QUOTE (שריני @ 24/10/2007) מדהים לאללה !
כישרונייייייייית (:
המשך:
."אתה מקסים יובל,אני אשמח לעשות זאת שוב".אמרתי מביטה בו בעיניים מפתות."גם אני".אמר וליטף את פניי בעדינות משוועת.
עצמתי את עיניי מתמכרת למגע שלו-שלמרות שרק הכרנו היה נראלי כל כך מוכר וחמים.
ואז זה קרה.............
יובל קירב אותי אליו בעדינות,מצמיד את שפתיו החמימות והחושניות אל שפתיי-מעביר בי תחושת צמרמורת נעימה מענגת,מפסק בעדינות את שפתיי וכובש אותי לגמרי בנשיקה מעלפת חושים.
הרגשתי תחושת עילפון שהתפשטה בגופי.אך החזרתי גם אני,ידיי הצמידו את ראשו אל שלי,את שפתיו לשלי ועטפתי אותו בנשיקה שמעולם לא חשבתי שתהיה כזו-מדהימה.החלטתי להשאיר טעם של עוד,והתנתקתי ממנו בשלבים-בעדינות,עד שפקח את עיניו והביט בי במבט חושני."וואו".אמר בשקט."תודה על הכל".אמרתי מביטה בו במבט יוקד."תודה לך".מלמל יובל."לילה טוב דוקטור קליין".אמרתי מתרחקת בצעד גאה.
"לילה טוב נסיכה".שמעתי אותו וליבי הלם בחוזקה.
***
הגעתי לעבודה בחיוך,ובמצברוח מצוין עד שנתקלתי בפניו הלא מרוצים של גיא."איחרת".אמר בטון עצבני.
"אני אעבוד שעות נוספות".אמרתי בחיוך אופטימי."למען האמת אני צריך שתישארי שעתיים נוספות היום".
אמר גיא."אין בעיה בוס".עניתי בחיוך מאושר."למישהי היה לילה שמח אני רואה,איך היה הדייט קארין?".
שאל גיא בציניות."אם להיות כנה-היה מדהים,אבל זה לא ממש עניינך כך שבוא נחזור לדיבורים על עבודה".
אמרתי בעוקצנות."זהו,זה כל מה שאני בשבילך עכשיו?-עבודה?".מלמל גיא."בחייך,כמה כבר היה ביננו?,
בוא נשמור על יחסי עובד-מעביד מקצועיים לחלוטין בבקשה".אמרתי בבגרות."אין בעיה".התרחק מובס למשרדו.
הבטתי בפלאפון וראיתי על הצג הודעת טקסט חדשה.הלב שלי רעד-זה מיובל אני מרגישה את זה.
לחצתי במהירות על מקשי הפלאפון מתקשה להגיע אל ההודעה.עד שהגעתי-"קאריני,נהניתי מאוד אתמול,היה מקסים אני לא רוצה להלחיץ או משהו אבל את חושבת שאולי נוכל להיפגש גם היום?-אני מסיים את המשמרת ב-6 ואשמח לראותך".התעמקתי בשורות,נוצרת כל מילה ומילה מרגשת.מה לכתוב?-חשבתי לעצמי וניסחתי הודעה."גם אני נהניתי,אשמח להיפגש נהיה בקשר יותר מאוחר".שלחתי והייתי מרוצה מעצמי על זה שלא השתפכתי יותר מדי-אני לא רוצה שיחשוב שאני נואשת או משהו.
לאחר שעות מתישות של עבודה ללא הפסקה בצמוד לגיא שלא הפסיק לבלוש אחרי השיחות שעשיתי,יצאתי מהעבודה בחיוך ובמחשבה אופטימית על המזל שלי שהשתנה לאחרונה.הפלאפון שלי צלצל מתוך התיק.
על הצג הופיע "יובל קליין"."הלו?".עניתי."מה שלומך?".התעניין יובל בקול הנעים שלו."מצויין ואיתך?".התעניינתי גם אני."שלומי יהיה מעולה אם אראה אותך".אמר בקלילות."איפה אתה רוצה להיפגש?".החלטתי על גישה יותר מעשית."אם לא מפריע לך אשמח לבשל לך ארוחת ערב בדירתי".הציע יובל,חשבתי מעט-האם להגיע אליו לדירה לא אומר שאצטרך להתחייב לדברים שאינני מוכנה לעשותם עדיין?.
"רק אם את מרגישה בנוח-אני לא רוצה להלחיץ".הוסיף יובל."אין שום בעיה,באיזו שעה?".התעשתתי ושאלתי על זמן."בשמונה אני מניח".ענה."בכייף,להביא משהו?".שאלתי."רק את עצמך".צחקק יובל וסגר את השיחה.
אני חייבת להביא משהו-חשבתי לעצמי ועצרתי בדרך הביתה בחנות שמוכרת שתיה חריפה.
"יש לכם שמפניה?".שאלתי את המוכרת."בוודאי".ענתה והציגה לי כמה סוגי שמפניה."תראי אני רוצה סוג טוב והכל-תמליצי לי".ביקשתי את המוכרת האדיבה שהמליצה לי."תודה".אמרתי ויצאתי מן החנות כשבקבוק שמפניה נמצא בתוך שקית הדורה בידיי.
הגעתי הביתה,השעון הראה 6 ועשרים.אין לי הרבה זמן-חשבתי וסידרתי מעט את הבית.נכנסתי להתקלח והתחלתי להתרגש-המים לא שטפו מעליי את ההתרגשות אז החלטתי שמעט יוגה תועיל.הפעלתי את הטלוויזיה ותרגלתי מעט תרגילים ביחד עם המנחה.
אחרי עמידה של עשרים דקות מול המראה-כשבכל פעם אני בהופעה אחרת החלטתי על שמלה סתווית בצבעי שמנת,על נעל פלטפורמה לא גבוהה מדי בצבעי לבן-בז' ועל איפור קליל.איפרתי את עיניי,ומעט את שפתיי.
לא שכחתי להסתיר את הצלקת במייק-אפ וחשבתי על האירוניה שבדבר..להסתיר צלקות עבר.
פיזרתי את שערי-שהסתדר מיד ועליתי למונית הראשונה שראיתי ברחוב."לבניין אורנים בבקשה".ביקשתי את הנהג האדיב שהסביר לי על הבניין היוקרתי והמפואר-כך תאר."תודה רבה".הודתי לנהג ונכנסתי לבניין הכי יפה שראיתי בחיי.לובי עם ספות ישיבה-מראות,שומר בכניסה עם דלפק ומחשב.הכל מתוקתק."לדירה של קליין".אמרתי לשומר החביב שמיד טלפן לאשר את בואי."קליין יש פה בחורה יפהפייה שבאה אליך".החמיא לי השוער והסביר לי על איזה מספר ללחוץ במעלית.
הגעתי לקומה ה-9 ודפקתי על דלתו של יובל."שלום לך".פתח יובל את הדלת במהירות ועשה לי סיור בדירה המדהימה שלו.המטבח היה ענקי,חדר השינה שלו הכיל מיטה מפוארת,חדר אמבטיה צמוד וג'קוזי מעניין.בכל חדר שהייתי פלטתי קריאות התפעלות."יש לך בית מקסים".החמאתי."חכי שתראי את השולחן שהכנתי לנו".אמר והוביל אותי אל שולחן בעל מפה לבנה,כלי אוכל,פמוטים עם נרות דולקים,וסיר ריחני באמצע.
"שבי".הצביע על הכיסא ועימעם את האורות בסיבוב הכפתור שעל הקיר."אני מקווה שאת אוהבת פסטה".אמר יובל."המאכל האהוב עליי,איך ידעת?".התלהבתי."ניחוש-אני גם מעריץ של המטבח האיטלקי".שיתף.
"האמת שפסטה יוצרה במקור בסין אבל לא חשוב".תיקנתי את טעותו ושנינו צחקנו.השיחה קלחה,יובל הודה לי על השמפניה,פתח אותה ומזג לשנינו בכוסות דקות וארוכות,הוא סיפר לי על חייו,על משפחתו שמאז ומתמיד הייתה בעלת אמצעים אך הוא רצה לעשות משהו עם עצמו ולא לקבל את הכל מאליו.סיפר לי על הפעם הראשונה שהציל חיים-ועל כמה משמעותי זה היה בשבילו,סיפר לי הכל-ובכל סיפור הרגשתי יותר קרובה אליו,כאילו הכרנו מאז ומתמיד."ספרי לי קצת על עצמך".ביקש יובל.
"אין הרבה מה לספר".עניתי בחיוך."ובכל זאת,את מסתורית בצורה סקסית-כמו חידה שאני מנסה לפענח-עזרי לי מעט".הפציר בי יובל."אוקיי,אני עובדת בחברה מתפתחת,עברתי לגור לבד לא מזמן,במקור אני ממושב,וזהו בעצם".אמרתי בפשטות."למה עזבת את המושב?".שאל יובל והגיע לנקודה שכל כך לא רציתי לדבר עליה............
[B]הבטחתי והקיימתי להגיב חחחחח
אמממ
מושלםםםםם
מדהים
מהממממםםםםם
סיפור הכי יפה באתר מ מה אפשר עוד להגיב
מושלם
הלוואי ויובל והיא יהיו חברים 😊
יאללההה סופה שלי פנקי אותי בעוד המשךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךך בבקשההההההההההההה[/B]
חחח אושריתי חולה עליך..אאממ נראלי המשך על הבוקר אם יתווספו עוד תגובות..קיצר אל תדאגי להמשך את תהיי מרוצה מבטיחה 😉
מדהים כמו תמיד נסיכה!!!!!!
המשךךךך=========>>>>>>>>>>> 😂 😁 😛 😊
"זהו,זה כל מה שאני בשבילך עכשיו?-עבודה?"
כולו חש.. . 😊
הוא מעצבן אותי.. חחחחח
הפרק כזה יפפפהההההההההההה 😊 😊 😊 😊 😊 😊 😊
תמשיכי תמשיכי תמשיכיכיכיכייי 😊
השלמתי הכולל
מדהיםםםםםםםםםםםםםםם
המשךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךך
מדהיםםםם D:
אין יש לך סיפור כזה יפה ..
מחכה להמשך 3>
יאאא הלוואי שהיא תיצא בסוף עם יובל
הכי חמוד מכולם 😛
חחחח סופה נכנסתי לזה יותר מידי חזק זה לא טוב חחח
המשךךךךךךךך