יש לך כתיבההה פשוט מדהימההה
המשךךךךךךךךךךך 😛
פרק 100מם!!!!!!! המשךך!!!! ====>>>>>>>>>>>>> 😊 😁 😂 😛
QUOTE (המלאך_של_בן @ 18/10/2007) יש לך כתיבההה פשוט מדהימההה
המשךךךךךךךךךךך 😛
הממששךךך
רופאא אעעע חלום כל אמא פולניה!
מדהייים
אוהבת.
המשך: (תודה על התגובות מקסימים שליייייי)
כמעט התעלפתי קודם כל מאושר-דנה מרגישה טוב.
ודבר שני-הרופא החתיך כן התחיל איתי..
אז כן יצא משהו טוב מכל הסיפור הזה.........
***
למחרת בבוקר קמתי מוקדם כדי להספיק לבקר את דנה.התלבשתי ושעטתי דרך המדרגות אל החצר.
היה קריר ואפילו הקפה שלקחתי איתי,התקשה לחמם אותי.נזכרתי בהודעה הקולית שהשאיר הרופא החתיך שטיפל בדנה-והתמלאתי שמחה.מי יודע אולי אראה אותו היום?.
משום מה הרגשתי שמזלי הולך להשתנות,זה התחיל באוויר שמיד מקריר הפך נעים,המשיך בכך שכל הרמזורים היו ירוקים וכך יכולתי לסוע בבטחה ונגמר בכך שכשהגעתי לבית החולים מיד נפתחו שעות הביקור וכך היה לי יותר זמן.
מחנות המתנות קניתי פרחים ועליתי לקומה שבה אושפזה דנה."בוקר מעולה".קראתי כשנכנסתי לחדרה.
דנה הביטה בי בעייפות ורכנה כדי לחבק אותי."איך את מרגישה?".שאלתי ודנה הסירה את החמצן וענתה:
"מצוין"."אני שמחה".עודדתי אותה.והתחלנו להתעדכן בכל מה שעבר עלינו,סיפרתי לה על הרופא,
ולהפתעתי הגמורה היא סיפרה לי שהוא שאל אותה עליי."מה הוא שאל?!".התפחלצתי.
"אם את פנויה והכל".חייכה דנה."ומה ענית?".חקרתי."שכן שאת פנויה כרגע".אמרה כמרוצה מעצמה.
"זה לא הכי טוב,שלא יחשוב שאני נואשת".אמרתי בעצב קל."שום נואשת,הוא צריך להגיע עוד מעט לביקור רופאים-תחייכי אליו תפלרטטו ותצאו בערב או משהו".הציעה דנה והצעתה קסמה לי.
"רוצה קפה?".שאלתי ודנה הנהנה לאות כן."כבר באה".קמתי במהרה וצעדתי אל עבר הקפיטריה.
"פעמיים קפה".ביקשתי מהמוכרת האדיבה ופניתי חזרה אל חדרה של דנה.הייתי עסוקה בלהחזיק את הכוסות החמות שלא שמתי לב שמישהו מגיע מולי,וכמובן מרוב שאני שלומיאלית גם הספקתי להיתקע בו.הרגשתי משהו קשה וראיתי את הקפה שפוך על הרצפה.הבטתי למעלה ולא האמנתי."היי".נפלט לי כשראיתי את הרופא החתיך."היי".הוא ענה מרוגש כאילו לא שם לב שכל החלוק שלו נוטף מקפה חם."מצטערת על זה".
עניתי מבוישת."זה בסדר-קורה כל הזמן".קרץ אלי באירוניה נעימה."אני אעזור לך".אמרתי והלכתי אחריו
לחדר צדדי."אני רק אוריד את זה".ענה ועזרתי לו להפשיל את חלוקו,נדהמת לגלות שהוא לובש חולצה צמודה שמבליטה את גופו בצורה מדהימה."מותר לך ללבוש את זה?".שאלתי ולא האמנתי ששאלה כזו פתטית יוצאת מפי."חולצה?,כן מתחת לחלוק מותר לי גם להיות עירום".צחק ולבש חלוק חדש."עזבי אותי בואי נדבר עליך,
באת לבקר את דנה?".שאל במבט מעמיק."כן,אני כל כך שמחה שהיא מרגישה טוב".אמרתי בהקלה והתיישבתי על אחת הכורסאות."ואותי לא באת לבקר?".שאל במבט סקסי ועשה פרצוף עצוב.
"זה המניע הנסתר שלי".קרצתי לו."אז מה את אומרת שנצא לאנשהו?".גרם לליבי לפרפר."מתי אתה פנוי?".
שאלתי מקווה שיגיד,עכשיו-היום-הערב."הערב נראלי".ענה ורק אז קלטתי כמה מזלי עומד להשתנות...
אעאעאעאעאע
מחכה להמשך
אוהבת.
מדהיםםםם
סופהה את כותבת כל כךך יפהההה