3> * + טיפה של מזל + * 3>

פרק מדהים=]]

תוודההה...
עוד תגובות ..

פרק מדהים :] איזה חמוד אלעד

שני פרקים מדהימים 😊
אלעד כ"כ מתוק.

מדהיייייייים:]
המשךך

פרק 9-

"סתיו אתה ישן אצל אמא שלך היום?" שאל עמית.
"כן..." ענה.
"אהה טוב, אז תעלה כבר עם יובל.." ענה.
"כן נחתוך משם?" שאל סתיו מביט בי.
"אממ, כן בסדר.." עניתי.
כולם התרחקו כבר, ואני וסתיו התחלנו להתקדם לכיוון שלנו, לבד...

"אז מה...לא היית מסטולה אתמול בכלל..." שבר סתיו את השתיקה שסררה מספר שניות, שנראו כנצח.
"לאא.. בקטנה.. שבוע קודם שתיתי הרבה יותר.." עניתי.
"כן, שמתי לב" צחק.
"כן.. אז.. מה..." אמרתי ועצרתי לפתע, לא יודעת אם זה עינני.
"מה..?" שאל לא מבין.
"מה קרה עם שרית?" שאלתי, חוששת.
"אממ, סתם רבנו.." ענה ביובש.
"אהה, אתמול ראיתי אותכם אבל ביחד.." עניתי.
"כן, סתם היא התעצבנה קצת על משהו.." אמר.
"אהה אוקיי" אמרתי ושתקתי, ראיתי שהוא לא רוצה לשתף אותי, וזה בסדר, זה עניין שלו.
"שלא תחשבי שאני לא סומך עלייך או משהו.." אמר .
"למה ?" שאלתי.
"כי אני לא מספר לך, פשוט זה סתם היה ויכוח כזה, ואין לי כוח להכנס לזה.." אמר.
"אין בעייה, זה עניין שלך, אתה לא חייב לספר לי..." עניתי.
"זה לא שאני לא רוצה לספר לך.." אמר.
"אז..?" שאלתי.
"זה.. לא יודע.." אמר ושתק.
"אה טוב.." צחקקתי.
"טוב תראי, אני אספר לך, גם ככה זה קשור בך..." אמר.
"בי?" שאלתי לא מבינה.
"כן, תראי שרית יודעת על מה שהיה ביננו.." התחיל.
"נו .." אמרתי לא מבינה.
"אז אתמול שרקדת עם האלעד הזה.." אמר והפסיק שוב.
"אני מבינה שכולם כבר ראו את זה.." צחקתי.
"כן, דיי הייתם במרכז ליד כולם.." צחק.
"חח תמשיך.." אמרתי מחייכת, שמחתי שהוא ראה את זה האמת.
"אז עמית אמר לי להסתכל שאת רוקדת איתו וזה.." אמר.
"נו?!" אמרתי, עדיין לא מבינה..
"אז הסתכלתי עלייכם כזה והיא ראתה, וחשבה כנראה שאני מקנא או משהו" אמר.
"אווי אתה רציני?!" אמרתי בשוק.
"כן, אני יודע לא הבנתי מאיפה היא נפלה עליי פתאום.. והיא התעצבנה.." אמר.
"גם לי לפעמים פתאום יוצאים ביציאות עלייך.." צחקתי.
"באמת? וואי הם לא רצינים, הרי זה.." אמר ועצר ..
"ישן.." חייכתי.
"ונגמר.." המשיך.
"רוצה שאני אגיד לה משהו?!" שאלתי, למרות שהתשובה הייתה ברורה.
"לא..זה בסדר, היא תבין לבד כבר שזה סתם.." חייך , "אבל תודה בכל זאת" המשיך.
"אין על מה.. " חייכתי, "טוב הגענו אלייך.." אמרתי ונעצרתי.
"אני אלווה אותך עוד קצת, את לא רוצה?" שאל.
"חח בכייף!" חייכתי, האמת שזה גם היה נראה לי כל כך מוזר, הרי זאת הפעם הראשונה שאנחנו ככה לבד מאז...מאז הפגישה האחרונה ..
"אז מה, את עם אלעד הזה?" שאל.
"לא, סתם רקדנו, למה כולם חשבו?" שאלתי.
"לא יודע, היה נראה.. " אמר.
"לא, אין כלום כרגע.." עניתי.
"חחח אוקיי " חייך , "וואי יש לי טלפון.." אמר והוציא מהכיס את הפלאפון .
"הלוו.." ענה.
"מה קורה מאמי?"
"בסדר, אני בדרך הבייתה.."
"עם.. יובל.." אמר לפתע בשקט, והסתכלתי עליו, זו בטח שרית..
"היא בדרך שלי אז עלינו ביחד.." המשיך.
"אה אני שמח מאמי"
"טוב אני יתקשר אלייך שאני אגיע הבייתה.."
"ביי מאמי"

"חחח אחלה תיזמון.." צחקתי.
"לא זה בסדר, היא אמרה שהיא הבינה שהיא סתם כעסה.." אמר.
"אה וואלה? יופי אני שמחה.." חייכתי, חיוך צבוע למדי, כי למרות הכל, ולמרות אלעד, עוד כואב לי.
סתיו רק חייך אליי, "טוב מפה אני כבר ימשיך .." אמרתי שהגענו לכניסה למשעול שלי.
"אוקיי " ענה והתקרב אליי, והביא לי חיבוק ונשיקה.
"ביי תודה" עניתי והתסובבתי.
"ביי.." שמעתי אותו אומר גם הוא, ומתרחק.

--

"את לא מבינה לא מבינה לא מבינה..." צרחה לי שירז בצד השני של הטלפון.
"מה קרה?" צחקתי.
"תנחשי מי דיבר עם רוני?" שאלה.
"איזה רוני? חבר של שגיא?" שאלתי.
"כן כן, נו תנחשי מי...." המשיכה בחקירה.
"אני לא יודעת נו את מותחת אותי מי?" שאלתי.
"אלעדדדדד..." צרחה.
"מה? למה?" שאלתי לא מבינה, הרי אני יודעת שהם חברים, אבל למה היא מספרת לי את זה..
"אלעד שאל את רוני אם יש לו משהו איתך..." הסבירה.
"למה הוא שאל אותו את זה?" שאלתי לא מבינה.
"כנראה הוא ידע שרוני רצה אותך פעם.." הסבירה.
"אז מה רוני אמר?" שאלתי.
"הוא אמר לו שלא, ואז אלעד שאל אם זה בסדר אם הוא יתחיל איתך משהו..." צחקקה.
"באמת?" שאלתי בשוק.
"כן איזה חמודדדדדדדד" צרחה, "אבל אני מקווה שזה מה שרוני אמר באמת כי הוא חרטטן קצת את יודעת" אמרתי.
"נכון, ואם הוא לכלך או אמר משהו עליי כי לא רציתי אותו?" שאלתי.
"לא יודעת, לי הוא אמר שככה הוא אמר לאלעד, אבל אני באמת לא יודעת.." הסבירה לי.
"וואי , אני שונאת אותו" צחקתי.
"איזה חמוד אבל אלעד וואי.." אמרה.
"כן..באמת חמוד" חייכתי לעצמי.



תגיבו 😊

אלעד הכי מתוק (:
מהמם.

מדהים [:

תודדה ..
תמשיכו להגיייב
שבת שלוםםם 😊

שני פרקים מדהימים :]
תמשיכי ..
שבת שלום 😊

מקסים :]

מהמם.
המשךך(:

תוודהה =]
יותר מאוחר המשךך

יפהההה [ =
מחכה להמשךך מותקק

פרק 10-

"את יודעת.. הקשר שלהם נראה לי מצחיק.." אמר לי דור בשקט, מבלי שאף אחד ישמע.
"למה?" שאלתי.
"לא יודע, אני חושב ששרית אוהבת את סתיו יותר מאשר הוא אותה.." ענה.
"לא חושבת, רואים עליו שהוא אוהב אותה" אמרתי, בוחנת אותו..
"הוא אוהב, אבל לא אותו הדבר, את לא חושבת שהוא עוד מרגיש אלייך משהו? שאל.
"מה פתאום.. איפה אתה חי?" צחקקתי, "זה כבר נגמר..לפני שנה" אמרתי.
"נכון, אבל כאילו לא קרה כלום בשנה הזו..." ענה.
"לא , לא קרה.." פסקתי.
"באמת? שאני יזכיר לך את המסיבה של אדם? בחוף?" חייך ונזכרתי..

* * * * * * * * * * *
"ליז הכול בסדר? עבר לך?" שאלתי אותה וליטפתי את פנייה, היא שתתה כל כך הרבה.
"כן יובלי הכול בסדר כבר, תודה על הכול יפה שלי" אמרה והניחה את ראשה על רגליו של שקד.
התרוממתי מהחול וניקיתי את בגדיי, כולם שם היו כאלה הפוכים, מזל שאני באותו יום לא שתיתי כל כך הרבה.
הבטתי לכיוון סתיו, שישב על הסירה, ממש לידנו, והבחנתי שגם הוא מביט בי, מבלי להוריד את עיניו.
המשכתי לנקות את בגדיי, מנסה לא להתייחס אליו ולהמשיך באותה הצגה שעשיתי עד עכשיו, כאילו לא אכפת לי ממנו כלל.
הסתובבתי אחורנית, לחפש את שירן או אחת הבנות שנשארו,
שלפתע הרגשתי יד מושכת אותי בחוזקה אחורה ומבלי להספיק להסתכל במי מודבר, כבר ישבתי על רגליו של סתיו.
אני לא יודעת איך להסביר זאת, אבל באותו רגע שזה קרה, הרגשתי מן שיר מתנגן לו במוחי,
זה היה שורה מסויימת שכלכ ך תיארה את מה שהרגשתי.. או בעצם את מה שידעתי?
"וידעתי שאף אחת, לא תפסה את המקום שלי בלב שלך.."
הסתכלתי עליו, מנסה להבין מדוע הוא משך אותי אליו, אבל לא הצלחתי להוציא מילה מפי.
הוא כרך את ידיו סביבי, ושתק.
"לא נוח לי.." מלמלתי לאחר כמה דקות שהרגשתי שאני עומדת להחליק מרגליו.
"רגע.." ענה, ומיד הרים אותי שוב, והושיב אותי באלכסון על רגליו, מחבק אותי חזק.
ישבנו שם שתינו, שותקים, מחובקים, וכמה שהיה קריר, ואני עוד הייתי עם אותה מכנס ג'ינס קצר והגופייה, ואפילו עוד טיפה רטובה מהשחייה שעשיתי קודם,
בכל זאת היה לי חם..הייתי בזרועותיו וכלום כבר לא היה אכפת לי.
"אתם כאלה חמודים ביחד.." קפצה לפתע ליז, שנראתה ערנית פתאום.
"אוי ליז תירגעי.." עניתי.
"מה סתיו אתה לא אוהב אותה?" שאלה, אין לה טקט לבחורה הזו.
"לא.." ענה , "אהבתי אותה, אבל כבר לא.." המשיך.
"לעע.." צחקקתי.
"אני לא אוהב אותך.." אמר, כנראה חשב שאני לא מאמינה לדבריו.
אני לא אגיד שזה פגע בי המשפט, כי ציפיתי לתגובה הזו, אבל בכל זאת, צבט לי טיפה.
"נו אני יודעת, התכוונתי שאנחנו יודעים שאתה לא.." עניתי.
הסתכלתי על ליז במבט לא מבין, הרי מה היא קשורה פתאום, למה היא אומרת את זה..
ולמזלי אדם שהיה כל כך מסטול, כבר משך את צומת ליבה, ומיד היא הלכה אליו, לראות אם הוא בסדר.
"קרר לי.." מלמלתי, ולפתע הרגשתי אותו מלטף את זרוע ידי ברכות, למטה ולמעלה.
התמכרתי לתחושה הנעימה הזו, לרוח הקרה שמלטפת את גופי, ומצד שני, ידו הרכה שליטפה גם היא.
הוא הניח עליי את ראשו, ואניי את ראשי עליו, ממש מכורבלים ישבנו שם.
הרגשתי לצידו כל כך שייכת, כל כך אהובה, כל כך טוב... תמיד הוא היחיד שעשה לי באמת טוב..
היחיד שהיה יכול לגרום לי לבכות או לצחוק בשנייה אחת, היחיד שלא יכלתי להישאר לידו כל כך אדישה..
היחיד..הוא היה היחיד..
אבל ידעתי שזה לא יקרה עוד פעם כל זה.. ידעתי שאחרי הערב .. הכל יחזור להיות אותו דבר כמו תמיד..
"פשש תראו אותם.." אמר אור לפתע שהתקדם לעברנו.
חייכתי בבישנות, לא היה לי נעים להיות ככה ליד כולם, אבל מצד שני, אני לא אוותר על ההזדמנות הזו.
"תגידי שאת לא אוהבת אותו.." אמר לפתע.
"מה?" שאלתי.
"את אוהבת אותו.." אמר.
"לא אני לא.." אמרתי, מה יש לכולם, למה הם אומרים את הדברים האלה..
הרי הם יודעים שאין ביננו כלום, אז למה..?
* * * * * * * * * * *

"יובל...מה יש לך?" שאל דור והעיר אותי מחלומותיי.
"מה? לא סתם.." עניתי.
"מה השתתקת פתאום?" שאל שוב.
"לא סתם חלמתי ..." עניתי, ושוב חזרתי למחשבות על המסיבה...

* * * * * * * * * * *
הוא הביט בי ממש כמו פעם , היינו כל כך קרובים, לא האמנתי שהוא לא מנסה בכלל לנשק אותי,
וזה רק בלבל אותי יותר.
"את מי אתה רוצה שאני אסדר לך?" שאלתי בצחוק.
"אני לא רוצה אף אחת.." ענה.
"אין מצב.." עניתי.
"טוב תסדרי לי איזה כוסית.." אמר.
"אה רק כוסיות אתה רוצה?" צחקתי.
"כן.." ענה.
חייכתי והוא הניח את ראשו שוב עליי, וגם אני.
"אין כל הבנים הכי חרמנים בדוק.." צחקתי.
"גם את.." אמר.
"אני??" שאלתי בשוק.
"כן, אחרת לא היית ככה עליי.." אמר.
"אה כן? אין בעייה.." עניתי והורדתי את ידי ממנו, מנסה להתרומם.
"לא לא.. נו אל תעשי דווקא" אמר והחזיר את ידי אליו.
"אתה רואה? זה שאתה רוצה.." צחקתי.
"טוב טוב.." צחקק וחיבק אותי חזק אליו והחל לנשק את ידי בעדינות, והביא לי נשיקה מהירה בצוואר, ומיד שב לשים את ידו בתוך ידי , ולחבק אותי אליו.
הרגשתי קצת לא בנוח, הרי הוא מסטול, זו הסיבה היחידה שהוא עושה את זה, אבל שוב.. שאני אוותר על הזדמנות שכזאת..?
מי שלא מכיר אותנו ממש יכל אפילו לחשוב שאנחנו ביחד, כל כך צמודים אחד לשני, בחוף, ליד כולם...
"אחח.." שמעתי לפתע האנחת ייאוש מפיו.
"מה יש?" צחקתי , אך הוא לא ענה.
"רע לך בחיים אה.." מלמלתי, אך הוא רק חיבק אותי שוב חזק אליו, הביט בי ושתק.
"ואי אדם אתה לא רציני..." שמעתי צעקה.
הבטנו לראות מה קרה, וראינו אותו מנסה להכנס למים.
שתי חברים שלו הביאו אותו לכיוון הסירות עלייהם ישבנו, והניחו עליו את חולצתו של סתיו שהייתה זרוקה על הרצפה, שיתחמם טיפה.
"זה הכל בגללי, הכול בגללי.." מלמל אדם.
"מה בגללך?" שאלתי אותו.
"כולם בכו בגללי, אוריאן, ליז..אני לא רוצה שיבכו" אמר.
"וואי אתה מסטול מת.." צחקתי, "אל תדאג אף אחד לא בכה בגללך.." אמרתי מנסה להרגיע אותו.
"הם כן, זה בגללי.." המשיך.
"לא, הם היו מסטולות בגלל זה, תירגע.." אמרתי.
"אני לא רוצה שאף אחת יבכה במסיבה שלי.." אמר והניח את פניו בתוך ידיו, הוא ממש התחיל לבכות..
"וואי אדם דיי.." אמרתי והתרוממתי מסתיו, כמה שהיה לי כייף, לא יכלתי לראותו בוכה ככה..
"לא נו.." אמר סתיו וניסה להחזיר אותי אליו.
"סתיו נו.." אמרתי והשתחררתי, והתיישבתי על יד אדם.
"אל תבכה , זה באמת לא בגללך.." ניסיתי להרגיע אותו, וככה גם כולם מסביבי.
"תודה ..." אמר וניגב את פניו.
הסתכלתי עליו וחייכתי, אף פעם לא ראיתי בן בוכה בצורה כזאת..
"תראה איך היא דואגת לך.." שמעתי את סתיו לפתע.
הסתכלתי עליו ולא הבנתי..
"אני במקומך הייתי מביא לה מזה בוסה.." המשיך.
"אווי תירגע כבר סתיו.." צחקתי.
* * * * * * * * * * *

"מה את חושבת עוד על המסיבה בחוף?" צחק דור.
"כן...נזכרתי בזה.." עניתי.
"איך ישבתם שם מכורבלים, אני לא אשכח את זה.." אמר.
"גם אני לא.." מלמלתי..


הפרק הזה הזכיר לי כלכך הרבה..
תגיבוו ..