פרק 4 –
כל אחת מאיתנו חייכה לה, חיוך צבוע למדיי , והבנים רק הביטו בה, והנהנו בראשם.
המשכנו לדבר שם כולם , לא התייחסתי כל כך אלייה, או אליו ..
ניסיתי להתעלם מהעובדה ששניהם כאן לידי , כמובן עד כמה שיכולתי ,
ואז שמעתי צעקה מחרידה, זיהיתי את הקול , אי אפשר שלא לזהות את הקול הזה ...
"יובלל" צרחה מור, והגיעה אליי בריצה מהירה .
"מה קרה?" שאלתי לא מבינה.
"את חייבת לבוא איתי רגע .." אמרה ומשכה בידי .
"מה? מה קרה? מאיפה באת בכלל?" שאלתי מנסה לקבל כמה תשובות,
בזמן שהיא משכה אותי אחרייה לכיוון הפארק עצמו .
"את לא מבינה .. " אמרה בפנים מאושרות .
"מה ?" שאלתי , וחיכיתי שתסדיר את נשימתה .
"תנחשי .. " צחקה.
"נו מפגרת ,מה קרה?" שאלתי שוב .
"הוא אמר לי שהם נפרדו, את קולטת ?" שאלה מאושרת .
"מי ? רועי ועינב?" שאלתי .
"כן כן, יאו את לא מבינה איזה מאושרת אני ... " אמרה וחיבקה אותי בחוזקה.
"וואי איזה כייף, רגע אבל למה ?" שאלה.
"הוא אמר שלא הסתדר ביניהם, ושהוא רצה שאני אהיה הראשונה לדעת , את מבינה , אני עוד חשובה לוווווו" צרחה,
וראיתי בעיניה כמה באמת היא מאושרת, שמחתי בשבילה ..
"בטח שאת חשובה לו מורי, אתם הייתם פעם ביחד , תמיד תהי חשובה לו .." חיבקתי אותה .
"אני אוהבת אותו יאאאאו צ'וני קטן .." התחילה לצחקק.
"מפגרת קטנה .." צחקתי .
"רגע תגידי זה נכון מה ששמעתי?" שאלה.
"על .. ?" עניתי, לא רציתי ישר להדליף מידע .
"על שרית וסתיו , הם ביחד?" שאלה.
"מאיפה את יודעת?" שאלתי.
"קרין סיפרה לי שיש לו מישהי, ועכשיו ראיתי אותה שם יושבת, והיא תיארה אותה בדיוק ככה.." אמרה.
"כן זה נכון , מאיפה את מכירה את שרית?" שאלתי.
"ממזמן , היא הייתה איתי בבית ספר יסודי .." ענתה.
"אהה ואיך היא?" שאלתי.
"לא יודעת, לא הכרתי אותה לעומק, למה איך היא נראת?" שאלה.
"פרחה .." עניתי בפרצוף עקום .
"חח מה יש? אכפת לך עוד את רוצה להגיד לי?" שאלה.
"לא מה פתאום, אבל סתם היה נראה שהיא פרחה כזאת, יש לו קול נורא צפצפני כזה.." צחקתי.
"כן כן, זה אני כבר שמעתי .." חייכה , "טוב באתי רק לספר לך, אני יבוא אלייכם אחרי זה.." אמרה.
"לאיפה את הולכת?" שאלה.
"לכמה ידידים שלי מ'אורנים', אני אחרי זה יבוא.." אמרה.
"טוב מאמי" אמרתי וחיבקתי אותה, וחזרתי לעבר כולם ..
"חולת נפש אה?" שאלה מיכל .
"כן אחרי זה אני יספר לך .." עניתי , והמשכתי לדבר עם כולם .
שרית דיברה נורא חופשי עם כולם , כאילו הכירה אותם מאז ומעולם, נורא פתוחה הבחורה,
אבל מה שכן , לפי מה שקלטתי, שכל אין לה כל כך ..
"את ראית את זה?" שאלה אותי שירז בדרך לקיוסק.
"היא מפגרת נכון?" צחקתי .
"כן וואי , אני ומיכל רק צחקנו עלייה, היא נשמעת כזאת מטומטמת!!!" ענתה,
וזה קצת שימח אותי שלא רק אני שמתי לב לזה..
"כן היא אומרת משפטים כאלה מפגרים.." המשכתי לצחקק.
"כן, לא משתווה לרמה שלך בכלל, גם מיכל אמרה את זה.." ענתה.
"איך מיכל הגיע לדבר עליי ועל סתיו?" שאלתי.
"סתם היא הרי ידעה שהיה בינכם סיפור שכחת? אז היא אמרה שהיא לא משתווה אלייך,
הרי את האחרונה שהיית עם סתיו לפני זאתי.." ענתה.
"אהה הבנתי, טוב שיהיה להם בכייף.." עניתי , קנינו ארטיק וחזרנו לכולם .
"שלום לכולם .." שמענו את קולה של מור מאחורה.
"מה קורה?" שאלו כולם .
"בסדר, סליחה שלא התייחסתי מקודם, אבל הייתי חייבת את יובל .." חייכה.
"כן היית מפחידה, באת כולך בקפיצות.." אמר סתיו.
"כן כן , ומזל טוב סתוי.." אמרה וחיבקה אותו, והביטה בשרית מחייכת לה .
"מה קורה מור?" שאלה שרית.
"הכל טוב מאמי" ענתה לה , והביטה עליי מיד אחריי, מחייכת..
המשכנו לשבת שם כולם עוד קצת, ואז כל אחד התחיל להתפזר לביתו.
הגעתי הביתה ומרוב עייפות אפילו למחשב לא היה לי כוח ללכת, אז מייד נכנסתי למיטה ונרדמתי.
בבוקר פתחתי את עיניי, ומייד נתגלתה למולי דמות מוכרת ..
"מה את עושה פה?" שאלתי לא מבינה ...
😊




