חחח וואיי פרק מדהיםם!!! המשךךך!! =====>>>>>>>>> 😁 😂 😛 😊
אחד הסיפורים היפיייייייייים 😊
פרק יפה!
חח בחיים שלי לא ראיתי רופא צעיר וחתיך!
הזכרת לי משו-
פעם הייתי במסיבה, שתיתי יותר מדי והזמינו לי אמבולנס, עכשיו בבית חולים קצת הייתי עדיין מסטולה וגם היה מאוד מאוד מאוחר אז התחלתי לדבר שטויות
אני עושה לחברה שלי "ואי איזה באסה שאני לא באי אר יש שם אחד מזה חתיך"
והאח שמטפל בי הסתכל עלי והתקפע מצחוק ..
סתם חפירה מיותרת.
תמשיכייי😊
המשך: (תודה על התגובות-מפנקת אתכםםםם!!!)
."אז מה את אומרת שנצא לאנשהו?".גרם לליבי לפרפר."מתי אתה פנוי?".
שאלתי מקווה שיגיד,עכשיו-היום-הערב."הערב נראלי".ענה ורק אז קלטתי כמה מזלי עומד להשתנות...
***
הגעתי לעבודה באיחור קל מקווה שגיא לא ישים לב-בכל זאת זה רק השבוע השני בעבודה.
"בוקר טוב".אמר גיא והבהיל אותי כשהתיישבתי במהירות בכיסא."בוקר מצויין".החזרתי בחיוך.
"אז איך עבר עליך הסופשבוע?".שאל והתיישב על השולחן שלי מתחיל לפלרטט שוב."היה נחמד,ולך?".
עקצתי איות וראיתי אותו באותה מסיבה עם אותה בחורה."הייתי במסיבה סוף".חייך והתקדם לעבר משרדו.
"גם הבחורה שהייתה איתך הייתה סוף,רק חבל שכולם במסיבה חשבו ככה".עקצתי ולא ידעתי למה בכלל הוצאתי את זה מהפה שלי."מה?".התבלבל גיא."כלום".השפלתי את עיניי."גם את היית?".חקר גיא בפנים מופתעות ביותר."אכן,היה ממש כייף".ניסיתי להישמע נורמלית ולא קנאית."איזה קטע זה".התפלא גיא.
"ממה אתה מופתע?".עקצתי שוב."סתם,פשוט הרבה בחורות שאני מכיר היו שם-כבר חשבתי שיש איזו קנוניה נגדי".אמר ביוהרה ופנה למשרדו.רציתי להרוג את השחצן הזה,'הרבה בחורות'-כמה כבר היו לו?!!?
ואז החלטתי לפעול."אני לא אוכל להישאר שעות נוספות היום אני מקווה שזה בסדר".אמרתי בתמימות מזויפת.
"מה למה?!".נרתע גיא."כי יש לי דייט".עניתי בחיוך והחזרתי את מבטי למחשב.מזווית העין
ראיתי את גיא משתהה מולי עוד כמה שניות,מעקל את המכה שחטף וחוזר למשרדו מובס.
ובדיוק כשחייכתי את חיוך הניצחון שלי לעצמי הפלאפון שלי צלצל.על הצג היה רשום 'יובל קליין'.
איזה טיימינג יש לבחור הזה-בדיוק כשמדברים אודותיו."הלו?".עניתי בחיוך רחב עוד יותר.
"קארין,מה שלומך?".שאל יובל בקול חמים."שלומי מצויין מה איתך ד"ר?".פלרטטתי."עייף".ענה
"אהה".מלמלתי מקווה שזו לא שיחה שתבטל את המאורע הערב."תשמעי תהיתי אם נוכל לדחות את הפגישה הערב".שאל והרגשתי את האכזבה מציפה אותי.אחרי כמה שניות שלא עניתי לפתע יובל אמר:"סתם בצחוק,איזה לדחות אני מצפה לפגישה הזו מהפעם הראשונה שהגעת למחלקה שלי".צחק והקל על ליבי.
"איזו הקלה".אמרתי ונשכתי את לשוני.-מה את אומרת דבר כזה?!-כמעט הכיתי את עצמי.
"זה בדיוק מה שרציתי להבין-אם גם לך זה חשוב כמו שזה חשוב לי".אמר בטון מתוק."אני מצפה לזה,זה יספיק?".שאלתי בקלילות."בוודאי,באיזה שעה נוח לך שאאסוף אותך?".שאל יובל."בשמונה?".תהיתי.
"שמונה זה מצויין,יש מקום מיוחד שאת רוצה ללכת אליו או שאת נותנת לי להפתיע אותך?".התעניין.
"לך על זה".אמרתי וסגרנו את הפרטים הטכניים.
לקראת השעה 4 נכנסתי למשרדו של גיא."אני זזה,השארתי לך את החוזים במגירה".אמרתי.
"שיהיה לך בהצלחה בדייט".אמר וכמעט נחנק."תודה".אמרתי וצחקקתי לעצמי.
הגעתי הביתה והחלטתי לאכול פרי מול הטלוויזיה.הטלפון צלצל."הלו?".עניתי מאושרת."קאריני".שמעתי את קולה של אימי."אהה אמא".אמרתי בביאוס קל."מה שלומך?,למה את לא מתקשרת?".שאלה בדאגה מזויפת.
"כי אבא אמר שהוא לא רוצה לשמוע ממני-אל תשחקי אותה כאילו הכל בסדר".עניתי בתקיפות.
"אבל יש גם אותי בסיפור הזה-את יודעת שאני לא מחרימה אותך כמוהם".גילתה את ליבה."טוב אמא אני לא יכולה לדבר יש לי דייט".אמרתי מקווה שזה ישתיק אותה אך היא התעניינה למרבה הפתעתי.
"עם מי?".חקרה."בחור אחד,רופא,חמוד,נראה מה יהיה".פירטתי בקצרה."אני שמחה בשבילך-תעדכני אותי ותשמרי על קשר,אין דבר יותר חזק מקשר בין אמא לילדיה".הרצתה לי."טוב אמא לילה טוב".סגרתי את השיחה והתחלתי לבכות.לא יודעת מאיפה הגיעו הדמעות האלה-אולי בגלל יחסו של אבי אליי?,אולי בגלל שנאלצתי להסתדר לבד בעיר גדולה?,ואולי בגלל שעד שהמזל משחק לי אני מרגישה לבד?............
מושלללםם
איזהה סיפורר יפפפפפפההה
המשךך.. 😊
פרק מושלםםם!!! המשך נסיכה!!! =======>>>>> 😊