פרק 1 -
"שנים אני יודע שאני לא הראשון וגם לא השני
שהוקסם מנצוץ העניים כזה אמיתי
המבט הראשון שחוותי בינך לביני
שנים אני מרגיש אותך כמו את השמש באמצע היום
רחוקה אך שורפת ככה פתאום
לו ידעת איך הופעת בליבי ממש כמו חלום
התגשמי לי עכשיו התגשמי לי תנסי
כי ליבי לך מכור וזה לא בשלטתי
התגשמי לי עכשיו התגשמי לי תנסי
לא תוכל לשקוט סערתי
לא תוכל לכבות להבתי
שנים את הדמע של כאב של שמחה בתוך נשמתי
אין דבר בעולם ששולט במזג שלי
כמו מילה שתגידי או צעד שתעשי
התגשמי לי עכשיו התגשמי לי תנסי
כי ליבי לך מכור וזה לא בשלטתי
התגשמי לי עכשיו התגשמי לי תנסי
לא תוכל לשקוט סערתי
לא תוכל לכבות להבתי
התגשמי לי עכשיו התגשמי לי תנסי
כי ליבי לך מכור וזה לא בשלטתי
התגשמי לי עכשיו התגשמי לי תנסי
לא אוכל לספור את השירים
שכתבתי לך כל השנים"
מנגינת השיר כבר נגמרה, ובמקומה החלה מנגינת מחיאות הכפיים האדירות שהגיעו מכול הסובבים אותי.
הנחתי בזהירות את המיקרופון על המגבר שעמד לצידי, וירדתי באיטיות מהבמה.
זרועות חמות חיבקו אותי ישר, זרועות שכל כך אהבתי.
"זה היה מושלם, פשוט מושלם" לחשה באוזניי.
חייכתי חיוך מבויש והמשכתי לעבר כולם, לא מפסיק לקבל מחמאות.
'תמיד אהבתי את הקול שלו, קול מיוחד כזה, עמוק, שנגע בי אפילו מבלי שרציתי, שחלחל בגופי וגרם לרעידות וצמרמורות בכל מקום אפשרי' חשבתי בוחנת אותו, מסתכלת איך הוא עובר דרך כול אותם אנשים, אלה שאפילו לא הכיר. ומחייך את החיוך הזה, החיוך הגדול הזה שגרם לגופי לימוס ממנו בכל רגע שרק הבטתי בו.
עזבתי את כולם והתקדמתי לעברה, חיכתה שם בשקט, חייכה את החיוך מתוק שאין עוד כמוהו.
"אהבת?" לחשתי באוזנה והרגשתי איך צמרמורת קלה עברה בגופה.
"מאוד, אמרתי לך כבר, הקול שלך כל כך יפה" הסמיקה.
"אני שמח שאהבת, כי שרתי בשבילך" חייכתי.
היא חייכה אליי את אותו חיוך מבויש שוב, והניחה את ידה בתוך ידי.
"נלך?" אמרה בשקט, כאילו מפחדת עדיין שאחרים ישמעו, כאילו אנחנו ממשיכים להסתתר.
"בואי" לחשתי גם אני, ויצאנו יד ביד לכיוון האוטו שעמד בחוץ.
הבנחתי בכמה מבטים חולפים עלינו שעברנו שם ליד כולם, הרגשתי לא נעים, הפעם הראשונה שאני הולכת ככה עם מישהו, ממשיכה הלאה, מאז אותו יום.
"לאן נילך?" שאלתי שהגענו לאוטו.
"את תראי" חייך אליי.
הנהתי בראשי להסכמה ועליתי למכונית.
התחלנו לנסוע. תחילה לא זיהיתי את אותו דרך עפר בה הוא נסע, אך לאט לאט הכל התחיל להתבהר לי, ואותה דרך עפר לא מוכרת, הפכה לאותו כביש ישן ומוכר.
כביש שמוביל בדיוק אל אותו מקום... אותו מקום שלא ביקרתי בו הרבה זמן.
מהפחד בעיקר.
בא לי רעיון להתחלה חדשה,
לאט לאט הכל יהפוך יותר ברור .
מקווה שאהבתם ,
תגיבו 😊





