+ כמו ששיר נוגע +

יפפה תמשיכיי

תודהה 😊
עוד תגובות ...

מהמם! !
המשך ?

איזה מהמם!..
המשך?
לא צריכים!.. 😊..
חח.. סתם..
המשך?
דחוף!!!!.. 😊..
3>...

התגעגעתי!1

פרק מקסים.

אוהבת

וואי התגעגעתי 😊
מדהיםםםם
תמשיכיי 😉

המשךך

היי.. 😊..
המשך דחוף..
ורשמתי פרק חדש..
תקראי ותגיבי לי בבקשה.. 😊..
וכל מי שלא קרא/ה את הסיפור שלי או לא הגיב/ה..
אז בבקשה.. 😊..
אתם/ן מוזמנים/ות לעשות את זה... 😊..
מוואה...
3>...

תוודה רבה

שאני יוכל מבטיחה לכתוב המשך 3>

מהפרק הקודם -

אמא קיבלה את פניי בחיוך גדול , היא כל כך שמחה שהחלטתי לחזור לבצפר .
כל אותו זמן שנשארתי בבית היא אומנם לא אהבה את הרעיון אבל תמכה בי תמיד, היא ידעה שקשה לי לחזור לשגרה.
המוות שלו השפיע עליי מאוד קשה , והיא הבינה זאת , לכן במשך הזמן האחרון הייתי לומדת הרוב בבית , משלימה לפעמים מחברים , ומגיעה רק למבחנים חשובים .
אבל הפעם , החלטתי שבאמת הגיע הזמן לחזור לבית הספר , אחרי הכול , החיים ממשיכים , ואני צריכה להמשיך איתם ...


פרק 6-

כולם קיבלו את פניי בכל כך הרבה שמחה .
כבר התחלתי לחשוב שהייתי צריכה לחזור קצת לפניי . אולי לא הייתי צריכה להשלים כל כך הרבה .
השעות עברו לי דיי מהר , אולי כי החלטתי באמת להכנס לחומר .
הפעם אני באמת לא יכולה להרשות לעצמי לרחף , יש לי יותר מידי דברים ללמוד .
בהפסקה הרכזת קראה לי אלייה, רצתה לדבר איתי קצת .
היא הרכזת של השכבה שלי , ושל זאת שמעליי , השכבה של אלמוג , ככה שהיא מכירה מקרוב את הסיפור .

"אני כל כך שמחה שחזרת אלינו .. " חייכה אליי וסגרה אחריי את הדלת .
התיישבתי על הכיסא מולה , מביטה בחדר , לפתע נתקע מבטי בקיר שלצידי ..
"אני רואה שהבחנת כבר בתמונה .. " אמרה מביטה בי .
"מי הביא את התמונה הזאת ?" שאלתי .
"אמא שלו , שביקרתי אצלה בבית הייתה תמונה אחת שנורא אהבתי שלו , וחשבתי שיהיה נחמד לשים אותה כאן , שכולם ידעו שהוא תמיד איתנו .. " אמרה .
"כן אני מכירה תתמונה הזו , תמיד אמרתי לו שהיא יפה " חייכתי חיוך קטן , חיוך של זיכרון ..
"אז איך את דניאל ? שמעתי שעברו עלייך חודשים לא קלים , הייתי בקשר עם אמא שלך כל הזמן .." אמרה.
" עכשיו אני בסדר , לאט לאט הכול עובר, ולומדים לחיות עם זה .. עם האובדן שלו " עניתי .
"אני שמחה , ורק רציתי להגיד לך שכל מה שאת צריכה אני כאן ,
וכולנו נתמוך בך בכל התחומים , עם בתחום הלימודים לעזור לך להשלים הכול , ואם בשאר התחומים " חייכה .
"תודה רבה חנית " חייכתי בחזרה .
זרקתי מבט נוסף אל התמונה של אלמוג , והתרוממתי מהכיסא .
"ביי בנתיים דניאלי " אמרה חנית, ויצאתי בחזרה לשכבה .

"אז איך היה לחזור ?" שאלתי מביט בתמונתה שהתנוססה על מסך המחשב.
"היה בסדר גמור , כולם התנהגו אליי כרגיל כאילו כלום לא קרה, הרגשתי כל כך שייכת שוב " אמרה, והרגשתי שחיוך התנוסס על פנייה .
"אני שמח , אז מה , נעשה היום משהו ?" שאלתי .
"לא יודעת , יש לי מלא דברים להשלים וקבעתי כבר עם יעל וצליל ללמוד " ענתה.
"אהה אין בעייה , אז דברי איתי יותר מאוחר ?" אמרתי מאוכזב .
"כן מאמי , ביי בנתייים " ענתה וניתקנו את הטלפון .

" אז מה , תצאי איתנו ביום שישי ?" שאלה יעל לאחר כל הברבורים שלה ביחד עם צליל , על המועדון החדש .
" נראה לי שכן , למה לא ?" חייכתי .
"יאו איך אני שמחה מאמי , כמה התגעגעתי לצאת איתך , לצחוקים ולשטויות שהיינו עושות תמיד " אמרה .
" הרבה זמן לא יצאתי איתכן באמת " עניתי .
"והגיע הזמן שנשנה את זה , הפעם לא נוותר לך " חייכה .
"סבבה מאמי , אבל עכשיו בקשה תסבירו לי את זה, למה אין לי מושג פה בכלום, נהייתי מפגרת במתמטיקה " אמרתי מבואסת.
"זה באמת קל , אל תדאגי " חייכה והמשיכה להסביר לי .

--

"אני מתגעגע אלייך , אני כבר בקושי רואה אותך .. " לחש לי מחבק את מותני ומושך אותי אליו .
" אני יודעת שלא יוצא לנו להיות הרבה זמן ביחד , אבל אני חייבת להשלים קצת פערים ,
הרבה זמן שלא ביליתי עם כולם , אתה חייב להבין את זה .. " אמרתי מנסה לשכנע אותו .
"לא יודע , מעצבן ככה " סינן באוויר .
" גל ? " קראתי בשמו .
"מה ?" אמר בקול נעלב .
"אתה .. אתה לא רוצה יותר ?" שאלתי מודאגת .
"מה ? דניאל מזה השטויות האלה ?" אמר במהירות .
"לא יודעת , אתה בזמן האחרון גם ממש מרוחק ממני , ואל תגיד שלא , אני מרגישה את זה .. " אמרתי .
"לא , פשוט שמעי כבר חודש עבר מאז שחזרת לחיות את החיים הרגילים שלך , ואני יכול לספור את הפעמים שבאמת היית איתי על כף היד " ענה .
"אני מצטערת , אני מבטיחה למצוא יותר זמן בשבילך , אבל תבין שזו תקופת בגרויות , עוד מעט חופש ואז הכול יסתדר " אמרתי מלטפת את בטנו .
"אני מקווה , יאללה שיעבור כבר הזמן " אמר .
" אל תדאג " חייכתי , "אז מה תעשה היום ?" שאלתי .
"לא יודע , חברים או משהו נראה " אמר , " מתי תחזרי ? " המשיך ושאל .
" לא יודעת , מאוחר בטח , או שאני כבר ישן אצל לירז " עניתי .
"אוקיי אז יאללה אני יזוז, שיהיה לך בהצלחה מחר במבחן ותהני היום ביומולדת של חברה שלך " חייך והתרומם ממיטתי .
"תודה מאמי , אני ידבר איתך " חייכתי .
"בסדר , ביי " אמר ונשק לשפתי בעדינות , ויצא מהחדר .


פסעתי באיטיות לכיוון ביתי , אך כל כך לא רציתי לחזור .
בזמן האחרון אני כבר לא מסוגל להיות בבית עם כל הבלגן של ההורים . כל הזמן ריבים וצעקות .
הייתי חייב ללכת לאנשהו , אבל דניאל כנראה למרות הכול מעדיפה לבלות עם החברות שלה .
המצב באמת הציק לי בזמן האחרון יותר מתמיד .
קיוויתי שהיא יותר תעמוד לצידי , אבל היא כלל לא שמה לב למה שקורה.
אומנם לא סיפרתי לה כל כך על הבעיות בבית בקשר להורים , כי זה עוד לא בטוח מה שיהיה , אבל עדיין , את הרקע היא ידעה ,
וקיוויתי שלפחות היא תבלה איתי קצת יותר זמן , אולי תנסה להשכיח את זה ממני ...
הוצאתי את הפלאפון מהכיס , עובר על רשימת האנשים, לראות עם מי אני ידבר כדי לעשות משהו .
נעצרתי על אחד השמות וחייגתי , היא בטוח תרצה ....

הסיפור הזה מדהייים!!

מחכה להמשך,אוהבת

מקסיםם 😊😊😊

מדהיםםם 😊

תמשיכי מהרר 😉

סיפור מהמם!
תמשיכי

מדהייייים (=