"הבמה שלי" סיפור חדש..

השלמתי מללא ,
פשוט מדהים :]


מחכה להמשך

פרק 18:


כשהתעוררתי כבר היה בוקר, ישנתי הרבה.. היום זהו היום החמישי למחנה, בעוד יומיים הולכים.. "סוף-סוף" חשבתי בליבי, לא רציתי להיות יותר במקום הזה.. רציתי לחזור לפנימייה..
"בוקר טוב" אמרה עדן בחיוך והתמחתה. לפתע נזכרתי שאחריי המחנה היא הולכת, איך יכולתי לשכוח?!
"עדןן" קמתי מהר מהמיטה וחיבקתי אותה, היא הסתכלה עליי במבט של "מה את רוצה?!" אבל חיבקה אותי חזרה.
"חחח הכול בסדר איתך?" היא שאלה כשהתנתקתי ממנה.
"עוד יומיים את הולכת!!" אמרתי בקול עצוב.
"אולי תשתקי כבר?!" צעקה לימור בקול עייף, ושמה כרית על ראשה. טל וליאור עוד לא קמו..
"כן.." אמרה גם עדן בקול עצוב.
"תגידי איזה פעילות יש היום?" שאלתי.
"משהו עם ספורט ומים, טל חפרה לי על זה שעות אתמול" אמרה עדן ואני צחקתי.
"האמת שלא ממש בא לי ללכת.." היא הוסיפה ולקחה את בגד הים שלה מהתיק, לקחתי גם אני את בגד הים השחור שלי וגם גופיה ומכנס קצר והלכנו לכיוון השירותים. התלבשנו במהרה.
"האמת שגם לי.." אמרתי ומרחתי משחת שיניים על המברשת.
"אמרו לי שביום האחרון למחנה תהיה מסיבה עד השעות הקטנות של הלילה, עם כל הילדים שבביה"ס!!" אמרה עדן בהתרגשות.
"מה ההתרגשות?" שאלתי וניגבתי את ידיי במגבת הקטנה.
"סתם.." היא הסמיקה..
"עדןןן" הבטתי בה במבט של "אני יודעת שאת מסתירה משהו, תדברי".
"נו טוב.. סתם הכרתי מישהו חמוד מכיתה י'.. ו.." היא התחילה לומר ואני קטעתי אותה.
"אבל מה עם תומר? את כבר לא אוהבת אותו?" שאלתי.
"אני אוהבת אותו, בטח שאני אוהבת אותו, אבל ממילא אני לא אראה אותו יותר, אני צריכה להמשיך הלאה בחיים שלי לא?" אמרה עדן ואני הנהנתי בראשי.
"וחוץ מזה.. זה לא שאמרתי שאני הולכת להיות חברה של הילד הזה מכיתה י'.. הרי גם אותו אני לא אראה יותר בעוד יומיים" היא אמרה בחיוך מלא בעצב.
"כן אה..." אמרתי בעודנו מתקדמות לעבר חדרנו. בדרך נתקלתי בלימור שמיהרה למקלחות.
"סליחה" אמרתי בשקט.
"שימי לב לאן את הולכת, יא עקומה!" צעקה לימור והמשיכה ללכת לכיוון המקלחות.
"מישהו קם היום על רגל שמאל????" צעקה עדן ולימור לא התייחסה.
"יאללה עוד 20 דקות ארוחת בוקר, בואי נעיר את טל" אמרתי שכבר הגענו לחדר ומצאנו את טל עדיין ישנה.
"טל.. טלל" נדנדתי אותה.
"לירן..." היא אמרה מתוך שינה ואני ועדן צחקנו בקול.
"מה אתם צוחקות על הבוקר?! תנו לישון!" היא פתחה את עינייה.
"לירן.. הו לירןן אני אוהבת אותך" דגדגה אותה עדן..
"מה?!" נבהלה טל ועדן המשיכה לצחוק.
"את דיברת על לירן מתוך שינה, מאוהבת אחת" אמרה עדן והמשיכה לצחוק..
"לא אני לא!" היא אמרה ורצה מהר לשירותים, מצחיקה אחת..
אני ועדן כבר היינו מוכנות, אני שמתי את בגד הים השחור שלי ועליו שמתי גופיית סבא לבנה ושורט קצר בצבע צהוב בננה. שמתי כפכפים בצבע לבן, אספתי את שיערי לקוקו גבוהה והרכבתי את משקפי.
"אני מוכנה, יאללה אתן באות?" שאלתי את עדן שעדיין התאפרה ואת טל שחיפשה את הכפכפים שלה..
"תכף, עוד לא שמתי סומק!" צעקה עדן.
"איפה הכפכפים שלי לעזאזל?!" צעקה טל והמשיכה לחפש אותם בכל מקום.
"את לקחת את הכפכפים שלי?!" צעקה טל על ליאור והביטה בה במבט מאיים.
"מי ייגע בכפכפים המגעילים שלך בכלל..." אמרה ליאור בקול מתנשא.
"א.. ככה את מתכוונת ללכת?!" הסתכלה לימור על ליאור במבט מזלזל.
"מה.. מה לא בסדר?" שאלה ליאור ובחנה את עצמה במראה הגדולה.
"דבר ראשון, הבגד ים הזה מוציא לך את כל השומנים, דבר שני מה זה הצבע הירוק המחריד הזה?!"
"א..אין לי פה עוד בגד ים" אמרה ליאור והורידה את ראשה, לימור נאנחה והוציאה מתיקה בגד ים בצבע ורוד זועק.
"מזל שיש לך חברה כמוני" אמרה לימור ונתנה לה את בגד הים, ליאור הלכה למקלחות במהרה, ראיתי על פניה כמה שהיא נעלבה, ריחמתי עליה.
התבוננתי בלימור שהסתכלה במראה בהערצה, היא לבשה בגד ים דומה לזה שנתנה לליאור, לא הבנתי איך ליאור מסוגלת להישאר חברה שלה, למה לימור בכלל מדברת אליה ככה? המשכתי להתבונן בה.. רק עכשיו שמתי לב כמה שלימור רזה.. היא נראתה כמו שלד.
"איזה עגיל יותר מתאים?" שאלה לימור את ליאור שחזרה מהמקלחות ונראתה מצחיק בבגד הים הקטן שנתנה לה לימור.היא הראתה לה שני עגילים לפופיק, אחד בצבע ורוד והשני בצבע שקוף, רגיל..
"ברור שזה!" אמרה ליאור והצביעה על העגיל הורוד.
"יאללה אני מוכנה" הודיעה עדן בשמחה.
"סוף-סוף" נאנחתי.
"הנה הם!!!!!" הוציאה טל את הכפכפים מתחת למיטה שלה.
"שתהיי בריאה" צחקתי ושלושתנו הלכנו לכיוון חדר האוכל.
כשהגענו לחדר האוכל ראיתי את עמית, הוא הסתכל עליי, הוא לא הפסיק להסתכל עליי. לקחתי לי כוס שוקו ושני פנקייקים והלכתי לשבת בשולחן עם הבנות.
"ילדים!! ילדים!! שקט שיהיה, אני רוצה להודיע כמה דברים!" נכנסה אחת המורות לחדר האוכל, אחריי כמה דקות כולם שתקו.
"אוקי אז ככה, היום כמו שאתם יודעים יש לנו פעילות שקשורה בספורט ובמים.. אני רוצה להבהיר לכם כמה דברים..." היא התחילה לדבר ולהסביר את הכללים, את כללי הזהירות אך אני לא ממש הקשבתי. חשבתי על עמית, אך לא הייתי מסוגלת להסתכל עליו. מי היה מאמין שכל זה יקרה לנו בשבוע אחד?
"גברת דניאל את צריכה להקשיב פה יותר מכולם!" פנתה אליי המורה ואני הסתכלתי עליה.
"ואני מזכירה, לא הולכים לאף מקום בלי ליווי של אחת המורות! זה ברור?! אני לא רוצה ששוב יקרה מה שקרה עם עמית ודניאל.." היא אמרה וכל המבטים הופנו אלינו. אני הסתכלתי על עמית ועמית הסתכל עליי.
"עכשיו אתם יכולים להמשיך לאכול, בעוד כ-10 דקות תבואו לרחבה כדי שנחלק אתכם לקבוצות, בתאבון" אמרה ויצאה מחדר האוכל. מיד התחילו להישמע דיבורים..
המשכתי לאכול לאט והרגשתי את המבטים של עמית, אך לא הבטתי בו חזרה. לפתע חשבתי על בן.. הוא לא דיבר איתי מאז מה שקרה..
"תגידו הפעילות הזאת זה גם לשכבת ט'?" שאלתי את עדן וטל.
"אני חושבת שכן" אמרה עדן.
"כן, שאלתי את לירן אתמול הוא אמר שכן.." אמרה טל ועדן הזכירה לה את הדיבורים שלה מתוך השינה, שתיהן צחקו.. ואני חשבתי על בן, אני חייבת לדבר איתו, לא הייתי בסדר.. למרות שגם הוא לא היה בסדר, זאת אומרת הנשיקה איתו הייתה באמת מדהימה אבל הוא היה צריך לשאול אותי לפני זה.. לא רציתי לספר על הנשיקה הזאת לאף אחד, אפילו לא לעדן וטל.


כעבור כמה דקות סיימנו לאכול, בחוץ התנגנו כל מיני שירים.. ראיתי הרבה מתקנים עם מים.. היו דברים שהיו בשביל הכיף והיו דברים שהיו בשביל תחרויות, היו דברים שהיו קשורים למים ולספורט.. המורות אספו את כל התלמידים וחילקו אותנו לקבוצות. בכל קבוצה היו 10 ילדים.. כיתות ח' וט' היו יחד.. כולם התערבבו עם כולם.. לבסוף יצא שבקבוצה שלנו היינו:
אני, עמית, לימור, בן, ליאור, שלומי, עדן, מאור-ילד מכיתה ט' [חבר של בן], טל ולירן.
כל קבוצה עברה ממתקן למתקן.. בהתחלה זה היה די משעמם אבל אח"כ רוב הילדים התפזרו ולא נשארו בקבוצות, בקבוצה שלנו נשארנו לבסוף רק אני, עמית, לימור ובן.
"בן.." קראתי לו בעודנו עומדים בתור לעלות על עוד איזה מגלשה משעממת.
"מה?" הוא שאל ביובש ואפילו לא הביט בי.
"א.. אנחנו יכולים לדבר?" שאלתי וניסיתי לגבור על הרעש שהיה. שמתי לב שעמית מנסה להקשיב לשיחה שלנו.
"כן" הוא אמר.
"אבל לא פה" אמרתי בקול חזק והסתכלתי על עמית..
"בואי" הוא אמר ולקח את ידי. יצאנו מהתור הארוך וישבנו בצד, למזלנו המורות לא ראו אותנו.
ברקע התנגן השיר דניאל- של אלון דה לוקו..

דניאל...
כמה מתנות יכול לתת האל
דניאל...
מסתכל למעלה ושואל
דניאל..
מסתכל למעלה ושואל
כמה מתנות יכול לתת האל
ייתן לך אם תתפלל

בן שר בשקט את הפזמון, הוא שר כל כך יפה..
"אז.. מה.. מה קורה?" הוא שאל.
"בסדר, מה איתך?" עניתי.
"א..טוב.. יכול להיות יותר טוב" הוא אמר בעצב.
"בן.. למה עשית את זה?" שאלתי לאחר כמה דקות של שתיקה.
"למה עשיתי את מה?" הוא שאל.
"למה נישקת אותי?" שאלתי בהיסוס, אולי הוא סתם צחק איתי? אולי אני עוד סתם אחת בשבילו שהוא רק רצה לנשק אותה ואז כבר לא אכפת לו ממנה? הוא בטח לא מבין מה אני רוצה ממנו עכשיו, זה היה סתם עוד שעשוע בשבילו..
"מה את באמת לא מבינה?" הוא אמר בייאוש.
"לא.. תסביר לי" אמרתי בקול שקט.
"אני אוהב אותך"



--

לא ממש אהבתי.. =\
שבת שלום בנותתתתתתת 3>

אהבתי את הפרקקקקקקקקקקקקקק
מעניין מה דניאל תגיד לבןן איזה רעה לימור אני מרחמת על ליאור
מחכה להמשך מאמי

QUOTE (linor164 @ 17/08/2007) אהבתי את הפרקקקקקקקקקקקקקק
מעניין מה דניאל תגיד לבןן איזה רעה לימור אני מרחמת על ליאור
מחכה להמשך מאמי
יצאא קצרר לא? =\ מצטערת בקרוב יהיו פרקים יותר מענייניפם מבטיחה [:
שבת שלום מאמי ותודה 😁

קצר אבל מדהים כל כך (:
יאאלה שבן ודניאל יהיו ביחד כברררררררר ושעמית יתפגר 😁
מחכה להמשךך ...

(= אני אהבתי מאווווווד.

שבת שלום.

כ"כ יפהה =]
אהבתיי..
תמשיכיי, שבת שלוםם (:

תודה 😊

ואיייי
מדהיםם!!
מחכה להמשךךך

שבת שלווםם😊

תודה :]
תגיבו עוד..

ייאייי פרק מהמממם!!
חחחח מחכה להמשך דחוף@@@
אוהבת 33>

פרק יפייפה (:
מסכן בןןןןןןןןןןןןןןן =\\

תמשייכיייי
אוהבת 3>

ממש יפה :]]
אאיזה חמוד בןן !!
תמשיככי מאמי

תודה רבה:]
אני הולכת לקניון עוד מעט ככה שאני לא יספיק לכתוב לכן.. אז מקסימום מחר המשך3>

מחכה😛