מה את בכלל יודעת על אהבה?!?

יפה

כל כך יפפה !!
תמשיכיי מאמי - ובלי ייבושים כה?!
ללאב יו

הנה ההמשך...
תהנווו ולהגיב כן? חחח 😉

נכנסתי לחדר והתיישבתי מול המחשב, מדליקה את המסך.
פתאום שמתי לב שיש לי הודעה חדשה בפלאפון.........................................

"אני כל כך מצטער", זה היה סהר.
לא ידעתי אם לענות לו או לא.
אם לסלוח או לעבור הלאה...
בתוך תוכי ידעתי שאני אוהבת אותו והאמת שדי התחלתי להאמין למה שדנית אמרה לי, שכפיר הוא
סתם סטוץ ושאני צריכה לגמור איתו.
באותו הרגע הבטתי אל המסך, כפיר שלח הודעה, "קוריני?".
לא עניתי.
ניגשתי אל הארון והוצאתי את הקופסא האדומה.
אותה קופסא שסהר נתן לי כשרק התחלנו לצאת, קופסא שאני שומרת בה את כל הזיכרונות שלנו.
פתחתי והוצאתי את הכל המכתבים.
נשכבתי על המיטה, קוראת כל אחד מהם.
לאט, לאט, מדגישה כל מילה...
מנסה להבין אם מה שיש בינינו זה משהו שלא כדי לי לוותר עליו.
"אני אוהב אותך ואני אף פעם לא אפסיק לאהוב אותך", הוא כתב.
הרגשתי איך האהבה הכל כך גדולה שלי אליו, מתמלאת בכל הגוף.
איך הזיכרונות הישנים אט אט חוזרים להם וגורמים לי להזיל כמה דמעות.
פתאום היה ברור לי שאני באמת אוהבת אותו...
הבעיה זה...שאהבה? זה לא הכל.

"למה את לא עונה?", שמעתי את הדלת נפתחת.
התרוממתי ולהפתעתי הרבה, ראיתי את כפיר עומד מולי.
הוא החזיק בידו קופסא אדומה.
בדיוק אותה קופסא אדומה.
"סתם...התכוונתי לענות בדיוק עכשיו", אמרתי את הדבר הראשון שחשבתי עליו.
"מהמיטה?", הוא שאל.
שתקתי.
"לא משנה...", הוא חייך, "באתי להביא לך משהו".
הבנתי שהקופסא הזו מיועדת לי.
'אוף אלוהים למה זה כל כך קשה', חשבתי לעצמי בעוד הוא מתקרב אלי.
"תפתחי", הוא אמר לי.
התיישבנו על המיטה, לקחתי מידו את הקופסא ופתחתי אותה.
בפנים היה מכתב ומן דובי קטן שכתוב עליו "אני תמיד יהיה שם בשבילך..".
הבטתי בו ושוב, לא ידעתי כיצד להגיב.
זה שהאהבה מסובכת כבר הבנתי, אבל עד כדי כך?!
"אני....", אמרתי.
"זה בסדר, את לא צריכה להגיד כלום...תקראי את המכתב, אני צריך ללכת...", הוא חייך אלי
ונתן לי נשיקה.
הרגשתי שאיתו זה אחרת.
שעם סהר אני מרגישה ביטחון ואהבה ורצון להיות איתו תמיד, אבל עם כפיר? איתו זה
פרפרים בבטן ואי יכולת לבטא כל מה שאני מרגישה מולו...
כל כך רציתי ששניהם יהיו מן בנאדם אחד, זה היה עושה את זה הרבה יותר קל.
פעם הייתי בטוחה שאני יודעת הכל, שמה שיש ביני לבין סהר זאת ה-אהבה בהתגלמותה.
עכשיו, הגעתי הגעתי למסקנה חד משמעית, אני לא יודעת כלום על אהבה.
הוא יצא וסגר אחריו את הדלת.
באיטיות פתחתי את המכתב שהוא השאיר אחריו.

"אני יודע שאת בטח לא רוצה לשמוע עכשיו כל מיני ניחומים כמו "הוא לא בשבילך" או "יש יותר טובים ממנו"
ושאני לא יגיד לך משהו כמו "אנחנו צריכים להיות ביחד עכשיו".
אני מבין מה שאת מרגישה, באמת.
את עדיין אוהבת אותו, אני יודע ואני גם יודע שיש מצב ואתם תחזרו להיות ביחד.
אבל מה אני יכול לעשות עם האהבה הזאת שאני מרגיש אלייך?
ואני גם די בטוח, שאת מרגישה אלי בדיוק את אותו הדבר.
אני אוהב אותך קורין, אני כל כך אוהב אותך שאין לך מושג כמה.
אבל כנראה שאהבה זה לא מספיק אה?
אני לא יכול לוותר עלייך גם אם אני רוצה.
רק רציתי להגיד שאם ואת וסהר תחזרו אני לא חושב שהידידות בינינו גם תחזיק מעמד.
אני יודע שזה נשמע כמו אולטימטום "זה אני או הוא", אבל את חייבת לבחור.
אני אוהב אותך קורין,
כפיר".

המכתב הזה הותיר אותי עם שלולית של דמעות.
ועכשיו הוא גם מבקש ממני לבחור, מה אני יעשה?!
ידעתי שזה יגיע במקודם או במאוחר אבל דווקא עכשיו?
נשכבתי על המיטה, מביטה שעות בדף נייר הזה, שמאלץ אותי להיפרד מאחד האנשים שאני הכי אוהבת.
לקחתי את המכתב הראשון של סהר, הבטתי גם בו.
הרגשתי איך כל אחד מהמכתבים מסתכל עליי בדמויות שלהם.
איך כל אחד מהם דורש ממני להיות איתו.
למרות שידעתי מה תהיה התשובה של דנית, הרגשתי שאני צריכה אותה.
"את באה?", שאלתי.
"ברור...10 דקות אני אצלך", היא אמרה וניתקה.
הנחתי את המכתבים על המיטה וניגשתי אל המחשב.
הייתה לי הודעה חדשה מ....לירז?
מה היא רוצה ממני?, חשבתי, ברוב חוצפתה היא עוד שולחת לי הודעה, אין לה טאקט לילדה הזאת.
"לא רציתי שתגלי ככה, אבל זה היה מתגלה מתישהו", היא כתבה.
הייתי בשוק, מזל שהיא לא לידי עכשיו.
"תגידי לי את לא חושבת שאת טיפה חוצפנית?", כתבתי לה.
"לא..", היא ענתה לי את התשובה הכי יבשה ומעצבנת בעולם, מה שגרם לי להתעצבן עוד יותר.
"אין לך בושה אה? כל כך היה קשה לך שסהר איתי ולא איתך..היית חייבת להראות שגם אותו את יכולה להשיג?", כתבתי.
"מה את חושבת? שהוא באמת אוהב אותך? מאמי...תפקחי את העיניים", היא כתבה.
וכרגיל, גם המשפט הזה, נכנס לכל הסיטואציה שמבלבלת אותי.
אם הוא לא היה באמת אוהב אותי הוא לא היה מנג'ס עם כל ההודעות והשיחות טלפון, חשבתי,
היא סתם סטוץ בשבילו לא אני.
"מאמי, זה שאת נהנת לצרפת אותו מהצד לא אומר שהוא אוהב אותך, עובדה שעד היום הוא היה איתי", כעסתי עוד יותר.
"בשביל הפוזה", היא אמרה לי.
לא יכולתי לסבול אותה יותר.
"מה שתגידי זנזונת...אין לי כוח לדבר איתך ביי", כתבתי וסגרתי את ההודעה.
היא לא ענתה, כנראה שלא היה לה כבר מה להגיד.
סהר אוהב אותי, לא אותה, אני בטוחה בזה.....או שלא?
"יאללה דברי", דנית נכנסה.
"על המיטה...", אמרתי והצבעתי על שתי הקופסאות האדומות עם שני המכתבים.
"מה קרה יש לי יומולדת?", היא צחקה.
"שתקי ותקראי", אמרתי לה.
תוך כמה דקות היא הרימה את ראשה אלי.
"ומה את הולכת לעשות?".
"לא יודעת...בשביל זה את פה", התיישבתי לידה.
"תראי חשבתי על זה אתמול וזה לא היה נכון מצידי להגיד לך להיות עם סהר", היא אמרה,
"את צריכה להיות עם מי שאת באמת אוהבת לא מי שאני חושבת שהוא יותר טוב בשבילך".
חייכתי, סוף סוף מישהו מבין אותי.
"זהו, שאני לא יודעת בעצמי, מצד אחד אני רוצה את סהר מצד שני....", אמרתי והרמתי את
המכתב של כפיר.
"זה יישמע קיטשי אני יודעת, אבל מה הלב שלך אומר?".
------------------------------------------------------------------------
טוק טוק טוק...דפקתי 3 פעמים על דלת הבית שלו.
"ידעתי שתבואי", נכנסתי פנימה.
זאת הייתה הפעם הראשונה שאני אצלו.
הוא הוביל אותי אל החדר שלו, בעוד אני מרגישה איך החיוך הכל כך רחב שלו מסתכל עלי.
התיישבנו על המיטה.
"בית יפה יש לך", אמרתי לו.
"ברוכה הבאה", הוא ענה.
לפתע היו כמה שניות של שתיקה.
"אז...", הוא אמר.
"אז...", חזרתי אחריו.
"את פה כי החלטת....".
"אפשר כוס מים", עצרתי אותו באמצע המשפט.
"ברור", הוא ענה טיפה מאוכזב וניגש אל המטבח.
ישבתי על המיטה, מסתכלת על החדר שלו.
כל מגירה ומגירה, הייתה נראת לי ממש מסתורית, כאילו דורשת ממני לקום ולראות מה יש בתוכה.
התפתטתי.
קמתי ופתחתי את המגירה הראשונה שעמדה מולי.
היו בתוכה המון אלבומים.
הוצאתי את אחד מהם והסתכלתי בתמונות.
'איזה חמוד', חשבתי לעצמי.
פתאום קלטתי מן מחברת כזאת בתוך המגירה, נראת כמו יומן.
הוצאתי אותה.
על הדף הראשון היה כתוב בגדול "כפיר".
המשכתי לדפדף, בעוד אני מבינה שהילדון כותב יומן.
"היום היה היום הראשון שלי שם...", ציחקקתי, "ראיתי אותה, היא הייתה מדהימה...", התחלתי לקרוא
כשפתאום שמעתי את צעדיו מתקדמים לעבר החדר.
הכנסתי מהר הכל למגירה וחזרתי לשבת על המיטה.
ברגע האחרון הוא נכנס, נאנחתי.
רק זה היה חסר לי, שהוא ייתפוס אותי מחטטת לו בדברים.
"הנה מאמי", הוא אמר.
"תודה", עניתי בחיוך והתחלתי לשתות.
הוא הסתכל עלי, מחכה לתשובה.
"תקשיב...", אמרתי לו, "אני יודעת שיש בינינו משהו...ואני גם יודעת שמה שאני מרגישה אלייך
לא יעלם במהירות, אבל....", שתקתי.
הוא שם לב שמה שאני הולכת להגיד הוא לא בהכרח טוב.
"החלטתי לחזור לסהר", אמרתי במהירות.
"אני מבין...", הוא אמר והתיישב על הכיסא.
"אבל אני לא רוצה שזה יפגע בידידות שלנו...", התקרבתי אליו, "באמת שלא...".
הוא הביט בי.
ראיתי איך הדמעה היחידה שזלגה מעיניו עושה את דרכה אל השפתיים שלו.
כל כך רציתי לנשק אותו, אבל פשוט לא יכולתי, זהו החלטתי אני לא יכולה לרקוד יותר על שתי חתונות.
"לכי בבקשה", הוא לחש, "נדבר יותר מאוחר...".
לא רציתי ללכת, לא יכולתי, אני אוהבת אותו יותר מדי בשביל לראות אותו ככה.
"לא כפיר אני...."
"לכי...בבקשה", הוא חזר שוב ואני, כדבריו, עשיתי דרכי אל הדלת.
"סליחה", אמרתי לו ויצאתי.

עליתי במדרגות חזרה הביתה כשאני מרגישה איך הדמעות מתחילות להציף את כל הפנים שלי.
ידעתי שהפרידה ממנו תכאיב לי, אבל לא ככה.
אני אוהבת אותו, אבל זה יעבור.
"קורין...", נכנסתי לחדר כשדנית וסהר ישבו על המיטה שלי.
"אני הולכת...", דנית אמרה ונתנה נשיקה לשנינו.
"מה קורה?", הוא אמר לי.
"בסדר...", עניתי והתיישבתי לידו.
"למה את בוכה?", הוא שאל.
"סתם...זה כלום".
"בטוח?"
"כן.."
"תראי קורין אני....", הוא התכוון להגיד משו כששמתי את ידי על הפה שלו.
"אני אוהבת אותך", אמרתי ונישקתי אותו.



אווווווהבת 😊

מהמם
המשך

מעלללללללללללללללללףףףףף
אחחח
ש-ל-מ-ו-ת.!!!!!!1..
המשךךךךך

יפה =]]

וואי מדהים 😮

שבת שלום, מחכה להמשך :]

מדהיייייייייייים!!!
פרק יפיפפפפפפפפפפפפפפפפה

אבל די סער הזה כל כך מעצבן אותי! הוא פוגע בה ומצפה שהיא תחזור אליו וזה מה שהיא עושה
היא חוזרת אליו כמו כלבלב קטן רוצה נחמה..

מה הסער הזה רוצה ממנה מה?!.., האם הוא באמת אוהב אותה? או שהוא סתם משחק?
מבלבלללללללללללללללללללללללל 😕

אוהבת המווווווווווון סיפור מהמם!!!
רחלוש =]]

מהממממם כרגילל!!

המשך ומהיר כמו היום בלי יבושיים חולע עלייך! 😁

QUOTE (עונגי @ 30/03/2007) מהממממם כרגילל!!

המשך ומהיר כמו היום בלי יבושיים חולע עלייך! 😁
😉

אמממא אייזה ייפה

אבלל היא מפפגרת..

אבל אני סומכת עלייך ! 😉

שבת שלום חיים :] 😊

ובבאמת אל תיבבישי :]

פרררררררררררק מדהיייייייייים (:
מחכה להמשך ....

מדהים..

תמשיכי

ווואאו כל כך יפה !!
מתה על הכתיבה שלך
תמשיכיי בובה,
- שבוע טוב - :]

אחחחותי !#

מהמםםם!
אוהבת אותך הכיי שיש!

😁