ההממשששךךךךך==========>>>
מצטערת שלא כתבתיי..יש לי לחץ אבל אני לא שוכחת אתכם
מחר בצהריים אני אחזור מוקדם ואפנק אתכם בהמשך מסקרן ומעניין-מבטיחה!!! 😉
וואי איזה סיפורררררר..
סופה את כותבת כל כך יפפפה !!!!
וקראתי גם את 'עד החתונה זה יעבור' - והוא באמת ריגש ופשוט מדהים.. ממש אהבתייי !
תמשיכי 😊
וואאווו מדהים פשוטט!!!
תמשיכי מתוקה :]
המשך: (תודה על כל התגובות אני אוהבת אתכם ומבטיחה לא לשכוח מואה)
."אני קורא אותך,ובגלל זה ביקשתי שתבואי-אנחנו צריכים לדבר ברצינות".הוסיף ליאור.לא ידעתי כבר מה לחשוב,התפללתי שהוא לא רוצה לדבר עלינו כאופציה עתידית,לא רציתי לחזור על כל מה שהיה ביננו שוב,ידעתי שזה יהיה מיותר ויגרור עוד סבל..............
"דבר".מלמלתי מביטה בעיניו החומות בהירות."אי אפשר להמשיך ככה".ענה."איך?".שיחקתי אותה ראש קטן."לפחות בואי ונשמור על קשרי ידידות,אנחנו מתעלמים ומציקים אחד לשנייה וזה לא יכול להימשך ככה,אנחנו עובדים ביחד ועושים חזרות יחד בואי לפחות נעשה את זה לטובה".ביקש ליאור."פשוט לשכוח מהכל?".התבלבלתי לשמע בקשתו."הכל,לא נקנא,לא נריב לא נתנהג בהתעלמות-נהיה ידידים רגילים ונרגיש בנוח זה עם זו,מה את אומרת?".הוסיף ליאור."אני אומרת שבסדר".הפתעתי אפילו את עצמי."ידידים?".הביט בעיניי בקול בטוח."ידידים".אישרתי והגשתי לו את ידי ללחיצה נעימה.
ליאור החזיר אותי לביתי בתום שיחתנו,נשכבתי במיטתי ובפעם הראשונה מזה הרבה זמן ישנתי שינה רגועה.
**
היום החדש שהפציע הביא איתו עוד הרבה תקוות.תקווה לשמוע מדקל,תקווה לראות את מיכאל ותקווה לראות איך ליאור ואני נסתדר בדרכינו החדשה כידידים ותו לא.
התארגנתי במהירות לבית הספר רק כדי להמשיך את שנת היופי שלי בשיעור.
"יש לך קצוות שרופים".מלמלה אחת מבנות כיתתי והביטה על שערי החלק.הבטתי עליה והתרכזתי באמירה שהייתה אמורה לסחוט ממני חיוך ואולי גם תגובה מצחיקה.אבל לא יכולתי לקחת את דבריה ולפרשם בצורה כזו.לי יש קצוות שרופים?,לי?.רצתי מיד למראה בשירותי הבנות וכשהתברר הדבר כנכון-התקשרתי אל הספרית שלי והזמנתי תור דחוף לצהריים."אני יכולה לקבל אותך רק ב-3".הסבירה חן הספרית וגרמה לי לחשב כמה זמן ייקח לי להבריז מהשיעור הבא כדי להגיע בזמן למספרה.
יצאתי מבית הספר ונחתי בדיוק בזמן על כיסא הכבוד אצל חן.תוך כדיי החפיפה הנעימה התעניינה חן מה ארצה לעשות בשיערי."אולי פן?".הבטתי על שיערי שבזמן האחרון התעגל מעט בקצותיו שתמיד היו חלקים ומושלמים."אל תדאגי".חייכה חן וכבר ידעתי-היא תפחיד אותי מעט אך לבסוף תעשה משיערי יצירת מופת."סומכת עליך".הבטתי בה דרך המראה וראיתי את המכשיר מפיץ אוויר חם על שיערי.
יצאתי בדיוק אחרי שעה ורצתי הביתה בכדי להספיק להתקלח לפני הנסיעה לעבודה.
אספתי בעדינות את שיערי בגומייה והעברתי מים חמים על כל חלקי גופי מלבד שיערי.
טקס הלבוש היה קצר הפעם איות ולא היה לי זמן.שמתי על עצמי גופייה ירוקה נטולת שרוולים,מעליה חולצה שחורה צמודה-התהדרתי בג'ינס שחורים צמודים ורק כדי שאימי לא תנדנד,ז'קט שחור מעור.
זרקתי אל תוך התיק את המדים,ואת התג ונותר לי מספיק זמן להתאפר.
התחלתי עם צללית כהה בצבעי עשן,מסקרה,קו עדין על העין,קו עבה בתוך העין ולסיום ליפסטיק בגווני אדום חלש.
אימי הקפיצה אותי אל התחנה וחיכתה שאסע.יצאתי מן הרכב בדיוק כשההסעה עצרה.
הדלת נפתחה וראיתי איך לא?,את מיכאל יושב בכיסא שליד הנהג.הנהג ומיכאל הביטו בי במבט מוזר-חייכתי מתנצלת ועליתי לשמע המחמאות."איזה יפה".סינן מיכאל והביט בי.
"שוב אין מקום?!".התרגזתי מעט והנהג חייך אליי."למה את צריכה מקום כשיש לך את מיכאל?".סינן וצחקק."תכלס".אמרתי ובלי מילים מיותרות התיישבתי על מיכאל.
"פשש הופה".נשמעו קריאות מכל עבר."לא אמרת לי שלום".מלמל מיכאל אל תוך אוזני וקולו הנעים חדר אליי."שלום".צחקקתי והבטתי בו.
ירדנו להחתים כרטיס ומיכאל הלך הרבה לפניי.שילך-חשבתי לעצמי והתפנתי לומר שלום לבנות.
אחרי שהנחתי את התיק במקום המיועד לו וקיבלתי את המטלה שלי עד לשיחה שלפני האירוע,ראיתי את ליאור.הוא עמד עם גבו אליי-אך כשהסתובב קלט אותי וחייך בנעימות את החיוך שפעם כבש אותי.הוא התקרב אליי בצעדים בטוחים ורק אני התקרבתי מהוססת.
"מה המצב?".שאל וחיבק אותי מעביר את ידו על גבי הלוך ושוב."הכל טוב".מלמלתי וחייכתי אליו מדביקה נשיקה קטנה על לחיו.הסובבים לא נרגשו מהאיחוד של ליאור ושלי-אבל הלב שלי בהחלט דפק מהר לכן הייתי צריכה להתרחק ממני כדי שחלילה לא ירגיש את פעימות ליבי.התפנתי לעבודתי בזמן שמיכאל ישב לא רחוק ממני והביט בי ללא הפסק.
"ב-6 וחצי יש שיחה,תתלבשו ובואו".מלמל הרב מלצרים החדש.הבטתי עליו והוא חייך אליי.פסעתי בצעד להוט אל תוך התא ונעלתי אותו פותחת את תיקי ולובשת את הטייטס השחורים,ואת החולצה השחורה המכופתרת מעל החולצה השחורה שלי.
אספתי חלק משיערי החלק בקליפס,התאפרתי ויצאתי לבחוץ.
"עשית פן?".קלט לפתע ליאור."כן".חייכתי והתיישבתי קרוב אליו."ממש יפה,אהבתי".החמיא לי והחיוך הנעים שלו התפשט על שפתיו שפעם נהגתי לנשק.
"תודה מאמי".החזרתי לו חיוך."זוז אני יושב לידה".דחף לפתע מיכאל את חברו וחייך אל שנינו.השיחה עברה בסדר,התחלנו לעבוד ומדי פעם פגשו עיניי את עיניו של מיכאל.
"איפה את רוצה לעמוד?".שאל אותי אחד המלצרים בקבלת הפנים."ליד מיכאל".חייכתי וראיתי את מיכאל מגיח לפתע ונעמד לידי."היא לידי".אישר מיכאל וחיבק את כתפי.
ברוב קבלת הפנים מיכאל תמיד חיפש את קרבתי.תמיד עבר לידי וכאילו במקרה הניח את ידו על בטני או כתפי לליטוף קצר,תמיד בהסח הדעת העביר את אצבעותיו בשיערי והחמיא לי ללא הפסקה.
לקראת אמצע האירוע ראיתי את מיכאל מדבר עם אחת הבנות.העניין שהדיבור הכביכול תמים שלו לווה במבטי זימה,חיוכים ומעט מבטים אל המחשוף שלה.אני לא נשארת חייבת-החלטתי והתעלמתי ממבטיו.אחד מהחברים של מיכאל התקרב אליי וביקש ממני דבר מה.
"תאמין לי אתה כזה חמוד הייתי מתחילה איתך".טפחתי על שכמו וזזתי בעדינות לראות אם מישהו מאחורינו.למרבה שמחתי מיכאל עמד מאחורינו וראה את הטפיחה המאוד ידידותית שלי על שכם חברו."מיכאל למה אתה עצבני?".שאל כשמיכאל התרחק בהפגנתיות."בטח בגלל מה שאמרתי לך,הוא כנראה שמע".צעקתי לאוויר,מפילה פצצה וגורמת לה להתפוצץ."מה,מה היא אמרה לך?".סחב מיכאל את חברו הצידה ותחקר אותו.
אחרי דקה חזרתי למטבח כדי להוציא שתייה מן המקרר.מיכאל בדיוק רצה לעבור לצד שלי ונעצר מולי."למה בכל פעם שאתה רואה אותי אתה עוצר?".שאלתי מחייכת.
"כי היופי שלך מסנוור".ענה.היה לו קטע עם קיצ'יות-לא שלא אהבתי את זה,אבל זה בהחלט כבש אותי כליל."התגעגעתי אלייך".מלמל וליטף את שיערי מביט הצידה לראות שאין לנו אורחים."גם אליי וגם אל המכוערת הזאת שהסתכלת לה על החזה".עקצתי אותו
"ממש לא,זה סתם דיברתי איתה אני מת עליך".הרגיש צורך להסביר לי."מיכאל תירגע אתה לא חייב לי כלום".צחקקתי מביטה בפניו הרציניות."אבל אולי אני רוצה להיות חייב לך".מלמל רציני."אז רק שתדע שאני בחורה מאוד,אבל מאוד רכושנית".עניתי והתרחקתי בעינטוז כבד ובלב קל.
לקראת סוף האירוע הופיעו צמד רקדנים בבימת הריקודים.כולם כמובן דהרו לראות את ההופעה,הנחתי מגש על השולחן ונעמדתי מסתכלת על הריקוד העממי."סליחה את מסתירה לי".מלמלה אישה מבוגרת.חייכתי בהפגנתיות והתרחקתי.לפתע רב המלצרים שלי אחז בכתפי ומשך אותי שאעמוד לפניו.בהתחלה לא הבנתי,אבל לקח לי דקה לקלוט שהוא משך אותי כדי שאוכל לראות ולא להפריע.הוא הציב אותי ממש לפניו ונקודת המבט הייתה מעולה."תודה".מלמלתי בחיוך."על לא דבר".חייך והתרכז בהופעה.אני לא יכולתי להתרכז כי הוא היה ממש קרוב אליי,כשסובבתי את ראשי ממש נגעתי בכתפו,ושלא אדבר על חצי מהגוף שלי שעקב הצפיפות נלחץ אל גופו.נראה היה שזה לא מפריע לו.כשהסתיימה ההופעה הוא שלח את כולנו לאכול.לקחתי את צלחתי והתקדמתי אל עבר פינת המלצרים.
כולם ישבו לאכול ביחד בהרמוניה,חיברו שולחנות ארוכים ומזגו אחד לשני לשתות.
"אז מי קורא את ההגדה?".התבדחתי כשראיתי את כמות האנשים ואת השולחן שנוצר.
חלקם צחקו ומיכאל למשל מיד אירגן לי כיסא.חיכיתי לזמן הזה שבו אוכל,אשב ואצחק עם החברים.ליאור ישב מולי וחייך כמובן.אחרי האוכל לקחנו לנו הפסקה קצרצרה והתפרקנו לקבוצות.ישבתי ליד אחת הבנות ששוחחה עם אחד המלצרים החדשים.ליאור הגיח ושם כיסא לידי."קניתי אופנוע".מלמל."מה באמת?!,תתחדש! הוא פה?".החמאתי לו.
"לא,מתי את עובדת שוב?,אני אבוא איתו".התעניין וגרם לי להרגיש מוערכת."שבוע הבא,תיזהר אבל זה מסוכן".הוספתי."הרבה דברים מסוכנים".ענה והדליק לעצמו סיגריה,התנועה שבה הצית את הנייר המגולגל הדליקה גם אותי.הוא שאף את העשן ואני לא הפסקתי להביט בו."הנה ראית אני לא מדבר עם אף אחת יותר".צחקק מיכאל והתיישב גם הוא לידי.הרגשתי את האירוניה באוויר."אמרתי לך אתה לא חייב לי כלום".צחקקתי וליאור חייך אל שנינו."מה קשור לא מדבר עם אף אחת?".פנה ליאור אל מיכאל.
"אני רוצה אותה והיא רכושנית ובגלל שאני מת להיות איתה אני לא מדבר עם אף אחת".הסביר מיכאל וחייך מרוצה מעצמו.החלפתי מבטים משועשעים עם ליאור שהיה כל כך חמוד והסביר:"חבל על הזמן שלך,גם אותי היא לא רוצה".ליאור קרץ לי ומיכאל התבלבל."לילה טוב-אתם יכולים ללכת".שחרר אותנו מנהל האירועים.לקחתי את התיק שלי ויצאתי לכיוון החניה,מעט באיחור-ראיתי כבר את ההסעה עומדת בצד ואת החבר'ה עולים אליה."ביי טופזי".אמר ליאור.התקרבתי אליו מחבקת אותו בעדינות ועליתי להסעה מביטה בו מתרחק אל הרכב שלו.המקומות הראשונים היו תפוסים,הבטתי קדימה וראיתי את מיכאל מתפרס על המקומות שמאחורה.הוא חייך אליי כי ידע שאין לי לאן לברוח-אלא לשבת ולדבר איתו."יואו כל כך יפה לך".החמיא שוב על שיערי כשהתיישבתי לידו.
"תעשי לי מסאז'".ביקש והפנה את גבו אליי."אין לי כוח,תעשה אתה לי".הפצרתי בו והוא העביר את אצבעותיו הנעימות על צווארי והפיק ממני קולות הנאה.
"את לא רוצה אותי?".שאל לפתע.לא עניתי."כי אם לא תגידי לי עכשיו כדי שלא אטריד אותך יותר..".העמיד אותי בפני מצב של בחירה-שלא ידעתי איך לצאת ממנו............
אהה!!!!!!!!!!!!1
מדההיםםם =)
כן שתהיהה עם מיכאל! לא צריך את ליאור הבוגדני.. 😊
תמשיכיי הכי מהר שאת יכולה!
את כותבת כל כך מדהיםםם 3>
😊
😊
מושלם 3>
אני לא אוהבת את מיכאל,
שתיהיה עם המלצר החמוד שפינה לה מקום בהופעה [;
QUOTE (adva2244 @ 30/12/2007) מושלם 3>
אני לא אוהבת את מיכאל,
שתיהיה עם המלצר החמוד שפינה לה מקום בהופעה [;
המלצר החמוד היה הרב מלצרים והוא גדול ממנה ב-8 שנים חח..
פרק מעניין מאוד ומסקרן מה יקרה אח"כ ,אהבתיי
סופה תודה על מקודם מה הייתי עושה בלעדיך 😊
אתר האהבה הישראלי