QUOTE (karnusha_167 @ 22/09/2007) וואי איזה פרק יפה.. 😊
לא סתם חיכיתי לסוף הצום(טוב האמת שחיכיתי שהצום יגמר בגלל האוכל חחח אבל גם בגלל הפרק😉 )
נראה לי שרעות דווקא קראה לה חחחח לא יודעת למה...לא נראה לי הגיוני אבל נגיד...
פרק מדהים..
מחכה להמשך...
שבוע טוב
חח... וואייי איזה חמודה אתתתתתתתתתתת:]
העלת לי חיוך ענקי על הפנים עכשיו=]
ותודההה:]
ממ.. לגביי מה שניראה לך חח😛
ממ.. יכול להיות, אני לא מגלהD: את תיראי בפרק הבא.
אוהבת המוןן33> ושבוע טוב גם לך.
QUOTE (-Fly- @ 22/09/2007) QUOTE (karnusha_167 @ 22/09/2007) וואי איזה פרק יפה.. 😊
לא סתם חיכיתי לסוף הצום(טוב האמת שחיכיתי שהצום יגמר בגלל האוכל חחח אבל גם בגלל הפרק😉 )
נראה לי שרעות דווקא קראה לה חחחח לא יודעת למה...לא נראה לי הגיוני אבל נגיד...
פרק מדהים..
מחכה להמשך...
שבוע טוב
חח... וואייי איזה חמודה אתתתתתתתתתתת:]
העלת לי חיוך ענקי על הפנים עכשיו=]
ותודההה:]
ממ.. לגביי מה שניראה לך חח😛
ממ.. יכול להיות, אני לא מגלהD: את תיראי בפרק הבא.
אוהבת המוןן33> ושבוע טוב גם לך.
😁
לחחחחחחחחחחח מתוקה אני שמחה לשמוע...
ואין על מה.. אני אומרת מה שאני חושבת ומרגישה😊
סיפור מדהים והכתיבה שלך מדהימה..
ולגבי ההשערה שלי חחחח...
אני אצטרך לחכות בסבלנות..
מחכה להמשך...
אוהבת😊
QUOTE (karnusha_167 @ 22/09/2007) QUOTE (-Fly- @ 22/09/2007) QUOTE (karnusha_167 @ 22/09/2007) וואי איזה פרק יפה.. 😊
לא סתם חיכיתי לסוף הצום(טוב האמת שחיכיתי שהצום יגמר בגלל האוכל חחח אבל גם בגלל הפרק😉 )
נראה לי שרעות דווקא קראה לה חחחח לא יודעת למה...לא נראה לי הגיוני אבל נגיד...
פרק מדהים..
מחכה להמשך...
שבוע טוב
חח... וואייי איזה חמודה אתתתתתתתתתתת:]
העלת לי חיוך ענקי על הפנים עכשיו=]
ותודההה:]
ממ.. לגביי מה שניראה לך חח😛
ממ.. יכול להיות, אני לא מגלהD: את תיראי בפרק הבא.
אוהבת המוןן33> ושבוע טוב גם לך.
😁
לחחחחחחחחחחח מתוקה אני שמחה לשמוע...
ואין על מה.. אני אומרת מה שאני חושבת ומרגישה😊
סיפור מדהים והכתיבה שלך מדהימה..
ולגבי ההשערה שלי חחחח...
אני אצטרך לחכות בסבלנות..
מחכה להמשך...
אוהבת😊
תודה תודה תודה=]
מממ.. וכן, תצטרכי לחכות טיפה.
יש לי מלא, מלא, מלא שיעורים ובוחן ללמוד אליו למחר. אז כניראה יתפרסם המשך מאוחר יותר אני מקווה, יש לי לחץ פשוט.
אוהבת=]
תגובות רק משתי בנות..
ויש עוד משתמשים שקוראים בקביעות אבל אף פעם לא מגיבים!
:\
המשך יהיה מאוחר יותר אני מקווה
QUOTE (-Fly- @ 23/09/2007)
המשך יהיה מאוחר יותר אני מקווה
גם אנחנו.... 😉
QUOTE (karnusha_167 @ 23/09/2007) QUOTE (-Fly- @ 23/09/2007)
המשך יהיה מאוחר יותר אני מקווה
גם אנחנו.... 😉
חח.. יואו:] איזה מאמי.
את יודעת מה? רק בשבילך אני ישים עוד המשך, למרות שאין הרבה תגובות.
בשבילך ובשביל נופריי:] (לא שכחתי אותך)
אוהבת אותך3>
QUOTE (-Fly- @ 23/09/2007) QUOTE (karnusha_167 @ 23/09/2007) QUOTE (-Fly- @ 23/09/2007)
המשך יהיה מאוחר יותר אני מקווה
גם אנחנו.... 😉
חח.. יואו:] איזה מאמי.
את יודעת מה? רק בשבילך אני ישים עוד המשך, למרות שאין הרבה תגובות.
בשבילך ובשביל נופריי:] (לא שכחתי אותך)
אוהבת אותך3>
😁 😁 😁 איזה כיף לנו😊😊
חחחחחחח
חמודה...
QUOTE (karnusha_167 @ 23/09/2007) QUOTE (-Fly- @ 23/09/2007) QUOTE (karnusha_167 @ 23/09/2007) QUOTE (-Fly- @ 23/09/2007)
המשך יהיה מאוחר יותר אני מקווה
גם אנחנו.... 😉
חח.. יואו:] איזה מאמי.
את יודעת מה? רק בשבילך אני ישים עוד המשך, למרות שאין הרבה תגובות.
בשבילך ובשביל נופריי:] (לא שכחתי אותך)
אוהבת אותך3>
😁 😁 😁 איזה כיף לנו😊😊
חחחחחחח
חמודה...
תקראי מה כתבתי לך בפרטי.
מצטערת, מקווה מחר,
כשאני ירגיש טוב יותר..
QUOTE (-Fly- @ 23/09/2007) QUOTE (karnusha_167 @ 23/09/2007) QUOTE (-Fly- @ 23/09/2007) QUOTE (karnusha_167 @ 23/09/2007) QUOTE (-Fly- @ 23/09/2007)
המשך יהיה מאוחר יותר אני מקווה
גם אנחנו.... 😉
חח.. יואו:] איזה מאמי.
את יודעת מה? רק בשבילך אני ישים עוד המשך, למרות שאין הרבה תגובות.
בשבילך ובשביל נופריי:] (לא שכחתי אותך)
אוהבת אותך3>
😁 😁 😁 איזה כיף לנו😊😊
חחחחחחח
חמודה...
תקראי מה כתבתי לך בפרטי.
מצטערת, מקווה מחר,
כשאני ירגיש טוב יותר..
קראתי מאמי...
והגבתי לך...
אני (ועוד כמה פה) ממש מחכים להמשך של הסיפור...
אבל את הרבה יותר חשובה..
יהיה בסדר מאמי אל תדאגי...
כשתרגישי מוכנה תמשיכי לכתוב..
הסיפור יחכה...
אוהבת ואם את צריכה אני פה😊
אחרי כמה ימים שלא פירסמתי, קבלו המשך:
וקרנושה ונופריי.. בשבילכן:
פרק 18:
ראיתי את עידן מנופף לי ביד וכמה צעדים ספורים ממנו אביעד עמד והמשיך להביט בי במבט מוזר.
עידן לא שם לב שנטשה היא זו שהייתה לי.
הפניתי מבטי אל נטשה ועיניה נצצו.
"כשהוא יראה אותי הוא ילך" היא אמרה לי,
"לא.. חכי שניה- אל תלכי" צעקתי לה כשראיתי שהיא החלה להתרחק מהמקום.
"עזבי נו.. הוא בטח רוצה לדבר איתך" היא השיבה לי והמשיכה ללכת.
"טוב בובי.. אני ידבר איתך אחרי זה" אמרתי ושלחתי לה נשיקה באוויר, והיא בחזרה.
עידן התקדם לאט, לאט לעברי. ראו עליו שהוא עבר לילה לא שקט, היו לו שקיות מתחת לעיניו הגדולות.
ראיתי במבטו את הסבל והכאב, ידעתי שקשה לו- אבל לא אמרתי על כך דבר.
"היי עידנו'ש, מה קורה מאמי?" שאלתי בחיוך וחיבקתי אותו חזק.
"מעולה" אמר בציניות ואז הוסיף "מי היה איתך עכשיו?".. אבל אני שתקתי ולא עניתי.
"הבנתי" אמר לאחר כמה שניות ועיקם את פרצופו "היא סיפרה לך הא?"
"דןדן.. תקשיב מאמי, אני יודעת שכן, הכל קשה לך. אבל תקשיב לי, היא שבורה בכל הקטע הזה יותר ממך!
בבקשה- תנסה להבין מאמי.." אמרתי בקול חלש.
"כן אני יודע" אמר ונשף אוויר בחוזקה ונאנח "כל הלילה חשבתי על זה"
"רואים, תיראה אותך!" אמרתי ונגעתי בעיניו.
"כן נו.. בכל מקרה, אני חייב לדבר איתה. לא יודע.. עבר עליי לילה מלא, מלא מחשבות. והגעתי להחלטה.." אמר ושתק.
"שהיא?" שאלתי בהתעניינות,
"שאני מוכן לשכוח מהכל, שירה- אני אוהב אותה, כל כך אוהב.. כמה שזה קשה, אני לא יכול..
אבל אתמול כשדיברנו אמרתי לה את זה.. והיא אמרה שהיא מעדיפה שלא וכאלה, אבל אני ינסה להתעקש.." אמר ועיניו הבזיקו לכמה שניות.
"איזה חמוד!" אמרתי לו והוא חייך, נתתי לו נשיקה ארוכה בלחי והתקדמנו לכיוון הבניין שלנו.
אני נכנסתי לכיתתו והוא לכיתתו. היה שיעור ביולוגיה, מתתי משיעמום!
נטשה שישבה בקצה השני של הכיתה שלחה לי מכתב:
'חמודה שליי..חחח.. ספרי, ספרי.. מה הוא אמר?'
"ששש.. שום חמודה שלך, אל תפריעי לי לישון!
ולא מגלה, הוא ידבר איתך כבר בעצמו אני מאמינה- חוצמזה הוא גם לא פירט כל כך הרבה' החזרתי לה
היא ניסתה לתפוס אותי במבטה ואמרה בלי קול 'שונאת אותך' וצחקה ואני גם.
=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=
אביעד נכנס לשיעור ספרות. בדרך כלל הוא אוהב שיעורי ספרות, אבל לא היה לו כוח לכלום- לכן הניח ראשו על השולחן וחיכה שיגמר השיעור.
מאיה שישבה שולחן מאחוריו קראה לו מידי פעם, אך הוא לא ענה לה.
כשהמורה הסתובבה ללוח היא נתנה לו מכה בכתף והוא הסתובב אליה כשבפניו פרצוף מוזר.
"מה יש לך תגיד לי?" היא שאלה ברוגז.
"אין לי כלום, אין לי כוח.."
"נו.. חלאס עם השטויות, מה קרה?"
"כלום לא קרה! למה לחפור?" אמר בעצבים והסתובב בחזרה למקומו.
מאיה הביטה בו במבט מוזר ועיקמה את פרצופה 'מה עובר עליו?' חשבה לעצמה ופניה שינו הבעתם.
היא פתחה דף במחברת שלה והחלה לצייר ולכתוב כל מיני ציטוטים משירים וכאלה.
היא ניסתה להסיח את דעתה, אך העניין הציק לה, וכעבור כמה דקות שלחה לו הודעה לפלאפון 'מה אתה מוציא עליי ת'עצבים שלך? מה אני בסה"כ עושה? מתעניינת לשלומך?'
הוא הרגיש רטט בכיסו ופתח את ההודעה, קרא אותה, הסתובב והביט במאיה כמה שניות ואז שלח לה בחזרה 'לא מוציא ת'עצבים על אף אחד, אין לי מצב רוח לשאלות עכשיו' והכניס את הפלאפון חזרה לכיס.
מאיה קראה את ההודעה והייתה בהלם, היא לא הבינה למה הוא מדבר ככה ולמה הוא קר.
'מאתמול הוא כבר ככה, מנסה להתחמק ומדבר שונה' היא חשבה לעצמה.
כשנגמר השיעור אביעד קם ממקומו ויצא מהכיתה מבלי להביט על מאיה בכלל, בלי לומר דבר והיא נפגעה מאוד.
=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=--==-=-=-=-=-=-=
רעות יצאה בהתרגשות מהמטוס ונשמה נשימה עמוקה..
"אחח.. ישראל!" היא אמרה וקפצה משמחה "כל כך התגעגעתי לארץ!!" צעקה בקול.
מן תחושה מוזרה תקפה אותה.
עלו בה כל מיני זיכרונות מהארץ, מישראל שלא שכחה, זיכרונות מכל השלוש שנים האחרונות בארה"ב ובעיקר מהתקופה האחרונה שם. התקופה הקשה שעברה.
הכל עדיין כאב לה, אבל איכשהו נשכח טיפה ונדחק כשראתה שיש אנשים שיכולים כן לעזור לה.
היא רק חשבה על האנשים וה'חיות' שם בניו יורק ופשוט הזדעזעה מחדש, היא העדיפה לנסות לשכוח ולהתחיל מחדש בארץ, אבל לפני זה היא הבטיחה שתספר לשירה. היא כל כך רצתה לספר לה, והיא התגעגעה אליה נורא.
מאז ומתמיד הן היו כמו נפש אחת, כמו תאומות כאלה.
כל דבר הן עשו יחד, כל דבר סיפרו אחת לשניה, נהנו אחת עם השניה.
למרות שלא היו באותו הגיל (רעות גדולה בשנה) הן אף פעם לא החשיבו את זה לדבר משמעותי.
=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=
ככה עבר לו כל היום בבית הספר.
אביעד ומאיה לא דיברו, וגם עידן ונטשה- הוא לא הצליח לתפוס אותה.
גם אני ואביעד לא דיברנו, יצא לי כמה פעמים במהלך היום להיתקל בו, הרגשתי לא נוח ולא טוב, אבל העדפתי לתת לזמן לעשות את שלו.
כשחזרתי הביתה הופתעתי שאימי הייתה שם.
"שירייייי" היא צעקה לי כשנכנסתי מהמטבח
"הא אמא?" שאלתי והתקדמתי לעברה.
"הם הגיעו לארץ, דיברתי עם אבי והוא אמר שהם נחתו בשלום והם יוצאים עוד מעט מהשדה תעופה"
"מהה?" צעקתי משמחה.. "יואו'.. אני לא מאמינה! מתי הולכים לראות אותם? לאן הם נוסעים מהשדה תעופה?"
"אמרתי לך כבר אתמול שאני לא יודעת, והם בינתיים חוזרים לבית הישן שלהם, הם הרי השכירו אותו והדיירים התפנו משם לפני חודשיים, ועכשיו הם חוזרים לשם.."
"מה? אבל הבית שלהם מסודר והכל?" שאלתי מבולבלת.
"כן, דאגו להכל, אני ואבא, הזמנו כל מה שצריך ודאגנו לסדר בבית שלהם.. אל דאגה!" אמרה וקרצה לי.
"טוב, אני עולה להחליף בגדים.. מה הכנת לאכול?"
"הכנסתי אורז, פירה ושניצלים. אבל צריך לחכות לנדב שיגיע מבית הספר.."
"אה אוקיי.. אז תיקראי לי כשיהיה מוכן.." אמרתי ועליתי לחדרי.
הנחתי את התיק בפינה, החלפתי לבוקסר חום קצר ולגופייה בצבע בננה והתיישבתי מול המחשב.
פתחתי את האיי סי ואת המסנ'.
שיניתי את האווי באיי סי:
= איזה יום! :\
תמרמר, דברי איתי מאמי:]
-------
"געגועים הם הילדים של הבדידות.." =
הפעלתי את המדייה פלייר במחשב, התנגן לו שיר כל כך יפה, ופשוט עצמתי את עיניי ושמעתי אותו בהנאה.
כעבור כמה דקות ראיתי שאביעד קרא לי את האווי, לא התייחסתי והמשכתי הלאה, הוצאתי את השיעורים במתמטיקה והתחלתי לפתור כמה תרגילים.
בערך כעבר חצי שעה אמא שלי קראה לי לאכול, וירדתי למטה.
לאחר שסיימתי, שטפתי את הכלים והתקשרתי לתמר כדי לשאול אותה אם היא רוצה לבוא איתי לקניון לקנות לרעות משהו.
תמר לא יכלה אז התקשרתי למיכל (חברה שלי, בכיתה ט'- שנה מתחתיי) אבל היא יצאה בדיוק לרופא שיניים.
לא ידעתי עם מי ללכת, כי אף אחת לא יכלה ואז לפתע מאיה התקשרה אליי, היא אמרה שהיא רצתה לדבר איתי על משהו אז שאלתי אותה אם בא לה לבוא לקניון איתי ושם גם נדבר. היא אמרה שהיא יכולה אז התארגנתי מהר ויצאתי מהבית כעבור רבע שעה.
יצאתי לאוטובוס ולקחתי קו לקניון.
מאיה כבר חיכתה לי בכניסה.
כשראתה אותי נופפה לי בידה כדי להראות לי היכן היא והתקדמתי לכיוונה.
היא חייכה לי חיוך גדול, אך ראיתי בהבעתה משהו מוזר.
נכנסנו לקניון, החלטנו לחפש לרעות קודם משהו ואחרי זה שנשב באיזשהו מקום ונדבר בשקט, וכך היה.
נכנסנו לכמה חנויות, ולבסוף קניתי לרעות מקסטרו חולצה יפה, אפורה כזו.
שילמתי ויצאתי מהחנות והתיישבנו במתחם של המזון המהיר, קנינו שתינו גלידה ואז היא התחילה לספר לי את כל מה שקרה לה עם אביעד.
אני כמובן ישר ידעתי מה קרה לו ולמה הוא ככה, אבל לא רציתי לערב את מאיה ובטח שלא תדע מהסיפור. לא רציתי שהיא תיפגע. ראו עליה שכל העניין משפיע וכואב לה.
העדפתי לנסות ולעודד אותה והבטחתי לה שאני ידבר איתו למרות שידעתי שזה לא יקרה בקרוב!
כשחזרתי לביתי אחרי שהרגעתי את מאיה ראיתי שאביעד קרא לי את האווי שוב, וכתב הודעה אבל לא שלח אותה. התעצבנתי מזה, ובכלל מכל המצב שנוצר והחלטתי לשלוח לו הודעה.
אביעד בסטאטוס:
חלאס כולכם!
אל תשגעו
לא פה
שירק'ה:
אביעד?
אביעד:
מה שירה?
שירק'ה:
מה, מה שירה?
אביעד:
נו..
שירק'ה:
יואו..
אביעד:
נו מה?
שירק'ה:
מה יהיה?
אביעד:
מה יהיה עם מה?
שירק'ה:
מה אתה משחק אותה ראש קטן, תהיה רציני רגע!
אביעד:
לא יודע מה להגיד לך..
שירק'ה:
גמאני לא הכי יודעת, אבל מה נעשה?
אביעד:
אין מה לעשות, כי גם ככה את לא תביני.
תיהי ותישארי כמו שאת
שירק'ה:
תקשיב אני חשבתי על הכל
אביעד:
ו..?
שירק'ה:
ודיברתי עם נועם
אביעד:
יופי...
והגעת להחלטה כלשהי, אני צודק?
שירק'ה:
אה הא
אביעד:
סבבה אני מקשיב..
שירק'ה:
דבר ראשון אתה לא מקשיב, אתה קורא..חח😛
ודבר שני, זה לא לאיי סי בכלל.
אביעד:
צודקת[=
ואם זה לא לאיי סי, אז לאן?
שירק'ה:
לא יודעת.. אני צריכה להיפגש איתך או משהו כדי שנדבר כמו בני אדם.
אביעד:
אין לי בעיה,
אבל כמה פגישות איתך בזמן האחרון לא יצאו הכי טוב, ונגמרו תמיד באי הבנות
שירק'ה:
לא יודעת מה יהיה, נפגש, נדבר..
אני יגיד לך מה אני חושבת, מה אני רוצה ומרגישה ואתה גם!
אביעד:
סבבה.. איך שבא לך, אמרתי לך שאין לי בעיה.. גם ככה רציתי להגיד לך את זה, שאנחנו צריכים לדבר והכל אבל לא ידעתי איך, חשבתי שלא תעני לי
שירק'ה:
אווווקיי.. אם אתה אומר
אביעד:
אני מכיר אותך, ואני יודע מה אני אומר חחXD
אז.. מתי?
שירק'ה:
לא ניראה לי שהיום, כי אני לא הכי יכולה..
מחר?
אביעד:
יש אפשרות אחרת? חחחD:
שירק'ה:
לא ממש..
אביעד:
לההההה
שירק'ה:
בעעעעעעע
אביעד:
ששששששששששש!
שירקה:
חח.. יאלה עפתי, בי ביי
אביעד:
בי מאמי.
יצאתי מהשיחה מפני שאח שלי קרא לי, הייתי נורא מבולבלת אבל ידעתי מה אני מרגישה ומה אני הולכת לעשות לגביי כל הנושא של אביעד.
"שירהה! תעני לטלפון!" צעק לי אחי הקטן נדב.
"טובב.. טובב!" צעקתי באי חשק והרמתי את הטלפון.
"הלווווו?" אמרה **** בקול ציפציף
"רעותי.. קופיקו.. שמנדוזה.. בטטה?" צעקתי לה בחזרה בשמחה
"אחח.. אני אוהבת אותך שירילילילה שלייי:]" אמרה לי רעות בחזרה.
"יואו' מאמי שלי...מה קורה? איפה את? איך להיות בארץ?"
"איזו פולנייה.. מה הדאגה?
הכל בסדר, אני בבית ונורא כיף להיות בארץ.. למרות שחזרתי משם בסימן שאלה ואי וודאות כזה.. כל הזמן האחרון.. עוד לא סיפרתי לך כלום ממה שהיה, השתנו הרבה דברים, אין.. זה לא לטלפון בכל מקרה" אמרה לי רעות.
"רעותי תותי? אנחנו נבוא אליכם מתישהו בקרוב, ואני רוצה, זאת אומרת דורשת! לשמוע הכל!" אמרתי לה בציווי
"אין בעיה המפקדת" אמרה כמו חייל "טובי.. רק התקשרתי להודיע לך שהגעתי ושאני מתגעגעת ואוהבת אותך ומקווה לראות אותך בקרוב!" אמרה בקול תינוקי
"איזה מתוקה, אני אוהבת אותך יותר ומתגעגעת יותר ודואגת לך נורא! דברי איתי אחרי זה.."
"אחרי שאני יסיים לסדר פה אתה החדר ואת כל הבלאגן פה בבית" אמרה ואני צחקתי ואמרתי "תהני בובה שלי"
"תודה באמת!" צחקה וניתקנו את השיחה.
=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=
-שיחה פרטית- הבהב מסך הפלאפון של נטשה.
היא הביטה סביבה שאין אף אחד, משום שאסור היה לה להפעיל את הפלאפון אז נכנסה לתא השירותים וענתה.
"הלו?" שאלה בקול מוזר.
"נטשה?" שאל הצד השני
"מי זה?" שאלה מבולבלת, מצד אחד חשבה שהיא יודעת מי זה אבל מצד שני לא הייתה בטוחה.
"כבר שכחת אותי?" שאל הצד השני
"אני.. אני פשוט לא בטוחה מי זה, מוזר ש.."
"כן, זה אני" הוא ענה..
"אלכס? אתה? מה? אני לא מבינה כלום!"
"את לא צריכה להבין.."
"טוב מה שתגיד.. מה? מה אתה רוצה?"
"מה את מופתעת? אפשר לחשוב שאני איזה מישהו שאת לא מכירה.."
"לא קשור, פשוט.. מוזר לי שהתקשרת, אחרי מה שהיה" אמרה בהיסוס
"כן.. אחרי שזרקת אותי כמו כלב, אחרי מה שעשיתי בשבילך כל הזמן"
"דיי! אלכס נו באמת, אל תתחיל עם זה שוב! אני מבקשת"
"את לא תגידי לי די בלאט! תגידי תודה שהתקשרתי"
"בשביל מה התקשרת תגיד לי?"
"אני מתגעגע" אמר
"מתגעגע בתחת שלי! איזה מתגעגע? למה אתה משקר לעצמך?"
"הו.. נטשה, נטשה שלי" אמר והתחיל לצחוק
"אלכס אתה שיכור!"
"מה פתאום.." ענה לה בקול מגחך
"די נוו..אני מנתקת!"
"לא אל תנתקי"
"מה אתה רוצה?"
"אני רוצה לראות אותך אני מתגעגע.."
"תפסיק עם השטויות שלך, אם באמת היית מתגעגע ואוהב אותי כמו שאתה אומר לא היית מרביץ לי ככה, לא היית מתנהג ככה"
"הייתי עצבני.."
"גם אני הייתי בטוחה בעצמי!"
"סוקה.. אל תדברי אליי ככה..
אני! א-נ-י" חזר והדגיש "הוצאתי אותך מכל החרא שהיית בו, הוצאתי אותך מסמי הזה הוצאתי אותך הזנות ועוד מה? ואחרי הכל עדיין הייתי איתך! עדיין, את מבינה? כמו מטומטם חזרתי אליך"
"יופי.. ועכשיו אני עזבתי אותך! טוב לך? תפסיק להציק לי. אל תטריד אותי.. מספיק זה נגמר"
"חתיכת מניאקית זה מה שאת"
"תפסיק!" צעקה לו נטשה
"מה תפסיק? תודה שמעתי ממך מתישהו?"
"תודה? שמעת מיליון פעם! ואתה יודע מה? אני אגיד עוד כמה שצריך.. אני מעריכה, כל כך, את כל מה שעשית לי.. את העזרה שלך ת-ו-ד-ה! הינה אמרתי שוב.. "
"זה לא עוזר לי עכשיו בכלל.. נטשה תחזרי!"
"אלכס! אני אמרתי ויגיד לך את זה שוב.
אני לא רוצה להיות איתך, רק סבלתי איתך. אולי עזרת לי אבל לא! אני לא אוהבת אותך.. ועד עכשיו נשארתי איתך בלי ברירה, מפחד! תפסיק עם זה. נגמר!" אמרה לו בברור לאט, לאט.
"את לא אוהבת אותי? א-ת לא אוהבת אותי? מה את משקרת?" צעק לה לתוך הטלפון
"תהיה בשקט ואל תצעק עליי, זהו נגמרו הימים האלה! אני לא שלך יותר ולא רכוש שלך.
שכח ממני ואל תטריד יותר.."
"בלאט.. סוקה מאמא" צעק בטלפון והיא ניתקה את השיחה והייתה בשוק ממה שקרה בדקות האחרונות, מהשיחה הזו.
היא צבטה את עצמה, אך ראתה שזה לא חלום. היא עצמה את עיניה וכיווצה את שפתיה. היא לא האמינה שהיא דיברה אליו ככה, היא הרגישה משוחררת. כאילו הוציאה את הכל, סגרה פערים. זה נתן לה ביטחון.
כעבור כמה שניות צלצל הפלאפון שוב, והשיחה הייתה חסומה. בהתחלה חששה ולא רצתה לענות, אך היה לה מן דחף כזה.
היא לחצה על המקש הירוק ואמרה מבלי לשמוע מי בצד השני "תפסיק להתקשר כבר! אין, זהו. אל תציק לי יותר- אני שונאת אותך" וחיכתה כמה שניות לתשובה..
"וואו" אמר מאוכזב.. "לא ידעתי ש.." אמר הבנאדם מהצד השני של הקו.
"מה? מי זה?" שאלה בהלם
"מה מי זה? לא ציפיתי לתשובה הזו ממך, אבל בסדר.. אם זה מה שאת רוצה ומה שטוב לך אין לי בעיה.. מצטער שהתק.." אמר ונטשה קטעה אותו באמצע "לא, לא.. זה לא היה אליך, פשוט התקשרת מחסום ולפני שניה מישהו אחר התקשר והטריד אותי וחשבתי שזה הוא עוד הפעם"
"לא צריך תירוצים, זה בסדר.." אמר
"לא, אני רצינית.. אני מצטערת לא ידעתי שזה אתה.." אמרה בקול מתנצל
"אווקי.." ענה לה.
"מה? מ..ה רצית?" שאלה נטשה בהיסוס והרגישה פרפרים בבטן כששמעה את הקול של עידן.
"אני.. את.. זאת אומרת אנחנו צריכים לדבר" אמר בשקט
"אני יודעת, הלכתי אתמול ככה בעצבים והייתי כל כך שבורה ויש לי עוד משהו חשוב להגיד לך שלא הספקתי ואנ.."
"כן אני יודע, הייתי נסער נורא.. אני, אני מצטער"
"זה בסדר" אמרה נטשה "איפה אתה רוצה שניפגש?"
"נשאיר את זה למחר, פשוט לא יכולתי לחכות עם זה.."
"אה.. אוקיי" אמרה בקול מאוכזב
"טוב.. זהו בעיקרון, שיהיה לך לילה טוב נדבר מחר"
"ביי" אמרה והוא ניתק והיא הוסיפה בלחש "אהובי.."
------
תגיבווו:]
וואי פרק מדהים!!!כמו תמיד=]]
מחכה להמשך=]]
וואי יאהבתי =]
תמשיכי
את וכתבת מדהיםם !!!!!
מדהים , מדהים ושוב פעם מדהים : ]
תמשיכי 😊
