סיפור מטורף..... ממש יפההה
חחחחח באמת מי זה קובי?
המששך
QUOTE (eliya_s @ 03/01/2008) חחחחח באמת מי זה קובי?
המששך
קובי זה הבחור ההוא מהקניון! שהיא ביקשה ממנו ללוות אותה כדי שליאור יקנא כשהוא היה עם המאפרת מההופעה!
זה היה ביום שבו היא הלכה עם החבר ההומו שלה ג'אסטין לקניות!
ושני פרקים מושלמים!! ההממממששששךךךך =============>>>>>>
QUOTE (Bubit_metuka @ 04/01/2008) QUOTE (eliya_s @ 03/01/2008) חחחחח באמת מי זה קובי?
המששך
קובי זה הבחור ההוא מהקניון! שהיא ביקשה ממנו ללוות אותה כדי שליאור יקנא כשהוא היה עם המאפרת מההופעה!
זה היה ביום שבו היא הלכה עם החבר ההומו שלה ג'אסטין לקניות!
ושני פרקים מושלמים!! ההממממששששךךךך =============>>>>>>
אהההה הבנתי הבנתי 😁
וואו ,
אני קוראת את הסיפור שלך כמה ימים וסיימתי להשלים הכול ,
את כותבת פשוט מדהייייייייים !
אין , שזה פשוט אי-אפשר לתאר !
סיפור מושלם3>
מחכה להמשך 😊
המשך ( תודה רבה על כל התגובות-אתן מדהימות ואני שמחה שאתן אוהבות ונהנות לקרוא)
"אני מקווה שלא אכפת לכם אבל הבאתי חבר שיראה אותנו היום".אמר ליאור והצביע על בחור שישב לידו.יישרתי אליו מבט והייתי בשוק.זה היה קובי.............
לא ידעתי איך להגיב-אבל השתדלתי לא להיראות מופתעת,אלא להעמיד פנים שאני לא מזהה אותו.זה עבד,החזרה החלה ורק עיניו של קובי שננעצות בגבי-הפרו את שלוותי.
האם הוא יודע על ליאור ועליי?,או שהוא עובר אורח תמים בדרך המפותלת של ליאור ושלי?.
החזרה נגמרה,קובי מחא כפיים ולא הראה שום סימני היכרות אליי.לא נעים להודות אבל התאכזבתי מעט-איך הוא לא מראה סימנים של הכרות או אכפתיות אליי?.
אחרי חצי שעה שנרגענו מן הנגינה והתכוונו לחזור הביתה,ליאור הציע לפתע "אולי נשב באיזה מסעדה או משהו?".והביט בנוכחים."אני צריך ללכת,תהנו לכם".אכזב קובי שאפילו לא היה קשור ללהקה-אך הוזמן בכל זאת."לאן אחי?".נבהל ליאור."סידורים".מלמל והתפנה ללכת."גם אני לא יכולה לבוא-מצטערת".אמרתי נמרצות ולקחתי את התיק שלי.
קובי התרחק מעט והלך במדרכה.הגברתי את מהירותי והרגשתי שאני ממש רודפת אחריו.
הבטתי אחורה ודלת הזולה הייתה סגורה-מזל,חשבתי לעצמי והתעמקתי בסוגייה של מדוע קובי מתחמק ממני.
"אתה מוכר לי".אמרתי לפתע בלחישה רמה."את יודעת טוב מאוד מי אני".הסתובב לפתע והביט בי בחיוך ממזרי."אתה זה שהיית בקניון נכון?".שיחקתי אותה."כן,אל תשחקי אותה אני יודע טוב מאוד מה עובר לך בראש".מלמל במבט נחוש והתקרב אליי."מה זאת אומרת?".התבלבלתי."אני יודע בדיוק על מה את חושבת עכשיו-אני קורא בחורות כמוך".
הסתובב סביבי."אז על מה אני חושבת עכשיו?".זרמתי איתו."את בטח מציינת לעצמך שאני נראה טוב ושאני מרגש אותך,הרי גרמתי לך לרדוף אחריי".אמר בביטחון שגרם לי לפתע לרעוד-הרגשתי כה חשופה,אלה היו בדיוק המחשבות שלי.
בלעתי את הרוק והשתדלתי לשמור על ארשת פנים רגועה."הסערה הפנימית שלך מסגירה את הכל,חמודה את-נתראה".מלמל בזלזול מועט ונעלם.
נשארתי עם ההלם ממנו ופשוט נדמתי.הלכתי בודדה הביתה רק כדי לחזור להלם.
"תקשיבי טופז חשבתי על זה ואולי כדאי שלא יהיה ביננו כלום".קיבלתי הודעה בפלא' ממיכאל.לא האמנתי למראה עיניי-חשבתי שאני חולמת,שמיכאל יגיד דבר כזה?,ועוד לי?,בחיים לא אמרו לי דבר כזה.ומיכאל?,זה שכל כך רצה אותי?,רדף אחריי ניסה לשכנע?,הוא זה שפשוט יזרוק אותי."מה פתאום חשבת על זה?".תקתקתי מיד הודעה חוזרת."סתם מחשבות,אולי כדאי שבאמת לא נמשיך עם זה,שלא יקרה ביננו עוד".השיב לי.הרגשתי שעולמי חורב עליי ומיד עשיתי את טעות חיי."כלום לא היה קורה כי אני יוצאת עם מישהו".תקתקתי ויצר ההגנה שלי תקף מיד.איזה טעות-חשבתי לעצמי אחרי ששלחתי את ההודעה,ממיכאל כבר לא שמעתי באותו היום-בטח חשב עליי דברים לא טובים.
הרגשתי שזה פשוט יום של טעויות,קודם קובי המסתורי אחר כך מיכאל שחותך את הקשר שעוד לא התחיל ביננו-ואז ליאור התקשר.היה נראה לי כל כך טבעי שהוא יגיע כדי לנחם אותי,אבל זו הייתה רק עוד טעות לאוסף.
"את נראית ממש עצובה".אמר וליטף את שיערי כשישבנו בחדרי."סתם דברים שמפריעים לי".אמרתי ולא פירטתי.ליאור היה כל כך מבין ונדמה היה שהוא נשלח אליי מלמעלה.הידיים הנעימות שלו ליטפו את שיערי ומחו את דמעותיי כשהזלתי כאלה.
הוא לא שאל שאלות,לא ניסה להוציא ממני את סיבת כעסיי ועצבי-הוא פשוט היה שם באותו הרגע,שהסתבר כהרגע הלא נכון בזמן הלא נכון.
אחרי שעות של ליטופים עשיתי טעות איומה,הנחתי את ראשי על כתפו ורכנתי כדי לנשקו.
שפתיו הבשרניות נראו לי סיבה לטרף קל-והן היו כל כך קרובות שגרמו לי כמעט להתפתות.אז שלחתי יד אחת וליטפתי את עורפו,ליאור בהה בחלל ולא הביט בי.
מבטו היה מזוגג-ידעתי מה מתרחש אצלו,אבל בכל זאת המשכתי,ממש כמו באונס.
שפתיי התקרבו לשלו,נראה היה שהוא לא מסרב לי-או שלא רצה לסרב לי מכיוון והייתי עצובה.שפתיו נפגשו עם שלי לרגע קצר ומלא חטאים."טופז אני לא יכול".מלמל והתנתק ממני קם בעדינות מן המיטה.
"למה לא?".ניסיתי להתקרב אליו שוב."כי אנחנו ידידים-זה לא מתאים".השפיל את מבטו-דבר שאני פירשתי כאיום אך יותר מאוחר התברר כאכפתיות ממני וממצבי.
"פתאום ידידים?,יש לי חדשות בשבילך-שכבנו אנחנו לא יכולים להיות ידידים".אמרתי ביוהרה.כל הזמן הזה ניסיתי למשוך אותו חזרה אליי-לא הבנתי שמילותיי הן שמרחיקות אותו ממני."טופז אכפת לי ממך אני לא אנצל את המצב שלך בניגוד להרבה בחורים אחרים".מלמל בכעס."אז לך".פתחתי את הדלת ופשוט סילקתי אותו.
מיררתי בבכבי במיטתי.נזכרת בפניו חסרות האונים כשלא רצה לפגוע בי-אך גם לא רצה לנטוש אותי.הוא פסע דרך הדלת ונעלם מן ביתי-הכאב היה קשה מנשוא,הרגשתי שהכל סוגר עליי,שהעולם מתמוטט.
**
בבוקר גיליתי שנרדמתי אל תוך דמעותיי.הטבעת שלי חרצה סימנים בפניי,נרדמתי עם בגדי יציאה ובאיפור מלא."אפילו כשאת קמה את יפה".שמעתי קול והסתובבתי.
"דקל מה אתה עושה פה?".התאכזבתי מעט-בדמיוני הקול היה שייך לליאור,או למיכאל,או לקובי-או שאני כבר לא זוכרת.
"אימך ביקשה שאעיר אותך-אביך לקח אותה לחופשת הפתעה ליום הנישואים שלהם".מלמל והתיישב לידי."מה פתאום הם נוסעים ככה בלי להודיע?".התרעמתי.
"אימך גילתה את ההפתעה רק אתמול בלילה-זה היה התכנון,אך את נרדמת ואביך התקשר לשאול אם אוכל להישאר איתך בזמן הזה".הסביר דקל."נו מה אני ילדה קטנה שצריכה בייבי-סיטר?".התעצבנתי וגררתי את עצמי למקלחת.
דקל התעלם מן ההערה שלי.כשהתרחצתי חשבתי על הטובה שהוא עושה לי כשהוא לא נותן לי להישאר לבד בלילות האלה ללא השגחה.נרגעתי ויצאתי מחבקת אותו כיאה לבוקר טוב."הכנתי לך ארוחת בוקר".מלמל בחיוך."דיי איזה חמוד אתה!".קפצתי עליו והוא נשא אותי למטבח.
השולחן היה ערוך,ועליו שתי צלחות עם חביתות מעלות אדים וסלט."יאמי תודה".הודתי לו ונגסתי בחביתה.הכל היה כל כך טעים והרגיש טבעי כשדקל בסביבה.
"רוצה להיכנס לג'קוזי?".הציע דקל."רעיון טוב,תחמם אותו קודם".עניתי ורצתי לשים בגד-ים.הקור היה מקפיא אך כשנכנסנו לג'קוזי הפשרנו בשנייה.
דקל נכנס בבוקסר לבן שהבליט דברים שלא היו אמורים לבלוט-אך כשאני עמדתי מולו בבגד-ים זה היה דיי ברור.
התיישבתי לא רחוקה ממנו ופיתחנו שיחה על החיים."רציתי לומר לך משהו".התפרץ לדבריי."דבר".חייכתי וראיתי שידו מגששת לנוח על כתפי.
"אני רוצה לנסות שוב".מלמל."מה לנסות שוב?".התבלבלתי."ביננו-אני רוצה שננסה שוב".אמר דקל והוציא את כל האוויר שאגר בנשיפה אחת.הוא היה לחוץ מעט-כך ניכר על פניו."אני לא יודעת".נלחצתי."אם תגידי לי לא זו תהיה טעות".השפיל את מבטו בכנות שמעולם לא נראתה אצלו וגרם לי לתהות.מה לעשות?,כל הטעויות שעשיתי היום היו מיותרות וברות מניעה ועכשיו הוא אומר לי דבר שכזה..........
כןןןן תגידי כןןןן!!!!!! חלמתי על זה מתחילת הפרקקקקק!!!!!!!!! כןןןן!!!!!!!!!!!
פרק מאלףףףף!!!
הממששךךךךךךךך!!! ==========>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>
תגידיי כןןןןן בבקשההההההה!!!!
כןןן...תחזרי אליו חח ואז למיכאל =]]
סתם בוביק פרק יפה תמשיכי ...
אתר האהבה הישראלי