איזה יפה אהבתייי מאוד...
תמשיכי !
המשך (תודה על כל התגובות אתם עושים לי ממש טוב על הלב כשאני קוראת את התגובות..אוהבת אתכם-הנה עוד פרק אני משתדלת לכתוב כשיש לי זמן)
אתה מחכה לליאור?"שיניתי נושא."באתי לקחת אותך".אמר קובי והכניס אותי ללחץ."תעלי".ביקש בחיוך ופתח את דלת הרכב.
הבטתי אחורה וראיתי את האכזבה על פניו של מיכאל."הבחור הזה מסתכל עליך בצורה מוזרה,כאילו את חייבת לו משהו".סינן קובי ועיניו הברורות פגשו את עיניי המבוהלות-איך הוא יודע את כל זה?!.
"קובי אח שלי מה קורה?".שמעתי לפתע את קולו של ליאור מאחוריי."מצויין אחי".החזיר קובי והביט בי מחכה לתשובה.הבטתי שוב אחורה,פניו של ליאור היו מבולבלות-קובי היה בטוח בעצמו ומיכאל בדיוק עלה להסעה."את צריכה לבחור".מלמל קובי כשליאור הסיט את מבטו."בחרתי,שיהיה לכם לילה טוב".החלטתי להפתיע את קובי שחושב שהוא יודע הכל ולמהר לעלות להסעה."איזה רכב..פשש".מלמל נהג ההסעה בהשתאות והביט על הרכב של קובי.ראיתי את ליאור עולה לרכב של קובי,וקובי נוסע בלית ברירה-בלעדיי.
יד הגורל ריחפה מעליי,ואיך לא המקום היחיד הפנוי היה ליד מיכאל.התיישבתי בשתיקה ושקעתי במחשבות.ממש "הכנסתי" לקובי,תמיד הוא בטוח שינחש את ההחלטות שלי.
"למה אתה עצבני?".שאלתי את מיכאל בחיוך-מנסה להפשיר אותו."סתם".ענה ופניו הפכו קשות כמו אבן."שוב הקנאה?".הקנטתי אותו וחייכתי."למה דווקא אני?,מכל הבחורים בעולם נפלתי על סטארית כמוך..על אותה אחת שכולם רוצים וכולם מתאכזבים ממנה".הסביר מיכאל והשפיל את מבטו."ככה".עניתי ו"החטפתי" לו נשיקה מהירה בצוואר."וואי".גרגר מיכאל ואני המשכתי לנשק את צווארו כשכולם סביבנו שקועים בחיים שלהם ובעייפות שלהם."מתי את באה אליי?".שאל מיכאל התחלף איתי בתפקידים,עכשיו הוא זה שעינג את הצוואר שלי ואני זו שעצמתי את עיניי ומלמלתי שטויות מתוך הנאה."אני לא באה אלייך,אם אני אבוא נעשה דברים שאני אצטער עליהם".צחקקתי והוא המשיך."תאמיני לי שאת לא תצטערי ממני".רטן בקול מפתה.
"הכל מהר מדיי".ניסיתי לתרץ אך לא יכולתי להמשיך את המשפט-השפתיים של מיכאל התקרבו מעלה ומעלה ואיימו להגיע אל שפתיי."אני יכול לעשות את זה מאוד לאט".מלמלו שפתיו של מיכאל ויכולתי להרגיש את הבל פיו מפניו הקרובות מאוד אל פניי."אתה מפלרטט ככה עם כולן או רק איתי?".שיחקתי איתו וליטפתי את בטנו משתדלת לא למשוך יותר מדיי תשומת לב."רק איתך,ואת? מי היה הבחור עם הרכב השחור?".התעורר לרגע.
"חבר של ליאור,הוא היה פעם בחזרה של הלהקה שלנו ובא לאסוף אותו".שיקרתי בזריזות."אז למה הוא קרא לך?".חקר מיכאל.לא פרייאר הבחור-חשבתי לעצמי ועניתי-"כי הוא ראה אותי ורצה לומר שלום".הסברתי והחקירה הסתיימה.
"מתי אני אראה אותך שוב?".שאל מיכאל ועיניו ניבטו אליי עצובות."נהיה בקשר".חייכתי,נישקתי את לחיו במהירות וירדתי מההסעה.
הנייד שלי צלצל מתוך התיק.מוזר-חשבתי לעצמי,מי יחפש אותי בשעת לילה כזו.
"אנחנו צריכים לדבר"-שלח ליאור.ניסיתי להדחיק את כל הפאשלה עם ליאור,אבל גם מאחורי מעטפת החיוכים שלו ידעתי שלא אתחמק כל כך מהר."מתי?".תקתקתי במהירות וחיכיתי לתשובה."מצידי עכשיו"-החזיר ליאור."בוא אליי-יש לי בית ריק".כתבתי ביובש וניסיתי לחשוב מה אומר לו.פתחתי את הדלת והנחתי את התיק במטבח וכל מחשבותיי היו נתונות לפנטזיות חסרות חשיבות על ליאור ועליי בלילה קר ולבד.
"פתחי לי".ביקש ליאור.ניגשתי אל הדלת ופתחתי אותה."כנס".חייכתי אליו והכנתי לשנינו קפה שחור."אני ממש מצטערת על ההתנהגות שלי באותו היום,הייתי ממש הרוסה".פתחתי בהתנצלות.ליאור הדליק סיגריה,שאף את העשן לריאותיו והוציא בנשיפה.משהו במונוטוניות הזו הדליקה אותי מיד."זה בסדר,גם אני עשיתי קצת חושבים אחרי הערב הזה והגעתי למסקנה שצדקת".ענה ליאור ולא הביט בעיניי."במה צדקתי?".התבלבלתי.
"אני לא יכול להיות ידיד שלך,אני מרגיש אלייך עדיין רגשות".מלמל ושאף שאיפה ארוכה מהרגיל מן הסיגריה."תן לי רגע".חטפתי בעדינות את הסיגריה מידיו והרגשתי שאני כל כך זקוקה לעשן המרגיע הזה שלא שאפתי כבר כמה חודשים טובים.
"ומה היה הקטע הזה עם קובי?".שאל לפתע."אני אגיד לך את האמת,את קובי אני מכירה לא דרכך אלא בדרך אחרת,לא היה ביננו שום דבר אבל קובי בהחלט מנסה שיקרו דברים ביננו,הערב הוא הגיע לאסוף אותי מבלי שידעתי-וסירבתי לו".הסברתי בכנות בפעם הראשונה בחיי לא שיקרתי לגבי עניין מביך."הבנתי.הוא יודע עלינו?".שאל.
"לא,בגלל זה כל האי-נעימות".הסברתי והרשתי לעצמי להדליק עוד סיגריה."מספיק את הפסקת אסור לך".חייך ליאור ולקח ממני את הסיגריה הנחשקת."מצבים כאלה תמיד גורמים לי לרצות לחזור לזה".התוודתי ושתיתי את הקפה.
"יש מישהו רציני בחיים שלך?".שאל לפתע."רציני לא,יש הרבה ליצנים מסביב-אבל שום דבר רציני".מיהרתי לענות בתקווה שהמצב ישתנה לטובה."ואם היית יכולה לבחור מי יבלה איתך את הלילה הזה,במי היית בוחרת?".הצית אותי בדיוק כמו שהוא מצית את הסיגריות שלו."מי אמר שאני רוצה לבלות את הלילה עם מישהו?".התחמקתי."זה כתוב לך על המצח".צחקק ליאור."אז אם באמת הייתי רוצה-הייתי בוחרת בך".החלטתי להיות כנה עד הסוף,עד סופו של הערב שהתחיל לא כל כך טוב-אבל אולי יגמר מושלם.
"הלוואי שהייתי יכול להראות לך כמה אני מרגיש כלפייך,אנחנו אולי לא ביחד אבל הרגשות עדיין קיימים".התוודה ליאור וקרע את ליבי."אתה יכול להראות לי".עודדתי אותו."אני לא,אני מרגיש עצור".מלמל ונשען על משענת הכיסא של הבר במטבח.
קמתי מן הכיסא,ניגשתי אליו ובתנועות זריזות התיישבתי עליו כשפניי מול פניו.
"אני יכולה לעזור לך להשתחרר".מלמלתי כדי לקבל את אישורו.ליאור לא היסס יותר,בתנועה חדה הוא הצמיד את שפתיו לשלי.במהירות מחושלת שלף את הקפוצ'ון השחור שלבשתי וזרק אותו לרצפה.
התמסרתי למהירות ולעונג שגרם לי ונטלתי יוזמה,מפשילה את בגדיו ומכוונת אותו לחדר השינה.נפלנו למיטה כשליאור מעליי,מפשיט אותי לגמרי ומנשק את כל גופי."רוצה להתפרע?".מלמל וכבר ידעתי על מה הוא חושב."כן,תביא קונדום ובוא".לקחתי את הפיקוד אל ידיי ונכנסתי לג'קוזי בחדר של הוריי-הרעיון של ליאור.
מרוב הסיחרור כבר לא ידעתי מה אני עושה-אבל זה הרגיש טוב זה הרגיש נכון כל כך נכון שליאור הצמיד אותי אליו בתוך המים החמימים,חיבקתי אותו עם רגליי והוא חדר בקלות מפיק ממני צלילים של עונג ומלטף את פניי בחמימות.
**
קמתי כשליאור מחבק אותי.פניו היו שלוות ונדמה היה שעכשיו הסדר ישוב אל כנו.
חייכתי אל עצמי וליטפתי אותו בעדינות משתדלת לא להעיר אותו.מה זה אומר עלינו עכשיו?-התרגשתי בתוכי וקמתי להתקלח."בוקר טוב".מלמלתי אל עבר ליאור ששכב במיטה מביט בי מתעטפת עם החלוק."בוקר מצוין".קם וניגש אליי מחבק אותי מאחורה ומנסה להוריד מעליי את החלוק."על הבוקר?".צחקקתי ונישקתי אותו."הכי כייף".מלמל ונישק את צווארי."איך התגעגעתי אל הצוואר הזה".אמר לפתע וגרם לאוזניי להזדקף.
"נישקת כל כך הרבה צווארים אחרים?".רטנתי בחיוך מקווה שהרגע לא נהרס.
"דווקא לא,לא מאז שהייתי איתך".התוודה והמשיך במעשיו עד שהתעשת ושאל-"ואת?".זה היה כל כך לא מוסרי,אבל הייתי חייבת לשקר לו.מלמלתי 'לא' מהיר וסחפתי אותו לעוד מספר על הבוקר.שכבתי לצידו עירומה תחת שמיכת צמר מחממת ותהיתי מה יקרה עכשיו.הנייד שלי צלצל ולא היה לי חשק לקום ולקחת אותו אז ביקשתי מליאור שיעביר לי אותו מן השידה."מה קשור מיכאל מתקשר אלייך?".התבלבל ליאור והרגשתי קור חודר לליבי.השם מיכאל ריצד על הצג.מה אני עושה עכשיו?........
וואאייי.. מוששלם מושלםם מוששלםם!!! =)
אין.. הם חייבים להיות ביחד.. הם נועדו אחד לשני!
וזהו.. אל תהרסי😛
שמיכאל ילקלק לבנה=)
חחחח..
תמשיכי מתי שאת יכולהה =)
חחח איזה שרלילה היא.. היא רק בבכיתה י''ב ... חחחחח שרלילה אש מה הוללך איתה?
וואווואואואואואואואווווו
איזה סיבוךךךךךךךךךךך גגאאאדדדד!!!!!!!
סליחה... אבל היא ממש זנזונת... מה זה?!! חחחח טירוףףף...
תממשיייכיייי ====================>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>
יא איזה חמודדים
חחח שיחזרו נווו
טוב שהיא לא עם מאה בנים, איכס.
דקל הכי מתוק (:
ההמממששששךךךךך =========================>>>>>>>>>>>>
סופהההההה אני מתה על הסיפור הזהההה זה כזה מענייןןןןןן!!!!!!! 😊
אני רוצה שתמשיכיייי חחחחח
סופה איזה שם מדהים[;
תמשיכי !