איתך מרגישה אחרת

יותר מאוחר
מבטיחה

אוהבת->מירב

קראתי הכל עכשיו סיפור פשוט מדהיםםםםםםם =]
המשך =]

עדידוש תודה בובי המשך יותר מאוחר

אוהבת->מירב

חצי שעה ככה המשך

אוהבת->מירב

אני עכשיו ממשיכה

אוהבת->מירב

בובי מה עם איזה המשך?! 😕

QUOTE (loisana11 @ 03/04/2007) בובי מה עם איזה המשך?! 😕
עכשיו מאמי

אוהבת->מירב

מה עם איזה המשך יפה וחמוד? 😎
אני מחכה! 😁
את כותבת מאוד יפה,
מדהים,סוחף 😛
אוהבת ליפז😍
😁

QUOTE (lipaz-sol @ 03/04/2007) מה עם איזה המשך יפה וחמוד? 😎
אני מחכה! 😁
את כותבת מאוד יפה,
מדהים,סוחף 😛
אוהבת ליפז😍
😁
וואי ליפזוש בובי
תודה נשמע שלי
חחחח....וכבר המשך הוא בכתיבה
חולה עליך יפה שלי

אוהבת->מירב

אוקי מאמי אני ממחכה! 😊
מתה עליךך 😊
ליפזושש 😊

QUOTE (lipaz-sol @ 03/04/2007) אוקי מאמי אני ממחכה! 😊
מתה עליךך 😊
ליפזושש 😊
גם אני עלייך בובי המשך עכשיו

אוהבת->מירב

הוא התקרב אלי מנסה להצמיד את שפתיו לשלי.
" די יוני בבקשה" אמרתי. הוא ליטף את גופי. והעביר בי צמרמורת של פחד.
הוא ניסה להוריד לי את החולצה אבל אני ניסתי להתחמק. הוא קרע לי את החולצה.דמעה זלגה מעניי.
לא יכולתי לחשוב על כך שאני הולכת לעבור את ההשפלה שבאונס.

פרק 5
הוא נגע בי. ליטף אותי. "תעזוב אותי" צעקתי בפחד.
הוא לא עזב. וזה גם לא היה בתכנון שלו. שרטתי אותו עם ציפורני בעיניו, זה לא עזר. לפתע מישהו בא ודחף אותו. "לכי מכאן" צעק אלי וזה מה שעשיתי. ברחתי משמה אל ביתו של יגאל. יגאל ראה אותי לבושה רק בחזייה ובוכה.
"מה קרה?" שאל יגאל.
נכנסנו לחדרו והוא הביא לי חולצה. "ברושקה? מה קרה?" שאל שוב.
"יונתן" אמרתי "הוא…בא…ו..נגע…ולא רציתי…ו…"
"הוא הצליח?" שאל יגאל.
"לא" אמרתי. זה לא הרגיע אותי. המחשבה שניצלתי ממנו. רצתי לשירותים והקאתי הכל. שיצאתי יגאל הביט בי.
"את תישני אצלי אני לא ייתן לך לחזור בשעה כזאת לבד" אמר יגאל "במיוחד אחרי מה שקרה"
"תודה יגאל" אמרתי.

*~*~*~*~*~~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*

ישבתי בסלון וראיתי סרט ביחד עם אחותי אופיר ויסמין. אבל הצלצול פלאפון שלי הפריע. הלכתי לחדר של אופיר ועניתי.
"מה קורה יגאל?" שאלתי.
"בר" אמר יגאל "היא כמעט נאנסה"
"מה?!?!?!?!?!" שאלתי.
"מה שאת שומעת" אמר יגאל.
"מי יונתן?" שאלתי.
"בדיוק" אמר יגאל.
"טוב היא אצלך?" שאלתי.
"כן" השיב יגאל.
"טוב תקשיב אני כבר באה" אמרתי.
הלכתי לסלון. "תקשיבי אופירי בסוף אני לא ישן כאן אני חייבת לחזור עכשיו הביתה" אמרתי.
"חכי אני יחליף בגדים אני יחזיר אותך" אמרה אופיר ידעתי שעד שאופיר תחליף בגדים ייקח שעה.
"אני ייקח אוטובוס עוד חמש דקות האוטובוס מגיעה" אמרתי.
"טוב" אמרה אופיר שלא הבינה מה הביעה "תיזהרי"
"בסדר" אמרתי.
הלכתי לתחנה חמש דקות והאוטובוס הגיעה. עליתי ותוך עשר דקות הייתי בתחנה שליד הבית שלי.
הלכתי ישר לבית של יגאל דפקתי בדלת. יגאל פתח לי.
"איפה היא?" שאלתי.
"בחדר" אמר יגאל.
הלכתי לחדר וחיבקתי את בר. "את בסדר מאמי?" שאלתי.
"כן" אמרה בר "הוא פתאום בא ו…"
"די מאמי לא קרה כלום הוא לא הצליח" אמרתי.
"כל בזכות לוטם" אמרה בר.
"לוטם?" שאלתי כמעט השתעלתי.
"כן מה העניין?" שאל בר.
"סתם, הוא הרביץ לאח שלי" אמרתי.
"מה?!?!" באמת שאלה בר.
"כן עזבי" אמרתי.
"לא חשבתי שהוא כזה" אמרה בר.
"את לא יכולת לדעת" אמרתי.
"אבל את ידעת" אמרה בר.
"את היית מאוהבת בו" אמרתי.
"אני עדיין" אמרה בר.
"בר תשכחי ממנו" אמרתי "הבן אדם הזה מסוכן"
"אני יודעת" אמרה בר "אבל אני לא שולטת בזה"
"יהיה בסדר" אמרתי "אל תדאגי"
"כן…עם את אומרת" אמרה בר באדישות.
חיבקתי אותה.
שאר הבנות הגיעו וביחד ניסנו להוציא ממנה חיוך.

*~*~**~*~*~*~~*~*~*~*~*~~*~*~*~*~*~*~*~*~~*~*~*

הם ניסו לשמח אותי. וזה מה שעזר לי להתנחם. אני יודעת שזה קשה.
אבל עם חברות כאלה זה הופך לקל יותר.
"תודה בנות" אמרתי.
"ובן" אמר יגאל.
"אתה לא בן" אמרה עמית.
"נעלבתי" אמר יגאל.
צחקתי. "היא צוחקת" אמרה ירדן כאילו קיבלה מליון דולר.
"תודה לכם" אמרתי.
"אין לך מה להודות לנו" אמרה אור.
"בדיוק" אמרה עמית.
"אבל איזה חרא יונתן" אמרה מוריה "אני לא מאמינה שזה מה שהוא עשה לך"
"הוא היה שיכור" אמרתי.
"את מגנה עליו" שאלה ירדן.
"לא ברור שלא" אמרתי "אין בן אדם שרוצה יותר ממני שהוא יסבול שהוא ישלם על הכל"
"יופי" אמרה עמית וחיוך שובב עלה על פנייה "כי הוא ישלם על זה"
"מה את הולכת לעשות?" שאלתי.
"סתם את יודעת נקמה קטנה ומתוקה כזאת" אמרה עמית וסיפרה לה על הרעיון שלה.
"זה גדול" אמרתי. הרעיון התחיל למצוא חן בעיני. רציתי שיבכה כמו שאני בוכה, שישלם על הכל.

*~*~*~*~~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*

ישבתי בבית.
הצעקות מהסלון לא הפסיקו. הייתי רגיל לזה כבר. אבל בכל זאת זה הפריע לי.
שמתי מוזיקה חזק מנסה להתגבר על הצעקות של אמא ואבא אחד על השני.
רציתי שהם יתגרשו. שהם יפסיקו עם הסיוט הזה כבר.
אחותי הקטנה זוהר נכנסה לחדרי.
"לוטם אני לא יכולה יותר עם זה" אמרה זוהר.
"אל תדאגי" אמרתי.
"איך? איך אני יכולה לא לדאוג?" שאלה אחותי.
"הם יתגרשו מתישהו" אמרתי "הם יבינו שהם לא יכולים להיות ביחד"
"אני לא רוצה שהם יתגרשו" אמרה זוהר.
"ק ככה הכל יסתדר" אמרתי.
"שום דבר לא יסתדר" אמרה זוהר.
"אז עם את רוצה להמשיך לחיות ככה אז בבקשה" אמרתי "כי לי נשבר הזין מהצעקות שלהם"
"גם לי תאמין לי שגם לי" אמרה זוהר "אבל אתה באמת רוצה שהם יתגרשו?"
"כן" אמרתי.
"ועם אתה תלך עם אמא ואני עם אבא או הפוך?" שאלה.
"את יודעת בדיוק כמוני שאי אפשר לחיוך ככה" אמרתי.
טריקה נשמעה. הלכנו לסלון. אמא עמדה שמה לבדה.
"הוא לקח את הדברים והלך פשוט" אמרה אמא ודמעה זלגה מענייה.


הפעם לא כל כך יבשתי

יאללההה גיבו

אוהבת->מירב

ואוו איזה פרק מדהים! 😉
אין על הכתיבה שלך בובה 😊
המשך!
מתה עללייךך 😛

QUOTE (lipaz-sol @ 03/04/2007) ואוו איזה פרק מדהים! 😉
אין על הכתיבה שלך בובה 😊
המשך!
מתה עללייךך 😛
תודה ליפזוש
חחח...מתה עלייך בובי

אוהבת->מירב

יווו מדהייםם !
אין אין, את כותבת פשוט מושלםם! מ ו ש ל ם!
תראי לי בת אחת שכותבת כמוך! אחת.
אין, את האחת והיחידהה =]
בגללל זה אני מכורה כבר לסיפורים שלךך
יאלה יאלה למי את מחכה? לאליהו הנביא?! הוא כבר הגיע בפסחח!! תמשיכייכיכיכיכיכי