"הבמה שלי" סיפור חדש..

המשךך המשךךך המשךךךךךךךךךךךךךךך=]=]
סיפורר ססוףףף =] 😉

דף חדש! XD
קוללולו 😊

ואיי מווווווווווווושלם (:
תמשיייייכייי

המשךךךךךךךךךךךךךך 😊

QUOTE (loisana11 @ 12/08/2007) ואיי מווווווווווווושלם (:
תמשיייייכייי
😁

המשךךךךךךךךך

תודה (:
אולי מחר המשךךך ..

QUOTE (lidorushit @ 12/08/2007) QUOTE (loisana11 @ 12/08/2007) ואיי מווווווווווווושלם (:
תמשיייייכייי
😁
😉

הממשך ?

מתחילה לכתווב ..
אם אני אסיים עוד היום אני אשים, מקסימום אני אשים מחר 😉

מחכההה😊

התחלתיי לכןן את הפרק אני כמעט באמצעע ואני רצריכה ללכת לקנות דברים לביצפר חח
אז אני מבטיחה כשאני יחזור אני יסיים את הפרק וישים לכן! מבטיחה! 😊

פרק 17:


זה היה שלומי.. הוא שמע הכל.. אוווח למה אני לא יכול לשמור על הפה שלי?!
"אתה חתיכת מניאק" הוא אמר.
"א..מה אתה עושה פה בכלל?!" שאלתי..
"התנשקת איתה?! אתה כזה בן זונה" הוא אמר, מתעלם משאלתי.
"סליחה" אמרתי והורדתי את ראשי.
"לך תזדיין!" הוא צעק ,ראיתי שהוא רוצה להרביץ לי, אך הוא מתאפק.
"תבין אותי זה היה בגלל דניאל... אני לא התכוונתי..." אמרתי והוא קטע אותי.
"להבין אותך?! להבין אותך?! ממתי אתה בכלל מאוהב בדניאל?!" הוא צעק.
"ששש.." השתקתי אותו, לא רציתי שמישהו ישמע שאני מאוהב בה.
"אתה יודע מה.. אז התנשקת עם לימור.. אני לא מתפלא.. לא עלייך ולא עליה.. היא שרמוטה ואתה לא יותר טוב.. אבל את זה שאתה מאוהב בדניאל לא יכולת לספר לי?! מה קרה אני כבר לא החבר הכי טוב שלך? עכשיו ברק החבר הכי טוב שלך?!" הוא אמר.
"לאא.. אני פשוט לא יכולתי לספר לך שהתנשקתי עם לימור.. זאת אומרת התכוונתי לספר לך אבל..." אמרתי והוא קטע אותי.
"אתה יודע מה.. כבר לא אכפת לי.. תעשה מה שאתה רוצה, מצידי גם תזדיין איתה" הוא אמר ויצא מהמקלחות.
--
"הוא כזה מושלם את לא מבינה בכלל" אמרה לימור שדיברה עם ליאור בחדרנו.
אני טל ועדן היינו בחדר, התחלנו לדבר על כל מיני דברים.. כששאלו אותי על עמית התחמקתי.. לא רציתי לדבר עליו, הוא כל כך פגע בי.
"אתם ביחד כאילו?!" שאלה ליאור בהתרגשות.
"דניאללל" נופפה עדן עם ידה מול פניי אך אני הייתי שקועה בשיחה שלהן.
"כןן!! אתה קולטת?! אמרתי לך שנהיה ביחד או לא אמרתי לך?" צחקה לימור.
"אין את מלכה" צעקה ליאור וחיבקה אותה.
"אולי תשתקו כבר?!" צעקה עליהן טל.
"תשתקי את!" צעקה עליה לימור.
"כן תשתקי באמת!" הוסיפה ליאור.
"את אל תתערבי יא מכוערת" צעקה טל, לימור וליאור הסתכלנו לעברנו בזלזול.
"בואי, האוויר כאן גם ככה מזוהם" אמרה לימור ולקחה איתה את ליאור ושתיהן יצאו מהחדר.
"הו עכשיו הוא נקי" הספיקה עוד לצעוק טל, לימור לא התייחסה אליה.
"די אל תהיי עצובה בגלל הפוסטמה הזאת, מה את מתייחסת אליה, את יודעת שהיא שקרנית.. את באמת חושבת שעמית שם עליה?" אמרה טל וחיבקה אותי.
"אולי היא שקרנית אבל הפעם היא לא משקרת, הם באמת ביחד" אמרתי וניגבתי את הדמעות שזלגו על לחיי.
"אני לא מבינה את עמית, בחיי שאני לא מבינה אותו" התחלתי לומר..
"נו מה את מצפה הוא בן, מי מבין בנים.." אמרה טל בגלגול עיניים וקטעה אותי, עדן עשתה לה פרצוף של "סתמי" ואני התחלתי לספר להם כל מה שהיה ביומיים האלה, את כל המשפטים היפים שלו.. אפילו את מה שקרה מקודם אחריי הארוחה..
"איזה חמוד.." אמרה עדן לבסוף.
"מה חמוד מה?! את רוצה שאני ארביץ לו?!" התחממה טל.
"התכוונתי שהוא חמוד.. אבל גם מניאק.." הוסיפה עדן.
"חמוד, מניאק, לא ממש משנה לי עכשיו, החלטתי לשכוח אותו וזה הכל" אמרתי ופיהקתי פיהוק גדול.
"טוב נראה לי שאת צריכה לישון, את עייפה" אמרה עדן.
"כן את נראית ממש עייפה" אמרה טל.
"כן אני אלך לישון עכשיו" אמרתי.
"לילה טוב" אמרה עדן ויצאה מהחדר.
"את בטוחה שאת לא רוצה שאני ארביץ לו?" הוסיפה טל וגרמה לי לצחוק.
"בואי כבר..." צעקה עליה עדן ומשכה אותה איתה.
"לילה טוב" הספיקה טל עוד לצעוק.
עצמתי את עיניי ומהר מאוד נרדמתי.
--
"היי עמיתוש" אמרה לימור שנכנסה אל החדר, שלומי הסתכל עלי במבט נגעל ויצא מהחדר. החלטתי שלא משנה מה, היום אני אפרד ממנה.
"היי" אמרתי ביובש והיא התיישבה על ידי.
"מה.. מה קורה?" היא שאלה.
"בסדר" עניתי ביובש.
"נו מה יש לך?"
"לימור א.. זה לא הולך בנינו, אני חושב שאנחנו צריכים להיפרד" החלטתי לגמור עם זה כמה שיותר מהר.
"מ..ה.. מה זאת אומרת לא הולך בנינו? חשבתי שאתה אוהב אותי!" היא אמרה בקול כעוס ופגוע.
"אני בחיים לא אמרתי לך שאני אוהב אותך" אמרתי ביובש.
"כשנישקת אותי זה היה נראה ככה" היא אמרה, נזכרתי איך פגעתי בדניאל עם הנשיקה הזאת, כל כך הצטערתי.
"טוב לימור את לא היית יותר מסתם סטוץ בשבילי, לא רציתי להגיד לך את זה ככה אבל אני לא מוצא דרך אחרת.. מצטער" אמרתי והמשכתי לחשוב על דניאל, על העיניים שלה.
"זה בגלל דניאל נכון?!" היא אמרה לאחר כמה שניות של שקט.
"מה? מאיפה הבאת את זה?!" נבהלתי, אולי שלומי אמר לה משהו? לא.. למה שהוא יגיד לה..
"אוח הזונה הזאת, אני שונאת אותה!" היא אמרה בכעס ויצאה מהחדר בטריקת דלת חזקה.
--
"טוב לימור את לא היית יותר מסתם סטוץ בשבילי, לא רציתי להגיד לך את זה ככה אבל אני לא מוצא דרך אחרת.. מצטער" הוא אמר.. הדמעות עמדו בעייני, הרגשתי איך הן רוצות להתפרץ החוצה, אך לא נתתי להן לצאת, לא לידו.
"זה בגלל דניאל נכון?!" אוח זה בגללה, זה בגללה אני יודעת שזה בגללה!
"מה? מאיפה הבאת את זה?!" הוא היה נראה מבוהל, כמישהו שכרגע סיפרו את סודו הגדול ביותר.
"אוח הזונה הזאת, אני שונאת אותה!" צעקתי בכעס ויצאתי מהחדר.
'לא יותר מסתם סטוץ.. לא יותר מסתם סטוץ' המילים שהוא אמר לא הפסיקו להדהד בראשי. התיישבתי על סלע מרוחק וסוף סוף נתתי לדמעות לצאת, בכיתי כמו שלא בכיתי מעולם.. הוא כל כך השפיל אותי.. בחיים אף בן לא זרק אותי, תמיד אני הייתי זו שזורקת את כולם.. בפעם הראשונה הרגשתי איך זה להרגיש שזורקים אותך.. כאב לי הלב.. שנאתי את עמית באותו הרגע, שנאתי אותו, ובמיוחד שנאתי אותה.. את דניאל.. למה היא תמיד מקבלת כל מה שהיא רוצה?! מה יש בה שכולם מתאהבים בה?! מה יש בה שאין בי?! חשבתי בליבי והדמעות המשיכו לרדת. לאט לאט נרגעתי.
"לימור לוי מעולם לא בכתה על אף בן, ועמית לא יהיה הראשון! הוא ישלם על זה! שניהם ישלמו על זה!" חשבתי בליבי וניגבתי את הדמעות מפניי.
--
חן ישבה בחדרה, חושבת איזה בגדים היא תיקח איתה לפנימייה.. היא התרגשה מאוד לבוא לפנימייה. היא קיוותה למצוא שם מישהו שסוף סוף ישכיח ממנה את גל.. אהבתה הראשונה והיחידה. למרות שלא הכירה אותו ולמרות שהיה גדול ממנה בשנה, היא הייתה מאוהבת בו. היא לא ידעה איך זה קרה לה בדיוק, היא רק ידעה שהיא אוהבת אותו, בחיים לא חשבה לעצמה שתתאהב במישהו שהיא בכלל לא מכירה, ושהוא לא מכיר אותה.
-אש..בליבי בוערת אש..בגופי המתרגש....-
נשמע צלצול הפלאפון של חן. זאת הייתה לימור, היא מיד ענתה לה.

"היי נשמה " אמרה חן.
"תקשיבי" אמרה לימור בקול חנוק מדמעות.
"קרה משהו?" שאלה חן.
"סתם אני מצוננת, בקיצור תקשיבי.." אמרה לימור, משום מה חן לא האמינה לה אך לא אמרה כלום, היא פחדה להתעסק איתה, היא הייתה עוד אחת מהשפוטות שלה.
"דברי" אמרה חן לבסוף.
"חשבתי איך לנקום בילדה הזאת שסיפרתי לך עלייה.."
"אה החנונית המעצבנת הזאת? כן דברי.." אמרה חן.. היא לא הכירה את הילדה שעליה דיברו אך ממה ששמעה מלימור היא החליטה שהיא מעצבנת, אחת שדוחפת את האף שלה לכל מקום.. אחת כזאת שחייבת שמישהו יעמיד אותה במקום שלה.
"אז ככה........"
"רעיון מצוין" אמרה חן וחייכה לעצמה.
"טוב אז נדבר כבר אני הולכת עכשיו, אל תשכחי את התוכנית, ביום הראשון שתגיעי לפנימייה ההצגה מתחילה, אוקיי?" אמרה לימור.
"אוקיי, ביי כפרה" אמרה חן.
"ביי נשמה" אמרה לימור.
--
"אני מלכה, אני מלכה" אמרה לימור לעצמה בחיוך רחב והחלה ללכת לחדרה..





--
לא משו.. אין לי ממש מצרוח..

ווואי מה יקרה חחח.

פרק מהממם כרגיל(:
המשך!

QUOTE (lipaz-sol @ 14/08/2007) ווואי מה יקרה חחח.

פרק מהממם כרגיל(:
המשך!
תודה מאמי..

עלק לא משו..
מדהים ברמותתתתתתתתתתתתתתתת !!!!!!!!!!
אוח שונאת את לימור 😠 😠
מחכה להמשך 😊