תודה לכולןןןןןןןן
חולה על כולכןןןןןןןןןןןןןןןןןן
*-*אוהבת*-*
.....מירב....
אוףףף
תגיבו...
*-*אוהבת*-*
.....מירב.....
יאאאאאאאא איזה יפהההההההההה
המשךךךךךךךךךך
מהרררררררררר
-יסווו-
מדהימה שלי
אני רוצה המשך כאן ועכשיוווווווו;]
נשששמההה מההה עםםםם המשששך?!?!?! 😠
תודה בנות
אני כבר ממשיכה..
*-*אוהבת*-*
.....מירב.....
מושלמת שלי את ממשיכה
חיאללה מאמי
😁
מאמי..
תודה רבה על הכל..
על הכל התגובות המשמחות המצחיקות שלך בסיפור שלי..
מתה עלייך ועל הסיפור שלך..
אז כדי שתמשיכו מהר!!!!
חחחח
מואאאאאה אוהבת רחלוש =]]
בקשה מאמי..חח
*-*אוהבת*-*
.....מירב.....
רונית הסתכלה על הדלת שהרגע נטרקה… 'איבדתי עכשיו שניהם' חשבה.
ודמעה זלגה על לחייה היא זרקה את הכוס שהייה על השולחן על הרצפה בכוח.
'למה?' שאלה את עצמה 'למה הכל חייב להיות כזה אפור? למה החיים שלי הופכים מסובכים מרגע לרגע'
היא שמעה דפיקה על הדלת…
"שלום לך" אמר/ה מעבר לדלת
'אני חולמת' חשבה
פרק 24
רונית לא האמינה היא חשבה שיהא חולמת.
היא הלכה אחורה כאילו ראתה רוח. רק הרגע היא חשבה שהוא…
ואז הוא…
"אמא תרגעי" אמר "אני עייף אני יוכל לישון אצלך?"
"כן" אמרה "תלך לנוח ואז תסביר לי הכל אני יצלצל לבא שלך ול.."
"לא אל תצלצלי אליה עדיף שתחשוב שאני מת..לאבא כן אבל שלא יספר"
"אבל טל..היא דואגת לך" אמרה…
"אני רוצה שהיא תשכח ממני." אמר.
"ומה תעשה עד אז תסתתר?" שאלה.
"לא..בנאתיים אני יגור אצלך ואז אני יחפש דיה בעיר אחרת" אמר טל.
"אני חושבת שזה רעיון רע" אמרה רונית.
"אני לא שאלתי אותך מה את חושבת אני רק רוצה שתעזרי לי זה בשבילה" אמר טל.
"אבל..איך..ומה..אתה הייתה על המטוס אז.."
"מה יש אמא את לא שמחה לפגוש אותי" שאל טל.
"אני שמחה אבל אני פשוט מפחדת שזה חלום" אמרה.
"לא אמא זה לא חולם אני מבטיח לך" אמר.
"טוב טלטול..אתה בטח עייף לך לישון ומחר תסביר לי הכל" אמרה.
"לכי גם את לישון" אמר טל והתקרב לחבק אותה.
"אני לא יכולה" אמרה והתחילה לבכות.
"למה לא ממה את מפחדת?" שאל טל.
"שמחר כבר לא תיהיה פה" אמרה רונית.
"אני יהיה פה..זה לא חלום אמא..ואם מחר אני לא יהיה פה זה סימן שהלכתי לקנות לנו חלב או עיתון" אמר.
רונית צחקה ונישקה אותו על הלחיי.
"טוב..יאללה לך לישון ילד יפה שלי" אמרה רונית.
"טוב אמא מהממת שלי" אמר טל. הוא נכנס לחדר הפנוי שהיה בבית ונשכב ישר לישון. רונית נשקה אותו על מצחו והלכה לישון גם.
*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*
לא הלכתי לישון אחרי שהלכתי מאמא..בכלל לא חזרתי הבייתה…
הנייד שלי צלצל ראיתי שזה אבא אז סגרתי אותו. הסתובבתי ברחוב מהקלת את כל מה ששמעתי ביום הנורא הזה.
מרגישה כל מקרה נורא כמו חבטה חזקה שפוגעת בכל איבר בגופי ובעיקר בליבי.
רציתי להטנתק מהעולם…ולא יודעת לאן אבל הלתי. בלי לפנות לשום מקום סתם ללכת ישר.
בלי שום מטרה אחרת חוץ מלחשוב. טפטוף קל שהפך לגשם חזק התחיל לרדת.
ודמעות יצאו מעיני. מוזר שתמיד בימים נוראים הדבר שהכי מתאים לאווירה זה גשם ורוח שמעיפה את שערי מצד לצד ללא מנוח.
התיישבתי על ספסל. "את בסדר?" שמעתי את תומר.
"לא ממש" אמרתי תוהה לרגע איך כל פעם שהמצב רע הוא נמצא.
"מה קרה?" שאל.
סיפרתי לו על טל לא רציתי שידע על האמא הכוהליסטית שלי.
"וואי אני מצתהר" אמר תומר.
"למה אתה הרגת אותו?" שאלתי.
"לא ממש לא" אמר תומר.
"חבל כי אז היה לי את מי להאשים" אמרתי.
"את לא חייבת תמיד להאשים מישהו" אמר תומר.
"טוב די אתה נשמע כמו הפסיכולוג שלי" אמרתי.
נשמע שתיקה..
"קר לך?" שאל.
"לא" אמרתי…
הגשם הפסיק ומנגינה של שיר התחילה להתנגן בראשי..הוא הסתכל עלי מודאג.
התחלתי למלמל את המילים של הישר "אמרת שהגשם ישתוף ת'דמעות…. אבל הגשם הפסיק… והדמעות ממשיכות הן זורמות אל הקבר החם… הן זולגות לכל העולם" קולי היה צרוד בגלל הדמעות.
הוא השעין אותי על כתפו.
"כולך רטובה" אמר.
"לא נורא זה יתייבש" אמרתי.
"את תהיי חולה, אמר..
"ואז אני יבראי אז מה?" שאלתי..
"את לא יכולה להיות ככה..זה קרה ואם תזיקי לעצמך זה לא.."
"תומר אתה לא חייב להיות כאן איתי" אמרתי.
"אני כן כי את חשובה לי" אמר תומר.
"אני יודעת" אמרתי. "אני רוצה להיות לבד"
"זה מסוכן להיות כאן לבד מאוחר מעוד" אמר תומר.
"אני יכולה להסתדר" אמרתי וחייכתי חיוך עצוב.
טוב" אמר בהיסוס והלך. נשארתי לבד על הספסל. חושבת על טל שהלך לי.וחושבת שוב ושוב למה דווקא הוא..למה הוא ולא אני ההינו על המטוס הזה.
*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*
שקמה רונית מיהרה רונית למיתותו של טל. הוא התיישה ליד המיטה וליטפה את שערו הפרוע.
עניו נפתחו לאט לאט.
"בוקר טוב יפה שלי" לחשה לו.
"בוקר טוב אמא שלי" אמר וחייך.
הוא קם לצחצח שיניים ולשתוף פנים ואחר כך התיישב למיטה מצפה לשאלה שהיא הולכת לשאול.
"אני ממש שמחה שאתה כאן טל" אמרה ,אתה לא יודע מה קרה לי ביום הזה ביום אחד הזדקנתי ב-10 שני"
"אני מצתהר..לא חשבתי שתדאגי ככה" אמר טל.
"את הבן אדם האחרון שצריך להתנצל..במיוחד על זה שאתה חייכי זה הדבר הכי טוב שקרה לי בחיים" אמרה וחייכה. היא אהבה אותו כל כך..בעניין הוא היה כל כך יפה.
"הייתי צריך להתקשר אלייך אבל איבדתי את הנייד שלי" אמר טל.
"אז אני מבינה שזה הזמן שאני הולכת להבין בו מה קרה בדיוק באותו הערב" אמרה רונית.
"נכון ואני עכשיו מתכוון לומר לך" אמר טל. הוא לקח נשימה והתחיל לספר ,אז ככה.."
מירבי הסיפור מהמם 😮
מחכה להמשך 😛
😮 😕 😮 😕 😮 😕 😮 😕 😮 😕 😮
מה?! מה קרה?!
ואיי את חייבת להמשיך!!!!!!
אני במתח טוטאלייי ==> את רוצה שאני לא אשן בלילה?!
חחח
ואיי איזו הקלה אבל שהוא בחיים!!! תודל לאל.. או יותר נכון תודה למירבוש שהחליטה בסופו של דבר לא להרוג אותו..
חחח
ואיי איזה פרק מהמם!!!
לילה טוב לך..
ואם אני לא אשן היום בלילה ולא יהיה מוכנה למבחן מחר זה באשמתך!!
חחח
סתאםםםם 🙄
בעצם אם אני לא אשן זה כן יהיה באשמתך..
אבל בנוגע למבחן ==> הכול עליי, עליי..
חחח
ואיי איזו חפירההה
בקיצור אוהבת המון!!! ואת חייבת להמשיך בדחיפות!!!
רחלוש =]] 😛
וואהה איזה יאאפהההה
יאאואואוו
תמשיכיייייייייי
אתר האהבה הישראלי