עד החתונה זה יעבור

מ ד ה י םם ! : ]
המשך!#

מווושלם..תמשיכיי

המשך...

הבטחת לי שיהיה המשך בבוקר ועכשיו ערב (22:30)

ההממששךךךך ===========>>>>>>>>>>>>>

מקסייייייייייים
התאהבתי ביובל
רופא
איאיאיא
עושה לי את זה!
:]

אוהבת.

מדהיםםםם

כ"כ יפה.

אהבתי את יובל (:

המשך ? )=

המשך...

המשך?... 😕

המשך=*)

המשך????????????????........
המשך??????????????????????????????............

מהמם המשךך

המשך: (תודה על כל התגובות אתם מדהימים-אני מצטערת שלא כתבתי הייתי חולה אבל עכשיו אני פה לפנק בהמשך ארוךךךךךךךךךךך)

אוקיי,אני עובדת בחברה מתפתחת,עברתי לגור לבד לא מזמן,במקור אני ממושב,וזהו בעצם".אמרתי בפשטות."למה עזבת את המושב?".שאל יובל והגיע לנקודה שכל כך לא רציתי לדבר עליה............
לא ידעתי מה להגיד,הרבה תשובות רצו לי בראש.לא רציתי לשקר לו-לא רציתי להתחיל קשר על בסיס שקרי.
"הסתכסכתי עם הוריי".עניתי ולקחתי שלוק הגון מהשמפניה-להעביר את הגוש הזה בגרון,אל תבכי לידו-דירבנתי את עצמי."אפשר לשאול למה?".התעניין יובל וליטף את ידי."שנייה,תן לי רק להירגע".ביקשתי אותו וסיימתי לשתות את השמפניה,נושמת נשימות ארוכות כדי לא לבכות ולהרוס את האיפור.
"אז ככה,הוריי חזרו בתשובה כשהייתי בת 10".התחלתי את המשפט ולמרבה הפלא זה היה יותר קל משחשבתי."כן?".התפלא יובל."אכן,ולפני כמה חודשים אבי החליט שהוא רוצה לכפות עליי את כל השינוי הזה,
למרות שלא כך חינך אותי בילדותי,ואילו את אחיי כן.כמובן שהתנגדתי כי אני חושבת שאם יש אמונה זה כבר טוב,ואת כל השאר אם אעשה זה צריך לבוא ממני,ממקום פנימי עמוק ולא מתוך שכנוע,או כפייה".עניתי.
"אז החלטת לעזוב את הבית?".שאל יובל."זה יותר מורכב אבל בעיקרון כן".אמרתי."מה יותר מורכב?".
שאל ממשיך ללטף את ידי כקלף מיקוח על תשובותיי.לא היה אכפת לי זה היה נעים לכן המשכתי לספר לו
את סיפור חיי."באותו יום מדובר לפני כמה חודשים,נסעתי בשבת לים עם חברים,אבי התעצבן וכשחזרתי
הוא התחיל להטיף לי ולצעוק עליי,הוא סיים במילים'נמאס לי מהילדה הזאת','אל תבקשי ממני כלום' 'מצידי את יכולה לקחת את הדברים שלך וללכת',לכן באותו הרגע לא חשבתי פעמיים,הכאב אצלי היה גדול,הוא כל כך שנא אותי באותו הרגע שארזתי תיק והלכתי לישון אצל חברה,אחרי כמה ימים כבר קניתי את הדירה וחזרתי רק כדי לקחת את הדברים שהשארתי מאחור מבלי לדבר איתו בכלל".נימקתי.
"וואו יש לך הרבה כוח אני מעריץ אותך-כך לקום וללכת,למצוא עבודה לבד..את גדולה".התפאר יובל.
"שנעבור לנושאים יותר משמחים?".הצעתי."בוודאי".התלהב יובל ושאל אותי על כוונתי ללמוד."אני מתכוונת ללמוד פסיכולוגיה-הקורס הראשון נפתח בעוד פחות מחודש".התרגשתי."זה מעניין מאוד".הוסיף יובל.
"שנעבור לקינוח?".שאל."וואי אתה תגרום לי להשמין".צחקקתי."אני לא מבין את כל התשומת לב של בנות לגוף שלהן".אמר בעודו מסדר את הקינוח במטבח."כולן נואשות להיות רזות".עניתי בחיוך."ל-מה?,יש בחורות שיש להן גוף יפה,לא צריך להיות אנורקסית כדי להיות יפה".הוסיף יובל וכבר חיבבתי אותו יותר איות וגם אני נאבקתי לא פעם עם משקל עודף כשהייתי צעירה יותר."ככה זה הרזים לא מבינים אף פעם".ירדתי עליו.
"אני לא כזה רזה".צחק יובל והגיש לשולחן סופלה שוקולד חם."יש לך גוף יפה".אמרתי בלי לשים לב מה אמרתי ומיד החלקתי כפית של סופלה חם לתוך הגרון-בולעת בשקט."תודה".חייך נבוך.החלטתי להציל את המצב המבייש שנוצר בעוד חשיפה מבית החשיפות שלי."נאבקתי פעם במשקל שלי".גיליתי."באמת?".התפלא יובל מרים אליי את עיניו היפהפיות."כן,כשהייתי מתבגרת הורדתי 11 קילוגרמים בדיאטת כאסח".הוספתי."את נראת נהדר".החמיא יובל וגם הוא הובך כשאמר זאת."למה אנחנו נבוכים להגיד את הדברים האלה?".התפרץ פתאום."לא יודעת".חייכתי."בואי נרקוד".אמר בפרץ שיגעון.
"בוא".קמתי וכבר חשבתי על טראנסים.אבל ליובל הייתה עוד הפתעה בשרוול.הפלייליסט היה עמוס בשירים רומנטיים."סלואו טוב?".שאל יובל."בוודאי".עניתי נצמדת את אחיזתו."בלי להתבייש אני מוכנה להגיד שאתה מקסים וכל הערב היה מקסים".החמאתי לו."בלי להתבייש בכלל אני מוכן להגיד שאת מדהימה-בכל מובן אם זה ביופי,בחוכמה,בחוש ההומור,בקסם שלך..נהניתי איתך ואשמח להיפגש על בסיס קבוע".אמר בקול מעט רועד."על בסיס קבוע?".שאלתי כלא מבינה."עוד דייטים,הרבה אם אפשר".הרצין יובל."קשה לי לחשוב בשפתיים יבשות".עניתי ויובל ידע מיד מה רציתי.
הוא עטף אותי בנשיקה מחממת,לשונו ליטפה אותי כהוגן,ידיו הצמידו את ראשי אליו,וידיי הצמידו את מותניו אליי,להרגיש אותו קרוב,להנות מהמגע שלו.כל כך רציתי אותו באותו הרגע אך התאפקתי מזכירה לעצמי שזה ממש לא הזמן.
"ווא..זאת הייתה הנשיקה הכי טובה שהייתה לי".אמר יובל מהופנט-מביט אל תוך עיניי."כמה חברות היו לך?".שאלתי מקווה לשמוע תשובה הגונה."2".ענה והתיישב יחד איתי בספה הנוחה."כמה זמן?".שאלתי משלבת את ידיו בידיי."הראשונה חצי שנה,השנייה שנתיים".אמר מלטף את ידי ומביט עמוק אל תוך עיניי.
"ולך?".שאל מביט בעיניי."יצאתי עם גברים-אבל מעולם לא נשארתי עד השלב הרציני".עניתי בגילוי לב.
"וואו כמה מידע ביום אחד-אין לך מושג כמה אני שמח לדעת עליך את כל הדברים החשובים האלה שרציתי לשאול ולא ידעתי איך".החמיא יובל.
"אני צריכה עוד מעט ללכת".אמרתי לפתע לתוך השקט שנוצר כשיובל הביט בי."למה?".התבאס ונישק את ידי
"עבודה מחר".עניתי בחוסר חשק.עזרתי ליובל לפנות את הצלחות למרות שהוא התעקש שאשב,ירדנו למטה ונסענו אליי הבייתה.יובל ליווה אותי עד פתח הדלת,הוא אמר שזה בגלל שהוא מפחד עליי,אך אני תהיתי אחרי כל הערב הזה האם הוא מצפה למשהו בתמורה?,משהו ממני?.
"לילה טוב יובל".החלטתי לעשות את הפרידה זריזה כדי שלא אצטרך לעמוד במצב הלא נעים שהיה לי אינספור פעמים כבר."לילה טוב נסיכה".אמר ונשק לי נשיקה מטורפת,שהשאירה אותי כל הלילה עם טעם של עוד.
הוא נישק את ידי וירד במדרגות מביט בי מלמטה......................................