המשך מפנק: תודה על התגובותת 😂 לאביו
לא יודעת מאיפה הגיעו הדמעות האלה-אולי בגלל יחסו של אבי אליי?,אולי בגלל שנאלצתי להסתדר לבד בעיר גדולה?,ואולי בגלל שעד שהמזל משחק לי אני מרגישה לבד?............
החלטתי לנגב את הדמעות ולהתחיל להתארגן לדייט החשוב והמרגש שכבר הכניס אותי ללחץ.
החלטתי על שמלת ערב חצי רשמית,עליונית ואיפור כבד.בחרתי שמלה ירקרקה מדהימה שבאה עליי מצוין,
מבליטה את מה שצריך,ומסתירה את מה שאין ברצוני שיראו.הבטתי על עצמי במראה,בקוקו בלוף,
ללא איפור-אבל השמלה היא מה שעשתה אותי בוהקת.התחלתי להתאפר,סידרתי את השיער ונעלתי נעלי עקב
מבד שחור.השיער שלי כמובן הסתדר מעצמו לאלפי בקבוקים שנחו ברכות על כפתיי.
הפלאפון שלי צלצל וכעבור כמה שניות כבר הסברתי ליובל איך להגיע אל השכונה שלי.נעלתי את הדלת,
ופסעתי בהתרגשות אך בעדינות אל הרחוב.אוטו שחור בעל גג נפתח עצר מולי ולפתע התבלבלתי-
בכלל לא שמתי לב שמי שיושב בתוך זה יובל.הבטתי עליו ופניי נמלאו הפתעה."היי".אמרתי בחיוך מובך
ונכנסתי לאוטו."מה שלומך?".שאל ונשק בלחיי."מצוין מה איתך דוקטור?".צחקתי."הלילה אני לא דוקטור-רק יובל שיש לו הרבה מזל".פלרטט יובל."למה הרבה מזל?".המשכתי איתו."כי אני יוצא עם בחורה משגעת".
החמיא לי והתחיל לסוע."לאן נוסעים?".התעניינתי."למסעדה חדשה שנפתחה בעיר-ואם עוד תרצי
להמשיך להיות בחברתי אז גם לסרט".הציע יובל,והתרשמתי משטף דיבורו,מהביטחון העצמי הרב שלו,
ומההחלטיות-הוא ידע בדיוק מה הוא רוצה,וזה אחד הדברים שמשכו אותי אליו יותר ויותר.
חנינו בחניית המסעדה ורק כשסוף סוף יצאתי מן הרכב שמתי לב להופעתו המושקעת של יובל.
הוא לבש חולצת בז' שהבליטה את עיניו,ג'ינס משופשף בהיר והיה לו מבט מזמין וכובש.
"שניכנס?".שאל יובל בחיוך כשקלט את מבטי הבוחן את גופו."בוודאי".חייכתי ויובל שם עליי יד וביחד נכנסנו למסעדה מתיישבים במקום הקרוב ביותר לחלון."מקום מרשים ביותר".החמאתי ליובל על הבחירה.
הזמנו לאכול,השיחה קלחה והגעתי למסקנה שמעולם לא הייתי פתוחה כך בשיחה עם בחור.
השתדלתי לאכול בנימוס(אני לא איזה עוגיפלצת-אבל בכל זאת),וכל הזמן תהיתי איך אני נראית והאם הוא מרגיש שזה נכון לגבינו.כשהזמנו חשבון ידעתי שיהיה רגע מביך לכן עוד קודם שלפתי שטר של 200 מן הארנק והנחתי בעדינות על גבי השולחן."ממש לא".צחקק יובל ודחה בעדינות את ידי."חצי חצי".ניסיתי להתפשר."רוצה ללכת לסרט?".סטה מהנושא לפתע."אממ נראלי שכן,אתה רוצה?".התבלבלתי לגמרי.
"כן,פשוט ניסיתי להסיח את דעתך".אמר ודחף למלצרית שבכלל לא ראיתי שהתקרבה את הצלחת עם השטר ליד."ערמומי אתה".חייכתי וקמתי מן הכיסא אחריו.
"אני בחרתי מסעדה את תבחרי סרט".הצביע יובל על רשימת הסרטים כשהגענו לקולנוע בקניון הקרוב.
"אמ אוקי".הסכמתי."אבל בתנאי שאני משלמת".הצבתי תנאי וחיכתי לתגובה.יובל חשב מעט אך לבסוף הסכים-בלית ברירה כמובן. 😁
קנינו פופקורן ושתייה וחיכינו שהסרט יתחיל-מפטפטים וצוחקים בזמן הפרסומות המרגיזות(שהפעם תרמו לנו)
הסרט היה מצחיק ושנינו התלחשנו מדי פעם.לקראת סוף הסרט שלחתי את ידי אל דלי הפופקורן ופגשתי בידו החמימה של יובל.הוא לא היסס-אחז בידי וליטף אותה מביט בעיניי מבט משמעותי שגרם לי להבין בלי מילים.
***
"היה נהדר,נהניתי מאוד".אמר יובל כשעצרנו ליד ביתי."גם אני,תודה רבה".עניתי בנימוס.
"תודה לך,כבר הרבה זמן שלא נהניתי,ובטח שלא ככה,ועוד בחברת בחורה כל כך יפה,מושכת,מצחיקה וחכמה".אמר יובל ובפעם הראשונה מאז שהכרתי אותו הוא היה לחוץ-קולו רעד."אתה מקסים יובל,אני אשמח לעשות זאת שוב".אמרתי מביטה בו בעיניים מפתות."גם אני".אמר וליטף את פניי בעדינות משוועת.
עצמתי את עיניי מתמכרת למגע שלו-שלמרות שרק הכרנו היה נראלי כל כך מוכר וחמים.
ואז זה קרה.............
ייאיי איזה פרק יפההה!!!!! =]]]]
כישרון שליטטעעעע 😛
המשךךךךך================>>>>>>>>
חולה על הכתיבה שלך
היא כזו בוגרת
אוהבת!
מושלם!:]
מדהים #
את כותבתת פשוט פרפקטט.
מחכה להמשך!
QUOTE (קורלוש_14 @ 24/10/2007) מושלם!:]
מדהים #
את כותבתת פשוט פרפקטט.
מחכה להמשך!
איתה 😊
אין סופה הכתיבה שלך כל כך מדהימה יפה שלי
כל פעם אני מחכה בקוצר רוחחח לעוד פרק ועוד
המשךךךךךךךך 😊