באמצע החיים -ועוד בלעדיך!

איזה זבל יניייבבב
פרק מדהים!!!

מחכה להמשך מאמייי (:

המשך: (תודה על התגובותתתתתתתתת)

."למה נראלך שתצליח לשכנע אותי לשכב איתך שוב?".שאלתי מרגישה את הביטחון העצמי חוזר לשיחה שאחריי."כי את לא רוצה שליאור ידע על מה שהיה פה מקודם נכון?".שאל יניב בחיוך זדוני והסתלק,מותיר אותי עם רחמים עצמיים ופחד...........
***
הבוקר הגיע,ולקח איתו את כל הפחדים והעצבות.התארגנתי לקראת חזרתם של הורי מן החופשה,צלצלתי לדקל-שהפך לזר מאז שלא דיברנו וביקשתי שיקפוץ אליי."היי בייבי".חייך נושק על לחיי."היי".החזרתי בחוסר חשק מקווה שהמפגש עם הוריי יעבור בשלום ושהם לא יחשדו ביחסיי השונים עם דקל."יש פה ריח של סקס".צחק דקל.עשיתי לו פרצוף והוא התקרב אליי."עם מי?".שאל בפנים חשדניות."חבר של ליאור".עניתי מתייפחת על כתפו."דיי..את לא נורמלית".מלמל דקל ספק המום ספק מאושר."לפחות היה טוב?".התעניין."סתום".עניתי וזרקתי עליו סווט-שירט ישנה."ועם ליאור לא שכבת?".שאל שוב."לא,הוא דחה אותי".מלמלתי בעצב קל."זין,מי מסוגל לדחות אותך?-או שהוא לא שפוי,או שהוא הומו".ענה דקל כלא מאמין.
"כן..".השתתפתי בצער של עצמי."נזוז?".קרא דקל לוקח את מפתחות הרכב ומזרז אותי.
סגרתי את דלת הרכב ושמעתי את הנייד שלי."זה ליאור".סיפקתי מידע לדקל שפניו היו מלאות בסימני שאלה.
"תעני למה את מחכה?!".עודד אותי."הלו".עניתי לחוצה."אני מצטער על אתמול..אנחנו צריכים לדבר".אמר ליאור מבלי לקיים שיחת חולין קודם."אוקיי..מתי?".הייתי מעשית."מצידי עכשיו".הפציר בי ליאור."עכשיו לא מתאים..אני נוסעת עם דקל לנתב"ג לפגוש את הוריי".נידבתי מידע יותר מהצריך."אה..הם לא יודעים עליכם?".שאל ליאור את המובן מאליו."לא".עניתי."תתקשרי אלי כשתהיי פנויה".ביקש ליאור וניתק.
"נו מה נסגר?".שאל דקל,סיפרתי לו מה ליאור אמר,על החששות שלי,והתייעצתי איתו כיצד לפתור את הסיבוך.הדבר היחיד שהיה טוב בדקל-הוא שהיו לו פתרונות מדהימים לכל בעיה,לפעמים הייתי מצטערת שנכנסתי איתו לקשר רומנטי-כשהידיעה שקשר אפלטוני ביננו היה מחזיק מעמד טוב מהצפוי."הגענו".חייך דקל מעיר אותי ממחשבות ארוכות."תוכל לחפות עליי כשאצטרך לדבר עם ליאור הערב?".ביקשתי מדקל."בוודאי".ענה טופח על גבי.
"הנה הם".מלמלתי מביטה באימי ובאבי סוחבים עגלת מזוודות ומביטים לכל עבר.דקל הרים את ידו הארוכה וסימן להם להגיע אלינו."שלום ילדים".חייכה אימי ונישקה אותנו."היי".בירך אבי את דקל וטפח על שכמו.
בדרך הביתה הוריי סיפרו על החוויות שלהם מהחופשה,הרגשתי שהכל נכנס לי באוזן אחת ויוצא מהשנייה,לא הפסקתי לחשוב לדקה על השיחה הקרבה עם ליאור."אני צריכה ללכת עוד מעט".אמרתי להוריי כשפרקו את המזוודות."לאן?".הזדעקה אימי."עם דקל".סיפקתי את התשובה המנצחת שאחריה לא יגיעו סדרת שאלות מעצבנות."תבלו".חייכה אימי מתמוגגת."תודה".עניתי וחייגתי לדקל."תקפיץ אותי לליאור".ביקשתי מקווה שהוא פנוי."5 דקות אני אצלך".ענה וסגר את השיחה.התאפרתי קלות,חושבת על מה שאדבר עם ליאור ומצפה לראותו."עכשיו לך יש ריח של סקס".חייכתי כשנכנסתי לרכב של דקל."כן,היה טוב".נידב מידע."עם מי?".התעניינתי בחיוך."דוגמנית,ידידה של מייק,מהממת..תחת מושלם,חזה גדול".הסביר דקל.
"אני שמחה בשבילך".אמרתי לא מתכוונת לכך."יאלה תהני".איחל דקל ופתח את הדלת ממש מול הזולה.
"תודה".טרקתי את הדלת ופסעתי מתרגשת.דפקתי מחכה לשמוע קול כלשהו.פתחתי את הדלת לאיזור ריק לגמרי,ליאור לא היה שם-החלטתי לחכות ולצלצל אליו.כעבור שני צלצולים שמעתי רעשים מבחוץ,קמתי כדי לראות אם זה ליאור-ואכן זה היה,ליאור-מלווה בבחורה גבוהה כהת עור שפסעה לצידו בצעדים קטנטנים.
"טופז..מה את עושה כאן?".נבהל ליאור ופניו האדימו."אמרנו שנדבר לא?".עניתי בציניות והתכוונתי לצאת.
"טופז,תכירי את אחותי ליטל".חייך ליאור ואחז בידי.הכל התבהר לי והרגשתי ממש טיפשה."אז את טופז..לא הפסקנו לשמוע עליך".ענתה ליטל והושיטה את ידה ללחוץ את שלי."אהה..אני שמחה ששמעתם".עניתי לוחצת את ידה."אני אשאיר אתכם לבד..".חייכה ונעלמה חזרה לבית."אז מה שלום הורייך?".פתח ליאור בשיחת חולין כדי לשבור את הקרח."מצויין..אני צריכה לספר לך משהו".עניתי במהירות."אני מקשיב".אמר מתיישב לידי בפנים רציניות."אתמול אחרי שהלכת..השתכרתי קצת".התחלתי לספר מקווה שהגרסא שלי תעבוד."נו".פניו של ליאור הפכו דרוכות יותר."וכנראה שהתקשרתי ליניב והוא ניצל את המצב שלי".אמרתי משפילה את מבטי."כמה ניצל?".ליאור הפך עצבני."תראה אני לא מאשימה אותו..הייתי שיכורה אני לא יודעת מה אמרתי או עשיתי..אבל בבוקר התעוררתי לידו".הסברתי מתפללת שהכל יעבור בשלום."שכבתם?".שאל ליאור ועיניו נצצו."כנראה".עניתי משפילה את מבטי."אני מצטערת..אבל זה לא כאילו בגדתי-אתה בעצמך זרקת אותי אתמול".הוספתי."טכנית לא בגדת..אבל רגשית הרסת אותי עכשיו".ענה ליאור והפעם באמת ריחמתי עליו."אני מצטערת..אני רוצה לפצות אותך".ביקשתי."בואי נעשה הפסקה מכל החרא הרגשי הזה".אמר ליאור בעצבים-וזו הייתה הפעם הראשונה שראיתי אותו באמת מתעצבן."מה ז"א?".שאלתי מהססת.
"בואי נצא עם אחרים,נתעסק בלהקה ובדברים חשובים וננסה להסתדר כידידים".הסביר ליאור והעציב אותי.
"אם זה מה שאתה רוצה".עניתי,לוקחת את עצמי ויוצאת מהזולה.אני עוד אשיג אותו-הוא יתחרט על הרגע הזה.
חשבתי לעצמי וצלצלתי לדקל................

מדהיםםם!!!!

אני מקווה שליאור יסלח לה!!

הממששךךךךך===========>>>>>>>>>

מהמממם !

יפההה

עוד תגובות ובלילה יהיה המשךךך

יפההה😊

מדהיםםם

מסכן :\

פרק מדהים,
המשך 😛
אוהבתת...

2 פרקים מדהימים !

ממש אהבתי !

מחכה להמשך :]

😁

ההממשששךךךך===>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>

מושלם המשך...

המשך: (תודה על כל התגובות מקסימות שלייייי)

"אם זה מה שאתה רוצה".עניתי,לוקחת את עצמי ויוצאת מהזולה.אני עוד אשיג אותו-הוא יתחרט על הרגע הזה.
חשבתי לעצמי וצלצלתי לדקל................
"הלו?".ענה דקל ישנוני ביותר."תארגן לי להיכנס לאחת המסיבות של מייק,אני רוצה להכיר מישהו מבוגר וחתיך".ביקשתי כאילו דקל הוא שדכנית."הא?".הזדעק דקל."אני סומכת עליך,אל תאכזב אותי,ורצוי שזה יהיה לפני החזרה הבאה של הלהקה".עניתי."טוב איפה את?".שאל דקל,ביקשתי ממנו לבוא לקחת אותי,וכמובן שהוא קם מן המיטה,התלבש ויצא לכיוון שלי."את צריכה טרמפ?".שמעתי את קולו של ליאור מאחורי.
"זה בסדר-אני מסתדרת".ביטלתי אותו."את כועסת על מה שהצעתי?".שאל בקול חלוש ולא בטוח.החלטתי לשחק אותה עד הסוף."לא,זה בסדר מצידי-ידידים נכון?".הסתובבתי אליו מניחה בעדינות את ידי על כתפו.
"ביי".נפרדתי לשלום כשדקל צפצף לא רחוק מאיתנו."ביי".ענה ליאור לוחץ את ידי כאמירה מסוות.
***
קמתי למחרת בבוקר בתחושת החמצה,אבי היה בעבודה,אימי הייתה במסע שופינג(כי עד עכשיו בחו"ל היא לא עשתה מספיק) ורק אני חיכיתי למשהו מרגש שיקרה.כשהכנתי ארוחת בוקר שמעתי את פעמון הדלת מצלצל."מי זה?".שאלתי ספקנית."האקס המהמם שלך".צחק דקל ופתח את הדלת."אם הוריי היו פה שנינו הינו מתים אתה יודע את זה?!".התעצבנתי על כך שאמר בקול."תירגעי,למה את כל כך לחוצה?,נראלי את צריכה זיון".אמר בחיוך נוגס בטוסט שהכנתי לעצמי."שמן,אתה לא חושב שאני מזדיינת מספיק?".צחקתי וחטפתי את הטוסט מידו."לא מספיק איתי".פלרטט ושתה מן הכוס שלי."יש לנו מערכת יחסים מוזרה אתה לא חושב?".תהיתי משתפת אותו בדעותיי."אכן,ובגלל שהיא מוזרה אז האקס המהמם-אנוכי השיג לך כניסה למסיבה אקסקלוסיבית של מייק היום בעשר,לפני החזרה מחר ממש כמו שביקשת".חלק דקל במידע.
"וואי אין עליך..אתה גם מגיע?".שאלתי באושר וטפחתי על שכמו."אם אני לא אבוא מי ייקח אותך?,מי ישגיח עליך?,מי יחזיר אותך ממש עד הכניסה של הבית?".התגרה בי."לקחת אותי ולהשגיח אני מרשה לך,אבל מי יודע אולי לא אצטרך שתחזיר אותי?,אולי לא אצטרך לחזור בכלל?".עניתי מפנטזת."בכיף שלך..תהיי מוכנה בעשר-נדפוק איחור אופנתי".סיכם דקל והתכונן לחזור אל ביתו."דקל תודה".הודתי."בכייף".חייך ויצא מן הדלת
***
ליאור לא התקשר כל היום,אולי קיוויתי לחינם שיתקשר?-לא ידעתי.היחיד שהטריד אותי זה יניב החרמן שרצה להיפגש,נפנפתי אותו והוא החליט שהוא מאיים עליי בכך שיספר לליאור עלינו-הפתעתי אותו וסיפרתי לו שליאור יודע,יניב כמעט התפלץ אך התעשת.
לקראת עשר התחלתי להתארגן.רציתי לסובב ראשים,רציתי להיות מהממת,רציתי להרגיש כמו פעם-כשאף אחד לא העז לדחות אותי,כשבחורים היו נופלים לרגליי-והלילה אכן יהיה כזה,פנטזתי לעצמי.
לבשתי שמלה צמודה בצבע שחור עם צעיף יוקרתי לבן,התאמתי זוג מגפיי לק לבנות וניגשתי להתאפר.
החלטתי על איפור כבד לערב,התחלתי עם מייק-אפ עדין,מעט סומק,צללית בצבע סגול כהה,מסקרה,עיפרון שחור,גלוס ורדרד בוהק ושלב האיפור הסתיים.ניגשתי לארון של אימי והוצאתי משם את מסלסל השיער.
"לאן את הולכת?".התפלאה אימי שסידרה את ציפורניה,צופה בטלוויזיה."למסיבה עם דקל".אמרתי את מילות הקסם שכללו את דקל-ואימי חזרה לעיסוקיה נינוחה ורגועה.סלסלתי את שיערי ונעצתי מבטים בשעון מקווה שתגיע כבר השעה בה אוכל להגיע למסיבה."את יוצאת?".שאל דקל קצת אחרי עשר."כן".עניתי ונפרדתי לשלום מאימי."הופה..אולי נוותר על המסיבה אצל מייק ונעבור ישר למסיבה פרטית אצלי במיטה?".פלרטת דקל."היית מת".חייכתי ודקל החל בנסיעה.כעבור זמן קצר הגענו לשטח מסיבה ענקי מוקף גדר גבוהה.
"אנחנו למייק".סינן דקל מול הסלקטור."שמות".ביקש הסלקטור בפנים ספקניות."דקל וטופז".ענה דקל וגרר אותי אחריו לתוך המבנה הענקי בעל הבריכה."הנה מייק".התלהבתי וניגשנו לומר לו שלום."טופז..את מדהימה היום".החמיא מייק ונשק על שתי לחיי."דקל אתה מכוער כמו תמיד".התגרה בדקל שדווקא היה נראה לא רע."נלך לצוד?".שאלתי מצחקקת ודקל הנהן."איך זאת?".שאל מפנה את אצבעו לעבר בחורה גבוהה בעלת שיער שחור ארוך ועיניים ירוקות."נראת טוב-לך על זה".עודדתי אותו וחשבתי על האירוניה שבדבר..אני מייעצת לדקל-שהיה חבר שלי במשך שנה."מה איתך?".שאל דקל וסרק את השטח בשבילי."אני אחפש בנתיים".עניתי ושלחתי אותו להתחיל עם היצור בעל הרגליים הארוכות.ניגשתי לבר וביקשתי סמירנוף-אייס.
שתיתי בחרדת קודש,סורקת את השטח ומחפשת טרף חדש לנעוץ בו את ציפורניי.
"אז מה,באה לפה הרבה?".שאל קול מאחוריי."סליחה?,זה כאילו המשפט הכי נדוש שקיים".עניתי ורק אחרי המשפט הסתובבתי-מולי עמד בחור אלוהי."אני רועי".הציג את עצמו ושלח יד ללחיצה.לחצתי את ידו החמימה והצגתי את עצמי."טופז".עניתי."שם מיוחד".החמיא רועי."שנצא לדבר בשקט בחוץ?".התעניין."כן".עניתי ויצאתי אחריו."בת כמה את?".שאל את שאלת המיליון."17".החלטתי לא לשקר-למרות שהוא נראה מבוגר ממני בהרבה."וואו..באסה".ענה והשפיל את מבטו."למה,בן כמה אתה?".שאלתי מצחקקת."אני בן 23".ענה וגרם לי להבין שאולי יש לי אתגר חדש."חשבתי שאת יותר גדולה,ז"א את נראית-מצאת חן בעיניי טופז".החמיא רועי."נו אז למה לוותר?-נסה אותי,תראה מה אני שווה!".התגרתי בו...........