QUOTE (שקדייי @ 14/11/2007) סופסוףף שמת המשךךך [:
מהמממם!
תמשיכיי! 3>
תודה נשמה שלי3>
עוד תגובות? 😕
הייתי בטוחה שהגבתי אבל מסתבר שלא ,
פרק יפה (:
נראלי שאותו אחד זה נועם ...
אווו מיי גאדדדד איזה סיפוורררר מדהיםםםםםםםם
קראתי את כללל הפרקיםם והוא ממש ממש ממש יפההה
אני במתחחחחחחחח אווליי תעשיי כבר המשךךך??!?:]]
QUOTE (sapiri2006 @ 14/11/2007) הייתי בטוחה שהגבתי אבל מסתבר שלא ,
פרק יפה (:
נראלי שאותו אחד זה נועם ...
גם אני חושבת
QUOTE (sapiri2006 @ 14/11/2007) הייתי בטוחה שהגבתי אבל מסתבר שלא ,
פרק יפה (:
נראלי שאותו אחד זה נועם ...
תודה מאמי(:
ממ לגביי ההשערה שלך את תיראי בהמשך 😛
QUOTE (N-O-A @ 14/11/2007) אווו מיי גאדדדד איזה סיפוורררר מדהיםםםםםםםם
קראתי את כללל הפרקיםם והוא ממש ממש ממש יפההה
אני במתחחחחחחחח אווליי תעשיי כבר המשךךך??!?:]]
יואוווווו😛 איזה מתוקההה33>
תודה רבה מאמי,
והיום בע"ה אני ישים עוד פרק(:
QUOTE (karnusha_167 @ 14/11/2007) QUOTE (sapiri2006 @ 14/11/2007) הייתי בטוחה שהגבתי אבל מסתבר שלא ,
פרק יפה (:
נראלי שאותו אחד זה נועם ...
גם אני חושבת
חחח קרנושהההה(:
את תיראי כבר בפרקים הבאים אם אתן צדקתן או לא[=
מהפרק הקודם:
"לא הייתה לי ברירה, אז ישר התחלתי לבכות.
הלכתי לחדרו ודיברנו על זה וסיפרתי לו הכל, והשבעתי אותו שלא יספר כלום.
הוא.. הוא הבטיח לעזור לי ודאג לי כל כך, את פשוט לא מבינה איזה חמוד הוא, כמה.. כמה אני אוהבת אותו שירה..
ככה התחילה תקופה שממש ממש התקרבנו, כל הזמן הייתי איתו- שירה, את לא מבינה כמה הוא עזר לי, הוא היה איתי ברגעים הכי קשים שלי, הוא הוציא אותי מהרגליי השתייה שנכנסתי אליהם, גרם לי להבין שעישון ופגיעה בעצמי לא יעזרו לי.
הרגשתי כלפיו הערכה כל כך גדולה, שירה! אני התאהבתי בו עם הזמן.." היא אמרה ואני נשמתי נשימה עמוקה.
פרק 25:
"רעות?" שאלתי בשקט
"מה?" היא ענתה לי בחזרה
"שומעים בקול שלך כמה את אוהבת אותו, איך את רגועה שאת מדברת עליו.."
"הוא בן אדם מיוחד שירה, הוא מיוחד.." היא אמרה באנחה קלה.
"אני בטוחה יפה שלי.. אבל מה קרה איתו בהמשך?" שאלתי בהיסוס
"כמו שקראת, התנשקנו"
"מתי? איך?"
"הייתה פעם שהייתי אצלו.
שנינו לבד בבית שלו, הוא הראה לי תמונות שלו כשהיה קטן, וצחקתי כל כך ויצא שהלכנו מכות בצחוק, את בטח מבינה על מה אני מדברת.."
"כן.." אמרתי בחיוך גדול וחיכיתי בצפייה להמשך.
"אחרי שהשתוללנו קצת הוא התיישב על המיטה שלו ואני קצפתי עליו, היינו כל כך קרובים אחד לשני והוא התקרב עוד ועוד.. הוא בא לנשק אותי, אבל סובבתי את הראש, עלו בי פלאשבקים נוראיים והתחלתי לבכות, לא יכולתי.
הוא הרגיע אותי והצטער על זה והוא הביט בי במבט תמים כל כך, מבט מסכן ופשוט התחלתי לצחוק על זה.
הוא לא הבין מה יש לי ואז הסתכל עליי במבט מוזר.
לא עמדתי בזה אז פשוט עצמתי את העיניים ונישקתי אותו.
איפשהו בלב החששות פתאום נעלמו והרגשתי אחרת"
"איזה יופי רעות.. ומה קרה? הייתם.. הייתם יחד או משהו?"
"לא.. לא ממש" ענתה רעות בביאוס "זה היה מוזר, אחרי שהתנתקנו אחד מהשני הוא תפס את הראש שלו בחוזקה, קם ויצא מהחדר בריצה.. לא הבנתי מה היה לו, מה יש לו והלכתי אחריו"
"מה? איזה מוזר.." אמרתי כי לא הבנתי דבר.
לפתע נשמע קול מהמחשב "שניה רעות" אמרתי לה וראיתי שאביעד שלח לי הודעה
'שירה? קרה משהו?'
לא היה לי כוח לדבר עם אף אחד, אז בינתיים לא עניתי לו.
"כן תמשיכי רעות" אמרתי לה והיא המשיכה.
"אז כמו שאמרתי הלכתי אחריו ושאלתי אותו מה קרה, אבל לא ענה לי והיה בדאון כזה.
לא ממש הבנתי מה יש לו, כי הרי לפני זה הוא רצה לנשק אותי ואני דחיתי אותו ואחרי שאני לבסוף נישקתי אותו הוא מגיב ככה? זה היה מוזר מאוד- אז פשוט העדפתי ללכת מהבית שלו.
ככה גם המשיכו כמה ימים שבקושי דיברנו, גם אם הייתי רואה אותו הוא לא ממש התייחס ואני אכלתי את עצמי מבפנים, זה כאב לי כל כך.."
"אני כל כך מבינה אותך רעות, אני עוברת דברים דומים.."
"מה קרה? לא סיפרת לי עוד כלום עליך.." היא השיבה לי.
"רעות! עכשיו אני לא חשובה, תמשיכי לדבר.. אני רוצה לשמוע את ההמשך"
"טוב בקיצור אחרי כמה ימים של מחשבה עמוקה הלכתי אליו ואמרתי לו שאנחנו חייבים לדבר ברצינות והוא אמר שהוא מבולבל ושיש לו בעיה, והוא לא יכול שיקרה ביננו משהו.
שוב לא הבנתי מה קרה ומה יש לו! אז דרשתי שיסביר את עצמו.
והוא סיפר לי שאין מצב שיהיה ביננו משהו כי יש לו מישהי שמחכה לו בארץ, מישהי שהוא אוהב.."
"מה??" שאלתי בקול וליבי החל לדפוק בחוזקה
"יש לו מישהי בארץ, חברה שלו שהוא לא יכול לשכוח- את יודעת כמה כאב לי לשמוע את זה? בנוסף לכל מה שקרה קיבלתי עוד דחייה מאדם נוסף שקרוב אליי.."
"אבל.. אבל.." התחלתי לגמגם
"ירדו לי דמעות ללא הפסקה והוא רק חיבק אותי בלי להגיד דבר.
כשפניתי לכיוון היציאה הבטתי בו למשך דקה ארוכה ונישקתי אותו לבסוף, לא יכולתי לעצור את עצמי"
"ואיך הוא הגיב?" שאלתי בלחץ
"הוא זרם אבל אחרי זה התרחק ממני.."
"אהה.." עניתי לה וחיכיתי להמשך, הרגשתי מוזר כל כך.
"ביום למחרת כשיצאתי מהבית ראיתי אותו יושב על המדרכה והתיישבתי לידו, אך הוא לא העיף אליי מבט.
התעצבנתי ובאתי לקום, אבל אז הוא תפס לי את היד ואמר לי לשבת בחזרה.
הוא התחיל לומר לי שהוא נורא מבולבל, שהוא לא יודע מה הוא מרגיש- שמצד אחד הוא עדיין אוהב ומתגעגע לחברה שלו בארץ ומצד שני הוא מרגיש אליי משהו חזק, אבל הוא לא יודע מה לעשות.
אני הפצרתי בו שיעזוב את העבר, ולא יעזור לו לשמור על האהבה עם המרחק הזה, ושהמצב קשה גם לי, אבל הוא לא ממש הבין ועדיין היה שקוע בשלו.."
"נוו.." אמרתי לה בלחץ ודאגתי כל כך
"מה נו? הוא פשוט חיבק אותי אחרי זה ואמר שהוא מצטער ושאני חייבת לחכות עד שיסתדרו לו העניינים בראש..
ככה עברו להם עוד כמה ימים שבהם המשכנו כרגיל כאילו לא כלום, ניסיתי להתעלם מהרגשות ולהמשיך להתנהג כמו תמיד אבל זה היה קשה וחזק ממני.."
"אני מבינה את זה.." אמרתי לה ונאנחתי קלות
"ככה היו עוד כמה פעמים שהגיעו שוב נשיקות וקטעים מוזרים שהגיעו גם מהצד שלו.
את היית חייבת לראות אותו, באיזה מצב מתוסבך הוא היה- ראו שהוא היה חצוי לשתיים ושהוא אוהב את החברה שלו כל כך..
אבל דוגרי ביננו- את היית עומדת בזה? ממשיכה להיות חברה של מישהו שלא גר בארץ? זה נורמלי מצידך?" שאלה אותי רעות ואני שתקתי.
"שירה?" היא שאלה אותי אחרי כמה שניות
"נו תמשיכי..." אמרתי לה בלחץ
"נו את יודעת כבר... ההורים הודיעו שחוזרים לארץ,
כל כך שמחתי כי היה נמאס לי מהמצב שלי שם, מכל הזיכרונות שנשארו לי משם, ממנו בעיקר- מהאכזבה שחשתי בגללו ומהכאב שנגרם לי גם בגללו.
אני לא מאשימה אותו, אני לא יכולה להכריח מישהו לאהוב אותי. אבל זה היה קשה לי- את בטח מבינה אותי.."
"לא רעות! אני לא מבינה אותך..
אם יש לו מישהי שהוא אוהב ומחכה לו בארץ אז בטח שיהיה קשה לו.. את לא מבינה איזה כאב זה" אמרתי ועיני החלו להתמלא בדמעות
"שירה? מה קרה?" היא שאלה בהיסוס
"איך קוראים לחברה שלו?" שאלתי בחשש
"הוא לא אמר לי וכששאלתי הוא התחמק משום מה" היא ענתה ואני הרגשתי שהלב שלי נופל
"רעות!" אמרתי לה ברצינות לאחר כמה שניות
"ואיך קוראים לו?" שאלתי בעוד הדמעות ממשיכות לזלוג מעייני וליבי ממשיך לפעום באותו הקצב.
"נו.. נועם" היא השיבה לי בהיסוס ואני התחלתי לבכות בקול חזק וגדול.
הרגשתי שכל העולם חרב עליי, לא ידעתי מה לעשות.
"נועם שלמה?" צעקתי אליה
"כן את, את מכירה אותו?" היא שאלה אך ניתקתי את הפלאפון, זרקתי את עצמי על המיטה ופשוט בכיתי בקול חזק, לא יכולתי לעצור את הכאב והעצבים שחשתי באותם הרגעים.
כל הצירופי מקרים, כל ההתנהגות המוזרה שלו, כל הבלבול שהוא אמר שיש לו, עצם העובדה שהוא לא סיפר לרעות מי אני- הכל היה שקוף כל כך, הרגשתי מטומטמת, הרגשתי מגעיל, הרגשתי רע, הרגשתי שכל עולמי חרב עליי ולא ידעתי מה לעשות.
קמתי למחשב ושמתי את כל השירים הכי עצובים שיש לי ופשוט התחלתי להתחרפן, לבכות ולשיר איתם יחד.
הפלאפון לא הפסיק לצלצל אז שמתי אותו על שקט, ומאמא שלי ביקשתי שאם יתקשרו שלא תעביר לי שיחות, התנתקתי מהאייסי ומהמסנ' ופשוט נכנסתי לתוך בועה משל עצמי, הרגשה שלא ניתן לתאר.
הרגשתי נבגדת, שבכיתי יותר מידי ליום אחד, ושכלום לא שווה את זה אז פשוט הנחתי את הראשי על הכר ונרדמתי.
-------------
"שירה! קומי" שמעתי את אימי צועקת לי מלמטה.
"לא הולכת לבצפר היום" צעקתי לה והמשכתי לישון
"מה זה לא הולכת? מה קרה?" היא שאלה בעודה פותחת את דלת חדרי.
"אני לא רוצה ללכת וזהו, אני לא מרגישה טוב" אמרתי בלחש
"תסתכליי עליי רגע, מה זה העיניים שלך מנופחות ככה? מה קרה?" שאלה אותי בדאגה
"שום דבר מיוחד.." עניתי באדישות והדמעות איימו לפרוץ שוב אך עצרתי את עצמי
"כל הזמן 'שום דבר, כלום, סתם, לא קרה כלום' מה עובר עליך שירה? זה לא מוצא חן בעיניי..
גם ההתנהגות שלך אתמול, גם היחס שלך, גם המצבי רוח שלך- מה יש לך?" היא צעקה עליי
"אין לי כלום טוב? ממתי איכפת לך בכלל ממני, תפסיקי לנסות להיות עכשיו אמא רחמנית, שום דבר לא קורה לי- עזבי אותי בשקט" אמרתי לה בכעס וקמתי ממיטתי.
"אני לא מרשה שתדברי אליי ככה, למה שלא יהיה איכפת לי? את הבת שלי או לא? אני לא מבינה מאיפה את מוציאה את השטויות האלה" אמרה לי אימי כשעינייה נוצצות.
הבטתי בה למשך כמה שניות ויצאתי מהחדר לאמבטיה.
שטפתי פנים וצחצחתי שיניים, הבטתי במראה ופשוט ניראתי נורא ואיום.
הלכתי לחדרי והתיישבתי על המיטה.
"אני יוצאת לעבודה, ביי" צעקה אמא שלי ויצאה עם אחי מהבית ונשארתי לבד.
לקחתי את הפלאפון מהשידה וראיתי 12 שיחות שלא נענו; 2 מתמר, 4 מאביעד ועוד 6 שיחות מרעות.
חשבתי על אביעד ועלה לי חיוך על הפנים משום שידעתי שהוא דואג לי כל כך, ואז חשבתי על נועם והבעתי השתנה.
הייתי קרועה לשניים, מבולבלת כל כך.
לא ידעתי מה לעשות, איך לפעול.
ירדתי למטבח לאכול ולשתות משהו, וראיתי טלוויזיה לאחר מכן.
כעבור שעה וחצי צלצל הפלאפון שלי, עליתי לחדרי כדי לראות ממי השיחה וראיתי שזו שוב רעות.
לא היה לי כוח לדבר איתה ולהסביר לה את הכל, מצד אחד נורא כעסתי עליה למרות שהיא לא ידעה דבר מהעניין וזה לא אשמתה, ומצד שני רציתי כל כך לספר לה כמה קשה לי וכמה הכל מסובך.
אחרי כמה שניות התקבלה לי הודעה לפלאפון מאביעד.
'שירה, אני יודע שקרה משהו ואני לא מצליח לתפוס אותך וגם לא באת היום לבצפר, רציתי שתדעי שיהיה מה שיהיה אני תמיד פה כדי לעזור(: דברי איתי מאמי'
לאחר שקראתי את ההודעה נשמתי נשימה ארוכה, כל כך שמחתי שיש לי את אביעד ורציתי ברגעים האלו כל כך לדבר איתו, אבל העדפתי לא לעשות זאת עד שאני מסדרת את העניין עם נועם.
לא יודעתי כל כך מה לעשות לגביי נועם, איך ובאיזו גישה לדבר איתו.
בדר"כ רעות היא זו שעוזרת לי בעניינים הללו- אך לא יכולתי להיעזר בה באותם הרגעים.
שלחתי לאביעד הודעה בחזרה 'אני מצטערת שזה יצא ככה, אני פשוט לא במצב טוב ואני לא רוצה לדבר עם אף אחד כרגע,
ותודיע לתמר שלא תהיה לחוצה. ושוב תודה על הכל!'
לאחר מכן ירדתי לסלון וצפיתי בטלוויזיה בעודי מנסה לחשוב מה לעשות עם עצמי וככה עברו להם 4 שעות בערך של אי מעש.
"ואני יודע שזכיתי לאהוב.." צילצל הפלאפון שלי שוב.
"הלו?" עניתי ללא חשק
"שירה מאמי?"
"כן?"
"מה קורה?"
"לא יודעת.."
"מה לא יודעת? אני דואגת לך.. התקשרתי אתמול ולא ענית, שאלתי את אביעד אם שמע ממך והוא אמר שגם הוא מנסה להשיג אותך אבל את לא עונה לו, ועכשיו הוא גם הראה לי את ההודעה ששלחת לו.."
"תמרי מאמי, תודה על הדאגה, אבל באמת שעד שאני יבין בכלל מה קורה איתי אני מעדיפה לא לספר כלום.."
"זה בסדר שירי, תרגישי טוב מאמי, ודברי איתי אחרי זה אני נכנסת לשיעור כבר.."
"אין בעיה, רוצה לבוא אליי אולי אחרי הבצפר?" שאלתי במהירות
"מממ אני מסיימת ב-3, אז אני אלך הביתה לשים ת'דברים ויבוא אלייך ישר"
"אוקיי"
"ביי נשמה שלי, אוהבת אותך"
"גמאני תמרי" אמרתי לה וניתקתי.
תגיבו(:
^^
חחחחחח גם אני...😊
חחחחחח פרק מדהים..
מסכנה שירה..
אבל לא נורא אני גם ככה רוצה שהיא תיהיה עם אביעד חחחחח😁
מדהים..
המשך😁
יאיאיא איזהה יפהההההההה=]
תמשיכייי הכיי הכיי מהרר שאת יכולההה...
אוהבבתתתת....... נועה=]
QUOTE (sapiri2006 @ 15/11/2007) ידעתי P:
מדהים ((:
חח תודה מאמי[:
QUOTE (karnusha_167 @ 15/11/2007) ^^
חחחחחח גם אני...😊
חחחחחח פרק מדהים..
מסכנה שירה..
אבל לא נורא אני גם ככה רוצה שהיא תיהיה עם אביעד חחחחח😁
מדהים..
המשך😁
חחחחח תודה[=
והעלילה לא תהיה פשוטה כל כך, חכי ותיראי😛
QUOTE (N-O-A @ 15/11/2007) יאיאיא איזהה יפהההההההה=]
תמשיכייי הכיי הכיי מהרר שאת יכולההה...
אוהבבתתתת....... נועה=]
איזה חמודה, אני מקווה שבע"ה אני ישים המשך במוצאי שבת[=
אוהבת3>
לא הייתי בבית כמעט כל השישי-שבת.
אני לא יודעת אם אני יספיק עוד לרשום פרק היום כי אני יוצאת כבר.
מקווה שמחר(:
אתר האהבה הישראלי