סליחה על העיכוב :]
מהפרק הקודם-
"טוב, סיימנו כאן אני חושבת" מלמלתי ונעמתי במקומי.
"העיקר שאת מרגישה יותר טוב?" שאל מביט בי.
"כן, הרבה יותר טוב, תודה" חייכתי.
"אין על מה" חייך גם הוא ונעמד על ידי.
"ביי אלמוג" מלמלתי מסתכלת על הארון. בוחנת היטב כל פינה בו.
"בואי" לחש גל והחזיק את ידי. מושך אותי אחריו.
פרק 4 -
"אתה יודע ? נראה לי שהוא יהיה שמח שאני באמת ימשיך הלאה.. " חשבתי משחקת בשערות ראשו שנשענו על רגליי .
" גם לי נראה, זה לא כייף לראות אותך עצובה " חייך אליי.
" זה באמת היה רעיון טוב ללכת לבקר אותו ביחד, הוא שמח, אני יודעת שכן " אמרתי .
" את צריכה לעשות את זה לעיתים יותר קרובות , ככה הפחד לא ישאר לצידך ,
וככה גם תשתחררי מכל מה שמעיק עלייך כל הזמן " אמר.
"כן , גם אמא אמרה לי ככה " עצרתי לפתע , " שכחתי ממנה , אני חייבת לזוז גל .. " מלמלתי והתרוממתי ממיטתו .
"מתי היא חוזרת ? " שאל מתרומם גם הוא .
"ברבע לחמש , אבל יקח לי זמן להגיע אלייה .." עניתי .
" רוצה שאני יבוא איתך ?" שאל .
"לא לא , אני ילך כבר לבד , בטח היא תרצה לעבור דרך דודה שלי " אמרתי מרימה את התיק החום מהרצפה , ונועלת את נעליי.
"אוקיי , אבל תדברי איתי אחרי ?" שאל .
"בטח , יאללה ביי בנתיים " חייכתי , ונשקתי על שפתיו .
כל פעם שפתייה רק נגעו בשפתיי , הרגשתי את הרעד המוזר הזה .
היא הייתה מיוחדת כל כך . אין עוד כמוה , ידעתי זאת טוב מאוד.
וזאת הסיבה שיש בי את הפחד התמידי הזה שאני יאבד אותה, אם זה לטובת אחר, ואם בכלל .
היא אהבת חיי, אני יודע זאת . וידעתי שאנחנו צריכים להיות ביחד עוד מהיום הראשון שפגשתי בה .
הסתכלתי עלייה יוצאת מחדרי , מביטה לרצפה , כאילו מפוחדת .
התאונה השאירה בה מן פחד לא מובן כזה, פחד מהעולם, פחד מהלבד, פחד מעצמה , כולם הרגישו זאת .
"התגעגעתי אלייך .. " חייכה אליי אמא .
"גם אני , מה עם אבא ? " שאלתי.
"בסדר, הוא כל הזמן עם משה, הוא ממש עוזר לו ותומך בו " ענתה .
" כואב לו .. " מלמלתי .
"כן , הוא ומשה היו פעם ממש כמו אחים " אמרה.
"אני יודעת , תמיד הוא היה מספר לי על דברים שהם עברו ביחד בילדות " עניתי.
" כן , אבל הכל יהיה בסדר , אל תדאגי" חייכה .
"כן , אבל לא הבנתי , מה היה לאמא של משה ? למה היא ככה? " שאלתי .
"חושבים שזה בגלל שבעלה נפטר , מאותו רגע החלו להתגלות אצלה כל כך הרבה בעיות .. " ענתה והתיישבה על הכורסא הגדולה שבסלון .
" מסכנה .. המוות זה דבר כל כך אכזרי " חשבתי מערערת בתוך עצמי .
"אלמוג ? " שאלה מלטפת את פניי , לאחר רגע של שתיקה בין שתינו .
"הייתי אצלו היום אמא , ביחד עם גל" עניתי.
"באמת ? ואיך היה לך?" שאלה.
"היה בסדר, הוא שמח שביקרתי " חייכתי לעברה .
"אני שמחה שהיה בסדר ילדה שלי , גם את לאט מתגברת , אני רואה עלייך " אמרה .
"כן , גל נורא עוזר לי , טוב לי איתו " עניתי ..
"אני שמחה " חייכה .
"טוב אמא, אני ילך לנוח קצת , תשני גם את הייתה לך נסיעה ארוכה " אמרתי .
"טוב מאמי שלי , לילה טוב " חייכה ונשקה על לחיי .
"לילה טוב " מלמלתי והתקדמתי לעבר המדרגות לחדרי .
..
"כי במקום שזרעתי בו עצב גדל לו חיוך..." צלצל הפלאפון שלי .
"הללו " עניתי במהירות בקול ישנוני ביותר .
"דנדי מה קורה?" שמעתי את קולה של לירז ברקע .
"בסדר , מה איתך מאמי ?" שאלתי .
"וואלה אגוזים , שומעת .. היום אצלי זוכרת ?" שאלה.
"כן בטח זוכרת " אמרתי וחיוך עלה על פרצופי .
"התגעגענו אלייך " הוסיפה .
" גם אני אליכם , וגם אני צריכה לספר לכם משהו " אמרתי מעט חוששת .
"אין בעייה מותק , אז ב10 אצלי " אמרה .
" טוב , ביי בנתיים " אמרתי וניתקתי .
התרוממתי מהמיטה באיטיות והסתכלתי על השעון .
השעה הייתה כבר 8, והייתי צריכה לארגן עוד כמה דברים קודם .
ירדתי למטה , והתקדמתי לעבר המטבח כדי לקחת לי משהו לאכול .
הבטתי לכיוון המקרר וראיתי שהיה עליו פתק.
= דניאל ,
אני אצל גילי השכנה עם כמה חברות , אני יחזור מאוחר בטח .
קחי מפתח אם את יוצאת .
אוהבת אמא =
הנחתי את הפתק בפח האשפה, והוצאתי מהמקרר כמה ענבים והנחתי בקערה, ועליתי בחזרה לחדר .
פתחתי את תיקיית השירים שאני אוהבת , ותוך כדי בחרתי לי מה ללבוש .
"כי במקום שזרעתי בו עצב גדל לו חיוך..." צלצל הפלאפון .
"גלו'ש" חייכתי למראה שמו על הצג .
"מה קורה דניאלי ?" שאל .
" הכל טוב , מה איתך ?" שאלתי .
"נחמד , מה עושה היום בסוף ?" התעניין .
"הולכת ללירז עם כולם, שכחתי שהבטחתי לה " אמרתי .
"אה חבל, רציתי שנעשה משהו, אבל לא נורא, הגיע הזמן שתיהי איתם קצת " אמר .
"כן , איך התגעגעתי אליהם . כבר הרבה זמן שלא נפגשתי עם כולם " אמרתי .
"כן , ואת תספרי להם היום?" שאל .
"כן אני חושבת שכן " אמרה .
"אהה , טוב אז תהני ותדברי איתי אחרי אוקיי ?" שאל .
"אין בעייה , ביי מאמי " עניתי וניתקתי את הפלאפון .
' פחדתי כל כך שיהיה לה קשה אחרי היום , במיוחד אחרי החזרה של אמא שלה , וזה שהיא רחוקה מאבא שלה כבר שבועיים שלמים ' חשבתי לעצמי בעודי מסתכל על הכוכבים הזוהרים שליטל אחותי הדביקה לתקרה בממד .
הייתי שמח לפחות שהיא מתחילה לבלות קצת עם החברים שלה אחרי כל הזמן הזה שהיא הסתגרה בביתה .
למרות שהמחשבה שהיום היא בטח תספר להם על הקשר שלנו דיי הפחידה אותי . לא ידעתי איך הם יקבלו זאת .
ודניאל אחת כזאת שאכפת לה מאוד מה אחרים חושבים , במיוחד שזה קשור באיזה שהיא דרך לאלמוג ...
בחרתי לי לבסוף מכנס ג'ינס ארוך , וגופייה בצבע ירוק זית שעלייה רשום משהו בצבע לבן .
סידרתי מעט את החדר , נכנסתי להתקלח , התלבשתי , עשיתי קוקו גבוה , שמתי נעליים , סיימתי את הענבים ויצאתי לכיוון לירז .
הדרך הייתה כל כך חשוכה. תמיד שנאתי לעבור שם .
היא אומנם גרה שלוש רחובות מתחתי , אבל כדי להגיע בדרך המהירה ביותר, צריך לעבור דרך החומות הישנות.
שנאתי את האזורים האלה שבישוב שלי .
בצעדים מהירים התחלתי להתקדם לעבר ביתה , מתפללת שלא יהיה כאן אף אחד ...
תגיבו 😊
חיכיתי לסיפור חדש שלך חח
מדהיםם !!
מחכה להמשךך
QUOTE (שריני @ 15/07/2007) מדהיייים 😊 😊 😊 😊
😉
איזה יפה!,
אהבתי!,
מזל טוב על הסיפור החדש!..
הכתיבה מהממת כמו תמיד!,
ואהבתי גם את הסיפור הישן שלך חבל שהוא נגמר!.. 😊..
אבל לא נורא לפחות יש פיצוי (סיפור חדש) !.. 😊..
המשך דחוף!.. 😊..
אהבתי [ :
מחכה להמשך מושלם כמו תמיד ; ]
3 ~ >
אוהבת אותך 😊
וואי ,ממש יפה ,תמשיייייככי 😊
אתר האהבה הישראלי