באמצע החיים -ועוד בלעדיך!

ואוואואואואואואווו טופזזזזז המסוכנתתת!!! חחחחח

אתגר חדש... פשיואוו... הילדה הזאת לא נחה לרגע...!!

פרק מושלםםם!!!!!

הממשששךךךךך נסיכהההה!!! =============>>>>>>>>>>>>>>> 😂 😁 😛 😊

ואווו איזה פרק מהממם

מדהים [:

יפה, כמו תמיד :]

מדהים 😊

המשך: (תודה על התגובותתתתתתת)

."אני בן 23".ענה וגרם לי להבין שאולי יש לי אתגר חדש."חשבתי שאת יותר גדולה,ז"א את נראית-מצאת חן בעיניי טופז".החמיא רועי."נו אז למה לוותר?-נסה אותי,תראה מה אני שווה!".התגרתי בו...........
"יאאלה זזנו הביתה?".הגיח דקל מאחוריי."עכשיו?".עניתי מביטה חלופות בדקל,ברועי המסקרן ובשעון."כן מספיק".חייך דקל ונתן לי דקה לבד עם רועי.
"אוקי,אני רוצה את המספר שלך..אגב מי זה הבלונדי?".שאל רועי.
"ידיד שלקח אותי לפה".חייכתי חיוך מתנצל.עוד לא הכרנו ואני כבר נותנת לו הסברים."רוצה אולי שאני אחזיר אותך?".הציע רועי.לא יכולתי לסרב ולכן שלחתי את דקל לבד.
אחרי חצי שעה של ריקודים לא כל כך צמודים עם רועי וטקילה אחת,נכנסתי למרצדס של רועי וחיכיתי כבר להגיע הביתה.
"אז מתי אני אראה אותך?".שאל רועי כשעצר את המכונית סמוך לביתי.
"מתי שיתאפשר".עניתי חושבת על האפשרות להביא את רועי לחזרה של הלהקה."מה את אומרת על מחר?".התעניין."מחר יש לי חזרה של להקה שאני חברה בה,אתה רוצה אולי לצפות בנו ואחר כך ללכת לשתות משהו?".הכנסתי כבדרך אגב את עניין הלהקה."בוודאי,באיזו שעה?".שאל רועי בחיוך.
"לקראת ערב,נהיה בקשר כבר".סיכמתי."אז מה עם נשיקה?".פלרטט רועי.
"בוודאי".עניתי בחיוך זדוני ונישקתי את הלחי שלו."זהו?".התאכזב."זה תלוי בך ובמחר".עניתי ויצאתי מהרכב.
**
קמתי רעננה מתמיד,העברתי את שעות היום המרגיזות עד הזמן שבו הייתי צריכה להתארגן לפגישה עם הלהקה.בזמן שהתקלחתי שמעתי את הנייד שלי מצלצל והנחתי שזה רועי המתקשר לקבוע פגישה.יצאתי אפופת שמחה מחכה כבר להתקשר בחזרה,ונתקלתי במה שהייתה אמורה להיות אכזבה-לא רועי התקשר,אלא ליאור.מספרו הבהב על הצג וגרם לי להתרגשות מחודשת.
"התקשרת אליי?".שאלתי בטבעיות מנסה להרגיע את סערת הרוחות בליבי.
"כן,רציתי לדעת אם יפריע לך שאביא ידידה לצפות בחזרה".שאל ליאור.הרגשתי את הרגליים שלי רועדות למרות שלא הייתה רעידת אדמה כלשהי.איך הוא מעז?-חשבתי לעצמי בכעס.אחרי כמה שניות של מחשבה והרגעה עצמית החלטתי לשחק על זה כמו מלכה."ממש לא,זו בדיוק הסיבה שחשבתי לשאול אתכם-אני גם רוצה להביא ידיד בעל השפעה שיצפה בנו אז אני מניחה שזה סגור".הודעתי לו."אה..אממ כן".ענה ליאור מבולבל."יופי".עניתי וסגרתי את השיחה.
רועי לא התקשר במשך הזמן שבו התארגנתי וכבר התחלתי לדאוג שאולי סתם הודעתי לליאור ושלא אספיק להביא את רועי ובכך אראה מגוחכת וקנאית.
אבל כמו תמיד,המצב ניצל.ממש לפני שהתכוונתי לצאת מהבית רועי התקשר,והתנצל על כך שלא דיבר איתי עד השעה הזו-בתירוץ שהיה לו סיפור חשוב בעבודתו."אין בעיה".זירזתי אותו-וקבענו שהוא יאסוף אותי.
חזרתי לחדרי לטאצ'ים אחרונים מול המראה ואימי הגיחה משום מקום.
"לאן?".החליטה לנהוג כאמא סוף סוף."לחזרה של הלהקה שסיפרתי לך עליה".הסברתי מקווה שבזה יגמרו ההסברים."מי לוקח אותך?".חקרה בדאגה-דבר שלא היה אופייני לה."אחד החברים בלהקה".עניתי בקוצר רוח.
"מה עם דקל?".המשיכה 'סופר-אמא' לתחקר אותי.נדמה היה שהיא משלימה את התחקורים בשביל 17 שנים שבהם לא היה לה אכפת.
"הכל בסדר..אצא איתו מיד אחרי החזרה".השתדלתי להרגיע אותה ויצאתי מהבית.
"שלום".בירך רועי.נשקתי על לחיו וכיוונתי אותו אל הזולה לחזרה."אז מה היום אקבל נשיקה סוף סוף?".שאל רועי."נראה".חייכתי ויצאתי מהרכב כשהוא נגרר אחריי."היי כולם..זה רועי".חייכתי והצגתי אותו.הוא היה נראה ממש טוב.לבש ג'ינס צמודים וסריג שחור והיה שופע ביטחון עצמי.
ליאור לא נראה בשטח.הסתכלתי סביב ויניב שהבין את חיפושיי אמר:"ליאור יתעקב,הוא הלך להביא ידידה שלו".נדמה היה שאמר זאת כדי לפגוע בי,ורועי הזדקף כמי שהבין מה הולך פה.
כעבור חימום קולי קצר,ועיניו המעריצות של רועי שנעוצות בי-הגיע ליאור.
"תכירו זו שני".חייך והציג בחורה שהייתה דומה לי בצורה מפחידה."היי".לחצה את ידי ונתנה לי מבט קרוב עליה.היא הייתה גבוהה ממש בגובה שלי,שיערה היה שטני וחלק ממש כמו שלי!! ועיניה היו חומות בהירות ממש כמו שלי! הרגשתי כאילו שיכפלו אותי ויצא מזה בדיחה ממש לא טובה.
הבטתי בה,בהכל דמתה לי חוץ מבהתנהגות.היא הייתה עדינה ורכה,ואני בערתי מבפנים."שנתחיל?".שאל ליאור מפזר חיוכים לכל עבר.אני עוד אראה לו-חשבתי לעצמי והתרכזתי במטרה-רועי!
"חשבתם על שיר?".שאל יניב."אני חשבתי שבנתיים החומרים שלנו בהתהוות,אז מה דעתכם שנשיר את one של u2 ?".הצעתי מקווה שהם יקבלו את זה."שיר טוב".חייך יניב."אבל איך נדע לנגן אותו?".קטל ליאור את הצעתי.
"התווים שלו ממש קלים,אם לא תצליח לנגן את השיר אני אפקפק ביכולות שלך".התבדחתי על חשבונו.הוא נראה עצבני במקצת אך דאג שלא להראות את זה.הוא עלעל בדפים ונתן את הפתיחה.
שרתי בכל הכוח,מביטה חלופות ברועי שמחא כף בצמוד למנגינה,שני השכפול הגנטי שלי-הצטרפה לרועי ונראה היה שהכימיה בינהם זורמת.הם דיברו וצחקו בטבעיות שממש התחלתי לדאוג-גם ליאור דאג,מבטיו הסגירו את מחשבותיו.
סיימנו את השיר ולקחנו הפסקה.רציתי לדבר עם רועי אבל הוא כבר לקח את שני הצידה."נראה לי שנדפקנו".שמעתי את קולו של ליאור מאחוריי.
"כנראה".חייכתי אליו ועיניו הטובות ניבטו אליי מן הפנים העצובים.
"מה קרה לנו?".שאל מלטף ברוך את פניי ובודק שאף אחד לא מסתכל.
"מה שקרה זה שהחלטת שאתה מעדיף לצאת עם אחרות ולקחת בחורה שדומה לי מאוד".הטחתי בו בעוקצניות."למה את תמיד עוקצנית,קשה לי איתך-אני מנסה להתגבר על הפחדים שלי..".אמר ליאור וקטעתי אותו באמצע:"ממה אתה מפחד כל כך?!".התעצבנתי."בואי נצא לבחוץ".ביקש ליאור וגרר אותי החוצה,הרחק מכולם."אני מפחד מכך שיש לך ניסיון,מכך שיש לך בחורים בשפע מזה שאת מדהימה אותי כל פעם מחדש!".התרגש ליאור ואחז בפניי מביט בי ארוכות."אני רציתי אותך ואתה בכל פעם איכזבת".הוצאתי את מה שבאמת הפריע לי."את לא מבינה שאני אוהב אותך?!,לא-לא אוהב,מאוהב! אני מאוהב בך טופז אני לא יכול יותר".צעק ולפני שהבנתי מה קורה,שפתיו נישקו את שפתיי.............

אווו איזה חמודדד

יפהייפה 😊

ווואווו ! :K
פשוט מדהיםם, אמאא את כ"כ מוכשרת .
כבר מחכה לפרק הבא :]

יפה כ"כ המשךך

מהמם=]]]]]]]]]]]]

כזה יפההה

כזה יפה!!!(:

ואו.... מדהים
איזה חמודים הם ביחד...

אין לי מילים,
פשוט מדהים [[:

מחכה להמשך,
אוהבת 3>