אמרה.
"כן , הנה הוא בא לשגיא ואלה.." עניתי והסתכלתי לעבר החברים שלו שישבו בספסלים ממולנו.
"אהה, וואי הוא נראה טוב" חייכה אליי , "שיבוא כבר להגיד שלום.."
"הוא לא ראה אותי בכלל, טוב דיי אנחנו שקופות" אמרתי והסתובבתי לעבר שאר אלה שישבו איתנו.
"יאללה נזוז הביתה?" שאל אדם.
"לא לא, עוד מעט..." אמרה תמר.
"תמר רוצה להישאר? מה קרה?" צחק.
"סתם.." חייכה אליי.
"לי אין בעייה ללכת.." עניתי, הרגשתי כל כך לא נעים, במיוחד אחרי שכולם ראו איך היינו ביחד בשישי.
"לא לא, עוד מעט.. " אמרה.
המשכנו לדבר שם, ואז ראיתי שהוא קם בחזרה לאוטו שלו, כנראה נוסע.
"הוא הולך?" לחשה לי תמר.
"נראה לי.." מלמלתי והסתכלתי עליו במבט מהיר, וראיתי שהוא קלט אותי.
מייד הסתובבתי כאילו שכלל לא הבחנתי בו, והמשכתי לדבר עם עמית שישב על ידי.
"הוא בא.." מלמלה לי תמר בלחש.
הסתכלתי לכיוונו, ובאמת ראיתי אותו מגיע אליינו.
"מה קורה?" שאל כל אחד מאותם בנים שהכיר, ואז הגיע אליי..
"מה קורה יובל?" שאל בחיוך, והביא לי חיבוק ארוך.
"בסדר מה נשמע?" שאלתי, ידעתי שיש עלי עכשיו חיוך מטופש.
"בסדר.." חייך.
"תגיד יש מצב שאין לך בקבוק וודקה ביד?" צחק עמית מהצד.
"ראית מזה...לא שתיתי" צחק אלעד.
"כל הכבוד.." ענה לו.
"טוב יאללה אני זזתי.." אמר , "יובל דברי איתי.." אמר מחייך אליי, והביא לי שום פעם חיבוק.
"ממש יחס מועדף הלך פה.. " לחשה לי תמר וצחקה.
"דיי את שקופה.." חייכתי אלייה.
הוא עלה לאוטו ונסע, וכמה דקות אחרי גם אנחנו החלטנו להתפזר.
"טוב בואי אני אקח אותך הבייתה?" שאלה תמר.
"כן יאללה.." אמרתי וקמנו מהספסל.
נפרדנו מכולם, ועלינו לאוטו של תמר, היא היחידה שיש לה רישיון מהבנות בנתיים.
"תראי לי גם איפה הוא גר.." אמרה לי בדרך.
"כן אני יראה לך, דיי קרוב אליי.." עניתי.
המשכנו לנסוע, ונכנסנו לשכונה שלי...
"הנה כאן.." עניתי והצבעתי לעבר הפינה השמאלית ביותר במשעול..
"למטה או למעלה?" שאלה.
"אין לי מושג, אבל הנה האוטו לא כאן, כנראה הוא לא הגיע עוד..." אמרתי.
"אווי מעניין איפה הוא" צחקה, והמשיכה לנסוע לעבר הבית שלי.
"היי הנה שגיא.. " אמרתי שהבחנתי בו בדיוק מגיע עם האוטו שלו, שגיא חבר שלו גר שתי בתים ממולי.
"כנראה אז גם אלעד צריך לחזור.." ענתה.
"כן יכול להיות, טוב תודה תמרי.." אמרתי ויצאתי מהאוטו.
"ביי דברי איתי מחר" ענתה ונסעה.
נכנסתי הבייתה וסגרתי אחריי את השאר ונעלתי..
הסתכלתי בין גזעי העץ שבשער לעבר ביתו של שגיא, וראיתי שהוא עוד עומד עם האוטו בחוץ, ובדיוק שנייה אחר כך הגיע עוד רכב.
אני מקווה שלאט לאט יגדלו מספר התגובות ..
כי אין כל כך הרבה =/
אוהבת ...
😉 תודה בנות
אבל אם זה רק שלושתיכן אני לא יודעת אם אני אמשיך ...
איזה יפפפה [=
קראתי הכלל. .
המשך מאמי !
תודה מאמי
שמחה שהתחלת לקרוא 3>
המשך יהיה יותר מאוחר ...
פרק 12-
המשכתי להציץ עוד וראיתי שמישהו יצא מתוך האוטו...
ידעתי שיכול להיות שזו אלעד, אז נכנסתי במהירות הבייתה..
נכנסתי לחדר להחליף בגדים והפלאפון צלצל.. "למה אין אף אחד, לילות ארוכים ביננו..."
מיהרתי אליו שלא יעשה יותר מידי רעש, וראיתי שאלעד התקשר וניתק.
ידעתי שזה הוא בטוח בחוץ, אחרת הוא לא היה סתם מתקשר בשעה כזו.
הלכתי לחדרו של אחי שמשקיף על כל השכונה..והצצתי שוב מבעד לחלון, וראיתי את אותם שתי ילדים עומדים בחוץ, אך הפעם זיהיתי...אחד שגיא, והשני באמת היה אלעד.
הם דיברו, אך לא הצלחתי כל כך לקלוט מה, התחלתי טיפה להרגיש כאילו אני עוקבת אחריו..אז חזרתי לחדר.
יובלי: תמר?
שלחתי לה הודעה לאיסיקיו...
תמרי: אה מאמי?
יובלי: הוא התקשר אליי עכשיו, והסתכלתי מהחלון והוא בא לשגיא..
תמרי: אה הוא מחוץ לבית שלך??
יובלי: כן... =] אני ממש מרגישה כמו מרגלת חחח
תמרי: חמוד.. רגע וענית לו?
יובלי: לא...לא הספקתי
תמרי: תחזרי אליווווו, שלא יחשוב שאת מסננת
יובלי: כן אבל בטח הוא ירצה שאני יצא, ואני כבר עם פיגמה
תמרי: אבל בכל מקרה תחזרי...
יובלי: כן אני כבר אחזור...טוב אני ידבר איתך מחר בבוקר, לילה טוב מאמי =]
תמרי: ביי חמודה
הסתכלתי על הפלאפון, והחלטתי לחזור אליו..
"כי את המחר שלי, את כל העולם שלי.." שמעתי מנגינה ברקע, ואז השיר נקטע
"הלוו" שמעתי את קולו.
"מה קורה?" שאלתי.
"הכול טוב, מה איתך?" שאל.
"בסדר, חיפשת אותי?"
"כן, איפה את?"
"בבית..."
"אה מתי חזרת?" שאל..
"לפני כמה דקות..קצת אחרי שהלכת" אמרתי..
"אז למה לא אמרת? הייתי מחזיר אותך בשביל מה אנחנו שכנים?" צחק.
"חברה שלי כבר הקפיצה אותי" עניתי וצחקתי גם אני..
"אהה הבנתי בא לך לצאת רגע?" שאל..
"לא איפה, אני כבר זזה במיטה" עניתי ותוך כדי כיביתי במהירות את האור, שלא יראה בטעות שאני עוד ערה.
"יאללה נו צאי שתי דקות, אני בחוץ עם שגיא"
"לא לא, אני כבר במיטה אין לי כוח..."
"יאללה איזה זבל.."
"לא נורא לא נורא" צחקתי.
"יאללה אחי נו בוא.." שמעתי את שגיא אומר ברקע..
"טוב יובל אני אדבר איתך עוד כמה דקות" אמר.
"אוקיי, ביי" עניתי וניתקתי.
נשכבתי במיטה, וחייכתי כמו דבילית, הוא באמת נורא חמוד, רק שלא יחשוב שאני באמת מסננת אותו..
הסתכלתי על השעון וראיתי שכבר עברו 10 דקות, ובאמת שרציתי ללכת לישון..
= אני זזתי לישון כבר, נדבר מחר לילה טוב מאמי =
שלחתי לו..
=יזבל חח טוב יאללה לילה טוב מאמי נדבר מחר ותזכרי שלא יצאת=
=דבר יפה אהה??=
=סתם סתם נשמה חחח שיהיה לך לילה טוב, ואני נוסע עוד יומיים אז תנסי לעשות מאמצים שניפגש מחר=
=טוב מאמי לילה טוב=
--
"מתי הוא נוסע?" שאלה תמר שסיפרתי לה הכול.
"מחר, אבל הוא חוזר אחרי יומיים" עניתי.
"אהה לא להרבה" אמרה.
"כן.. טוב אני אדבר איתך יותר מאוחר, אמא שלי רוצה שנצא " אמרתי.
"טוב דברי איתי" אמרה וניתקה.
יצאתי עם אמא שלי לקניון לחפש לה משהו ללבוש לאירוע בעבודה, ועל הדרך קניתי לי גם שתי חולצות וחצאית, תמיד יוצאים עם משהו שהולכים עם אמא =)
הגעתי הביתה ונכנסתי להתקלח, וקבענו שבערב נלך כולם לארומה.
לבשתי ג'ינס בהיר עד הברך ואת הגופייה החדשה שקניתי עם מור בצבע כתום עם כתפיות דקות, עשיתי פן ויצאתי לעבר שירז, שכבר חיכתה לי בחוץ.
"מתי תמר באה לאסוף אותנו?" שאלה.
"היא אמרה ברבע ל8" עניתי והסתכלתי בשעון, וראיתי שכבר עשרה ל..
"יאללה אני שונאת לחכות" אמרה מרוגזת.
"חחח כאילו שהיא חייבת לנו משהו" צחקתי.
"כן צודקת, הנה היא.." אמרה שהבחינה באוטו נכנס למשעול שלה.
"מה קורה?" שאלתי ועליתי למושב הקדמי.
"הכול בסדר.." ענתה והגביה טיפה את המוזיקה.
שהגענו לארומה כולם כבר היו שם..
"איפה סתיו?" שאלה מור לפתע, מעניין שהיא מתענינת בהיכן שהוא נמצא, כבר הרבה זמן שהם לא כל כך מדברים..
"כבר מגיע עם עמית.." ענה לה אדם.
כול אחד הזמין לעצמו משהו, ומיד שהגיע גם סתיו ועמית הגיעו..
הפעם סתיו ללא ליווי.
"מה נשמע?" שאלו שתייהם.
"אה סתיו שרית לא כאן?" שאלה.
"לא..למה?" שאל.
"אני צריכה אותה...טוב לא חשוב" ענתה.
הסתכלתי על שתיהם לא מבינה..מה למור ולשרית פתאום..?
ישבנו שם עד שכולם סיימנו, ואז החלטנו לחתוך לפארק, כרגיל..
"יובל אני הולכת עם עמית.." אמרה שירז.
"למה?" שאלתי לא מבינה.
"אני רוצה שהוא יעבור איתי קודם דרך השכונה של רותם.." ענתה בחיוך.
"אהה אוקיי מרגלת אחת " צחקתי.
"אז סתיו אתה נוסע איתם?" שאל עמית.
"סבבה אין בעייה" ענה סתיו והלך אחרינו לאוטו של תמר.
"תאמיני לי, רק לראות אותך נוהגת עושה לי חשק להתחיל" אמר סתיו.
"אתה באמת דפוק, עוד מעט תתחתן ואין לך אוטו" צחקתי.
"אני לא יתחתן כל כך מהר, אבל אני צריך להתחיל..." אמר.
"כן...באמת, ומה איתך יובל?" שאלה תמר.
"אני בשיעורים בנתיים, לפחות אני התחלתי" צחקתי.
"צודקת.." ענתה.
הגענו לפארק, וישבנו כרגיל בספסלים, ומיד ראיתי את שרית מתקדמת לעברנו.
"מה קורה מאמי?" שאל סתיו ונשק לשפתייה. הסתכלתי על שתיהם, ומיד המשכתי הלאה,
תהיתי מתי כבר יגיע הרגע שזה לא יפריע לי..
התיישבתי על יד תמר, והסתכלתי על שאר המכוניות של כולם מגיעות..
"שריתת.." צעקה לפתע מור ויצאה מאחד המכוניות..
"מוריי.." ענתה לה שרית והתקדמה אלייה, והביאה לה חיבוק.
"מה הולך פה?" מלמלתי לתמר, והמשכתי להסתכל על שתיהן לא מבינה...
תגיבוו ! 😊
(: יפהייפה, שתהיה עם אלעד 😊
אתר האהבה הישראלי