מאמייי השלמתי 2 פרקים !
ממש יפה (:
מחכה להמשךךך !
אאאיייזזהה פפרקק יפפה :]]]
תמשיכייי מאמי
מוואאה
יייאייי תודה על התגובותת =]
מקווה שמחר יהיה המשכוססס
לא הייתי פה פשווט שישבת.
אוהבתתתתת -זוהר-
איזה סיפור יפה :]
אהבתי
מחכה להמשך
לאב יו מלא
סיפור מהמם !
פרקים באמת יפים !
תמשיכי (:
מדהים!!!
המשךךךך שמנההההה...
ייאיי תודה על התגובות כבר המשך...
אבל הוא יהיה דיי קצרצר
סוריי
-זוהר-
"מצטערת." אמרתי
"על מקודם? זה בסדר.. אבל.." הוא התחיל לומר
"אבל.. אני רוצה שמעכשיו את שוכחת ממה שזה לא יהיה ואת איתי!"הוא נעמד מולי ותפס בידי.
"מבטיחה.." חייכתיי.. ונישקתי אותו בלחי "היי.." לחשתי לו באוזן..
"היי.."הוא אמר.
-------
המשכנו ללכת.. והיה מושלם פשוט צחקנו על הכל ודיברנו ושכחתי לגמרי ממיכאל.
"אוי מי גאד.." אמרתי כשהלכנו על החול והגענו לחלק מוצף בנרות וסדין עם סלסלה עליו.
"כן, התחשק לי להשקיע" הוא אמר
"אתה חולה בראש.. כאילו זה.." אמרתי וחייכתי.
"זה לא יותר מדי לפעם הראשונה שיוצאים? חחח לא יודעת לא ציפיתי לזה" אמרתי לו
"גם אני לא. אבל רציתי משהו מיוחד למישהי מיוחדת, פשוט מהרגע שראיתי אותך.. לא יודע." הוא אמר והסמיק.
"חח אתה כזה חמוד!!!" אמרתי וחיבקתי אותו.
"תודה גם את מושלמת! בואי נאכל?" הוא התיישב על הסדין ופתח את הסלסלה משם הוא הוציא לי ורד והביא לי אותו.. היה בסלסלה פנקקים... וכל מני שוקלדים.
"אתה רוצה שאני ישמין בכוח מה?" צחקתי.. "לא מספיק לי עודף השומן שלי בגוף?"
"ועוד אני חולה בראש מה?" הוא אמר.. "את ממש פסדר!"
"טוב אני הלכתי תהנו.." צץ שחר משום מקום וגירד בראשו.
"היי שחר..." אמרתי מופתעת.
"הי.." הוא אמר בקול מאוכזב. נראלי שהוא מרגיש אלי משהו. אבל לא נעים.
"תודה, אחי על העזרה.." רון אמר..
-------
"אתה חושב שאפשר לעצור את הזמן?" אמרתי לרון...
קצר=[.. אבל בכל זאת פרק מושלםםם!!!!!! תמשיכי דחוף=]]]]] 😂
"אתה חושב שאפשר לעצור את הזמן?" אמרתי לרון...
-----
"הלוואי.. ללמה?" הוא שאל.
"כי נמאס לי מכל הדאגות, והסבל... והבגידות. בקיצר העולם האכזר שמחוץ לחלום היפה הזה" אמרתי אליו והסתכלתי לכיוון הים.
"החלום היפה הזה יכול להימשך לנצח אם רק תסתכלי חיובי ורק אם תרצי.." הוא אמר לי, והסיט את השער מפני...
"החלום הזה עלול כל רגע להתנפץ לי בפנים בדיוק כמו הגלים.. יפים יפים.. אבל תראה מה קורה בסוף הם נעלמים" אמרתי והתיישבתי מולו.
"אבל תשימי לב..שהם ממשיכים לחזור ולנסות להגיע הכי רחוק שאפשר ולא מתייאשים... גל ועוד גל.." הוא אמר והתיישב גם הוא.
"אבל הם אפעם לא מצליחים. והם אפעם לא יגיעו רחוק" אמרתי בהחלטיות.
"אבל גלים הם רק גלים... ואת לא יכולה לדעת מה יקרה מחר..." הוא אמר כבר, מנסה לשכנע.
"אני פגועה מדי." אמרתי, חזרתי למציאות.
"אני יכול לתקן את הפצע!" הוא אמר נחוש בדעתו."את פשוט הקסמת אותי.. לא מסוגל.. זה קרה לי כל כך מהר. וזהו." הוא אמר.
"אתה יכול לתקן.. וכמו שאמרת. מחר זה מחר.. והכל יכול לקרות. ומה אם מחר תפגע בי? אז כמו הגל.
אתה מצפה שאני ימשיך לנסות ולהיפגע מחר בכל פעם??" אמרתי וקטלתי אותו.
הוא שתק וקם על רגליו.
"אני מצטערת" אמרתי ונעמדתי מאחוריו..
"אני מצטער, לא הייתי צריך לנסות. אמרו לי שאת כזאת אבל אמרתי שלא איכפת לי!!" הוא אמר
"כן.. הבנתי את הקטע של הריכולים כבר!!" כעסתי.
"מה הקטע שלך? ממה את מפחדת?!" הוא הרים את כולו והסתכלל עלי מאוכזב.
"מהפגיעות!!! נמאס לי לבכות, להפגע.. לא מסוגלת יותר!!!" אמרתי מה שלא אמרתי לאפחד.
וגם לא במפורט.
הוא התקרב אלי.. וקירב את שפתיו.
נשחפתי איתו... לא ידעתי מה לעשות.. אבל. זה היה טוב...
-זוהר- סורי שזה שוב קצר.
2 המשכים מדהימיםם!!
בעצם אפשר לקרוא לזה המשך אחד מדהים 😛
חחחחחח...
המשך מאמי...
יפה
וואי קראתי את המשפט הראשון בהמשך הראשון שלך
ומה זה התחשק לי פתאום לכתוב גם סיפור
חחח
אתר האהבה הישראלי