אני שונה-בדיוק כמו כולם

הההמממממממממממששששששששששךךךךךךךךךךךךךךךך

מיריבי אני דורשת המשך...!! 😛

אוהבת המון ושבת שלום 😊

מה?!?!?!?!!?!?!?!!?!!!
[רגע נגמר לי האוויר..]
מה?!!!!!!!!!!!!!!!!!!?!?!?!?!?!!?!?!?!

ווואי איזה פרקקקקקקקקקקקק
אלוהים!!!
איזה כיף שהוא חי!! חחח

מירבוש אני מבקשת או יותר נכון דורשת המשך מידייייייייייי
חחחח

מתה עלייךך..
מואאאאאאאאאאאאאאה
רחלוש =]]

מעיין-תודה מאמי..כיף לקרוא את התגובות שלך

ליווש-תודה נשמה שמחה שאהבת את הסיפור שלי

לידורי-כמה שאני חולה עלייך..
מאמי אני ימשיך אולי מחר או שיכול להיות היום לא בטוח

רחלו'ש-יפה שלי תודה...אין עלייך..ועל התגובות שלך 😂

*-*אוהבת*-*
.....מירב.....

הינה המשך....


"אני יגיד לך מה הולך לקרות. אני הולכת להגיד לך שאני לא רוצה לספר. אבל אז אני ישתכר. אתה תשחק את עצמך מבין אותי. בגלל שאני שיכורה ומרגישה נורא. וגם כי באותו רגע יחשוב שאתה הבן אדם שהכי מבין אותי ישכב איתך" אמרתי.
"ממש מגדת עתידות" אמר דביר
ביקשתי עוד בקבוק.
"אז בוא נכסוך את הכל ונלך לדירה שלך..מקווה שיש משהו ששוה לשתות" אמרתי.

פרק 26
אני יודעת שהרבה חושבים עכשיו שאני מפגרת. אבל הייתי כל כך נואשת עד שאם היו מצעים לי כחת סכין ולטקוע בגרון הייתי עושה את זה ברצון. הוא לכח אותי למכונית שלו.
"את בטוחה?" שאל דביר.
"דביר..היום אי אפשר להיות בטוחי בכלום" אמרתי.
"את לא חייבת" אמר.
"אני יתחיל לחשוב שכבר לא בא לך עלי" אמרתי.
"לא יודע..את שיכורה" אמר דביר.
"אז..?" שאלתי.
הוא התחיל לנסוע.
"אני בן 24 ואת נראה לי בת 16…זה קצת מוגזם" אמר דביר וחנה ליד ביתו.
נישקתי אותו. "מה יש לך להפסיד?" שאלתי.
עלינו לדירה שלו. הוא בא והתקרב אלי אצרתי אותו. "תן לי לשתות" אמרתי "את הדבר הכי חזק שיש לך"
הוא מזג לי לשתות ואני שתיתי.
"דירה נחמדה" אמרתי "מקווה שיש לך גם מיטה נחמדה מעוד"
"כן..והיא קוראת לי" אמר דביר.
הוא לכח אותי לחדר שלו והתחיל לנשק לי את הצוואר. הוא הרים את חולצתי ובא ליפתוח לי את החזיה ואצר.
"אני מצתהר" אמר.
הייתי בשוק.
"למה?" שאלתי.
"אני לא יכול…אני לא מהאלה שינצלו כל מצב כדי לשכב אם בחורה אם את רוצה בואי תספרי לי" אמר דביר.
התיישבתי על המיטה שלו ולא אכפת לי שאני רק בחזיה. והתחלתי לבכות. "נמאס לי.." אמרתי.
הוא התיישב מולי והצמיד את ראשי לכתפו. מוצאת את עצמי מספרת לו הכל….מה אותו הרגע בו אייל עזב אותי ואני התחלתי את היזיזות שלי אם עומר. עד לקטע בו אני מגלה את האמת על אמא שלי..וששומעת שטל מת בתאונת מטוס.
"וואי זה נשמע כמו.."
"סרט?" שאלתי.
"משהו כזה" אמר דביר.
"אני חושבת שאני ילך" אמרתי.
"ככה כולך רטובה…אולי תתקלחי אני יתן לך בגדים ושהבגדים שלך התייבשו תלכי" אמר דביר.
חייכתי "תודה". פתחתי את הפלאפון שלי שהיה סגר. 10 שיחות שלא נענו 5 מאבא 3ממירי ו-2 מיריבוש.
לא התקשרתי אליהם. נכנסתי להתקלח. מוציאה את כל הליכלוך שנאגר מגופי בלילה סוער.
יצאתי ולבשתי חולצה ומכנס שהוא הביא לי אם היו גדולים עלי.
"חרמן מה?" שאלתי.
"אני מבין פשוט מה אני מפסיד" אמר דביר.
"למה בא לך להטחרת?" שאלתי.
"פעם אחרת" אמר "אני צריך ללכת לעבודה שאת הולכתשימי את המפתח בארון חשמל"
"אין בעיה" אמרתי.

~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*

"עדיין לו חזרה" אמר יגאל.
"אולי נצלצל למשטרה?" שאלה מירי.
"אפשר רק אחרי 48 שעות" אמר יגאל.
"אני ילך לחפש אותה" אמר יריב.
הדלת נפתחה אני נכנסתי. אבא הסתכל עלי כועס אבל אני התעלמתי.
"את לא נורמלית" אמר יריב.
התעלמתי מהערה שלו והלכתי לחדר שלי. נשכבתי על המיטה וחשבתי על דביר. היא הכירה הרבה שלא היו מטחרתים בדקה ה90- והיו מצידם עושים את זה על הבר. מיכל נכנסה לחדר.
"את משוגעת את יודעת כמה דאגתי לך?" שאלה מיכל.
"די מיכל…אין לי כוח שתשחקי אותה אמא שלי" אמרתי.
"איפה היית?" שאלה מיכל.
"זה לא משנה" אמרתי.
"מה קרה?" שאלה בשביל להשיג עוד טיפה של מידע.
"אין לי כוח יותר מיכל אני מרגישה שבלי לגמור אם צרה אחת אני מתחילה אם השנייה" אמרתי.
סיפרתי לה שטל מת…על אמא שלי לא סיפרתי וגם לא על דביר היא לא תבין היא תמימה מידי בשביל להבין אותי.
"אויי מאמי.." אמרה וחיבקה אותי.
"הייתי צריכה לחשוב ובבית ידעתי שאני לא יצליך" אמרתי.
"אז למה לא צלצלת תומר אמר לי שראה אותך ושהרגשת נורא אבל זהו יותר מזה הוא לא סיפר לי" אמרה מיכל.
"חמוד תומר.." אמרתי "אני שמחה שאנחנו ידידים"
"דרי אני כל כך מצתהרת על מה שקרה" אמרה מיכל "אולי אני יכולה לעשות משהו"
"חוץ מלגרום לכח שהוא יחייה אין מה לעשות וגם את זה אי אפשר לעשות" אמרתי.
הדלת של החדר נפתחה. "אני חושבת שאני ילך" אמרה מיכל. אבא נכנס ומיכל הלכה.
הוא הסתכל עלי במבט מאשים.
"את יודעת מה עשית לי?" שאל אבא.
"תפסיק לחשוב מה עשיתי לך ותתחיל לחשוב מה קרה לי" אמרתי "אבל אתה לא שואל אתה ישר תוקף אותי"
"אני לא תוקף..אני דואג לך"
"דואג לי?…לא נראה לי כי בכלל לא אכפת לך מה עובר עלי" אמרתי.
"אני לא רוצה שיקרה לך משהו" אמר.
"כבר קרה" אמרתי.
"וכל זה בגלל שאת הורסת לך את החיים בכל דרך אפשרית" אמר.
התעצבנתי. "בא לי להרוס לי את החיים..זה החיים שלי ואם בא לי אני יהרוס אותם בכל דרך שאני רוצה או יבחר" אמרתי. "ואם אכפת לך אין לי כוח אלייך"
"גם לי אין כוח אלייך..אני לא יכול איתך יותר כל הזמן אני צריך לדאוג לך..שלא תעשי שתויות" אמר אבא
"נכון אין מה לעשות" אמרתי "בא לי לדפוק לי את החיים…ואם לא בא לך אתה לא חייב לדאוג לי בכל שנייה.." אמרתי.
"את יודעת ה? נראה לי שזה מה שאני יעשה בזה הרגע את יכולה לדפוק את החיים שלך ולהרוס אותם כמה שבא לך…" אמר אבא.
"אין בעיה" אמרתי "כי זה משעיתי כל הזמן..ואם אתה חושב שאתה יודע עלי הכל אתה לא יודע חלק ממה שקורה לי בחיים"
"זה כבר לא מעניין אותי" צעק "את כבר לא מעניינת אותי"
שתקתי…לא ידעתי איך כל זה קרה אבל לא יכולתי לשנות את זה ולחזור אחורה.

---------------------------------------------------

אני מקווה שאתן אהבתן...היום לא יהיה עוד המשך...
תגיבו אחר כך................

*-*אוהבת*-*
......מירב.....

וואי מדהים 😮

איזה בודדה היא, מסכנה 😢

שבת שלום ((:

יאוווווו איזו מסכנהה היאאאאא!!
פשוט מדהים!!
המשך מאמיי..

תודה לידורי וליווש...
ונראה לי אני הופכת את הדמויות שלי למסכנות קצת יותר מידי
(תראו למה בהמשך)

*-*אוהבת*-*
.....מירב.....

מצפה בקוצר רוח 😛

למה לא מגיבים

*-*אוהבת*-*
...מירב....

ואיייי
איזו מסכנה היאאאאא
היא באמת דופקת עצמה את החיים..

למה שלא תשלחי אותה להודו?! זה נראה כמו רעיון טוב חחח

מתה עלייך פרק מ-ה-מ-ם!!
קצת או יותר נכון עצוב אבל הכתיבה פשוט מהממת!!!

מתה עלייך מואאאאה 😛

תודה מאמי..
ואני חושבת שאם היא תסע להודו..
תתמסטל שמה ביחד אם גבר הודי..
ותתחבר לצד החיובי שלה יגרום לה להשתגע
למרות שהיא באמת טיפה!! ממש טיפה משוגעת חח

*-*אוהבת*-*
....מירב.....

בנות אכזבתן אותי אם התגובות שלכן

*-*אוהבת*-*
......מירב.....

איןןן לייי מיליםםםםם
אהבתיי מאוד תפרק האחרון .
מחכה להמשךךך נוסףףףף

מירבוש זה כ"כ עצוב.. שאני עוד שניה בוכה איתה..
יש רגעים שלמרות שהיא כ"כ משוגעת אני מבינה אותה.. כי גם לי יש רגעי שגעון.. זה כל כך עצוב..
בבקשה תמשיכי...!!

יאו עצווווביי/;
טלל חייי אבלללללללללללללללללל